ביום רביעי צייץ ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את הציוץ הזה: "יעקב אחימאיר פוטר מערוץ 'כאן' מפני שאמר באומץ את עמדותיו. זהו מצב בלתי נסבל. אסור שאף עיתונאי או אזרח יחשוש לדבר באופן חופשי, על התקשורת כולה לגנות מציאות זו".
אל תבזבזו אנרגיה על החיפוש, יהיה לכם קשה למצוא בדל של אמת בציוץ הזה. מצד שני, נדמה לי שכבר הוסכם שראש ממשלה צריך לשקר על בסיס יומי. יש כאן ילדים בני 11 שלא מכירים מציאות אחרת. ובכל זאת, דווקא הציוץ הזה של נתניהו ראוי להתייחסות נפרדת. נמצאת בו תמצית הסיפור כולו.

יעקב אחימאיר לא פוטר. "רואים עולם" ירדה מהמסך. הוא עצמו, כך מדגישים בתאגיד, מוזמן להישאר כפרשן וכמגיש. אגב, מדובר באדם בן 81. הוא אמור היה להיות בגמלאות כבר 14 שנה. התאגיד, לטעמי, שגה קשות בהתנהלות מולו. אחימאיר הוא סמל, הוא ספינת דגל, הוא עיתונאי מהזן הישן (והטוב), הוא הגון וחרוץ ורהוט. אין שום סיבה לנהוג בו כך, ויש הרבה מאוד סיבות להתנהל מולו בחוכמה וברגישות, שני מצרכים שאזלו ממדפי הניהול בכאן מזמן. אני כותב את כל הדברים האלה על אחימאיר אף על פי שדעותינו שונות ומנוגדות, אני לא מסכים לרוב מה שהוא טוען, ולהפך.

יעקב אחימאיר. קרדיט: ערוץ 1יעקב אחימאיר. קרדיט: ערוץ 1

הבעיה עם נתניהו היא חוסר הבושה. הוא הרי יודע שאף אחד לא פגע באחימאיר "בגלל דעותיו". אחימאיר מביע את דעותיו עשרות שנים, מה שלא הפריע לו להיות מגיש "מבט" ותוכניות אחרות גם כשהשמאל היה בשלטון. נתניהו גם יודע שהיום צריך אומץ כדי להביע דעות שמאל, ולא ימין. היום צריך להיות מתאבד שיעי כדי לבקר את משפחת נתניהו, ולא להפך. העיתונאים הנרדפים והמפוטרים והנדחקים הם העיתונאים המבקרים את השלטון, ולא שופריו. נתניהו יודע את האמת הזו ועדיין מרשה לעצמו ללבות כל זיק של פייק שנאה מחשבון הטוויטר הרשמי של ראש ממשלת ישראל.

אם נעיף מבט מהיר על התאגיד, נגלה שם את קלמן ליבסקינד, אחד הכוכבים הבולטים שבו. נגלה גם את אראל סג"ל, מגינו הנחוש ביותר של נתניהו בשנים האחרונות. נגלה עוד עיתונאי ימין רבים ובדרך כלל טובים. נגלה שעמית סגל הוא זה שעזב מרצונו את תוכנית הרדיו החשובה ביותר של התאגיד לפני שבוע. אף אחד מכל אלה לא "פוטר בגלל דעותיו". אז מה? זה לא מפריע לראש ממשלת ישראל להתגולל בדומן הזה. תמיד יהיה מי שיאמין לו.

הטור המלא היום במעריב סופהשבוע