שבועיים נותרו עד לבחירות, וסף ההונאה מגיע לרמות גרוטסקיות - עובדים עלינו בעיניים בצורה גסה עד שלומיאלית, שאפשר להתפוצץ מצחוק. אנחנו מוצפים בבועות סבון, מהתחייבויות חסרות בסיס ועד שקרים בוטים. ולמרות זאת אין תזוזה במפת הסקרים, אף לוקש לא מזיז לשום בוחר פוטנציאלי. מרבית הפוליטיקאים ממשיכים למכור לנו אשליות ואנחנו מחרישים. 

כך פרצה השבוע תוכנית כלכלית דרמטית של צמד החלומות החדש - בנימין נתניהו וניר ברקת. כמה מרענן, כמה חדשני. נתניהו מבטיח שיוריד מסים, יבטל רגולציה, יחסל מונופולים, ירזה מחירים. נשמע נפלא, חבל שהוא לא היה ראש ממשלה בעשר השנים האחרונות, אפשר היה לחולל נפלאות עם התוכנית הזו. כי בשנים ששלטו פה משה כחלון וקודמיו, הועלו מסי מקרקעין לרמות גזל פסיכיות, מכרו אותנו להסתדרות, הגדילו את המגזר הממשלתי והרגולציה ללא היגיון. עשו, פחות או יותר, ההפך ממה שמועמד הליכוד מבטיח עכשיו. אגב, לו אני ברקת, לא הייתי מהמר על כך שאהיה שר אוצר גם אם נתניהו יישאר ראש ממשלה. הבטחות ביבי כבר אמרנו? 

בד בבד, כחול לבן מפיצים תוכנית כלכלית דומה להפליא לזו של הליכוד, האם הם קיבלו לכך אישור מאבי ניסנקורן? כן, ניסנקורן, ההוא שתפס את כחלון בביצים ושעבד את המשק לאינטרסים של הוועדים הגדולים. בכלל, מה ההשקפות של מפלגת הגנרלים לגבי ההסתדרות והשוק החופשי, איפה הסתירה הפנימית הזו מוחבאת בזיקוקי ההבטחות שלהם? 

עוד גילו באחרונה בכחול לבן את מערכת הבריאות, כמה היא איומה - שקר בוטה בפני עצמו - וכמה הם עצמם יחוללו נפלאות. רבים עוד זוכרים את מסע הבחירות של אהוד ברק ב־1999, מי שהצליח לעלות לשלטון מול נתניהו עם הונאת הזקנה במסדרון בית החולים בנהריה, ועם העמותות הפיקטיביות. אלא שאצל ברק הקמפיין הכוזב היה מאורגן ושיטתי, אצל גנץ ולפיד זה נראה כמו חלטורה. סתם קיפוץ עצבני מנושא לנושא, כדי לנסות להשפיע באופן נואש על סדר היום.

אותן הבטחות אומללות נרשמו גם אצל חבורת עמיר פרץ, אורלי לוי־אבקסיס וניצן הורוביץ. לוי־אבקסיס בליהוק של תואמת ליצמן, מנסה לטשטש את המעבר המביך שלה מהימין של אביגדור ליברמן לקצה השמאלי של מרצ. האם באמת מישהו מתייחס אליהם ברצינות?

מבחינת נתניהו, הונאת התוכנית הכלכלית מנסה לחולל את שינוי מפת הבוחרים שהונאת הריבונות לא הצליחה לבצע. זו שתוזמרה בדרמה דרמטית וחובקת עולם וכבר כמעט נשכחה. אלא שהונאת הריבונות של ביבי גררה את בלוף הריבונות של גנץ, כפי שהוכח שוב במוצאי שבת בשלושה ערוצים במקביל. רשמנו לפנינו שגנץ יחיל ריבונות בבקעה, בהסכמה בינלאומית וירדנית, כלומר - לעולם לא. עבודה בעיניים כבר אמרנו?

חמורה עוד יותר היא המניפולציה השלטונית של נתניהו, למשל בעניין הפלשמורה והאתיופים. עוד דוגמה שמראה כיצד נתניהו משתמש במשאבי השלטון לצורכי מסע הבחירות כדי להזיז מצביעים למחנה שלו. יש משפטנים שיכנו את זה אפילו הפרת אמונים. וגנץ, הוא בכלל מתחפש לתואם נתניהו, מחביא עמוק בארון את הקו המרכזי של מרבית חברי המפלגה שלו - שמאל מובהק. שמאל ציוני אבל בהחלט לא תואם ליכוד.

אז מה, המועמדים ומנהלי הקמפיינים שלהם חושבים שאנחנו כל כך מטומטמים? כנראה שכן. כי שתי השקרניות הגדולות ממשיכות לקבל תמיכה רחבה, ללא שינוי בגושים. רוב המצביעים בולעים את מרק הכזבים של המועמד שלהם בתיאבון רב. זאת אף על פי שכל מי שמכבד את עצמו חייב היה להודיע שהוא לא מצביע למפריחי בועות צבעוניות ומעוררי אשליות, אלא רק למועמדים אידיאולוגים ואמינים. 

בני גנץ, צילום: ליאור מזרחיבני גנץ, צילום: ליאור מזרחי

הקו האדום 

בשבועות האחרונים התנהל מסלול חשאי של משא ומתן בין ראש הממשלה לעוצמה יהודית, כדי לשכנע אותם לוותר על ההתמודדות. לא מדובר בשיחות המפולפלות של נתן אשל עם איתמר בן גביר, אלא ביוזמה של אנשים טובים שפתחו מסלול מול ח"כ מיקי זוהר - כדי לעבד חבילת מתנות לאומית בירושלים שתצדיק את פרישת בן גביר וחבורתו.

בקודקוד הדרישה עמדה הבנייה בשכונת גבעת המטוס בירושלים, זו שצמודה לשכונת תלפיות, חוסמת את הדרך בין בית לחם לאבו דיס ויכולה למנוע את חלוקת ירושלים מדרום. כ־15 אלף איש יכולים להתגורר על הגבעה הכמעט ריקה הזו, וזה שנים היא בשלה לפרסום מכרזים ובנייה, לאחר שהסתיימו לגביה הליכי התכנון. אלא שנתניהו חסם בעקשנות כל התקדמות בגלל התחייבות לאנגלה מרקל ולאמריקאים.

הסיבה - שימור אופציית חלוקת הבירה באמצעות סלילת קו פלסטיני ישיר מבית לחם לעיר המזרחית ומשם לרמאללה.
המשא ומתן בעניין העוצמה של תלמידי כהנא התקיים בין מקורבו של נתניהו מיקי זוהר לבין הרב דב ליאור ואחרים. במסגרתו עלו גם תוכניות הבנייה בעטרות, היכן שהיה בעבר שדה התעופה של ירושלים, שטח E1 בין ירושלים למעלה אדומים ובנייה נוספת בהר חומה, שנתניהו חוסם.

זמן רב סירב נתניהו לשמוע על גבעת המטוס, אלא שהשבוע ברוב מצוקה, הסתמן שינוי. מיקי זוהר אמר לרב דב ליאור בשיחת טלפון שראש הממשלה מוכן לפרסם הצהרה שלפיה הוא יפעל לקידום הבנייה בגבעת המטוס בהקדם האפשרי, בתיאום עם האמריקאים. כלומר, עוד הודעה קלושה, שגרתית וחסרת שחר. אלא שאתמול יצאה מלשכת ראש הממשלה ועיריית ירושלים הודעה חגיגית על בניית יחידות דיור נוספות בהר חומה ועל אישור הבנייה בגבעת המטוס. 

ההודעה על הר חומה רק ממחישה את גודל המחדל של נתניהו עד היום, מי שמנע את המשך הבנייה במקום. אלא שההודעה על גבעת המטוס היא ללא ספק חידוש. צריך עדיין לראות אם מדובר בהבטחת בחירות ריקה נוספת, או שהיא באמת שינוי וחידוש מהותי. המבחן פשוט: אם הממשלה תפרסם מכרזים לקבלנים בימים הקרובים, כפי שלמעשה טוענת עיריית ירושלים, נפל דבר רב־חשיבות. כך תיסגר האופציה לחלק את ירושלים מדרום, ויבוצע מה שמנהיג הליכוד חייב היה לעשות זה שנים רבות.

כך המשא ומתן להסרת עוצמה יהודית מפגיעה בגוש הימין כנראה שלא יצלח, אבל על הדרך הוא יניב מתנה לאומית חשובה הרבה יותר - חיזוק האחיזה היהודית בירושלים ומניעת מסירתה לפלסטינים.           

צביעות באידליב

בעוד הדיווחים על אוניית הקורונה מול חופי טוקיו ממלאים את המסכים, איש לא מתייחס לטבח, לטרנספר ולרצח העם בסוריה. הממשל הסורי תוקף במחוז אידליב וכבר גרם לכך שישנם כ־800 אלף פליטים. 140 אלף איש ברחו מהבתים שלהם רק בימים האחרונים, וכל זה לא מזיז לאיש. 

העולם עסוק בילד שחטף כדור גומי בעין בגלל מתפרעים פלסטינים שניצלו אוכלוסייה אזרחית, האו"ם מפרסם רשימת חרם נגדנו, וכולם, כמובן, בהיסטריית הווירוס הסיני.

ומה עם הילדים הקטנים שרועדים בשלג ללא בית בצפון סוריה, מה עם ההפצצות על האוכלוסייה האזרחית הסורית באידליב המיוסרת? זו רק הבעיה שלהם. שוב מתברר עד כמה סבל ועוול הם שאלה של גיאוגרפיה ושל זהות המעורבים. קרוב למיליון פליטים, 60% מהם ילדים, מצטופפים באוהלים ליד הגבול הטורקי, כשרק בגדיהם וגורלם המר לעורם. והעולם מפנה את פניו הצדה.

tguvot@maariv.co.il