אנשיו של גנץ הבינו שמדובר במלכודת פתאים. עד אז, היה גנץ משוכנע שהאמריקאים מגיעים לאירוע בידיים נקיות. ברגע שנתניהו נופף בעובדה שהוא הפטרון של הזמנת גנץ, עלה החשד שמדובר בניסיון לגמד את גנץ. מאותו רגע החלה התרוצצות רבתי בקוקפיט.
התרוצצות שהובילה את גנץ לפתרון הטוב ביותר שאפשר היה להשיג בנסיבות הנוכחיות. הוא הפך את הקערה, יקבל פגישה נפרדת עם הנשיא טראמפ וינהל את דיוני החסינות בו־זמנית. נתניהו? הוא בכלל יגיע אחריו לבית הלבן. כשביבי יפגוש את טראמפ, גנץ כבר יעסוק בחסינות של ביבי. בסך הכל, לגמרי לא רע.
"זה לא יהיה", הבהירו אנשי גנץ לאמריקאים, "אין סיכוי שגנץ יגיע לוושינגטון כסטטיסט. אם אתם מזמינים אותו, הוא יגיע - אבל בלי קשר לנתניהו. הוא ראש המפלגה הגדולה בישראל וישמח לפגוש את הנשיא".
אם לא יקרה דבר לא צפוי של הרגע האחרון, הוא יקבל את התמונה שלו. היא תהיה משמעותית יותר ממה שנתניהו יקבל אחריו, כי במקרה של נתניהו, הציבור הישראלי כבר רגיל. יחסיו עם טראמפ כבר מגולמים מראש במחיר.
גנץ מכיר מצוין את הסיכונים שמגלם מהלך של סיפוח בקעת הירדן בצעד חד־צדדי. אגב, גם נתניהו יודע את זה. אלא שנתניהו נלחם עכשיו על חייו והאינטרסים של המדינה, זוטות כמו השלום עם ירדן - נדחקים לקרן זווית.
הוא לא יכול להרשות לעצמו לדחות את תוכנית טראמפ או להסתייג מחלקים ממנה. האם יצליח למכור לאלקטורט הישראלי את הצורך לדחות את ההכרעות עד אחרי הבחירות? התשובה לשאלה הזו תתקבל בשבועות הקרובים.
התרעות פיקוד העורף