1. עסקים כרגיל

שבוע וקצת נותרו עד לבחירות ובמגזר העסקי הפסיקו לספור את הממשלה. אנשי עסקים שפעם היו נבהלים מכל פיפס כבר לא מתרגשים מאימת הפוליטיקאים ומוציאים אל הפועל ללא מורא מהלכים עסקיים שנויים במחלוקת, שעם ממשלה מתפקדת היו נבלמים.

האבסורד הבולט הוא התירוץ של מגיפת הקורונה להעלאת מחירים מצד יבואני מוצרי חשמל ואלקטרוניקה כמו ניופאן, אלקטרה, ברימאג, שיאומי ואחרות. הם מעלים כי הם יכולים להרשות לעצמם להעלות.

מדהים לגלות שדווקא לנוכח היחלשות הדולר בשיעור של 9% לעומת השקל והיורו מחירי הייבוא לא רק שאינם יורדים, אלא מזנקים. אבל כשאין מלך בישראל, כל ממזר מלך. קינג ביבי מעדיף לפזר הבטחות הזויות על ביטול מסים, הקפאת ארנונה והפחתות של 30% במחירי הדיור וביוקר המחיה. כבוד ראש הממשלה: אם ברצונך באמת לטפל ביוקר המחיה, יש לך הזדמנות לזמן אליך את כל יבואני המוצרים מסין ולהזהיר אותם מניצול ציני של הקורונה, בדומה לישיבה שכינסת שלשום בתל השומר לטיפול בהיבטים הציבוריים של המגיפה.

אני זוכר איך בסוף 2018, לקראת בחירות מועד א', ניסו יצרני מזון כמו אסם וחברת החשמל להעלות מחירים. שר האוצר נשכב על הגדר ולאחר מסכת לחצים ואיומים התוכנית הוקפאה. איפה כחלון של לפני שנה ואיפה כחלון של היום. 

הממשלה של היום חסרת כיוון. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מציע לפצות את אל־על על הפסדים של 50 מיליון דולר בגלל נזקי הקורונה. מר סמוטריץ': מניין לקוח המספר? בדיווחים לבורסה הבהירה אל־על שאובדן ההכנסות יסתכם ב־30 מיליון דולר, ושהפגיעה בשורת הרווח תהיה לא מהותית בגלל חיסכון בהוצאות תפעוליות. וחוץ מזה, מהיכן יבוא הכסף?

אני מסכים שצריך לפצות את אל־על, המוגדרת עדיין כ"מוביל הלאומי", אבל לא שבוע לפני הבחירות אלא רק לאחריהן, ובתנאי שתיערך בדיקה מקצועית. נתניהו פנה לאוצר כדי לפתור את בעיית ההיעדרות של העובדים שנקלעו לבידוד. גם זה לא ייפתר בתוך שבוע.

מהלך עסקי משמעותי יותר, שלא נוגע לקורונה ואינו זוכה עדיין להתייחסות רגולטורית, הוא המיזוג האפשרי בין גולן טלקום לסלקום. אם המיזוג יאושר, 950 אלף לקוחות גולן יעברו לסלקום, שתהפוך לחברת הסלולר הגדולה בישראל. התוצאה המיידית היא חשש להעלאת תעריפים בגלל הגידול בריכוזיות הענף. לדעתי מדובר בעסקה חיונית לשוק התקשורת, ומחירי הסלולר אולי לא יישחטו, אבל קשה להאמין שיעלו. ניוד המספרים יאפשר ללקוחות לעבור בלחיצת כפתור למתחרים כמו We4G של חזי בצלאל, שתמיד יציעו חלופות זולות בהרבה. בכל זאת, מיזוג בענף הסלולר מחייב התייחסות של הרגולטור, שר התקשורת דודי אמסלם, שבשלב זה מעדיף להטיח האשמות ביועץ המשפטי לממשלה. 

כל האירועים הללו הם רק קדימון לצפוי לאחר הבחירות. לשר האוצר הבא לא תהיה ברירה אלא להעלות מסים או לבטל חלק מהפטורים ממס כדי לסגור את הגירעון, ולכן המחירים בשוק ימשיכו לעלות. המס העקיף הבולט שיעלה הוא המע"מ. למי שעומד בפני עסקת ענק כמו קניית דירה או אפילו מכונית מומלץ לא לחכות, אלא לסגור את הדיל בהקדם האפשרי.

2. אורזי המזוודות

משה כחלון נושא עדיין פורמלית בתואר שר האוצר, אבל מדובר בשר מוחלש ומרוט נוצות. הפקידות שמתחתיו ברשות אגף התקציבים מנצלת את ימי פומפיי האחרונים וחוגגת כאילו אין מלך בישראל. איש הישר בעיניו יעשה.

לדוגמה, שר האוצר חושש לחתום על תקציב הביטוח הלאומי בגלל לחצי אגף התקציבים. הוא גם חושש לחתום על תקנות יבוא חמאה מאימת הלובי החקלאי. משיקולים השמורים איתו החליט כחלון שלא לנטוש את המשמרת ולהמתין עד אחרי הבחירות. נתניהו זרם איתו רק משיקולים אלקטורליים, כי אובדן של כל קול מתומכי כחלון הוא מכה. אבל בעודו בחייו נתניהו כבר מינה לו יורש (ניר ברקת).

על רקע כל אלה, באוצר מדווחים על אווירת סיום קורס. החתול נפקד והעכברים חוגגים. כחלון כבר אינו מגבה את הפקידים שהוא עצמו מינה. רבים מהפקידים, כולל המנכ"ל שי באב"ד, יושבים על המזוודות. רגע אחרי שכחלון יירד במעלית כל הדרך לחיפה, גם באב"ד ייכנס אליה. 

המקרה הבולט נוגע לד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר. ברקת, שמונה על ידי כחלון, מחזיק באג'נדה הפוכה מזו של קודמתו בתפקיד בנוגע לשוק ההון והביטוח. טוענים שהוא מקל מדי עם ענף הביטוח, אבל העובדות בשטח מראות אחרת. הוא עובד בשיטת המקל והגזר: מצד אחר מקל על חברות הביטוח (למשל בתקנות ההון שיאפשרו חלוקת דיווידנדים), מצד שני מכביד עליהן עם תקנות אחרות (כמו שיפור מוסר התשלומים בתביעות).

המפקח על הביטוח בטוח שיש למנוע מגופי ההשקעה המוסדיים לסמוך רק על חוות הדעת של חברת הייעוץ אנטרופי בנוגע להשקעות. הוא גם טוען שתקציב רשות שוק ההון המדולדל יקשה עליו לפקח על הצ'יינג'רים וחברות הפינטק. יש לו גם מה לומר לגבי אופי פוליסות החיסכון המשווקות בחברות הביטוח. מכיוון שמדובר במפקח דעתן, ועוד אחד שהגיע מבחוץ, טבעי היה שידרוך על יותר מדי יבלות אצל פקידי האוצר, בנק ישראל ומשרד המשפטים. זאת הייתה שאלה של זמן עד שכולם ייפרעו ממנו.

כל עוד ברקת היה מתואם עם כחלון, הכל הסתדר. עם פרישת כחלון הוא אינו זוכה לגיבוי מערכתי, ואפילו סגן שר האוצר החביב איציק כהן, שפרש עליו בעבר את חסותו, נותן כתף קרה. על רקע זה מיהר ברקת להבהיר שמערכת היחסים שלו עם סגן השר תקינה. זאת ועוד: שלשום, תחת הכותרת "מיישרים קו עם הרגולציה", בישר ברקת על הוראות הסדרת סוגיית מתן אשראי צרכני בשיתוף הפיקוח על הבנקים.  

ברקת אינו המתנדנד היחיד עקב עזיבת כחלון. החשב הכללי רוני חזקיהו יגלה במוקדם או במאוחר שמנסים לשים לו רגל. אלא שחזקיהו מכיר היטב את גבולות הגזרה התקציבית. הוא ממילא יסיים את תפקידו בנובמבר, כך שהביקורת כלפיו אינה אפקטיבית. 

עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות פורשת כנפי עצמאות ערב הבחירות. היא מגלה לפתע עמדה דווקנית כלפי שר הכלכלה אלי כהן (לשעבר כולנו) בסוגיות שעל הפרק. זה התחיל בהחלטה שלא לערער על מיזוג בנק אגוד עם בנק מזרחי טפחות, ונמשך בסירובה לשנות את עמדתה בנושא בלעדיות הרשתות בקניונים והתעקשותה שלא להגדיר את יבואני מוצרי הצריכה דיפלומט ושסטוביץ' כמונופולים.

הלפרין פוסעת בשלב זה על קרקע בטוחה. השר כהן לא מתלהב מעמדותיה, בלשון המעטה, אבל ידיו קשורות לפחות עד הבחירות. אחריהן, אלוהים גדול.

3. הבחירות של הנגיד

פרופ' אמיר ירון, צילום: הדס פרוש, פלאש 90פרופ' אמיר ירון, צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ביום שני הקרוב, 24 בפברואר, בדיוק שבוע לפני הבחירות לכנסת, ייאלץ הנגיד פרופ' אמיר ירון, דרך הוועדה המוניטרית, להחליט על גובה הריבית במשק. קבלת ההחלטה לא קלה בדרך כלל, ועל אחת כמה וכמה בעיתוי הנוכחי. הריבית האפסית שרדה מסוף 2018 ארבע מערכות בחירות ועומדת על 0.25%. בעקבות פרסום מדד ינואר השלילי (מינוס 0.4%) ומדד פברואר, שצפוי גם הוא להיות שלילי, אנליסטים מעריכים או מקווים שהפעם הריבית באמת תרד. 

משבר הקורונה תורם את חלקו גם בתחום המוניטרי. ההאטה בסין עלולה לגרור את העולם כולו והמשק הישראלי בתוכו להאטה ולצמיחה הנמוכה מ־3% שהייתה חזויה במקור. המצדדים בהורדת הריבית בטוחים שהמהלך יסייע להתאוששות הדולר, לשפיכת כסף זול יותר ואולי לעידוד הצריכה. כל זה נכון בתיאוריה, אבל להערכתי, הפחתת הריבית מ־0.25% ל־0.1% לשנה אינה מהלך שובר שוויון.

עם כל הכבוד לאנליסטים, לא ברור כיצד ריבית נמוכה עוד יותר (גם הריבית הנוכחית היא ממילא אפסית) תמנע את גלישת המשק למיתון. ריבית הנושקת לאפס מהווה איום בעיקר על רווחיות המערכת הפיננסית. מדובר בפגיעה במרווחי הריבית של הבנקים. היא הרסנית לחברות הביטוח, שממילא נאלצות להוון את התחייבויותיהן הפנסיוניות בריבית נמוכה, מה שכבר גורר את הענף כולו השנה להפסד העולה על מיליארדי שקלים (המאזנים השנתיים יחכו לרגע האחרון של סוף מרץ).

ריבית אפסית גם תמריץ השקעות ספקולטיביות באיגרות החוב הקונצרניות. חברת גב ים גייסה השבוע 700 מיליון שקל לראשונה בריבית שלילית. ריבית אפס תעודד גם את הביקוש לדירות (שמחיריהן ממילא מנופחים).

כל הנימוקים הללו אינם זרים לאנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים שמונה בשבוע שעבר למשנה לנגיד. הוא סבור שאין זו העת להורדת ריבית. ועדיין, החלטת הנגיד לוטה בערפל. להערכתי, הנגיד השמרן והזהיר מטבעו יעדיף לא לשנות את הריבית כשבוע לפני הבחירות. הוא יבחן את תוכניות הממשלה החדשה בנושא הגירעון (בתקווה שממשלה כזאת תוקם סוף־סוף), ההשלכות לגבי האינפלציה והצעדים הנוספים שתנקוט. 

אם יתברר שכל אלה אינם מספיקים להתאוששות המשק ויש צורך ברוח גבית מוניטרית, הנגיד יגייס את הריבית ויפחיתה. עד אז יגייסו בבנק ישראל את מיטב הכישרונות כדי להתמודד עם  הספקולנטים המשטים בהם ללא הרף.

4. ימי ניסן

אבי ניסנקורן, צילום: יוסי זליגר, פלאש 90אבי ניסנקורן, צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

כשבוע לפני בחירות מועד ג' שבים וחוזרים ענייני הכלכלה לראש סדר היום. "תוכנית המאה", הגמגומים של גנץ, הפלשמורה ובית"ר ירושלים - אאוט, יוקר המחיה - אין.

כותרת השבוע היא תוכנית הרפורמות שהוצגה על ידי הצמד ב"ב - בנימין וברקת. בהזדמנות זאת לא החמיצו השניים את הזדמנות לתקוף את כלכלת הפקידות ההסתדרותית של כחול לבן ואת אבי ניסנקורן, מועמד המפלגה לשר האוצר. 

ניסנקורן מגיב על כך לראשונה: "אתה קורא לזה רפורמות, ואני קורא לזה ססמאות בחירות. מעבר לזה אין כלום. יש את נתניהו שמכהן כבר 11 שנים ברציפות ונכשל בנושאי הדיור, יוקר המחיה, התחבורה הציבורית, הבריאות והחינוך, שכולם הולכים אחורה. ניר ברקת, שהיה ראש עיריית ירושלים, סיים עם שיעור עוני של 47%, והדירוג הסוציו־אקונומי של העיר ירד מ־4 ל־2, אז על מה הוא מדבר. מי שלא הצליח 11 שנים כבר לא יצליח. הססמאות של ברקת וביבי לא יעזרו. חייבים כלכלה חופשית והקלת רגולציה. במקביל לצורכי השוק החופשי, צריך להיות חברתי ולהסתכל גם על האנשים".

נעלבת מהמתקפות נגדך?
"אני חייב להגיד לך שאני לא נעלב אלא מתרכז בהחלפת השלטון אחרי 14 שנים של ביבי. ביבי טוען שאהיה שר האוצר הבא. אני לא יודע איזה שר אהיה, אבל אתרום בכל תפקיד שאהיה. אני חושב שביבי התבלבל והוא מכסה על הכישלונות, והבעיה העיקרית שלו היא שהוא לא יודע איך לחשוב כלכלית. מה זה כלכלה הסתדרותית? בתקופה שלי שמרתי את יעד הגירעון, הייתי חברתי ואחראי ללא יום שביתה במשק. ביבי מסתכל במשקפיים של האלפיון העליון ומבחינתו מי שמדבר על 'חברתיות' פסול. אני גאה בהעלאת שכר המינימום, למרות שנתניהו לקח על כך קרדיט. אני לא צריך להתבייש בדאגה לבריאות ולחינוך. ביבי מתמחה בלהשמיץ אבל זה לא משפיע עליי. אני נוהג על פי מה שאני מאמין בו, ואני בעד כלכלה עם חמלה".

כחול לבן תנהיג כלכלה סוציאליסטית?
"מדובר בססמאות שנועדו לפגוע. כל השנים דאגתי מצד אחד לכלכלה חופשית, הסרת חסמים והעלאת הפריון האישי, ומצד שני דאגתי לבריאות, לחינוך ולמתן הזדמנות שווה. אני מדבר על בעיות שחייבים לפתור תוך כדי התמודדות עם הגירעון שנתניהו יצר".

אתה מדבר על הגירעון של נתניהו, אבל מי שיצר אותו הוא חברך משה כחלון, שפורש מהפוליטיקה.
"נכון, אבל נתניהו הוא האחראי העיקרי. אין מהלך אחד שכחלון עשה יחד איתי שהשפיע על הגירעון. תמצא לי אפילו דבר אחד שהעלה את הגירעון. כחלון עשה מהלכים שלא תוכננו נכון בעניין תקציב 2019־2020 וכאן הייתה הטעות. אבל אני מעדיף לזכור את השנים טובות של כחלון כשר אוצר, למרות שזה לא קרה בשנה האחרונה. הוא הצליח תוך שיתוף פעולה איתי לבצע מהלכים חברתיים חשובים כמו העלאת שכר המינימום. לעומתו נתניהו עלה למשק הישראלי 8 מיליארד שקל בגלל שלוש מערכות בחירות מיותרות שכפה עלינו. הוא לא פנוי לכלכלה ולחברה. הוא חייב להתמקד במשפטו".

מהיכן יבואו המיליארדים ליישום התוכניות הכלכליות שלכם? בטח לא מקרן העושר של הגז.
"אנחנו מדברים על תוכנית עבודה רב־שנתית ולא בבת אחת. צריך לבדוק מחדש את סדרי העדיפויות ולהגדיל את העוגה דרך הכנסת ציבור נוסף לשוק העבודה והעלאת הפריון האישי. בטווח המיידי אי אפשר לפתור הכל, אבל יש לנו קדנציה שלמה. אני לא רוצה לפזר ספינים. נבנה עוד שני בתי חולים וגם נשים דגשים על הפריון, התחבורה הציבורית והחינוך. נכון שיש את בעיית הגירעון, אבל הוא צריך להיות חלק מפתרון כולל. נחלק פחות כספים קואליציוניים ולא על בסיס סקטוריאלי ונתנהג באחריות. נקצץ בתקציב היכן שניתן ונייעל את שירות המדינה והמגזר הציבורי".

ומה עם העלאת מסים או ביטול פטורים ממס?
"אנחנו לא שם. קודם צריך להסתכל על הצמיחה כיעד ולא לפגוע בה. העלאת מסים אינה חלק מהאג'נדה שלנו, אלא לנקוט צעדים שמייצרים עוד צמיחה. אתה מדבר על אפשרות העלאת מע"מ? זה לא צעד שמעודד צמיחה".

התנגדת למתן חסינות לחיים כץ למרות קשרי החברות ושיתוף הפעולה ביניכם בהסתדרות. מה קרה?
"חיים הוא איש עם הרבה זכויות חברתיות, ואני מקווה שבסוף הדרך ייצא זכאי. למרות זאת הכנסת עשתה טעות כשהעניקה לו חסינות, ולכן הצבעתי נגד. מדובר בהצבעת חוסר אמון נגד היועץ המשפטי לממשלה, שדרש למנוע את החסינות. צריכים לחשוב טוב טוב איך למנוע הישנות מקרה כזה בעתיד, ושהסיפור לא יחזור על עצמו. ראינו בעיה של הצבעה שהפכה לפוליטית בחלק מהמפלגות. את כל זה אני אומר למרות שחיים היה שותף פוליטי שלי בהסתדרות, אבל בפני המשפט כולם שווים. מתן חסינות בניגוד עמדת היועץ המשפטי הוא טעות של הכנסת".

האם לדעתך יהיו בחירות מועד ד', ומה אתה עושה בימים הספורים שנותרו עד לבחירות כדי למנוע את זה?
"אני מאמין שלציבור נמאס ושהוא רוצה הכרעה ושינוי. אני מסתובב המון בשטח, וזה מה שאעשה עד הבחירות. מי שתומך בכחול לבן ממשיך לתמוך בנו, ואני מאמין שנביא מצביעים גם במקומות שבאופן מסורתי היו מעוזים של הליכוד. מה שיכריע בסופו של דבר יהיה אחוזי ההצבעה. הדרך היחידה להשפיע זה לבוא ולהצביע כדי ליצור תנודתיות של כמה מנדטים. זאת ההמלצה למי שרוצה שינוי. אנחנו מסבירים את זה לראשי המטות, כי המדינה נקלעה לסיטואציה המחייבת הכרעה".

מנעת את היוזמה לביטול יום השבתון לעובדים זרים, שממילא אינם בעלי זכות הצבעה. למה?
"תחילה אדגיש שיום השבתון לא יחול על עובדי סיוע המטפלים בקשישים. אלה שיגיעו לעבודה לא יקבלו 200% משכרם. כל שינוי בנושא יום השבתון חייב להיעשות לא כמחטף פזיז אלא בצורה יציבה המתואמת עם האמנות הבינלאומיות. יש צורך להקים ועדה קבועה שתטפל בנושא יציאה להצבעה וזכויות עובדים. הסכמתי להוראת שעה כדי להקל על קשישים סיעודיים, ואני מאוד מקווה שלא תהיה מערכת רביעית, ואת זה רוצה למנוע כחול לבן. היחיד שרוצה וירוויח מבחירות נוספות הוא נתניהו שיישאר ראש ממשלה בפועל".

yehudasharoni10@gmail.com