כל שיותר אנשים יקנו את המסיכה הסינית, כך נתקרב לקץ העולם. לא הווירוס יגמור אותנו, אלא המסיכה הזאת שאפילו שם אין לה. מסיכת פה, מסיכה רפואית, מסיכת מנתחים. היא תשמיד את כולנו. היא הופכת את חיינו לעצובים. ללא הבעות פנים, ללא חיוך, ללא פה, נטולי אף. חצי פנים מוסתרות. רק זוג עיניים בוחנות נשארות חשופות, לעתים אפילו הן מוסתרות מאחורי משקפיים, כך שאין פרצוף. כך נראים ימי טרום אפוקליפסה בסרטים. אנשים בודדים, נמנעים ממגע. פוחדים להדביק, חוששים להידבק. נמות מדיכאון עוד לפני שנידבק בקורונה.
המסיכה עצמה מכוערת, גנרית, חסרת שיק וחסרת זהות. היא הופכת את מי ששם אותה (עוטה, לובש) לחסר אישיות. היא מגיעה בצבע לבן, שחור או טורקיז דהוי. היא משעממת, משטיחה ומרדדת את הפרצוף. כאילו מעלימה אותו. איפה מעצבי האופנה שייתנו בה סימנים, צבעים או צורות מקוריות. הרי כל פריט לבוש עובר אדפטציות עיצוביות ומיתוגיות. משנה את עצמו מחפץ פונקציונלי לסמל סטטוס. המסיכה הלבנה הגיעה לעולם הממוסחר שלנו, אך נותרה בתולית ולא קשורה.
היא חייבת להיטמע. בוודאי בקרוב תשמש גם כשטח פרסום. יהיו עליה סמלילי מותגים. יהיו מסיכות עם סמל הסווש של נייקי, שלושת הפסים של אדידס, הנמר של פומה או התינוקת החדשה של אסם.
כמובן שהמסיכה תהפוך לפריט לבוש שמסירים בטרם סקס. גברים יזמינו נשים עם ההצעה: את רוצה לעלות אליי הביתה להוריד מסיכות? ואישה נשואה, במקום להגיד שכואב לה הראש, פשוט לא תסיר את המסיכה. זה גם יוליד סלנג חדש - היינו בבית שלה, התחילו עניינים אבל היא לא הורידה לי את המסיכה. ויתרתי והלכתי הביתה. ויהיו הקיצוניים יותר, שלא יורידו את המסיכות גם בקיום יחסי מין, וכך תיוולד הקטגוריה החדשה, מסיכ־פטיש.
בטרם הגעתה של המסיכה אלינו, לארץ הקודש, היא צריכה לדעת כמה דברים. גבירתי, את מגיעה לחברה הישראלית. כאן לא יהיה פשוט כמו אצל המיליארד וחצי סינים. את תעמדי בפני אתגרים חדשים, הרי אנחנו חברה משוסעת, מפולגת ומחולקת. לא תוכלי להישאר צחורה, שטוחה ואחידה ולטשטש את ההבדלים בינינו כאילו כולנו נבראנו בצלם, לאותו מעמד עם אותה מסיכה ואותה בלורית שיער.
צריך יהיה לייצר מסיכות יוקרתיות לעשירי הרצליה פיתוח וסביון, עם בידוד כפול ואחיזה נוחה, לעומת מסיכות פשוטות לאלה שלא גומרים את החודש. וצריך לחשוב על החרדים שגם במלחמת המפרץ היו להם מסיכות מותאמות. עוד היום צריכה לקום ועדה של מועצת גדולי התורה שתקבע מהי מסיכה כשרה ואיך שומרים על טוהר המסיכה.
וכמובן, לא נשכח את ההבדלים העדתיים שבינינו. חייבות להיות מסיכות אשכנזיות של קונצרטים מווינה, לעומת מזרחיות שהגיעו מתרבות של דרבוקות. זה גם יעזור לרון כחלילי לדעת עם מי לשכב. ואז יקומו גם כל בעלי הרגישויות למיניהן וידרשו מסיכות נטולות גלוטן, ללא לקטוז, מסיכות ירוקות מתכלות עם תודעת קיימות ומסיכות בריאותיות עם זרעי פשתן וצ'יה.
ומה עם ההבדלים הפוליטיים הלוהטים בינינו? צריך לשים אליהם לב במיוחד בתקופה של לפני הבחירות, וגם בתקופה של אחרי בחירות שהיא גם לפני בחירות. הרי אסור שהמסיכה תמחק את הפערים בין אלה שרוצים סיפוח ונגד "תוכנית המאה", לאלה שמתנגדים לסיפוח אבל הם בעדה. נכון, אם אתה סיני, זה יכול להישמע לך אותו דבר, אבל רק כי אתה סיני. אם כולם יהיו עם מסיכות אחידות - עוד עלול לגור אביגדור ליברמן באותה ממשלה עם הרשימה המשותפת, ואריה דרעי עם גבי אשכנזי ירבץ.
ובכלל, איך נדע את מי לשנוא ונגד מי לצאת. הרי ברור שיש הבדל בין אפצ'י של שמאלני לאפצ'י של ימני. כשכולם יחבשו מסיכות, נתבלבל ונתייחס לערבים בינינו כאילו הם בדיוק כמונו. ואיך שוטר יידע מי מסתתר מאחורי המסיכה, האם זו התקהלות מסוכנת של יוצאי אתיופיה ועליו לשלוף אקדח טייזר או שזו הפגנה חוקית ועליו להוציא משרוקית? גם עלולים להכניס אותם למועדונים ולא להגיד להם בכניסה: "חכו פה, אני אבדוק אם יש מקום. לא, אין מקום, זו מסיבה פרטית".
מסיכת הפנים שבאה למנוע מהקורונה להתפשט, תעשה את הדבר הגרוע ביותר - היא תהפוך אותנו לאומה משעממת ללא הבדלים, מעמדות, עדות ומריבות, וכולנו נפחד מנגיף אחד שלא מבין שפה לא כולם שווים.