כמו בקעת הירדן הממתינה לסיפוחה, כמו גדי יברקן וחלום כורסת השר, גם צה"ל הצטרף השבוע אל רשימת מקבלי ההבטחות, עם התחייבות לתוספת תקציב של 1.6 מיליארד שקל לשנתיים הקרובות. איש לא יודע מהיכן תמומן התוספת הזאת, אבל אחרי שנה של לימבו פוליטי החליט הרמטכ"ל לא להמתין ולהתניע את התוכנית הרב־שנתית שלו - "תנופה". במרכזה: חיזוק החוד הלוחם של צה"ל ביבשה ושדרוג חיל האוויר.

שנת הכהונה הראשונה של אביב כוכבי כרמטכ"ל הסתיימה החודש, ואף שהייתה בעיקר בסימן המשכיות, רבים מיהרו להכתיר אותו כ"מהפכן" וכ"לוחמני" הרבה יותר מקודמו. קמפיין פוליטי מכוער, שנועד יותר לפגוע ברמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט מאשר להחמיא לנוכחי, מנסה לצייר את איזנקוט כרמטכ"ל חלש ורופס ואת כוכבי - כהפך הגמור שלו. אי אפשר לחשוד בכוכבי שהוא נותן ידו להכפשה הזאת, אבל נראה גם שהוא לא סובל ממנה.

מהנתונים עולה ששניהם התקפיים במידה דומה: איזנקוט פעל יותר נגד איראן בסוריה, ואילו כוכבי הרחיב את גבולות המערכה (על פי פרסומים זרים) גם לעיראק וגם לביירות. בעזה יזם כוכבי את הסיכול היעיל והמועיל של מפקד הג'יהאד האסלאמי ונהנה, שלא כאיזנקוט, מממשלה שמבינה שהסדרה היא האלטרנטיבה הטובה מבחינת ישראל. 

שניהם, איזנקוט וגם כוכבי, הבחינו היטב בפער שבין מבנה צבא היבשה לבין המשימות שהוא יידרש אליהן. צה"ל עדיין בנוי כצבא שנועד לנצח במלחמת יום כיפור, בתמרון ליניארי כבד, רק אין מי שיילחם נגדנו את מלחמת יום כיפור מחדש. חיזבאללה נבנה כדי לקדם את התמרון הישראלי לתוך לבנון ולגבות מצה"ל ליטרות של דם על כל קילומטר של התקדמות לתוך לבנון. היכולות של ישראל להציג תמרון עומק מפתיע, בקווים חיצוניים ולא פנימיים, היו ונשארו מוגבלות. 

מול האתגר הזה העדיף איזנקוט להישען על יכולות האש של חיל האוויר ועל המודיעין הישראלי המעולה ולא לעשות את השינויים המתבקשים בהרכב צבא היבשה. המודיעין היה ויישאר המנוע והמפתח להצלחת הצבא, אבל כוכבי, לעומת איזנקוט, נראה כמי שבשל לצעוד צעד קדימה גם ביבשה, ולהגדיל את הגמישות של צה"ל לערוך תמרוני עומק למרכזי הכובד של האויב. זה ידרוש הקמה של עוד כוחות קלים וניידים שיידעו להגיע לעומק ולשרוד שם ללא קווי אספקה יבשתיים. 

הדבר המתבקש אל מול האתגר בצפון היה להקים לישראל מארינס: כוח משולב וגמיש שיודע לנחות מהים או מהאוויר ולהילחם בעומק בלי תלות בקווים לוגיסטיים. לו אני ראש הממשלה, זה מה שהייתי מבקש מהנשיא האמריקאי: למד אותנו לבנות אוגדת מארינס כזאת ותן לנו את הכלים להביא אותה לכל מקום שתידרש. 

צעד בכיוון הזה יהיה ההחלטה הצפויה של הרמטכ"ל על הצטיידות במסוקי סער ואולי גם במטוסי סער לתובלת כוחות. מעבר להחלפת היסעורים המיושנים במסוק חדש, הצטיידות במטוס/מסוק V־22 תפתח לצה"ל יכולות להנחית במהירות כוח משמעותי גם הרחק בעורף האויב. 

מסגרות מיושנות

המציאות גם מאתגרת את מבנה הכוח היבשתי. עוצבת היסוד של צה"ל היא עדיין האוגדה, אף שלכולם ברור שבכל מערכה עתידית הלחימה תתקיים בצוותי קרב חטיבתיים (צק"ח). האוגדה, על המפקדה המסורבלת שלה והשובלים הלוגיסטיים, נראית היום אנכרוניסטית. יבוא יום, והוא לא רחוק, שבו יידרש צה"ל לשבור את המסגרות של החילות ולהקים חטיבות משולבות: רגלים, שריון, ארטילריה, הנדסה, אוויר ומודיעין - הכל בחטיבה אחת. 

כדי להוביל שינויים עמוקים כאלה חייב כל רמטכ"ל שיהיה לו מטה שיידע לאתגר אותו ביצירתיות ודרג מדיני קשוב מעליו. לכוכבי אין את שניהם. המטה הכללי שלו, שאת חלקו מינה בעצמו ואת חלקו ירש מאיזנקוט, חיוור ואפור ברובו. מעטים שם הקצינים שמסוגלים להציג אתגר למפקד שלהם ולצאת נגד מוסכמות. מעליו, שר ביטחון שעסוק בקמפיין בחירות ולא בוחל בשימוש בצה"ל כדי להחניף לבוחריו (צווי ההרחקה נגד "אנרכיסטים" שהכריז עליהם נפתלי בנט בקול גדול מעולם לא נחתמו על ידי צה"ל). 

בדידותו של כוכבי תקרין לכן גם על עומק המהלכים שייצא אליהם בתוכנית העבודה החדשה. עד כמה רחוק הוא יהיה מוכן ללכת - נדע בשבועות הקרובים, כשתוצג התוכנית, שתזכה קרוב לוודאי לתואר "מהפכנית". אבל צריך לזכור שמאחורי הכותרות והמצגות הנוצצות מסתתרת אמת אפורה, עקשנית ושותקת של צבא שסובל ממשבר כוח אדם מהחמורים שבתולדותיו, שפשה בכל הדרגים, ובעיקר בקרב משרתי הקבע הזוטרים. 

המשבר המתמשך הזה מכרסם באופן מתמיד באיכות הצבא וביכולותיו, הוא גם הקרקע שעליה צומחת תרבות ארגונית קלוקלת של דיווחי לא אמת ותחקירים מזויפים. אם לא יטופל המשבר בכוח האדם ובמוטיבציה, הוא יאפיל על כל שינוי ארגוני ועל כל תוכנית עבודה.

הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13

tguvot@maariv.co.il