1. השבוע, אחרי שפורסמו "סקרי המהפך" שבהם הליכוד חזרה להוביל, לראשונה אחרי חודשים של רגשי תבוסה ונסיגה, שוחחתי עם מומחה בתחום הסקרים והסוציולוגיה. ניסינו לנתח את המצב ולהסיק מהגרפים היבשים: האם ב־2 במרץ טירוף הבחירות ייגמר, או ששוב נמצא את עצמנו בתוך הסרט "לקום אתמול בבוקר".

"הסקרים השבוע הם המחשה מושלמת של המושג 'הפיל שבחדר'", חייך בן שיחי. "שנה שלמה שבני גנץ בפוליטיקה. מגיע לנאום עם שני טלפרומפטרים, מתבלבל, ממציא פתגמים וציטוטים מהתנ"ך, מגמגם ומועד בדיבורו פעם אחר פעם אחר פעם. עד כה כולם ראו ושמעו, והתעלמו. כי מה שיצר את הקסם הוא העיקרון, לא האישיות. תעיפי את גנץ מהמקום הראשון - כלום לא ישתנה. מי שבא להצביע כחול לבן עושה את זה לא כי הוא בעד גנץ, אלא כי הוא נגד בנימין נתניהו. השבוע התברר כי יש גבול אפילו לשנאת ביבי, שהיא בין הרגשות החזקים שידעה האנושות".

לדבריו, גנץ חרג לבסוף ממכסת האשראי שניתנה לו, והפיל שבחדר נחשף והתבטא בירידתה של כחול לבן בסקרים. כל הראיונות והנאומים של נתניהו לא יזיקו לגנץ כפי שהוא הזיק לעצמו עם הופעותיו האפורות ומלאות הקלישאות, במקרה הטוב, והכושלות במקרה הגרוע. הגרעין הקשה של מצביעי כחול לבן נשאר, אך הקהל הרופף החל להתלבט. שבוע לפני יום הבחירות זו בשורה רעה עבור המפלגה, אך עם זאת גם הזדמנות לנסות לאמץ את טריק ה"געוואלד" המסורתי של הימין, בעיקר כי הפעם הליכוד זנחה אותו.

השאלה הגדולה שמטרידה את אנשי הקמפיין של כחול לבן היא אם מה שטוב לימין יעבוד גם בקרב הקהל שלהם. במשך דורות נהוג היה לחשוב כי אנשי שמאל אינם מתלהבים מלוזרים: ככל שמצב השמאל בסקרים טוב יותר, אחוזי ההצבעה בשמאל־מרכז גבוהים יותר. אך ייתכן שהפעם בכל זאת יצליחו בכחול לבן לשבור את הנוסחה ולגרום לאנשיהם לנהור לקלפיות לצליליהן של זעקות השבר.

2. גורם נוסף ומשמעותי יותר לשינוי המגמה הוא קמפיין המושחתים שהליכוד מרימה ומנהלת בגאון בימים האחרונים. השיטה היא אותה שיטה שנתניהו מתרגל ומפתח מבחירות לבחירות. קודם נפריח בלון ניסוי - אמירה פה, ציוץ שם - ונראה אם הוא יתפוס. המתקפה הניסיונית על גנץ בעקבות החשדות סביב חברת המימד החמישי לא רק נתפסה, אלא גם הניבה פירות אלקטורליים. נראה שמה שלא הרשים את הקהל במועד ב' עובד הפעם.

הליכוד הצליחה לזרוע ספק וחשש בלבם של המתלבטים. במשך שלוש מערכות בחירות בנתה כחול לבן חלק נכבד מהקמפיין שלה על התיקים הפליליים של נתניהו. פעם על החקירות, פעם על כתבי האישום, ובפעם השלישית על המשפט הקרב ובא. אין דבר שמצביעי שמאל־מרכז קנאים לו יותר מטוהר המידות. הניסיון להשוות בין שלושה כתבי אישום חתומים לבין חשדות הנבדקים במהלך חקירה הוא משחק פוליטי גרידא. אין השוואה כלל בין חשוד ונאשם, מה עוד שבשלב זה גנץ כלל איננו חשוד. רק שקמפיין בחירות אינו בית משפט, ומי יורד לרזולוציות כאלה. מספיק לשכנע את המצביעים בדבר המרכזי: גנץ אינו "מיסטר קלין".

האפקט המבוקש הושג: כתם השחיתות דבק בחליפתו של גנץ. בבלפור הוחלט להמשיך בהפצצות עד יום הבחירות, ובמקום בלוני הניסוי הגיעו פצצות אטום. הטונים הוחרפו. במקום שאלות באו טענות. במסגרת קמפיין הליכוד נערך לגנץ משפט שדה פוליטי, הממהר להאשים אותו בשחיתות. החלק השני של אותו קמפיין מלכלך ומוצלח מופנה אל גבי אשכנזי, על רקע ההקלטות של שיחותיו עם אביחי מנדלבליט שנגעו בפרשת הרפז. הקמפיין הוא אותו קמפיין, אך המטרה מורכבת יותר: לפגוע בכחול לבן בטווח הארוך.

עוד לפני ההליכה לבחירות השלישיות אמר לי מי שאמר: "אשכנזי חם על גנץ ומתוסכל מהעסק. הוא הרי מלכתחילה היה פופולרי הרבה יותר מגנץ. יש לו קסם ויש לו מנהיגות. אם גם הפעם גנץ לא ירכיב ממשלה, קיים סיכוי לא מבוטל שאשכנזי ידרוש את הבכורה. ואני נותן הרבה סיכויים לכך שהוא גם יקבל אותה. לגנץ יש הזדמנות אחרונה, גבי מחכה בדריכות לשעתו". כך שהפצצת אשכנזי במסגרת קמפיין השחיתות של הליכוד עלולה לגרום לפגיעה רב־מערכתית בכחול לבן ובעתידה הפוליטי שאחרי הבחירות. זאת, כמובן, אם כחול לבן תפסיד במועד ג'.

גבי אשכנזי, צילום: אבישי פינקלשטייןגבי אשכנזי, צילום: אבישי פינקלשטיין

3. בתחילת החורף ישב נתניהו בבלפור עם בכירי הליכוד ואנשי הקמפיין. הוחלט על אסטרטגיה אחרת. די עם השיטות הרגילות, די עם הקמפיינים השליליים, עם ההפחדות ועם הגעוואלדים. המסקנה הייתה שכדי לצאת מהפלונטר ולגרום לאלה שלא הצביעו ב־17 בספטמבר להגיע לקלפיות ב־2 במרץ, צריך לעודד, להדליק, לרדת לשטח ולהבליט הישגים. אפילו הרעיון להיכנס חזיתית במערכת המשפט נגנז זמן קצר אחרי שנולד.

אך הרצון להיות חיוביים התאדה כלא היה. זה לא יעיל ולא מביא מנדטים. לא הפוליטיקאים אמרו, אלא השטח קבע. כל עוד נתניהו סיפר על "ההישגים הכבירים", הליכוד פיגרה בסקרים. ברגע שהתייאש הזאב משאיפותיו החיוביות, זרק את עור הכבש ופתח במתקפה - התהפכו הסקרים, והיעד הנכסף של 61 מנדטים נראה אפשרי. מה לעשות, הציבור כנראה לא קונה את ביבי הטוב והחיובי. אולי אין מה לבוא אל הפוליטיקאים בטענות על הרעלת השיח הציבורי. הם בסך הכל מגישים לציבור את הרעל שהציבור עצמו בולע בשקיקה. לפחות על פי הסקרים.

קשה עד בלתי אפשרי לחזות את תוצאת הבחירות ולהעריך אם גוש הימין יוכל להרכיב ממשלה. כך או כך, בליכוד הריצו קמפיין בחירות מושלם. הרעיון להשתמש בכישרונו הוורבלי הכביר(!) של נתניהו נולד בקמפיין הפריימריז שלו. אחרי שלושה עשורים בפוליטיקה חשבנו שכבר ראינו, שמענו וידענו הכל על נתניהו, אבל מתברר שעדיין היה לו מה לשלוף מהכובע. נתניהו ירד מגבהות רחוב בלפור והרביץ סדרת הופעות בסגנון כוכב רוק. אומנם זה קרה באולמות לא גדולים, כדי שבצילומים כל כנס ייראה כגדוש בקהל נלהב, ומי שהגיעו לכינוסים היו בעיקר המשוכנעים, הביביסטים השרופים, אבל העיקר הוא האפקט. והאפקט היה מרשים.

כפי שידוע לכל כוכב רוק מתחיל, מאחורי כל הצלחה מסתתר מפיק מוכשר, ומאחורי הופעותיו המדליקות של נתניהו עומדת מירי רגב, שבקמפיין הנוכחי לקחה על עצמה את כל כנסי הליכוד. מדי ערב היא הגיעה לעוד אולם בעוד עיר, כשעה לפני תחילת ההופעה, מחלקת הוראות, מארגנת, מתקשרת, מתחבקת עם פעילים. "העיקר כאן הוא אווירת ההתלהבות בקהל ועל הבמה. המומנטום של השטח בא לידי ביטוי דרך הכנסים, אסור לפספס אותו", היא זרקה לי ערב אחד בירושלים, בעודה מסתערת על הסדרנים שלא מאפשרים לצעירים עם דגלי הליכוד להתקרב לבמה. זה היה כנס הבחירות השלישי של נתניהו באותו יום.

לדברי בכיר בליכוד, שלושה אנשים קיבלו קידום וקרבה נוספת לבלפור בקמפיין הנוכחי: רגב, ישראל כץ ומיקי זוהר. כל מי שסייע לנתניהו לנצח בפריימריז קיבל מקום בניהול הקמפיין. "אם גם נצליח - הם יקודמו בהתאם", הוסיף. רגב גם יודעת לומר לאיזה פרס היא מצפה, אם וכאשר: המשרד לביטחון הפנים. "התרבות והספורט חשובים, אבל הגיע הזמן לעשות סדר במשטרה", היא אומרת. כעת נשאר לה, כמו לכולנו, רק לעבור את הגשר ולהמתין לתוצאות האמת.