איננו יודעים כיצד עובר הווירוס מאדם לאדם: האם במגע ישיר, דרך האוויר או מגע במשטחים? אנחנו לא יודעים עד כמה הוא יציב, מה משך הדגירה שלו מרגע ההדבקה ועד שהמחלה פורצת ומה פרק הזמן הנדרש לבידוד.
עד לרגע כתיבת שורות אלו 175 איש כבר חלו על האונייה. מדי יום מצטרפים חולים נוספים. אין ספק שזה לא המקום הטוב ביותר לשהות בו בבידוד. אף על פי שכל אחד ספון בחדרו, הרי צוות הספינה מעביר אוכל, לוקח כביסה, נותן שירותים ועובר ליד כל חדר וחדר. בחדרים אין לחץ אוויר שלילי כפי שיש בחדרי בידוד בבתי חולים, מערכת האוורור משותפת, וכך גם צנרת המים והביוב.
הישראלים שנמצאים על האונייה מבקשים לחזור לארץ, וזו בעיה קשה. הדבר אינו תלוי בהם או במשרד החוץ, אלא בהחלטת שלטונות הבריאות היפניים.
פעולה כזו מעלה שאלות רבות לגבי יישומה בשטח: מי יסכים לקחת אותם מהספינה אם עדיין לא חלפו 14 ימים מתחילת הבידוד. מי יוריד אותם לבידוד יבשתי בתנאי בית חולים? ואם זמן הדגירה של הווירוס גבוה משבועיים, האם יזדקקו לבידוד בארץ? האם ישראל ערוכה לקבל אנשים החשודים כנשאים?
קשה להאמין שהיפנים ייעתרו להכניס למדינתם חולים פוטנציאליים, וקשה להאשים אותם. אני נוטה להניח שאם היו התפקידים מתחלפים, גם ממשלת ישראל לא הייתה מוכנה לקחת את הסיכון ולהכניס לגבולותיה במודע אנשים שעלולים להיות גורם מחלה.
אינני מקנא באיש מן המעורבים. מסתמן כאילו הדבר היחיד שנותר לעשות הוא להמתין ולקוות לעצירת התפשטות הווירוס בספינה בפרט ובעולם בכלל.
התרעות פיקוד העורף