1. ההבטחות שלא יקוימו

מדי חודש מפרסמים באוצר את נתוני הגירעון לחודש שקדם לו. השבוע היה העיתוי קריטי, שכן היה מדובר בנתוני שנת 2019 כולה. אף שר אוצר, בייחוד בתקופת בחירות, אינו מעוניין לקבל הודעה הקופה שעליה הוא אמון סובלת מחריגה באוברדרפט. 

השבוע זה קרה. בניגוד להנדסה הפיננסית בסוף 2018, שבה הונדסו נתוני הגירעון בדקה ה־90 לרמה הרצויה (קצת למטה מ־3% מהתוצר), הפעם שום קוסם לא היה יכול לעזור. שום טריק או שטיק אינו מסוגל לאיין חריגה של 12 מיליארד שקל מהיעד. למרות זאת, כדי שנתוני הגירעון השנתיים (3.7% מהתוצר) לא יהיו מרוחים מעל דפי העיתונים, הם שוחררו רק בשעת ערב מאוחרת. באוצר מדגישים כי העיתוי היה מקרי לחלוטין ושלא הייתה שום כוונה להסתיר.

גירעון של 12 מיליארד שקל אינו זירת אסון כפי שטוענת האופוזיציה. העלאת המע"מ באחוז אחד, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות וביטול הפטור ממס על השכרת דירה, יחסלו את מרביתו. האחריות לגירעון אינה מוטלת על החשב הכללי, המופקד על ברז ההוצאות, אלא על רשות המסים, שפספסה 9 מיליארד שקל מתחזית ההכנסות.

הגירעון הגיע לנתניהו בזמן גרוע, שכן הוא סותר את אמירותיו על משק חזק. תקציב 2019 נוצל במלואו ולא נותרו עודפים כדי לקיים את שפע ההבטחות. תקציב הפינוקים שהורעפו על האזרחים בבחירות מועד א' וב' אזל בבחירות מועד ג'. במהלך 2019 עוד היה ניתן להרגיע את השוטרים ואת אנשי כוחות הביטחון בתוספות של מיליארדים; באמצע השנה הגדילו את קצבת הנכים והובטחו פעימות נוספות בהמשך הדרך; בסוף 2019 נדחתה לאפריל 2020 גזירה שכללה קיצוץ בשיעור 1.274% לגמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות, מכיוון שכחלון חשש להעלות את גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־64. הקיצוץ עומד בעינו אלא אם מישהו בהסתדרות או באוצר יתעורר ויבקש את דחייתו למועד הקמת הממשלה.

כל הטוב הזה ייעלם בבחירות מועד ג', כי המלאי התקציבי אזל. אף אחד לא שיער ששנת 2020 תתחיל ללא תקציב, ללא "תוכניות נטו" למיניהן וללא תפנוקי בחירות. 

נטל האחריות עובר למגרשו של החשב הכללי רוני חזקיהו, המנהל את הקופה כמו "דן חסכן". לכל משרד יוקצה בכל חודש החלק היחסי מתקציב הבסיס של 2019, ללא התוספות החריגות שמהן נהנה ב־2019. ועדת החריגים, שאמורה לטפל בבעיות נקודתיות, עדיין לא התכנסה. לכן אין זה מפתיע שנפגעי אסון השיטפונות בתל אביב ובנהריה, שספגו השבוע נזקים בהיקף הנאמד ב־1.5 מיליארד שקל, נותרו ללא כתובת ממשלתית לכיסוי הנזקים. בניגוד לאסון השריפה בכרמל, שבעקבותיו פוצו הניזוקים דרך קופת מס רכוש (כחלון דאג לכך שהשריפה תוכר לתושבי חיפה כפעולת איבה), הפעם אין עם מי לדבר.

מי שלא רכש פוליסה באחת מחברות הביטוח, אכל אותה. בניגוד לבחירות מועד ב', כשנתניהו עוד היה יכול להבטיח לתושבי אילת חבילת סיוע בסך 450 מיליון שקל בעקבות סגירת שדה דב, הפעם לא יהיה מהיכן לפצות גם אם יוחלט לחסל את נתב"ג.

על אלה שנהנו מפינוקי 2019, ומדובר דווקא במקורבים לראש הממשלה, נגזר כעת להיכנס לתענית תקציב ולחזר על הפתחים. שר התיירות יריב לוין, מהמקורבים ביותר לנתניהו, קיטר בישיבת הממשלה השבוע על קיצוץ בשיעור 77% בתקציב השיווק של המשרד. מדובר במאות מיליוני שקלים. המפלגות החרדיות גילו שמה שניתן במהלך 2019 לישיבות לא יחזור הפעם, גם אם ימציאו חוות דעת משפטית שלפיה עולם התורה בסכנה. מה שנותר להם הוא לנהל קרב מאסף על מה שעוד ניתן להציל.

הנכים מתחילים להפנים שכל הוועדות באוצר שהוקמו כדי לקדם את הפעימה השנייה והשלישית בתוספת לקצבה אינן אלא אחיזת עיניים. גם אם יחסמו את כל נתיבי איילון, ולא רק את עזריאלי, הפתרון לא יגיע הפעם.

מה שנותר לנתניהו לעשות הוא לנצל את שארית כוחותיו לניהול קרב מאסף על כל מנדט ומנדט בגיבוי חוות דעת משפטיות. הוא לוחץ להקפאת הרפורמה במוניות, הכוללת תעריפי שירות חדשים, בעקבות לחצי בעלי המוניות. בצלאל סמוטריץ' מפנים לפתע שמינויו לשר התחבורה לא נעשה בזכות כישוריו בפתיחת צווארי בקבוק בענף התחבורה ואיכויותיו בקידום נסיעה שיתופית; כל תכלית מינויו הייתה לקדם את סיכויי נתניהו להיבחר שוב. 

נתניהו יעשה הכל כדי להיענות לכל לחץ שיופעל מהיום ועד למועד הבחירות, 2 במרץ. אם ייבחר, הוא לא יקיים. אם לא ייבחר, אחריו המבול. בבחירות הללו כל קול מלמיליאן. ראש הממשלה לא ירשה לעצמו לאבד אפילו מנדט אחד, גם אם ייאלץ לתקצב את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. לכן הוא מתאמץ להשיג כספים בדרכים עוקפות - תקציב ביניים, הקפאת גזירות או הבטחות עתידיות.

שומר החותם נותר, כאמור, החשב הכללי. מדובר באגוז קשה לפיצוח, שהגיע מהמגזר הפרטי ואין לו שום יומרות פוליטיות. בניגוד ליועץ המשפטי בכנסת, הוא אינו לחיץ, כי אין לו בת זוג בפרקליטות. כחלון כבר אינו מסוגל או מעוניין ללחוץ עליו. חזקיהו יסיים את הקדנציה שלו בנובמבר, והוא ירצה להיזכר כשומר הקופה - ולא כמי שברח מעמדת הש"ג והפקיר לכל דורש את הקופה הציבורית.

פרופ' אמיר ירון, צילום: הדס פרוש, פלאש 90פרופ' אמיר ירון, צילום: הדס פרוש, פלאש 90

2. החלטה לא מפתיעה

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בישר אתמול במסיבת עיתונאים על ההחלטה הלא מפתיעה להשאיר את הריבית ללא שינוי - 0.25% לשנה. החלטת הריבית הראשונה ל־2020 מבשרת במידה רבה את הבאות.

כצפוי, ההחלטה לוותה במלל פוליטיקלי קורקט. הנתונים הפיננסיים הנוגעים לתקופה שמאז ההחלטה הקודמת מצדיקים את השארת הריבית ללא שינוי - באותה מידה שיכלו להצדיק הפחתה או העלאה של הריבית. הכל תלוי בכיוון שאליו בחר הנגיד ללכת החודש. 

ההחלטה הייתה צפויה כמו הפקקים בנתיבי איילון ביום הגשם הראשון. היא ממשיכה את הקו שננקט עד כה - להימנע ככל האפשר משינוי בריבית, למרות הזעזועים יוצאי הדופן, רעשי הרקע בכלכלה העולמית והדולר הקורס. אחרי הודעת הריבית בנובמבר החליף הנגיד דיסקט, ובניגוד לפעמים הקודמות הפסיק לדבר על הורדת הריבית. הסברים לכך לא חסרו: הצמיחה המפתיעה במשק, התעסוקה המלאה, הפגיעה המינורית ביצוא, חוסר האפקטיביות בהורדה סמלית של הריבית ועוד. 

כתחליף להורדת הריבית חידש בנק ישראל את מעורבותו בשוק המט"ח. לפי נתונים מהשבוע, יתרות המטבע זינקו בדצמבר ב־3.61 מיליארד דולר, לשיא של 126 מיליארד דולר. 2.2 מיליארד דולר מהגידול מוסברים ברכישת הדולרים של בנק ישראל במהלך המסחר. בבנק ישראל טוענים שאין קו אדום בנוגע לשיעור היתרות, המגיעות ל־32.8% מהתוצר במשק. קשה לי להאמין שלבנק ישראל אין קו אדום. להערכתי יש קו גבול שסומן בדיו מטושטש, אך מטבע הדברים אף פעם לא יפורסם מחשש למתקפות ספקולטיביות. 

בכל אופן, מדובר ביחס יתרות גבוה למדינה כמו ישראל, שעלול לסכן את הקופה הציבורית במקרה של זעזועים בשווקים. עד לפני שנים מספר איש לא חלם שגובה היתרות יחצה אי־פעם את קו ה־30%. אם יהיה קצב הגידול ביתרות גבוה מקצב הגידול בתוצר, המצב רק ילך ויחמיר.

כך או אחרת, מתברר שהגידול בקצב רכישות המטבע ממש לא עוזר, והשער היציג חזר השבוע לרמתו לפני כחודש וחצי. אז מה עושים הלאה? סוחרים בשוק המטבע מודים בכנות שהם נהנים מ"נגיד ידידותי" ושכדי להחזיר את כושר ההרתעה ואת הסנטימנט החיובי לדולר, הנגיד חייב "להשתגע". הוא חייב להפציע בשווקים ולהפתיע בסופי שבוע ובערבי חג. אם מדינת ישראל כל כך אטרקטיבית בעיני משקיעים פיננסיים זרים (ולא משקיעים אסטרטגיים המעוניינים באמת להשקיע), הגיע הזמן שבנק ישראל ישטח את הריבית ויעבור למוד שלילי, כמקובל בגרמניה או בשווייץ. הנגיד מצויד ברפרטואר של מגוון פעולות שהוא משאיר כנראה ליום הדין. 

לאחר החלטת הריבית יארוז פרופ' ירון את חפציו ויטוס לכינוס בדאבוס שבשווייץ כדי ללמוד מקרוב מעמיתיו הנגידים על מגוון הפתרונות לבעיות. דרך אגב, הנשיא דונלד טראמפ, שציוציו בטוויטר משפיעים על הכלכלה יותר מהמדיניות המוניטרית של כל נגיד, ייעדר השנה מהכינוס.

מיקו צרפתי, צילום: פלאש 90מיקו צרפתי, צילום: פלאש 90

3. הקרב על הוועד

אחד התהליכים המסקרנים בחברות גדולות הוא קידום יו"ר ועד העובדים לתפקיד ניהול בשלב מסוים של הקריירה. בלא מעט מקרים יו"ר הוועד מחליט להחליף פוזיציה כיוון שהגיע הזמן לשנות סטטוס, והוא עובר לצד השני של המתרס.

תופעה כזאת הייתה במשך שנים לחם חוקם של יושבי ראש הוועד בבנק הפועלים. רגע לפני שיו"ר הוועד סיים את כהונתו, הוא הוקפץ להנהלה, לתפקיד יו"ר אגף כוח האדם ומשאבי האנוש, ומשם היה המשך הקריירה שלו תלוי בו. המקרה הבולט ביותר היה של אריק פינטו, שבתוך 15 שנה עשה את כל הדרך מתפקיד יו"ר הוועד בשנת 2002 עד לתפקיד המאתגר של מנכ"ל הבנק. ההקפצה נועדה לשגר רמז: תתיישרו עם הקו של ההנהלה ותפוצו בעתיד.

פינטו אינו הדוגמה היחידה. בימים אלה עומד על הפרק עתידו המקצועי של מיקו צרפתי, יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל. האפשרות שיחליף את עמית אוברקוביץ' כמנהל כוח האדם בחברה נשקלת ברצינות. המהלך המורכב זוכה לתמיכתו של יו"ר דירקטוריון החברה יפתח רון־טל ושל בכירים במשק האנרגיה. צרפתי השכיל לשמור על מערכת יחסים ידידותית עם הנהלת חברת החשמל ועם יו"ר הדירקטוריון. הוא תחזק קשרים חברתיים אפילו עם מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שהוקיר אותו על שסייע לקדם את הרפורמה בחברת החשמל.

מערכת יחסים צפופה בין הוועדים להנהלה קיימת גם בבזק. לעובדים יש משקיפים בדירקטוריון והם שמים לנגד עיניהם, אולי יותר מכל ועד אחר, לא רק את האינטרסים של העובדים אלא גם את השיקולים העסקיים של החברה. תהליך דומה עשוי להתפתח בסלקום. אבי גבאי, לשעבר יו"ר העבודה, מונה השבוע למנכ"ל. הוא ניחן ביכולת לתקשר עם הוועדים עוד בהיותו מנכ"ל בזק.

אחת הדרכים היצירתיות לפתרון המשבר ביחסי העבודה בסלקום ולקידום תוכנית הבראה בחברה היא לקדם את יו"ר ועד העובדים הדומיננטית מיה יניב לתפקיד ניהול. ליניב יכולות פוליטיות מוכחות לא מעטות. בפעילותה היא מותחת את היריעה הרבה מעבר לפעילותה כיו"ר ועד העובדים. היא מקדמת התארגנות פוליטית של העובדים, נפגשת עם מקבלי החלטות ופוליטיקאים ואפילו עם הרגולטורים במשרד התקשורת. לא בטוח אם יניב תקבל את ההצעה או לא, אבל כדאי לנסות.

השאלה הגדולה היא אם לקידומו של יו"ר ועד לתפקיד במערכת הניהולית יש תרומה כלשהי, מעבר לאינטרס האישי ולרצון ההנהלה לחסל את אחד ממוקדי הכוח האפקטיביים אצל העובדים. תרומה מסוימת להנהלה עשויה להיות בהבנת רחשי לב העובדים, ללא פילטר וללא דעות קדומות. הוא מסוגל לסמן עבורה את גבולות הגזרה של יחסי העבודה. המוטבים לכך יהיו בעיקר בעלי המניות בחברה, שייהנו משביתת נשק בתחום יחסי העבודה. כמובן, גם הלקוחות ירוויחו מכך שסלקום, בזק או כל גוף עסקי אחר ינוהלו ללא שיבושים. 

שאלה חשובה אחרת היא אם מהלך כזה יתרום משהו גם לעובדים. לדעתי, כן. יו"ר הוועד העובר לצדו השני של המתרס אינו מאבד אוטומטית את נאמנותו לעובדים. אולי להפך. בישיבות ההנהלה הוא יצויד בראייה רוחבית ביחס להלכי הרוח של העובדים ויוכל לסמן את המקרים שבהם דרישותיהם מוצדקות. וחוץ מזה, כשיו"ר ועד שוקל ברצינות מעבר לצד הניהולי, הרי זאת ההוכחה הטובה ביותר שהוא אולי התעייף וחושב שהגיעה העת לעשות אקזיט ולעבור לשלב הבא בקריירה. 

השר איציק כהן, צילום: מרים אוסטר, פלאש 90השר איציק כהן, צילום: מרים אוסטר, פלאש 90

4. דייר חדש בשיכון

במשרד האוצר מתקשים לזכור אם סגן השר יצחק כהן הוא מש"ס, מהליכוד או אולי ממפלגה אחרת. הוא כל כך מחובר לכחלון, עד שלרגע נדמה שהוא ממפלגת כולנו. כהן זכה לשמש סגן שר האוצר גם תחת סילבן שלום וגם תחת יובל שטייניץ, כך שהתמיהה במקומה.

הקשר שלו עם כחלון הדוק כמו הקשר של ביבי עם שרה. לכן, באופן לא מקרי, כחלון ראה בקידומו לתפקיד שר השיכון, במקום חברת מפלגתו יפעת שאשא־ביטון, מהלך קל לעיכול. מינוי כהן, כמו מינוייהם של שאר השרים החדשים, יובא לאישור הממשלה ביום ראשון.

ברכות, שר השיכון החדש. מה תחושותיך לגבי כהונה כשר?

"יש לי חדשות בשבילך. כבר כיהנתי פעמיים כשר בממשלה: אצל אהוד ברק כשר הדתות וגם אצל אהוד אולמרט כשר הדתות. בבית, וגם אזרחים מהשורה, מפרגנים ומברכים. למען האמת, קשה לי לעזוב את משרד האוצר, הייתי שם הרבה מאוד שנים. העובדים הצעירים פטריוטיים ומקסימים. עד היום הייתי עסוק בעיקר בנושאים הקשורים לשוק ההון וקידמתי מספר רפורמות. אני לא יודע מי יחליף אותי באוצר, אבל לא אלמן ישראל".

מה תספיק לעשות במשרד עד להקמת הממשלה הבאה? הרי עד שתלמד את התפקיד אולי ימונה שר אחר. אם כן, למה הסכמת לקבלו?

"אלמד את המשרד באמצעות האנשים הטובים שנמצאים בו כאילו אמשיך בו הלאה. מדובר במשרד ענק ובו 26 אגפים. גם כשהייתי באוצר היה ממשק עם משרד השיכון. התפקיד הוא אתגר מרתק, ובעזרת השם נצליח. אמשיך להיות מתואם עם שר האוצר כחלון.

"אם נתניהו יקים את הממשלה, ארצה כמובן להמשיך בתפקיד. אבל בכל מקרה אמלא כל משימה שיטילו עליי. אומרים שאדאג רק למגזר החרדי, אבל זה לא נכון. אנחנו דואגים לכל עם ישראל, וגם לציבור החרדי - כמו שעשינו בכל השנים האחרונות בכל הנושאים".

האם תספיק לטפל במחירי הדיור? האם תוכנית מחיר למשתכן תישאר או שתפעל לביטולה?

"כאמור, לא ארד לפרטים לפני שאלמד את נושא השיכון לעומק. לגבי ביטול מחיר למשתכן - מה פתאום? זאת תוכנית נפלאה, וחייבים להמשיך אותה. היא הגשימה את החלום של אלפי זוגות צעירים. אני לא מתרגש מהביקורת, כי אחרי כל דבר שעושים יש ביקורת. יש טענות שהתוכנית מפלה את הפריפריה, ואני לא מקבל את זה. המחירים הכלליים בפריפריה בדיור זולים באופן ניכר מהמרכז, כך שצריך להתייחס לדברים בפרופורציות".

השבוע פורסמו נתוני הגירעון, העומד על 37%. הוא מסתכם ב־52 מיליארד שקל - חריגה של 12 מיליארד שקל מהיעד. אתה מקבל את הביקורת על כחלון?

"אני דוחה את הביקורת על הסף. היא אינה מוצדקת בשום פנים ואופן. כחלון הוא שר יקר וחשוב בממשלה. הוא עשה דברים נפלאים, שעוד יהדהדו הרבה שנים. הביקורת באה מהפוזיציה. העובדות מדברות בעד עצמן. תראה בעצמך כיצד נראים נתוני המקרו־כלכלה: האבטלה בשפל, יחס החוב־תוצר בירידה, המשק צמח ב־3.3%, והיצוא בעלייה. אלה נתונים שאי אפשר להתווכח עליהם. הביקורת על שר האוצר לא נתפסת. היא עומדת ביחס הפוך לעשייה שלו ולעובדות בשטח".

אמרת שלא תבטל את תוכנית מחיר למשתכן - אבל לזוגות זה לא עוזר, כי מחירי הדיור ממשיכים לזנק.

"מחיר למשתכן תימשך, כאמור, אבל נעמיק את שיתוף הפעולה עם משרד הפנים בראשות אריה דרעי. הרשויות המקומיות הן נדבך חשוב במחיר למשתכן ובפרויקטי ההתחדשות העירונית שמשרד הפנים מופקד עליהם. נכון שמחירי הדיור טיפסו בעשור האחרון בצורה מטורפת, אבל בארבע השנים האחרונות הם התמתנו. היום יש עליית מחירים קלה באזורים מסוימים, ובאחרים המחירים יורדים. מינהל התכנון, ברוך השם, תכנן 140 אלף יחידות דיור חדשות, והן יגדילו את ההיצע".

האם היית רוכש ברמת המחירים היום דירה לאחד מילדיך?

"אני אומר לך באחריות: זוג צעיר יכול היום למצוא פתרון במסגרת מחיר למשתכן. לו היה מדובר באחד מילדיי, הייתי שולח אותו למחיר למשתכן. אם לא יזכה בפעם הראשונה, אז בפעם השנייה. התוכנית הוציאה ממפת הביקוש את רוב הזוגות הצעירים. אז נכון שהמחירים פה ושם עולים, כי מדובר בשוק חופשי של היצע וביקוש, אבל אפשר לומר שעמדנו בהתחייבותנו לספק פתרונות דיור לזוגות הצעירים".

yehudasharoni10@gmail.com