בין תופרי התיקים נמצאים קציני משטרה בכירים, פרקליטים רמי דרגה העובדים בפרקליטות המדינה, עורכי דין בעלי אינטרסים, אנשי תקשורת שמאלנים ועוד גורמים עלומים. כולם "חייטים" אחד אחד, והחוט שמחבר אותם הוא שנאתם לאנשי הממסד.
הזעקה "תפרו לי תיק" נשמעת מפיו של כל חשוד בפלילים מצמרת המדינה ומהצמרת הפוליטית, העסקית, הבנקאית והרבנית. בעצם הימים האלו, כשנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדים שלושה כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, נערך מסע הפחדה והכפשה נגד המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט מתוך ניסיון נואש למנוע את התמונה הקשה שבה ייאלץ ראש ממשלה מכהן לשבת באולם בית המשפט על ספסל הנאשמים.
מצעד "גדולי האומה" שהגיעו לספסל הנאשמים מביך: החל משר הפנים אריה דרעי, דרך נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הרב הראשי לישראל יונה מצגר, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, טייקון העסקים נוחי דנקנר, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ועוד רבים אחרים שהיו בעמדות כוח אדירות. מי שהיו אמורים לשמש דוגמה ליושר ולאמינות, בסוף - אחרי שהתבכיינו שתפרו להם תיק - עמדו בפיק ברכיים מול השופטים שגזרו את דינם ושלחו אותם לכלא.
מיטב עורכי הדין שהגנו על גדולי האומה טענו את הקלישאות השגרתיות שכבר נמאס לשמוע אותן: "מרשי חף מפשע", "האמת תצא לאור", "ההר יוליד עכבר", ועוד גיבובי מילים שלא עזרו לעבריינים. תופרי התיקים ניצחו.
בעזרת אנשי שלומו הוא מכפיש את המערכות ומנסה למנוע בכל מחיר את ההגעה אל רגע האמת, שבו ייכנס למכונית משוריינת וכשהוא מוקף בעשרות אנשי היחידה לאבטחת אישים ושוטרים יעשה את דרכו אל בית המשפט המחוזי בירושלים ויעמוד לדין בפני שלושה שופטים מחוזיים.
במקביל הצליח שר הרווחה חיים כץ להשיג חסינות פרלמנטרית זמנית שתמנע את העמדתו לדין. נגד דרעי התנהלה חקירה שעלולה להביא אותו לסיבוב השני על ספסל הנאשמים. יו"ר הקואליציה דוד ביטן יהיה הקורבן הבא של תופרי התיקים, וכנראה שגם הוא ייאלץ לשבת על ספסל העץ הלא מרופד של אולם בית המשפט. הם לא היחידים מבין אנשי שלומו של המנהיג התפור שנמצאים בדרך לספסל - כולם לטענתם כמובן חפים מפשע ומי שנפלו קורבן לתופרי התיקים.
בשנות ה־60 היו מירון גדל הגוף, יחד עם גד "שץ" פלום ואחרים, מתמחים בפריצות לבתי עסק באזור רחוב דיזנגוף בתל אביב. שץ המשיך הלאה לקריירת פשע חובקת עולם. הוא ישב בבתי סוהר, נחשב ל"קילר" קר רוח ואכזרי. בשנת 1955 "שץ" נורה בעת שישב במועדון "המנזר" ברחוב אלנבי, במסגרת מה שמוגדר "חיסול חשבונות בעולם התחתון".
מירון עזב את הפשע ופנה לכיוון המוזיקה. הוא היה איש רעים, מצחיק, שובב, אבא מסור לילדיו, ועד לפני כמה חודשים ברדקיסט חסר תקנה. גם אחרי שחצה את גיל 70 לא יכול היה להתאפק מלעשות ברחוב מעשה קונדס.
מעשה הקונדס האחרון שאני זוכר היה מול סניף של מגה ברחוב ויצמן בתל אביב. מירון נעצר בסמוך לגברת שקיבצה נדבות ליד הסניף והוציא מכיסו שקית עם גראס, מצרך שממנו לא נפרד אף פעם. הוא נעמד מאחוריה ובלי שהיא שמה לב השליך ליד רגלה את השקית. אחר כך הסתובב ונעמד מולה. "גברת, נפלה לך שקית פטרוזיליה מהתיק", אמר לה. הקבצנית ההמומה, שלא בדיוק הבינה מה הוא רוצה ממנה, הרימה את השקית, הביטה עליה ואמרה למירון, "זה לא פטרוזיליה". "את יודעת מה", אמר מירון לקבצנית בעודו שולף את הארנק ומוציא שטר של 50 שקל. "אני קונה את השקית ב־50. עשינו עסק?"
"תביא", אמרה לו הגברת הקשישה וחטפה מידו את השטר. אחרי שעסקת החליפין נעשתה, מירון התגלגל מצחוק. "גברת", הוא אומר לקבצנית המבולבלת, "עשית עכשיו עסקת סמים. אם יעצרו אותך תגידי שאת חפה מפשע".
התרעות פיקוד העורף