אחרי עשר שנים, מתוכן חמש תחת כהונת שר האוצר משה כחלון, נזכר ראש הממשלה בנימין נתניהו לבצע לא פחות משש רפורמות בתחומי “החיים עצמם”. אלה כוללות: מחירי מזון, מחירי דיור, בריאות, גליל ונגב, עסקים קטנים וטכנולוגיה.

אפשר היה להאמין ולו גם לחלק מההבטחות האלה, אם היה מדובר בראש ממשלה טרי ורענן, שבא עם תיאבון גדול לביצוע רפורמות. נתניהו כבר עשה זאת ב־2003, שכששימש שר אוצר תחת אריאל שרון והצליח לחולל מהפך במערכת הפיננסית, שוק ההון, הפנסיה והקצבאות.

אלא שראש הממשלה של 2020 הוא ממש לא שר האוצר של 2003. מדובר בראש ממשלה עייף ומותש הנלחם על הישרדותו. אחרי עשר שנים, אף אחד לא יכול להאמין להבטחותיו על יישום סדרות רפורמה שמציע שר האוצר שאולי ימונה בממשלה הבאה.

אחרי עשר שנות כהונה ברור שמדובר בספין, שלא ברור מי בסביבה חושב שיש עוד מי שקונה אותו. ״בעשור האחרון הפכנו את ישראל למעצמה כלכלית, אחת הכלכלות המובילות בעולם. מעצמת היי־טק, מעצמת סייבר, מעצמה עצמאית”, אמר.

אז אם כל כך טוב, למה צריך עוד שש רפורמות? “אני מציע לכם לא ללגלג. יש פה בחירה ברורה בין מצליחנים לבין לוזרים, בין כלכלה חופשית או כלכלת הסתדרות”, הסביר ראש הממשלה. אז הכול ברור. “הרפורמות” נועדו לפגוע, מטעמים אלקטורליים, בכחול לבן, שהעבירה הילוך והציבה את האג’נדה הכלכלית על ראש שמחתה.

אגב, את “כלכלת ההסתדרות”, שאותה תוקף נתניהו, הוביל שר האוצר כחלון בממשלתו. מבטיחים לנו הורדה דרסטית במחירי המזון דרך הורדת מכסים, פירוק המונופולים ורגולציה. אלה הבטחות כמו חול ובזול, כמו שנאמר, ובפועל אין מה לאכול. לא המונופולים הם הבעיה, אלא הממשלה עצמה: עם מע”מ מנופח, עם תעריפי המים, החשמל, הארנונה, המיסים ותקנות היבוא. ההבטחה להוזלה דרמטית במחירי הדיור גוררת בכי מיידי. הרי בעשור האחרון של שלטון נתניהו זינקו מחירי הדיור ב־97% - כולל 15% בתקופת כחלון כשר אוצר.

אז למה למכור לנו בפעם האלף אשליות על שחרור אדמות מינהל, התרת בירוקרטיה, הפחתת מיסוי דירות (מאיפה יבוא הכסף?) וסבסוד משכנתה. הלו? האם מישהו בלשכת נתניהו שמע על הגרעון? 

מדברים על השקעות ענק בבריאות, אבל לתקציב הבריאות נוספו בחמש השנים האחרונות 30 מיליארד שקל שנשפכו לריק. מאיפה הכסף לבניית עוד ארבעה בתי חולים? הסיסמה של השקעות ענק בגליל, בנגב וביו״ש תמיד עובדת, אבל אף פעם לא מתגשמת. היכן מיליארדי השקלים שהובטחו למגזר הערבי?

הזנקת עסקים קטנים היא סיסמה שחוקה, כמו הספינים של נתניהו. חוץ מעניין הקפאת הארנונה על חשבון תקציב הרשויות המתדלדל, כל הסיסמאות האחרות - כמו מהפכה ברישוי עסקים והשוואת תנאים סוציאליים לעצמאים - נזרקו לחלל האוויר ונשארו שם.

ולבסוף, ההבטחות לקידום טכנולוגיות העתיד כמו סייבר, רובוטיקה ותקשורת, תמיד עובדות - כי בפועל אף אחד לא יודע למדוד את קצב יישומן.

בשורה התחתונה, אם אפילו רפורמה אחת מאלו שהוצגו אתמול תצא אל הפועל, דיינו. עוד יותר רצוי לאחל לניר ברקת שנתניהו ימלא את התחייבותו וימנה אותו לשר האוצר, אם וכאשר הליכוד ירכיב את הממשלה.