מחדל מדיני, משגה אסטרטגי ונזק הסברתי ייזכרו לחובתו ולגנותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על שסילק ומחק את נושא השלום מסדר העדיפויות והשיח הציבורי של מדינת ישראל. לא מדובר כאן בחשדות הכפופים לשימוע ולא בתיקים שיעמדו למשפט – ברמיסת נושא השלום, נתניהו אשם.

תקופה לא קצרה נהנה נתניהו מההילה שקצר בישראל ובקהילה הבינלאומית בעקבות נאום בר־אילן המפורסם, שבו התחייב לפתרון של שתי מדינות לשני העמים. אבל בשנים האחרונות הוא התרחק והתעלם באופן מוצהר ומופגן מהרעיון המדיני הזה. לא מדובר בכישלון מאמציו להביא שלום. כישלון של קידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני אינו בושה. התעלמות טוטאלית מנושא השלום, כפי שעולה מהתנהלותו בשנים האחרונות, היא פשע מדיני לא יסולח.

אהוד ברק, כראש ממשלה, זכור כמי שניסה לשאת ולתת עם יאסר ערפאת בבית הלבן בחסותו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון. אהוד אולמרט, כראש ממשלה, קיים וניהל שיחות עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אומנם שתי היוזמות האלה כשלו ולא קידמו פתרון מדיני באינץ', אבל אלה כישלונות שהוסיפו בזמנו ומוסיפות היום פן חיובי, ואולי אפילו מחמיא, לתדמית המדינית של שני ראשי הממשלה לשעבר. סליחה, לנתניהו משויך פרק קצרצר בתחום הפתרון המדיני.

בינואר 1997 חתם יחד עם יאסר ערפאת על הסכם חברון. נתניהו היה משלם הרבה כדי למחוק מעברו את ההסכם ולהשכיח את לחיצת היד שלו עם ערפאת במעמד החתימה. מאז, ברזומה המדיני של נתניהו לא רשום כל מאמץ, לא ניסיון ולא רמז למעשה המקדם שלום. אין לו כישלון בתחום הזה, שכלל לא מעניין אותו, והוא מתרחק ונזהר ממנו כמאש. נתניהו בכלל לא מדבר על שלום. אין לו ולא נראית מצדו שום כוונה להחזיר את הנושא הזה לראש סדר היום המדיני – בטח כל זמן ששלטונו מבוסס על בלוק הימין והחרדים.

להתעלמות מהיעד ומהשאיפה לפתרון הסכסוך יש לנתניהו סיוע ועידוד ממקור צפוי. הוא יכול להישען ואכן נשען על ידידותו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שמאז אכלוסו את הבית הלבן הוא מצהיר ומבטיח חגיגית שהוא זה שיביא הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, המוגדר על ידו כ"עסקת המאה". כבר שלוש שנים שצוות מיוחד בבית הלבן עמל ומתייגע על גיבוש וניסוח תוכנית השלום. לפי ההדלפות שפורסמו עד עתה על פרטי התוכנית, אין לה שום סיכוי להתקבל אצל הצדדים המעורבים. ארצות ערביות מרכזיות כבר הבהירו את התנגדותן לתוכנית, ובמרכז האו"ם בניו יורק רווחת ההלצה על תוכניתו היומרנית של טראמפ. ההתמהמהות הנסחבת של הבית הלבן בפרסום התוכנית משתלבת נפלא בהתעלמות של נתניהו מנושא השלום.

בכירים יהודים שחוזרים לארצות הברית מביקורים בישראל מביעים תדהמה בשיחות פרטיות מהעובדה שנושא השלום בכלל איננו נידון, ואיננו חלק מהצהרותיהם של ראשי המפלגות בישראל בתעמולת הבחירות שלהן. "דווקא עכשיו, במהומה הגדולה בישראל לקראת הבחירות, חשוב היה לשמוע מה יש לנתניהו או לגנץ לומר על שלום או על פתרון מדיני לסכסוך", אמר בשיחה מנהיג יהודי ידוע ומוערך בניו יורק. הנזק הגדול הוא ביחסי ישראל ומעצמות המערב וארצות אירופה המרכזיות. משיחות במרכז האו"ם בניו יורק עולה שיותר מהתנגדותן להתנחלויות, ראשי מדינות אלה אינם סולחים לנתניהו על שסילק באופן כה נחרץ והחלטי כל התייחסות פומבית ורשמית לפתרון מדיני לסכסוך.