בהסתכלות קדימה מסמנים באמ”ן את המגמות האפשריות, שעשויות להתפתח השנה, איומים לצד הזדמנויות, שאמורות להוות בסיס לקבלת החלטות לדרג המדיני ולצמרת הצבא כבר היום. אולם באמ”ן מזהירים כי בעולם משתנה בקצב אדיר אין מדובר בנבואה לשנה הקרובה, אלא בשיקוף של תמונת מצב הנכונה לעת הזאת ועשויה להשתנות במהירות. כפי שראינו רק באחרונה, כשנשיא ארה”ב דונלד טראמפ הפתיע בהחלטה לחסל את מפקד כוח קודס קאסם סולימאני.
במידה רבה השינוי הגדול בהערכת המודיעין בשנה הזאת מסמן את מרחב אי-הוודאות באזור, שהולך וגדל בין השאר בגלל הקושי לנחש את אורח התנהלותה של המעצמה החזקה בעולם ואת מדיניותה באזור.
פשר הניתוח הזה הוא כי לצד מרכזיותה של איראן בהערכת המצב המודיעינית, כמי שיוצרת את חוסר היציבות באזור, הסיכוי הגובר למלחמה השנה תלוי יותר מכל בהתפתחותם של אירועים מבצעיים בין ישראל לחיזבאללה.
מה שצפוי להשפיע במיוחד על האירועים הוא פרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה. בישראל מניחים כי הצליחו לבלום לעת עתה את הפרויקט, שהיה מושפע בין השאר מרצון איראני בהובלת סולימאני. כעת מעריכים בישראל שיש גם סיכוי לכך שחיזבאללה יחליט להשקיע בפרויקט הרבה פחות משאבים בשל מצוקה כלכלית וחישוב של עלות כנגד תועלת בטווח הקצר.
זהו, כמובן, התרחיש הרצוי לישראל. אבל ייתכן שהוא אינו יותר ממשאלת לב. בשורה התחתונה, עימות ישיר בין ישראל לחיזבאללה, ששני הצדדים מכריזים כי הם אינם מעוניינים בו, תלוי בראש וראשונה בהחלטות שיתקבלו בחיזבאללה - בשאלה אם הם ממשיכים בקידום הפרויקט גם בתקופה הקרובה - ובתגובה הישראלית.
אולם, מעבר לאיומים המיידיים, מעל הכל עומד האיום הגרעיני האיראני. למרות הקשיים מבית והמשבר הכלכלי החריף בשל הסנקציות החריפות, האיראנים מעבירים מסר למערב שלפיו הם מוכנים לקחת גם סיכונים ולהתקדם בתוכנית הגרעין.
ההערכה בישראל היא כי בטהרן טרם קיבלו החלטה לפרוץ דרך לייצור הפצצה הגרעינית וכי מהלכיה של איראן מכוונים קודם כל לשפר את תנאי המיקוח שלה לקראת חידוש המשא ומתן על הסכם הגרעין. עם זאת, בישראל גורסים כי השינוי במדיניות האיראנית מחייב את מערכת הביטחון להיערך גם לאפשרות שאיראן תבחר לפרוץ דרך לייצור נשק גרעיני.