תקופה לא קצרה נהנה נתניהו מההילה שקצר בישראל ובקהילה הבינלאומית בעקבות נאום בר־אילן המפורסם, שבו התחייב לפתרון של שתי מדינות לשני העמים. אבל בשנים האחרונות הוא התרחק והתעלם באופן מוצהר ומופגן מהרעיון המדיני הזה. לא מדובר בכישלון מאמציו להביא שלום. כישלון של קידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי־פלסטיני אינו בושה. התעלמות טוטאלית מנושא השלום, כפי שעולה מהתנהלותו בשנים האחרונות, היא פשע מדיני לא יסולח.
אהוד ברק, כראש ממשלה, זכור כמי שניסה לשאת ולתת עם יאסר ערפאת בבית הלבן בחסותו של הנשיא לשעבר ביל קלינטון. אהוד אולמרט, כראש ממשלה, קיים וניהל שיחות עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אומנם שתי היוזמות האלה כשלו ולא קידמו פתרון מדיני באינץ', אבל אלה כישלונות שהוסיפו בזמנו ומוסיפות היום פן חיובי, ואולי אפילו מחמיא, לתדמית המדינית של שני ראשי הממשלה לשעבר. סליחה, לנתניהו משויך פרק קצרצר בתחום הפתרון המדיני.
בכירים יהודים שחוזרים לארצות הברית מביקורים בישראל מביעים תדהמה בשיחות פרטיות מהעובדה שנושא השלום בכלל איננו נידון, ואיננו חלק מהצהרותיהם של ראשי המפלגות בישראל בתעמולת הבחירות שלהן. "דווקא עכשיו, במהומה הגדולה בישראל לקראת הבחירות, חשוב היה לשמוע מה יש לנתניהו או לגנץ לומר על שלום או על פתרון מדיני לסכסוך", אמר בשיחה מנהיג יהודי ידוע ומוערך בניו יורק. הנזק הגדול הוא ביחסי ישראל ומעצמות המערב וארצות אירופה המרכזיות. משיחות במרכז האו"ם בניו יורק עולה שיותר מהתנגדותן להתנחלויות, ראשי מדינות אלה אינם סולחים לנתניהו על שסילק באופן כה נחרץ והחלטי כל התייחסות פומבית ורשמית לפתרון מדיני לסכסוך.