הכנה לממשלה
בימים הראשונים אתם חוגגים את חגיגות האין יותר ביבי. בתכנון נכון זה יכול להימשך בשלושת החודשים הראשונים. יכולים למשל לגזור סרטים לרחובות שייקראו רחוב רק לא ביבי, להוציא בולים רק לא ביבי, והחברה הממשלתית למדליות ומטבעות תנפיק מטבע ניצחון בלי דיוקנו של ביבי שייקרא מטבע רק לא ביבי.
אבל אחרי שלושה חודשים עלולים הדברים להתחיל לצלוע. לא נורא, יש ביבי. פתחו מחברות, או לפטופ למי שיודע איך, ונלמד עכשיו איך להאשים את ביבי כשיתברר שנכשלתם בתפקידכם, והכלכלה קורסת, ההשקעות הזרות נוטשות, האבטלה גוברת, המסים עולים, ההתרחבות בשטח נעצרת, האושר קמל ויש אפס התחזקות בשדה היחסים הבינלאומיים.
בשיעורים הקרובים נספק לכם הסברים מדוע כל זה קורה לא משום שאתם בשלטון, ומשום שאתם בסך הכל בני אדם בינוניים, לא כמו ביבי. אל תגידו כך, זו לא תשובה טובה. עליכם לומר שזה רק בגלל הירושה שביבי השאיר לכם. בשיעורים הבאים תקבלו כרטיסיות וטקסטים לפרומפטר שמצביעים על ביבי כאשם בכל מצב ביש שיתפתח. גם באנגלית, למקרה שתיסעו לחו״ל.
מה הבכי הזה שם? לא להיכנס לפאניקה. בסך הכל זכיתם בבחירות ואתם צריכים להנהיג, וביבי לא יהיה. תנשמו עמוק. תתגברו. תגידו לעצמכם: אנחנו יכולים גם בלי ביבי. הייתם רמטכ"לים. לא אתה, אתם. היו כבר רמטכ"לים בפוליטיקה: רפול, מופז, יגאל ידין. היי, למה אתם בורחים מהכיתה? אל תחששו שתיעלמו פוליטית כמוהם.
תבינו, הבוחרים הם די טיפשים ולא פועלים בהיגיון אלא על פי רגשות, בעיקר שנאה עזה, וזה העיקר. עובדה שאם אתם ממש מתקרבים לשלטון כיום, זה כי הם מצביעים לכם. לכן הם יהיו יותר ממרוצים אם תאשימו את ביבי במשך ארבע שנים. זה מה שהם ירצו לשמוע, ולא כל מיני הצלחות שלא מעניינות אותם. עובדה. אחרי זה יגיעו הבחירות הבאות, ואז יהיה צורך לחשוב על תוכנית פעולה אמיתית. את זה, איך באמת לגרום למדינה ולתושביה לפרוח, הסדנה שלנו לא יודעת לעשות. אולי עד אז ביבי יפתח סדנה משלו וילמד אתכם.
לא שוחררנו
התגובה הישראלית העקומה הזו לנאציזם חוזרת שוב ושוב ושוב ומתגברת יותר ויותר. זה מכאיב לי ומשאיר אותי תמה אם אותם אנשים היו מסוגלים להיות מנצחי הנאצים. הלקח מהנאציזם, על פי תפיסתם, איננו שעלינו ללחום בנאצים, באנטישמים ובגזענים ובדומיהם סביבנו ללא רחם, עד לכניעתם ללא תנאי, אלא ההפך: עלינו להקשיב לגזענים ולאנטישמים ולהבין את מניעיהם ואת מצוקותיהם, כי אחרת אנחנו מסתכנים בכך שנהיה גזענים בעצמנו.
מצולות נפשנו טונפו בסבך של אי־הבנות עמוקות. בכל מעשה התגוננות שלנו אנחנו רואים את עצמנו כגזענים. כנאצים. זה תהליך שבו עוותנו עד להיותנו נכים מצפונית באופן חמור, קורע לב והרסני. אושוויץ שוחררה לפני 75 שנה, אבל אנחנו לא שוחררנו. ניצחתם אותנו, עיוותתם אותנו.
הצפות השבוע
עובדת מ"ארומה" בירושלים התקשרה השבוע לחברה שלה וסיפרה: "אל תשאלי איזה יום היה לי. עמדתי בקופה, נוצר תור ענקי של כל מיני שנראו תיירים. אני מקבלת את ההזמנה של הראשון ושואלת איך לקרוא לך? הוא אומר: מייק. מייק פנס. השני מזמין, ואני שואלת איך לקרוא לך, הוא אומר: פוטין, זה שאחריו עונה: תקראי לי הנסיך צ'ארלס, שאלתי את הרביעי איך לקרוא לך, הוא אומר: תרשמי 'מלך ספרד', זה שאחריו אומר: מלך בלגיה. הבא בתור אומר: קוראים לי מקרון, עשיתי לו: לא איזה עוגייה אתה רוצה, איך קוראים לך? מקרון, הוא אומר. הייתי בטוחה שעובדים עליי, אבל האחמ"שית אמרה שירושלים מלאה השבוע במנהיגים מכל העולם, וטבעי שהם יבואו לשתות איזה קפה בהפסקה".
"נו, בטח", ענתה לה החברה שלה, "אמרו שבגלל אלה שהצביעו לביבי יהיה צונאמי מדיני. עם המזל שלך זה נפל דווקא במשמרת שלך".
שיח מגינים
בחייך, תדליף לי משהו בניגוד לחוק שיאפשר לי לכתוב מאמר חריף בעד שלטון החוק.
תוכנית אסטרטגית
צריך להחזיק מעמד. אסור לנו להיכנע רק כי אנחנו חזקים יותר.
פינת השלולית
פרסמתי, י. יקר. צעקת והיא תשמע.