1. תיק 5000

במפלגת כחול לבן מעלים הילוך לקראת הבחירות, והקוקפיט נוחת בגזרה הכלכלית, המכונה "החיים עצמם" בפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "תיק 5000" - כך כינה בני גנץ את סדרת המחדלים במערכת הבריאות המביאים מדי שנה למותם של כ־5,000 חולים מזיהומים ומשאר מרעין בישין.

אלא שהארכיון זוכר אחרת. חברת המפלגה יעל גרמן טענה בזמן היותה שרת הבריאות כי המספר 5,000 אינו מדויק ושכרגיל המספרים הוצאו מהקשרם. ביקורת הוטחה גם מכיוונו של פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב. בראיון ל"גלובס" אמר גמזו שמערכת הבריאות אינה קורסת, שאת המספר 5000 הוא עצמו סיפק כאומדן כללי ולא מדויק, ובקיצור - הכל גן עדן.

פרופ' גמזו, ששימש בעבר מנכ"ל משרד הבריאות, היה נשמע אמין יותר בנטרול מסע החנפנות לשר הבריאות יעקב ליצמן, שאותו הגדיר באותו ראיון "שר הבריאות הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל". מדובר באותו ליצמן החשוד בפלילים שממליץ להעלות מסים למימון הטבות בריאות שהן רלוונטיות בעיקר למגזר החרדי.

השיח מתמקד כעת, וטוב שכך, בענייני הכלכלה ויוקר המחיה ולא בהשמצות מרושעות ברשתות החברתיות בדבר בריאותו הנפשית של גנץ. תארו לכם מה היה קורה לו היו דברים כאלה נאמרים, נניח, כלפי שרה נתניהו.

גם במפלגת העבודה־גשר־מרצ מגלים עניין בתיק הבריאות, ואם וכאשר תוקם קואליציה בהשתתפותה, אורלי לוי־אבקסיס תהיה המועמדת לתפקיד מטעמה. אבל מאין יבואו המיליארדים שמבטיחות המפלגות להגדלת תקציב הבריאות כשהקופה גירעונית? לפתע כולם (כולל לוי־אבקסיס, שהתנגדה למתווה הגז) נזכרים בקרן העושר, שאמורה, כפי שהבטיח נתניהו, לצבור מאות מיליארדי שקלים. אלא שהקרן תוקם רק ב־2021, בתקווה שעד אז לא נהיה בבחירות מועד ד', ה' וכן הלאה. הצבירה הכספית בקרן אינה עולה בשלב זה על מיליארד שקל, כך שאין טעם להפעילה. כספי הקרן לא נועדו לפתור את בעיות התקציב השוטפות אלא לשמש מקור להשקעה בתשתיות, בחינוך ובמקורות מעודדי צמיחה.

עד לחגיגות הקמת קרן העושר מומלץ להקים את קרן העוני. מדובר בקרן צנועה יותר, שתתמקד בטיפול בבעיות העוני בישראל ובצמצום פערים. סביר שגם להצעה זו יסכימו כל המפלגות - לפחות עד הבחירות.

2. עסקים קטנים, פוליטיקה קטנה

רגע לפני הבחירות נזכר לפתע ראש הממשלה במגזר העסקים הקטנים, וכדי לקושש עוד כמה קולות הוא התארגן במהירות כדי לפזר שפע של הבטחות לקידום הסקטור החבוט. ואת מי גייס נתניהו לקידום האג'נדה החדשה שלו? צופיה נהון, המוגדרת מנכ"לית ומייסדת החברה קשרי ממשל. היא תשמש - בשכר מלא (בליכוד מסרבים לחשוף את מקורו)  - בתפקיד יועצת ראש הממשלה לעסקים קטנים. מדובר בתפקיד חדש שנתפר בימים האחרונים.

נהון היא לוביסטית שפעלה במסגרת "השולמנים", ארגון לקידום האינטרסים של העצמאים והעסקים הקטנים. היא חברת הליכוד ובעבר שימשה יועצת לסילבן שלום וגם למשרד החוץ ולמשרד התחבורה. השבוע זכתה לחמש דקות התהילה שלה כשנתניהו העלה לטוויטר סרטון משותף איתה.

בארגון השולמנים מודעים לטרמפ שתפס ראש הממשלה והדגישו שמינוי נהון ליועצת אינו מחייב אותם לשום דבר, שהיא מדברת רק בשמה ושהארגון אינו מזוהה פוליטית עם הליכוד.

בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות היה אפשר לשמוע את מה שיש לראש הממשלה לומר על העסקים הקטנים: "אני גאה בהתארגנות של השולמנים ושל העסקים הקטנים - השדרה היסודית של היוזמה הפרטית. נהון באה כיועצת כדי להשלים את המהפכה ולהעביר את חוק רישוי עסקים". מובן שנתניהו לא היה יכול להתאפק ועקץ את כחול לבן: "הם הולכים למנות את אבי ניסנקורן לשר האוצר. אבוי ליוזמה הפרטית. בדרך שלנו אנחנו עולים מעלה מעלה. אתם, השולמנים, כל הכבוד לכם".

אפשר להבין את ההיטפלות של נתניהו לניסנקורן, שעמד בראש הוועדה בכנסת שטיפלה בחסינותו. אבל ניסנקורן ומשה כחלון, שהוא יציר כפיו של נתניהו, היו תאומים סיאמיים. תחת שלטון נתניהו הונהגה מדיניות סוציאל־דמוקרטית לתפארת. נתניהו הוא שהתנגד ליוזמת החקיקה האוסרת שביתות בשירותים חיוניים במשק. וחוץ מזה, נתניהו מתחזק מערכת קשרים מצוינת עם יו"ר ההסתדרות הנוכחי, ארנון בר־דוד. ואם ניסנקורן הולך להתמנות לשר האוצר, האם זה אומר שנתניהו השלים עם תבוסתו בבחירות?

חזרה לעסקים הקטנים. מינוי בשכר של יועצת שבועיים לפני הבחירות דומה מבחינת האפקטיביות שלו למינוי יועץ מיוחד למלחמה בנגיף הקורונה, שאמור למצוא חיסון באותו פרק זמן. מדהים שראש הממשלה חושב שעדיין יש מי שקונה את שפעת סחריריו.

מבחינת נהון, המינוי הוא הזדמנות למנף את מעמדה העסקי, ולו רק לשבועות אחדים. אם יש טענות של העצמאים בנוגע לספין התורן, הכתובת היא נתניהו, המנצל לפני הבחירות בצורה צינית וללא חמלה את מצוקת העסקים הקטנים. הוא מפזר הבטחות שהכיסוי שלהן שווה בערך להבטחות שהרעיף על נהגי המוניות, תושבי אילת, אשקלון, החקלאים, יהודי אתיופיה, המתנחלים או כל קבוצת לחץ אחרת. יום אחרי הבחירות יהפכו העסקים הקטנים לעסקים זעירים. פניתי לנהון ולדובר הליכוד בבקשה לתגובה בנושא, אבל אלה סירבו להגיב. 

יוזמת השולמנים נולדה מתוך מצוקה אמיתית. יזמי הארגון חפים משיקולים פוליטיים. הטענות שלהם מופנות בעיקר לראש הממשלה. נתניהו הוא שנפגש לפני שנה וחצי עם נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) עו"ד רועי כהן והבטיח הרים וגבעות, כולל חבילת סיוע בהיקף 450 מיליון שקל. גרוש לא ניתן מאז. בצר לו ניסה כהן לקדם את האינטרסים דרך הפוליטיקה, כשהצטרף בבחירות מועד א' לכולנו בראשות כחלון. המפלגה התרסקה והעצמאים נשארו עם הבטחות על הקרח, ומעשית ללא כלום. 

גם בעבודה־גשר־מרצ נזכרו השבוע בעסקים הקטנים. "ממשלת נתניהו מעניקה הטבות מס לחברות ענק ולא לעסקים קטנים ובינוניים. אנחנו מתחייבים לייצג אותם בכנסת הבאה עם יוזמות כמו הלוואות בריבית פריים, השוואת מעמד לשכירים, הקלות ברגולציה ועדיפות במכרזים הממשלתיים", נמסר. 

שאלתי את נשיא להב מה דעתו על הספין התורן. "אני מברך על כל גורם שיצטרף למאבק העצמאים והעסקים הקטנים. יותר משנה וחצי מונחת תוכנית סדורה שהוכנה במשרד האוצר למתן תמריצים והקלות לציבור העצמאים ובעלי העסקים הקטנים ולעידודם. ראש הממשלה יכול וצריך לדאוג לביצוע התוכנית, כי בכל יום שעובר עוד ועוד עסקים נסגרים בשל הרגולציה העודפת, חוק רישוי העסקים התקוע, הבירוקרטיה המיותרת, וכמובן עלויות המסים ההולכות וגדלות משנה לשנה, שאותן אפשר לתקן מחר בבוקר".

3. אז למה יום שבתון? 

אם באמת מעוניינים להקל את מצוקת בעלי העסקים הקטנים, הנה צעד שאפשר ליישמו בטווח הקצר, עוד לפני הבחירות, ללא "יועצת" מיוחדת או כל ספין אחר: ביטול יום השבתון בבחירות מועד ג'. אם סופרים גם את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות בסוף 2018, זו מערכת הבחירות הרביעית בתוך קצת יותר משנה. כבר דובר על ביטול יום השבתון בבחירות הנוכחיות, אבל היוזמה לא התרוממה.

ובכל זאת, ניתן לבטל את אותו יום באופן חלקי. מדוע יום השבתון צריך להיות בתוקף גם לגבי עשרות אלפי עובדים זרים, שאינם מצביעים? ואם הם מגיעים לעבודה, למה צריך לשלם להם שכר כפול?

נעלי קאיה הוא עסק זעיר מיפו המתמחה בנעלי כלות ובנעלי נשים במידות מיוחדות. בעלי הבית מעסיקים שישה עובדים, ובהם עובד זר אחד (פלסטיני). הם פנו להתאחדות בעלי המלאכה בתמיהה מדוע עליהם לשלם שכר עבודה כפול לעובד פלסטיני חסר זכות הצבעה. תשובה טובה הם לא קיבלו. החוק מחייב לשלם ביום הבחירות 200% מהשכר גם לעובדים זרים. לבקשת ההתאחדות, ועדת הכספים העבירה בשבוע שעבר תיקון הקובע שעובדי סיעוד זרים המועסקים ביום הבחירות יזכו לשכר ללא שום תוספות.

אז מדוע עובדי סיעוד זרים הוחרגו ואילו עובדים זרים אחרים, כמו עובדי בניין, יקבלו שכר כפול אף שאין להם זכות הצבעה? בוועדת הכספים הסבירו שעובדי הסיעוד מטפלים בקשישים ובחסרי ישע שאין להם מקורות הכנסה לשלם. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, מדגיש שיום השבתון אינו זכות סוציאלית של עובדים (להבדיל מימי הבראה או חופשה).

"מדובר ביום חג של הדמוקרטיה ומטרתו לעודד את האזרחים לצאת להצביע. אין כל הצדקה להטיל את עלויות יום השבתון על עובדים זרים ללא זכות הצבעה או על עסקים זעירים מוחלשים. מדובר בשנה חריגה שסבלנו בה מארבע מערכות בחירות, וכל נטל עלויות העסקה בגין ימי השבתון הללו נופל על כתפי המעסיקים. מובן שאנחנו צריכים להתייחס בכבוד גם לגרים שבקרבנו, אבל האם העול צריך ליפול בפעם הרביעית על מעסיק קטן שבקושי נושם?".

אלקובי מברך על מינוי היועצת של נתניהו אבל מדגיש שאם ראש הממשלה באמת היה מעוניין לפעול למען העסקים, הוא היה צריך לשלוף את תוכניות המגירה השוכבות תקופה ארוכה במשרדי הכלכלה והאוצר ואינן מטופלות. 

4. מדד הקורונה

קורונה, צילום: רויטרסקורונה, צילום: רויטרס

מדד המחירים לצרכן לינואר, הראשון לשנת 2020, יפורסם היום בצהריים. ניתן לכנות אותו "מדד הקורונה" לנוכח ההשפעות מרחיקות הלכת של הנגיף הקטלני. אם נאמין לאנליסטים בבתי ההשקעות הפרטיים או לאנשי המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, המדד יהיה שלילי - עד מינוס 0.3%. גם מדד פברואר יהיה שלילי, אבל בשיעור נמוך יותר.

מדדי תחילת השנה נמוכים באופן מסורתי, אבל הפעם נוספה על כך סיבה חשובה אחרת, והיא כאמור נגיף הקורונה, המכה בכל חלקה טובה. הנגיף, שפרץ לתודעה העולמית בינואר, הפיל חללים - אבל גם את מחירי הנפט, שנחתכו בכ־25% ואיתם גם עלויות האנרגיה למיניהן. מחירי התיירות והנופש ירדו בגלל הצניחה בביקוש, הנובעת ממיעוט התיירים המוכנים להסתכן ולטוס. אל־על, לדוגמה, הודיעה השבוע על הפסקת הטיסות להונג־קונג ועל צמצום הטיסות לתאילנד. על כך יש להוסיף את מחירי סוף העונה של ההלבשה וההנעלה. עם זאת, לא ברור עוד כמה זמן ישתולל הנגיף הסיני ויעשה שמות.

ברור שאם לא יימצא חיסון בקרוב, הירידות במחירי הנפט והנופש יגיעו לנקודת איזון. מאידך המחירים בשוק הסחורות והקמעונאות, מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, ההלבשה וההנעלה, יתחילו לעלות. אלקטרה העלתה את מחירי המזגנים והיא לא תהיה היחידה. המחסור בחומרי גלם, באתרי ייצור בשווקים המקומיים ובמוצרים מוגמרים יעשה את שלו גם בתחומי ההלבשה, הרכב והריהוט. התהליך כבר החל בסין, שם המחירים טיפסו בחודש האחרון ב־4%־5%, והוא עלול להדביק את העולם כולו.

נכון לעכשיו, מי שהאמין שהאינפלציה בדרכה להתאוששות ושבשנת 2020 היא תחזור ליעד הממשלתי (1%־3% לשנה) עשה הנחת עבודה אופטימית. בנק ישראל צפוי להיכשל בהשגת יעד האינפלציה זו השנה השביעית ברציפות.

האינפלציה האפסית, שניתן להבין את סיבותיה, פוגעת בצמיחה. כדי להניע את גלגלי המשק ולהחיות את הדולר הקורס הנגיד פרופ' אמיר ירון חייב לשקול בדחיפות להוריד את הריבית. זאת לא רק המלצה שלי אלא של מיטב האנליסטים. הוועדה המוניטרית המתכנסת ב־24 בינואר תצטרך לדון הפעם בכובד ראש באפשרות זאת.

הריבית עומדת כיום על 0.25%. נכון שמדברים על הפחתתה ככלי בעתות חירום. ומהי מגיפת הקורונה, שממדיה עדיין מוסתרים, אם לא עת חירום?

5. בוקר טוב, אליהו

בתדירות של אחת לכמה חודשים מתפרסמת באחד העיתונים כותרת על חילוקי דעות בין שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל, לבין יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל, מנהל העסקים הראשי או כל גורם ניהולי אחר בחברה.

הכותרת התורנית, שפורסמה השבוע ב"כלכליסט", מדברת על עימות חריף בין אליהו ליו"ר ניר גלעד ולמנכ"ל רן עוז. הסיפור חוזר על עצמו כאמור בדייקנות מדהימה: המנהלים אינם מרוצים ממעורבות היתר של בעל הבית ורצים בתלונות לגננת, שלצורך העניין היא המפקח על הביטוח באוצר. ד"ר משה ברקת, הגננת, מזמן לשיחה את אליהו, אומר לו "נו נו נו" - והאחרון מבטיח להיות ילד טוב. לא חולפים שבועות מספר ואנחנו מתבשרים שהמנכ"ל או יו"ר הדירקטוריון לא החזיקו מעמד והחליטו לפרוש עד לסבב המינויים הבא.

גלעד ועוז חייבים להבין שהם לא המציאו את הגלגל הניהולי בענף הביטוח. רבים וטובים, שלא נתחיל למנות כאן את שמותיהם, ניסו לשנות את אופיו של אליהו אך קרסו. למה ללכת רחוק: אפילו עופר אליהו, בנו של בעל הבית, נאלץ לפרוש מניהול הקבוצה בגלל מעורבות היתר של אביו. אז איך נהוג לומר בסרטים? הבעיה אינה פרסונלית אלא של בעל הבית יוצא הדופן של מגדל. כל מנהל הנכנס למגדל, אפילו המוצלח ביותר בישראל, חייב להפנים שאליהו הוא לא בדיוק מנהל קלאסי.

בעל הבית, שהוא גם יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל ולצורך העניין גם יו"ר ועד העובדים, הוא שלמה אליהו. למי שעדיין לא הפנים את זה נגיד: בוקר טוב, אליהו. מנכ"ל מגדל יכול לכל היותר להמליץ, לבוא עם רעיונות חדשים או לטפל בניהול השוטף. הוא אינו יכול, עם כל הכבוד, להתעלם מאליהו ולהחליף את מנהל ההשקעות הראשי. הוא אפילו מנוע מהחלפת חברת ההסעדה של מגדל, אם קיימת כזאת. אז במקום לכעוס, להיות מתוסכלים ולרוץ על כל פיפס למפקח, כדאי שהמנהלים לדורותיהם יפנימו את זה. אליהו כבר לא ישתנה. הם כן. 

6. קונצרן צים

רני צים, צילום: סיון פרג'רני צים, צילום: סיון פרג'

מי שפוגש באיש העסקים רני צים יכול לחשוב בטעות שמדובר במוכרן באחד ממרכזי הקניות שלו, או לכל היותר באחד מספקי הרשת. אלא שבלי להרגיש הפך איש העסקים יוצא הדופן, שחגג שלשום את יום הולדתו ה־45, לקונצרן של איש אחד. קונצרן צים. פעם נהגו לקרוא לאיש עסקים כזה טייקון. 

הטיל הפיננסי הראשון נורה ב־2013, כשהאחים רני ועדי צים מכרו את רשת כמעט חינם ליינות ביתן ב־350 מיליון שקל. מאז התחיל רני לבלוע חברות בקצב מדהים. הוא זוכה לאמון שוק ההון, ובתוך שלושה חודשים זינקו מניות החברה ב־80%. הוא ניצל את העליות כשחברת מרכזי הקניות שבבעלותו גייסה השבוע 64 מיליון שקל.

בתחום הנדל"ן הוא נכנס לפרויקט משרדים בכפר סבא בשטח 40 אלף מ"ר, הכולל 15 אלף מ"ר שטחי מסחר, פנאי ובילוי. לחברה מרכזים מסחריים באום אל־פחם ובירכא ומיזמים אחרים במגזר הערבי. בחודש שעבר נרכשה השליטה בקניון סיטי 1 בנוף הגליל ב־97 מיליון שקל. השבוע היא דיווחה על קבלת היתר לבניית המרכז המסחרי בטירה בשיתוף מידאס בהשקעה בסך 30 מיליון שקל.

צים הוא גם בעל השליטה ברשת הציוד המשרדי אופיס דיפו, שאותה רכש ב־2014 מכונסי הנכסים תמורת כ־50 מיליון שקל כולל רכישת חלקו של שותפו רונן לוי ב־13 מיליון שקל. שווי החברה נאמד כיום במאות מיליוני שקלים. השבוע דווח גם על כניסתו לחברה הסולארית ברנמילר תמורת השקעה של כ־50 מיליון שקל, ועל רכישת חברת המימון החוץ־בנקאית PLT Finance, הנשלטת על ידי שרון פלאצ'י. נזכיר שאחיו עדי הוא הבעלים חברת SR אקורד ועושה גם הוא עסקים מצוינים.

רני צים מכהן כיו"ר ומנכ"ל של הקבוצה, ובראיון ראשון לטור זה הוא אומר: "אנו רואים פוטנציאל רב להצפת ערך במגזר הערבי ונמשיך לפעול במרץ לפיתוח פעילותנו בו ולהרחבתה". לזכותו של צים ייאמר שהוא מדבר בצורה פתוחה וקולחת לחלוטין, שאינה מאפיינת אנשי עסקים מהשורה.

השבוע חנכתם שתי חנויות דיוטי פרי באילת, שהקונים שם נהנים מפטור ממע"מ וממחירים טובים. מה יקרה אם שר האוצר הבא יחליט לבטל את הפטור ממע"מ?
"אני לא רואה תרחיש כזה מבחינה מעשית. הפטור הוא המנוע העסקי של אילת, והעיר היא אחד ממרכזי הקניות החשובים. אני יכול לספק לך נתון די מדהים: 30% ממכשירי הסלולר בישראל נרכשים באילת. מי שנופש שם לא רוצה להרגיש פראייר. בדרך כלל הוא יורד לעיר, ממלא את סל הקניות במוצרים פטורים ממע"מ - וחוסך את עלות הטיסה. אספק לך נתון נוסף: אפל העולמית, נספרסו וסמסונג אומרות שהדיוטי פרי שלנו בנתב"ג הוא אחד מחמשת האתרים המובילים בעולם מבחינת מכירות המוצרים שלהן. אז למה לקלקל משהו שכל כך מצליח?".

אני שומע שנגיף הקורונה יאלץ את המוכרים בארץ להעלות מחירים. מה המצב אצלכם באופיס דיפו ובדיוטי פרי?
"הצטיידנו מראש במלאי של מוצרים מהסוג שאתה מדבר עליו לרבעון הראשון והשני של 2020. אם תהיה בעיה, היא תתעורר רק במהלך יוני 2020, ואפילו הנשיא טראמפ חושב שזה המצב. בכל אופן, 70% מהמכירות שלנו הם של מותגים כמו אפל, סמסונג ונספרסו, המושפעים מהמשבר באופן מינורי. אז נכון שסמסונג סגרה את המפעל שלה בסין, אבל אני מקווה שעד אמצע שנת 2020 תיפתר בעיית הווירוס ושעד אז יימצאו חלופות.

"נכון שיש ספקים בלעדיים המנצלים את המחסור כדי להעלות מחירים. אנחנו על כל פנים לא נהיה הראשונים שיעלו אותם; תמיד נהיה בסוף. השוק שלנו תחרותי מאוד ונעלה רק אם לא תהיה ברירה. המוצרים שלנו תחרותיים בזכות כוח הקנייה הגדול שלנו".

בוא נדבר על המצב בשוק הקמעונאות. מכרתם ב־2013 את כמעט חינם במחיר מצוין ליינות ביתן. תראו איפה אתם ואיפה יינות ביתן. האם זה רק עניין של מזל?
"נכון לאותה תקופה מכרנו בזמן, כי מחירי הרשתות הקמעונאיות היו בשיאם וכמעט חינם הייתה רשת נהדרת. בהחלט קיבלנו מחיר הוגן, אבל בחיים זה עניין של תזמון ומחזוריות. באותו הזמן גם רשת מגה התחילה להתפורר, וגם היא נרכשה על ידי יינות ביתן כי היה ביקוש למותגים נוספים. יינות ביתן בלעה הרבה חברות בעת האחרונה, וגם התקשורת 'הרגה' אותה. בעל הבית היה יכול לצאת מהקשיים לו היה מנפיק בזמן את החברה, מוכר שליש ממנה ומכניס לתוכה הרבה כסף. אבל בעל הבית אוהב, כנראה, להישאר חברה פרטית - והוא בעל גישת ניהול עסקית שונה משלנו. 

"אתה שואל מה הייתי עושה שונה? ראשית, היום אני הרבה פחות בתוך הסופרים. אבל היינו עובדים הרבה יותר לטווח הקצר עם הרבה מזומנים, וזה היה מפחית את המינוף שלנו. זאת הגישה שלנו לעסקים. שוק הקמעונאות השתנה לרעה בשנים האחרונות". 

בכל זאת, הסבר לי מה עובר על הרשתות הקמעונאיות שמכניס חברות לצרות?
"הבעיה העיקרית היא הירידה החדה במרווחי השיווק. היום כדי להרוויח אתה חייב להיות יעיל וזול ולחתוך בעלויות. היום מחפשים איך לצמצם את שרשרת האספקה. רשת שיווק מצליחה חייבת להיום גם יבואנית כדי לדעת לנצל את כוח הקנייה שלה ולקנות מוצרים בזול. לרשתות אופנה שאינן מייבאות והן נסמכות רק על השוק המקומי איך זכות קיום, ואת זה כבר רואים במאזנים. המותג הפרטי יכול להיות סוג של פתרון, אבל לא כולם מסוגלים לנצל אותו. לרשתות קמעונאות קטנות קשה מאוד היום להצליח".

הגדלת בחודשים האחרונים באופן ניכר את החשיפה למגזר הערבי. איך אתה מתייחס ללקוחות המגזר?
"מדובר בלקוחות נהדרים - ועכשיו כולם מגלים את זה. פיתחנו את הנישה הזאת לאחר שהגענו למסקנה שלמגזר הערבי, המהווה 22% מהאזרחים ומונה 2.2 מיליון תושבים, אין קניונים, וכוח הקנייה שם גדול. אנשים באים עם הרבה מזומן ועם שלושה־ארבעה בני משפחה וקונים הכל. אני יותר מעשר שנים בתחום, ובניגוד לקבלני דירות ששופכים בטון וחושבים שהם מבינים גם בקניונים - ונכשלים - אני מבין בתחום הזה, כי הגעתי מהקמעונאות. אני מתכנן קניון לפי הבנה של הצרכנים, כוח הקנייה, רשתות עוגן ותמהיל נכון". 

השבוע התברר שנכנסת גם לתחום המימון החוץ־בנקאי. האם אתה מקנא באחיך עדי, הפעיל בתחום בהצלחה רבה?
"התשובה היא לא, כי לא רק שאני לא מקנא בו אלא אני מפרגן לו בענק. המימון החוץ־בנקאי הוא תחום בצמיחה עם הייפ גדול. בתחום פעילות כ־30 חברות ציבוריות, וכולם רצים לשם. קניתי חברה ואנחנו הולכים לעשות שם הרבה עבודה כי יש סינרגיה בתחומי הפעילות הנוספים שלי. 

"מימון חוץ־בנקאי נובע בעיקר מהצורך של הלווים בשירות טוב, יעיל ומהיר. זה לא קיים בבנקים, שדורשים מהלווים אין ספור אישורים ובירוקרטיה. אנשים מתעייפים מהבנקים. אצלנו התהליך הרבה יותר קצר ויעיל, ובתוך יום אתה מקבל את ההלוואה, גם אם העלות קצת יותר גבוהה. אתן לך דוגמה. אם לקוח מביא לי את דוח המע"מ שלו, אני יכול לדעת כמעט מיד אם לתת לו אשראי בצורה בטוחה יחסית. בשביל מה אני צריך כל מיני הצהרות. אין צורך באישורים נוספים. אנחנו חושבים מחוץ לקופסה".

השבוע התברר שאתה מגלה עניין גם בתחום האנרגיה כשנכנסת לחברת ברנמילר. גם בזה אתה מבין?
"מבחינתי מדובר בחברה שהיא 'חד־קרן' כמו בהייטק. ברנמילר עוסקת בהקמת תחנות כוח ופועלת בעולם במדינות כמו ברזיל, ארה"ב, הונגריה וצרפת. מדובר בחברה מבטיחה בעלת טכנולוגיה ייחודית שנפלה בתחום הייזום בפרויקט האנרגיה רותם 1 עם מחזור בתקציב של 35 מיליון שקל. הבעלים באו אליי לפגישה וזיהיתי מיד את הפוטנציאל שלהם גם בתחום הפאנלים הסולאריים. 

"החברה יודעת לאגור חום ב־750 מעלות ולייצר ממנו חשמל. בכל מקרה עשיתי גידור סיכונים כשנתתי הלוואה של 47 מיליון שקל עם זכות לקבל את פרויקט רותם 1, המכניס 6 מיליון שקל לשנה. אפשרות נוספת היא שאפגש עם בעלי המניות של החברה".

אינך חושש מהפיזור הרב של פעילותך? אם לא, האם חשבת להיכנס לתחום הסלולר? היום זאת הזדמנות חריגה?
"אם יש צוות ניהול שאני סומך עליו, איני חושש. התפקיד שלי הוא לאתר את ההזדמנויות העסקיות, וכך אני פועל. לעניין הסלולר, זה תחום ממש לא מעניין. מדובר בשוק גמור, ואף אחד לא מרוויח שם כסף. בניגוד למימון החוץ־בנקאי, שוק הסלולר סובל מעודף רגולציה. באשראי החוץ־בנקאי אתה רק מנפיק ומקבל שווי של מאות מיליוני שקלים. עם מחיר הכל כלול של 47 שקל לחודש למינוי, בסלולר אי אפשר לעשות עסקים. אם כבר, אני מעדיף להגיע להסכם שיווק עם אחת מחברות הסלולר ולא לשאת את הסיכון. 

"אם תציע לי היום לקנות את פרטנר, אפילו תמורת שקל, לא אקח אותה. אבל אני יכול לגלות לך שבבעלותי גם סוכנות ביטוח".

מתי תנפיק את אופיס דיפו בבורסה? השוק צמא לחברות כאלה.
"אופיס דיפו צריכה עוד להתחזק, ויש מה לעשות. בניגוד לאחרים, איני מנפיק כל חברה, ובגלל עלויות ההנפקה והרישום לא שווה להכניס חברה עם מכירות הנמוכות מ־300 מיליון שקל. יש לי צוות נהדר באופיס דיפו, כולל מנכ"ל מצוין, ואיני שולל שום דבר".


 yehudasharoni10@gmail.com