בנט אינו פוליטיקאי מתחיל שמאמין למה שמבטיחים לו. הוא בטח לא שוכח את אותה עצרת ימין גדולה בכיכר רבין ערב בחירות 2015, שאליה הגיע עם גיטרה בידו לבקשת נתניהו כי "הימין הולך להפסיד את השלטון". בנט נרתם למשימה, התייצב על הבמה, שר את "ירושלים של זהב" ושילם על זה ביוקר, קרי – במספר מנדטים שהעניק באותו ערב לנתניהו המרוצה על מגש של כסף.
הפעם לא בנט ולא אף אחד אחר מראשי ימינה לא ישתתף בהופעת נתניהו בתור ניצב או שחקן משנה. את סבב הבחירות האחרון מנהלים אנשי הימין כשכמה קלפי מפתח נמצאים בידיהם, והראשון הוא כמובן הסיפוח או "החלת ריבונות", כמו שקוראים לזה בימין. לו היה נתניהו חוזר מוושינגטון ומעלה את החלת הריבונות בישיבת הממשלה הראשונה, היו אנשי הימין נקלעים לבעיה ואילו הליכוד היה מרוויח אלקטורלית. אך עברו מאז כמה ימי ראשון והריבונות איננה. בימין לא יפסיקו לתקוף את הליכוד על כך עד יום הבחירות, והציבור הימני המובהק יקנה את זה בקלות.
ייתכן שנתניהו יצליח במשימה ויעביר לליכוד חלק מהציבור הימני, או לפחות ישמור על אותם מצביעים שיישארו בליכוד ולא יפנו למחוזות אחרים. האם הקרבות הפנימיים עשויים לשרת את המטרה המקורית שהציב נתניהו בתחילת הקמפיין ולתרום להגדלת הגוש? ספק גדול. אם אותם 300 אלף מאסו בריבים פוליטיים עוד בספטמבר אשתקד, למה שעוד קרב יריות בתוך אותו נגמ"ש יגרום להם להשלים איתו ולצאת מבתיהם ב־2 במרץ?
התרעות פיקוד העורף