חיסולו של קאסם סולימאני מוצדק, מתבקש וחשוב מאין כמותו. סולימאני גילם את הרוע המוחלט והפריט אותו למעשה. יכולותיו, בתוספת אמונותיו היוקדות, נחישותו, יצירתיותו והאמצעים שעמדו לרשותו, הפכו אותו לאחד האויבים המרים שניצבו מול ישראל מאז היווסדה. השם "סולימאני" דחק בשנתיים האחרונות את השם "איראן" בדיונים הביטחוניים הכמוסים ביותר שנערכו במערכת הביטחון הישראלית.
בשיחות סגורות אמרו וחזרו ראשי זרועות המודיעין והצבא על העובדה שקרמה מולם עור וטילים: זו לא איראן, זה קאסם סולימאני. הכל מתחיל, נמשך ונגמר אצלו. הוא ליבת הכור המניעה את המהפכה האיראנית מערבה. הוא האיש שנשבע להקיף את ישראל בטבעת טרור וטילים, הוא היצואן הגדול של המהפכה, הוא רוקם התחרה השיעית שאמורה לחנוק את כל מי שעומד בדרכה. הוא, ולא אחר.
שיגורו בסערה השמיימה של סולימאני אמור לשמח את כולם: ימין ושמאל, מזרח ומערב, בני כל הדתות והאמונות באשר הם. המזרח התיכון והעולם יהיו מקומות הרבה יותר טובים בלעדיו, גם אם האיראנים ינקמו וגם אם המצב יתדרדר. לקאסם סולימאני, בדיוק כמו עימאד מורניה, יהיה קשה למצוא תחליף הולם. סולימאני היה מהפכה של איש אחד. הוא לא רק הנהיג את משמרות המהפכה באמצעות כוח קודס. הוא קבע את הטון, תכנן את האסטרטגיה, חרש את השטח בין הלוחמים והפך לקדוש בחייו. לאחר מותו, זכה לקרדיט כמי שנטל חלק מרכזי בהדברת דאע"ש, לחם כתף אל כתף עם האמריקאים, הכורדים והקואליציה העולמית שנאספה כדי להשמיד את המדינה האסלאמית. זה נכון, אבל רק חלקית.
סולימאני היה מתוחכם וידע להילחם תמיד בכל החזיתות, למשוך את כל החוטים וליהנות מכל העולמות. כך, למשל, באירוע שלא זכה לכותרות רבות, שבמסגרתו חטפו אנשי דאע"ש 28 חברים במשפחה המלכותית של קטאר בדצמבר 2015. בניגוד לבני ערובה אחרים, שזכו לגורל מר, במקרה הזה ניהלו אנשי דאע"ש מו"מ ארוך ומפורט עם הקטארים על שחרור בני הערובה תמורת תשלום כופר אסטרונומי.
בכתבת תחקיר מרתקת שפורסמה ב־BBC ביולי 2018, המתווך העיקרי במו"מ המדובר היה לא אחר מהלוחם הגדול בדאע"ש, קאסם סולימאני. זאת ועוד: הכופר ששולם בסופו של דבר הגיע לגובה של מיליארד וחצי דולר. כנראה הכופר הגדול בהיסטוריה. הוא הניע את גלגלי מכונת הטרור של דאע"ש עוד שנים קדימה. מה יצא לסולימאני מכל זה? אה, זה פשוט: 10%. כלומר 150 מיליון דולר. גם במונחים איראניים, לא כסף כיס.
את פרצופו של סולימאני חשף האירוע הזה, כמו גם אירועים נוספים. דווקא במקרה הזה, היו אלה דווקא מדינות אירופיות שזיהו את מעורבותו של האיש בחטיפה ובשחרור בני הערובה. על פי מקורות שונים, הטכנולוגיה שסייעה למעקב אחריו הייתה בידי אותן מדינות אירופיות ונרכשה מחברת NSO המדוברת הישראלית. סולימאני התעלם מכל זה והמשיך במלוא המרץ בדחיפת מכונת הטרור וההתפשטות האיראנית קדימה. אחרי שהצליח במלחמה בסוריה, הבטיח את שלטון אסד ודחק את הנשיא רוחאני מקרבתו של המנהיג העליון חמנאי, הגיע סולימאני למסקנה שגויה והחל להאמין שהכל מותר. שאין גבול ליכולתו ואין מי שיפגע בו. הוא טעה.
קשה להבין כרגע מה הניע את הנשיא טראמפ להחלטה להוריד את סולימאני דווקא עכשיו. שבועיים קודם הוא דחה הצעה דומה שקיבל מראשי זרועות הביטחון שלו. נדמה לי שגם טראמפ לא ממש מסוגל לנבא מה טראמפ יעשה מחר. האיש שהודיע על יציאה מיידית מסוריה, שלא הגיב על הפלת כטב"מ בשווי 300 מיליון דולר על ידי איראן, האיש שדמם אחרי התקפה אסטרטגית של איראן על בעלת בריתו סעודיה, האיש שהתחנן לפגישה עם רוחאני, התהפך על כל זה תוך מאית שנייה, ונראה עכשיו כמי שדוהר במהירות 200 קמ"ש לטהרן. בואו נקווה שלא יתהפך בחזרה. בואו נקווה שהחברים אצלנו לא יתפתו להצטרף לחגיגת הקרדיטים והקופונים. המשכיל, בעת ההיא ידום.
בדיוק כמו אחרי הפצצת הכור הסורי, ההנהגה הישראלית צריכה לגלות היום אחריות מקסימלית ולהוריד פרופיל למינימום באירוע הנוכחי שבו ישראל אינה מעורבת. אם הייתי אביב כוכבי, ואם נכונים הפרסומים - לא הייתי מחפש עכשיו צרות על גבול עיראק־סוריה. אם תתלקח מלחמה בין איראן לארה"ב, אנחנו מעדיפים להיות מחוץ לעניין מאשר תחת מטר הטילים. זה חשוב יותר אפילו מהבחירות.