בשבועות הקרובים יציג צה"ל בפני הקבינט את הערכת המודיעין השנתית, שאליה נכנסו השנה טריטוריות חדשות, ובהן עיראק ואפילו יעדים אקזוטיים כמו תימן. המודיעין הישראלי יצטרך להימתח בשנה הקרובה בפישוק רחב וכואב בין מספר חסר תקדים של זירות, שמעל כולן בולטת איראן, הצועדת לקראת חידוש תוכנית הגרעין שלה. הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הצביע השבוע על הבדידות שבה נותרה ישראל בזירה זו, ויש מי שכבר מתגעגעים להסכם הגרעין הגרוע של ברק אובמה.
גחלי המחאה עדיין לוחשות באיראן, ומשב פתאומי עשוי ללבות אותן גם אחרי שהמשטר שם התרברב בהרג 1,500 מאזרחיו במהלך דיכוי ההפגנות. אבל גם המחאה מבית לא החלישה את נחישות המשטר להמשיך להתבסס בסוריה ולהתקדם צעד אחר צעד להרחבת תוכנית הגרעין שלו. "אין פעולת תגמול ואין הרתעה מול הפעולות של האיראנים", אמר הרמטכ"ל כוכבי, ובמילים אחרות - אין ארה"ב. היא נטשה את המזרח התיכון ואת תפקיד השוטר העולמי.
הנשיא האמריקאי אינו מסתיר את רצונו בהסכם גרעין חדש עם איראן, וסביר שגם המשטר ברפובליקה האסלאמית ישמח להגיע להסכם שיסיר מעליו את עול הסנקציות. אבל בינתיים האיראנים מעלים את הרף, ועצם ההתנעה מחדש של תוכנית הגרעין עשויה ליצור אינרציה משלה. מאז אפריל ייצרה איראן כ־650 ק"ג של אורניום מועשר ברמה נמוכה (4%), כפליים ממה שהותר לה על פי ההסכם הקודם. קצב ההעשרה הנוכחי שלה הוא כ־180 ק"ג בחודש, מה שאומר שהיא במרחק של פחות משנה מהיעד - 1,300 ק"ג הדרושים לייצור הפצצה הראשונה. 

איראן עדיין נמנעת מהעשרת אורניום לרמה גבוהה יותר, אבל מתקינה צנטריפוגות (סרכזות) מתקדמות במתקני ההעשרה שלה בנתנז ובפורדו ועמלה על דגמים מתקדמים עוד יותר, שיוכלו להעשיר אורניום במהירות גבוהה פי 50 מהצנטריפוגות הקיימות. חידוש העשרת האורניום במתקן התת־קרקעי בפורדו מתחיל להחזיר את איראן למה שכינה אהוד ברק "מרחב החסינות", המרחב שבו גם תקיפה אווירית כבר לא תוכל לעצור אותה.
איראן הכריזה עוד בקיץ שתתחיל לצבור גם כמות גדולה של מים כבדים ושתיערך להפעלת הכור באראק, שיוכל להניב לה גם פלוטוניום. את ההכרזות האלה טרם מימשה הרפובליקה האסלאמית, אבל זה עשוי להיות השלב הבא של התרחקותה מההסכם. רא"ל כוכבי דיבר השבוע על מדענים שעובדים על ראשי קרב גרעיניים, אבל עד כה אין שום ראיה שאיראן חידשה את פעילות "קבוצת הנשק" - הגוף שאמור לפתח את הנשק הגרעיני שלה.
כוכבי התכוון, כנראה, לדינמיקה שנוצרת בעת חידוש פעילות המחקר והייצור ולמדענים נלהבים, שמטבעם דוחפים להרחבת הפעילות הגרעינית ולהוכחת יעילות המחקר שלהם. הוא הזהיר מפני "פריצה קדימה" של האיראנים - ריצה להרכבת הפצצה הראשונה, אף שזו נתפסת במודיעין הישראלי והאמריקאי כאפשרות הפחות סבירה. סביר יותר שאיראן תמשיך להרחיב את תוכנית הגרעין, עקב בצד אגודל, בלי לשבור את הכלים ולשעוט לפצצה. זה יקרב אותה למרחק זינוק קצר אל הפצצה הראשונה - או שיביא את האמריקאים ואותה למו"מ על הסכם גרעין חדש. 
אבל יש עוד אפשרות - המשך הלחץ הכלכלי והתגברות התסיסה הפנימית עשויים לדחוף את איראן ליזום פעולה תוקפנית מדי כלפי האמריקאים, כזאת שתאלץ אפילו את טראמפ לפעול נגדה. הסלמה כזאת עלולה בקלות לסחוף גם את ישראל.
טבעת חנק
הבעיה של צה"ל היא שבהיעדר ממשלה ותקציב הוא נאלץ להמשיך לעבוד תחת תוכנית העבודה "גדעון", שיצאה לדרך לפני כארבע שנים. אז, כשנחתם הסכם הגרעין, החליט הרמטכ"ל באותה עת, גדי איזנקוט, לנצל את חלון ההזדמנויות והסיט משאבי מודיעין משמעותיים לגזרות ולתחומים אחרים. עכשיו המודיעין חייב לחזור ולהתמקד באיראן.
המשימה תהיה לחדש מעקב דקדקני אחרי תוכנית הגרעין האיראנית, כדי שלא נופתע ממהלך חשאי או מקצב ההתקדמות שלה. במקביל תצטרך ישראל למצוא דרך לחזור להאט את ההתקדמות של איראן. בעבר יוחסו לישראל פעולות חבלה כאלה ואחרות בציוד הגרעיני, ובהן חיסול מדענים, וכדאי שתוכנית הגרעין המתחדשת תפגוש הפרעות כאלה גם בעתיד הקרוב.
בד בבד יצטרך חיל האוויר לחדד שוב את האופציה הצבאית שלו נגד תוכנית הגרעין, כדי שאם הכל ייכשל, תהיה בידי ישראל אפשרות לעכב באופן ניכר את ההתקדמות של איראן. זה ידרוש השקעות רבות באימוני טיסה לטווחים ארוכים, הצטיידות בחימוש רלוונטי והכנות לעימות אפשרי עם חיזבאללה בתרחיש כזה.
כוכבי ניסה השבוע לעשות כיול ציפיות, הן עם הציבור הישראלי והן עם הלבנוני, על מה שצפוי לצדדים אם נגיע לעימות כזה. העורף הישראלי עלול לספוג מכות כואבות, שכמותן לא ספג תיחרב. לישראל לא תהיה ברירה אלא לפגוע קשות בכל האזורים שמהם פועל חיזבאללה. נסראללה יודע את זה, אבל חשוב להזכיר לו מדי פעם. חשוב גם שהעולם ובית הדין הבינלאומי בהאג יבינו מדוע עתידים אלפי אזרחים לבנונים להיפגע במערכה כזאת. 
מאז פגעו רחפנים מסתוריים במערבל שיועד לייצור טילים מדויקים, נסראללה נזהר מאוד שלא להאיץ את פרויקט דיוק הטילים. עדיין אין ייצור של טילים מדויקים בלבנון, ובחודשים האחרונים גם אין הסבה של רקטות "טיפשות" למדויקות. אבל נסראללה לא ויתר על המיזם הזה, שנועד להביא לו איזון אסטרטגי כנגד ישראל. כוכבי רמז לו שאם יעשה תנועה חדה בכיוון - ישראל עשויה להחליט לפעול נגד הפרויקט, גם במחיר הסתכנות במלחמה. 
# # #
ב־2019 עסקנו הרבה בעזה, פעלנו בסוריה, ועל פי פרסומים זרים גם בלבנון, בעיראק ובסיני. בשנת 2020 תופנה תשומת הלב שלנו בעיקר לצפון ולאיראן. את החלל שהותירה ארה"ב באזור ממלאת ההשפעה ההולכת וגוברת של הרוסים. 
שנה וחצי אחרי שעודדנו את טראמפ לסגת מהסכם הגרעין מתרבים סימני השאלה על התבונה במדיניות הזאת. אומנם איראן נפגעה קשות מחידוש הסנקציות האמריקאיות ונכנסה למשבר כלכלי ואולי גם חברתי חמור, אבל היא תוקפנית יותר, נחושה להמשיך בהידוק טבעת החנק הכרוכה על צווארנו, ואנחנו בודדים יותר במאבק מולה.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13