לא נוותר על תושבי המשולש שהיו ויהיו חלק מישראל הדמוקרטית

הרעיון השני הוא מסירת שטחים באזור חלוצה לאותה “מדינה” – רעיון עוועים שלא יקום ולא יהיה. המביט במפה רואה את האבסורד שבדבר. וכי סיפוח זה הוא מה שיירצה את הפלסטינים? מדוע על ישראל לוותר על שטחים שבריבונותה רק משום שהם חולות, כביכול? ושמא מצרים תקצה רצועת חוף בצפון סיני, כהמשך ישיר לעזה?

הסעיף השלישי, העברת שטחים שמאוכלסים בערבים, למשל המשולש, לריבונות פלסטינית, אף הוא לא יקום ולא יהיה. על פי ההצעה, יישובים כמו אום אל־פחם או כפר קאסם לא יהיו עוד חלק ממדינת ישראל, אלא יסופחו למדינה שלמען הקמתה הם נאבקים, ולו רק כמס שפתיים. טרנספר של שטח, לא של אנשים, מבית היוצר הליברמני. זעקה קמה ביישובים הערביים: אנחנו אזרחי ישראל וכך נהיה גם בעתיד!

היישובים הערביים מושכים אליהם המוני ישראלים, לביקורים, לקניות, לתיקוני רכב מוזלים, לזלילת חומוס בפיתה. הבאים אינם יכולים להתעלם מהכתובות בעברית, מתנופת הבנייה, מבנייני הפאר, מרמת החיים הנוסקת, מחיים שוקקים ונורמליים. כפרי המיעוטים הם חלק בלתי נפרד מהמרקם היפה של המדינה.

71 שנות עצמאות, מהן 19 שנה שבהן היה המגזר הערבי נתון לממשל צבאי, הוכיחו כי אכן הדו־קיום מתקיים ואפילו מתעצם. יש להדגיש זאת, שהרי בעוד הערבים הם מיעוט במדינת היהודים, ישראל היא מיעוט במרחב הערבי־אסלאמי, מצב שאין לו אח ורע על פני כדור הארץ, ביחסי רוב ומיעוט. יתר על כן, כשם שהערבים מתערים יותר ויותר במדינה, כך ישראל מתערה משנה לשנה באזור, כשהיא מחזקת קשריה במרחביו, לא בלי ערנות מוגברת אל מול האיומים המתעצמים מאותו מרחב.

לכאן נכנסת תמונת ההנהגה הערבית בישראל. הנהגה קיצונית זו נבחרה בידי הרוב המכריע של האזרחים הערבים. הנהגה שעיקר עיסוקה – ולא רק בתקופת בחירות – הוא הסתה נגד הממשלה והימין, אך גם נגד זהותה של המדינה, תוך שהם קורצים ל”אחים” מעבר לגבול. הרעיון שהם מנפנפים בו הוא ישראל כמדינת “כל אזרחיה” – משמעו, קץ מדינת היהודים.

ראש הממשלה אינו חוסך שבטו מהנהגה זו, ומזהיר מפני שיתוף פוליטי עמה. לדאבון הלב, הוא מטיל בתעמולת הבחירות צל כבד על כלל האוכלוסייה הערבית. את המאבק נגד יריבים פוליטיים יש לנהל בלא לחצות קווים פלגניים, שיסיגו לאחור את מגמת השילוב וההכלה של אזרחינו הערבים. למרות זאת, הליכוד אינו רואה במגזר הערבי פלח אוכלוסייה אבוד מבחינתו. יש לברך על פתיחת קמפיין מטעם התנועה המיועד למגזר הערבי, בתקווה לקטוף בגליל, במשולש ובנגב, חצי מנדט או אפילו מנדט שלם.

אנחנו מזדהים עם תושבי כפר קאסם ואום אל־פחם במאבקם נגד רעיון סיפוחם למדינה פלסטינית. לא נוותר עליהם. הם היו ויהיו חלק מישראל הדמוקרטית, וככל הנראה גם “פלסטין” לא תקום ולא תהיה.