1. זריית הבטחות בעיניים
ב־1 במרץ 2017, בדיוק לפני שלוש שנים, אושר חוק "קיצור תורים", שנועד לחסוך מקשישים בני 80 ומעלה המתנה בתורים במוסדות ציבור כמו ביטוח לאומי, עיריות, בנקים, בתי קולנוע ועוד. החוק, שיזם ח"כ איציק שמולי הפעלתן, ראוי והולם את הצורך להעניק יחס מיוחד לאוכלוסייה שתרמה את חלקה למדינה. אלא שעד היום הוא שכב כאבן שאין לה הופכין עד שמישהו בביטוח הלאומי, במשרד העבודה או במשרד לענייני גמלאים נזכר בקיומו. בשבוע שעבר, בעיתוי שמיותר להסבירו, כונסה בזריזות מסיבת עיתונאים בהשתתפות השרים גילה גמליאל ואופיר אקוניס, כדי לדווח על כניסתו לתוקף של החוק ובכך לגזור קופון פוליטי על המהלך החשוב ולקושש עוד כמה קולות לקראת הבחירות.

בד בבד נזכר בעיתוי הלא מקרי המפקח על הביטוח באוצר, ד"ר משה ברקת, לבשר על כמה שינויים צרכניים לטובת המבוטחים - אחד מהם נוגע לפוליסות ביטוח החובה לרכב - "המשפרים את מצב הצרכן ומעצימים את מעמדו כלקוח", כלשון ההודעה. עם כל הכבוד, מדובר בטיוטת הוראות בלבד, וכל הטוב הזה יחכה במקרה הטוב לאחרי הבחירות, ובמקרה הגרוע לא יתקיים כלל. אז מדוע להזדרז ולקדם מהלך הנתפס כפוליטי ערב הבחירות? התשובה בגוף השאלה.

בקרב על הישרדותו הפוליטית והמשפטית - ראש הממשלה בנימין נתניהו ניפץ את כל השיאים. הוא נלחם על כל קול כדי להגדיל את הסיכוי לנצח, או לפחות לשפר את מעמדו המשפטי אם יפסיד. אומנם הוא מנוע מפיזור כספים לכל דורש ערב הבחירות, אבל אינו מוגבל בזריית הבטחות בעיניים. ההבטחות שלא יקוימו אינן כפופות לשום משמעת תקציבית, למעט מגבלות מוסריות שאינן נחלתו של ראש הממשלה.

ישנו גם עניין הקנאביס, החביב כל כך על ראש הממשלה. נתניהו התחייב לפעול למחיקת רישום פלילי מהמשתמשים בסם לצריכה עצמית, שמספרם נאמד בעשרות אלפים. מחיקה סיטונאית של רישום פלילי יוצרת הרבה בעיות משפטיות, ובוודאי שאי אפשר להעביר מהלך כזה לפני הבחירות. אבל עד הבחירות מותר לו לשכור יועץ לענייני קנאביס שמעיד על "רצינות" כוונותיו. וכבר הספקנו לשכוח את מינויה של היועצת המיוחדת לענייני עסקים קטנים, שמצבם בשבועיים האחרונים הורע תחת נטל הקורונה.

נתניהו קיים השבוע דיונים בנושא הווירוס והנחה, לדבריו, את שר האוצר לבחון מתן פיצוי למעסיקים ולעובדים שנעדרו מעבודה בגלל הבידוד. מעשית אין תקציב לתשלום פיצויים, ובישיבת החירום שכינס השבוע שר האוצר התברר שאין בספר התקציב שום סעיף המצדיק את זה.

תוכנית הרפורמות של שר האוצר המיועד ניר ברקת, בשיתוף נתניהו, כוללת הורדה של 30% במחירי הדיור (שממשיכים לעלות) ובמחירי המזון, הקפאת הארנונה לחמש שנים לעסקים קטנים ובינוניים, וכבר דשו בה מספיק. רק נבהיר שמה שלא עשו נתניהו, כחלון, שטייניץ ולפיד בעשור האחרון, לא יעשה ברקת.

בין ההבטחות הכלכליות שכבר פוזרו (ואני לא מדבר על אחרות כמו "תוכנית המאה" והעלאת בני הפלשמורה) ישנו גם הסיוע לתושבי אשקלון (80 מיליון שקל), הסיוע לאילת בעקבות חיסולו של שדה דב (450 מיליון שקל), פיצוי לתושבי נהריה בגין השיטפונות (10 מיליון שקל) וכמובן - סיוע למגזר הערבי. השבוע גם מוחזרה ההתחייבות להקמת שכונה של 4,000 דירות בגבעת המטוס ליד ירושלים.האפשרות האחרונה שעוד נותרה בבליץ ההבטחות ועדיין לא מומשה (אם כי אסור לאבד תקווה) היא שכירת מסוק ופיזור של דולרים מהאוויר באזורי הבחירה החזקים של הליכוד.

צודק נתניהו בכך שהוא חושב שלפחות חלק מהמצביעים טיפשים מספיק להאמין שאפילו חלקיק מהבטחות אלו יקוים. בכת ביבי בטוחים בכל לבם שכך יקרה, ואם זה לא יקרה, יטענו להגנתם שהוא הבטיח - אבל לא הבטיח לקיים.

2. הווירוס הפוליטי
עדיין לא ברור כיצד תשפיע התפרצות וירוס הקורונה על נטיות הלב של המצביעים, רגע לפני ההליכה לקלפי. מה שכמעט בטוח הוא שעל תושבי הפריפריה, שצועקים בטלוויזיה "רק ביבי" רגע אחרי נפילת הקסאם, הווירוס לא ישפיע בשום מצב. וירוס ביבי חזק בהרבה מכל וירוס קורונה.

מאידך, לנגיף עלולה להיות השפעה קטלנית על שאר אזורי הארץ. אחרי הכל, התנהגות שלטונות הבריאות גובלת בפאניקה כמעט. טיסות מבוטלות, ולא רק למזרח. מאות אנשים הוכנסו לבידוד. עובדים לא מגיעים לעבודה ונמנעים מהליכה למקומות הומי אדם כמו בתי קולנוע ומופעי תרבות. כ־20 חברות ציבוריות כבר שיגרו הודעות לבורסה על השפעות הנגיף.

ליאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית, רופא מרדים בעברו  ומועמדו של ליברמן לשר הבריאות, טוען שהפאניקה המכוונת נועדה להרדים את הבוחרים מהליכה לקלפי ושזה פועל לטובת נתניהו.

ד"ר ליאוניד אידלמן (צילום: יוסי אלוני)ד"ר ליאוניד אידלמן (צילום: יוסי אלוני)


קווים לדמותה של פאניקה: אל־על שיגרה אתמול אזהרת רווח בעקבות המלצת משרד הבריאות שלא לטוס לחו"ל במקרים לא חיוניים. לפי האזהרה, הכנסות החברה בארבעת החודשים הראשונים של 2020 יירדו ב־50־70 מיליון דולר והרווחים יצטמצמו ב־25־50 מיליון דולר.

התאחדות התעשיינים דיווחה שלשום על עיכוב כניסתה לישראל של אוניית מטען של חברת MSC, שהגיעה מצרפת לנמל אשדוד. 4,000 המכולות שעל סיפונה לא נפרקו רק משום שנוסע מקוריאה הדרומית היה על סיפונה. הנוסע לא נבדק, וזאת הייתה סיבה מספקת לעיכוב הספינה כולה.  

במקביל נראה שראש הממשלה מבין את ההשלכות האלקטורליות השליליות שעלולות להיות לנגיף, והוא פועל בכל כוחו למזער נזקים. זה התחיל בריצה המבוהלת של שר הבריאות ושר החוץ אחרי היפנים כדי להחזיר את הישראלים שעל "ספינת התענוגות" כמעט בכל מחיר.

הם הוחזרו כשאחדים מהם נושאים את הנגיף. זה נמשך בישיבות החירום שקיים נתניהו בתל השומר ועם נשיאות התאחדות התעשיינים בראשות רון תומר. גם שר האוצר כחלון זימן השבוע ישיבה רבת משתתפים לדון בהיבטים הכלכליים של הקורונה, שבה לא היה דבר חדש, למעט החשש שהמגיפה עלולה לגרוע 3.5 מיליארד שקל מהתוצר. החלטות מעשיות לא התקבלו, למעט הקמת ועדת מעקב. תוכן הישיבה פורסם במלואו בתקשורת כדי להוכיח שגם באוצר מוטרדים.

דווקא הנגיד פרופ' אמיר ירון, שיכול היה לקבל השבוע החלטת ריבית שמתחשבת בווירוס ומנותקת משיקולים פוליטיים, החליט לא להחליט. הריבית נותרה ללא שינוי, בעילה שעדיין מוקדם למדוד את השפעת הקורונה על הכלכלה ושיש צורך בנתונים נוספים.

על עמדת הנגיד חלק ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי. אבל מי צריך קורונה כדי להוריד ריבית, כשכל הנתונים המקרו־כלכליים מצדיקים את המהלך: הדולר הנחלש, האינפלציה הדועכת, החשש מהאטה והריבית היורדת בעולם. אבל כשיש לנו חששן בלתי־נלאה, הסיכוי לקבלת החלטה מקורית ימים אחדים לפני הבחירות הוא אפסי.

3. הנה הכסף
הנהלת האוצר ראויה לכל הערכה על שהחזיקה מעמד יפה עד היום תחת נטל הלחצים התקציביים שהפעילו עליה הפוליטיקאים. הקרדיט מגיע בעיקר לחשב הכללי רוני חזקיהו ולממונה על התקציבים שאול מרידור. השניים, כמו בכירים נוספים באוצר, סבורים שלמרות הבטחות הפוליטיקאים לא יהיה מנוס מהפעלת תוכנית לשינוי מבנה המס כצעד לסגירת הגירעון.

שאול מרידור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שאול מרידור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


אומנם סביר שמס הכנסה או מס החברות לא יועלו, אבל הכסף, ומדובר במיליארדי שקלים, יגיע בעיקר משני מקורות: מיסוי עקיף (העלאת המע"מ ב־1%) או ביטול פטורים אנכרוניסטיים או כאלה שתרומתם לצמיחה אפסית. אכן, יש מקום להעלאת המע"מ. המע"מ משולם בידי מעגלי אוכלוסייה המתחמקים מתשלום מסים ישירים (חלק מהחרדים וחלק מבני המיעוטים), ויש כאן מידה מסוימת של צדק. תוספת של 1% למע"מ תוסיף לתקציב הכנסות של 4.5 מיליארד שקל. על הפרק עומד גם עניין הפטורים ממע"מ וממס הכנסה, בהיקף של 5־6 מיליארד שקל.

לשר האוצר המיועד יוצג רפרטואר של אפשרויות הכוללות את ביטול הפטור ממס על שכר דירה, ביטול הפטור ממע"מ באילת, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות וביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות. השווי של כל אחד מפטורים אלה נאמד ב־3־4 מיליארד שקלים בשנה. שניים מתוכם מתסכלים במיוחד: הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור על שכר דירה בסכום הנמוך מ־5,100 שקל לחודש.

החיסכון במע"מ על פירות וירקות אינו מגיע לצרכן וביטולו מוצדק. הפטור ממס על שכר דירה הונהג כשהיה מחסור בדירות והביקוש לשכירות היה גבוה. כחלון שקל לאמץ את המלצות גופי המקצוע ולבטל אותו, אבל נרתע. אם עדיין רוצים לסלק מהשוק את אספני הדירות, ביטול הפטור הוא האמצעי לכך.

ייתכן, אם כי לא בטוח, שייבדק מחדש חוק עידוד השקעות הון והצורך ליישומו במתכונת הנוכחית (התנאי לקבלת הפטור הוא ש־25% מהתוצרת מיועד ליצוא). חייבים לצמצם את האפליה בין מפעל תעשייה הנהנה מהפטור לבין עסק קטן המשמש מנוע צמיחה חשוב לא פחות.  

מה שלהערכתי לא יבוטל, וגם לא צריך לבטלו, הוא הפטור ממס על קרנות ההשתלמות. כולם כבר הפנימו שהחיסכון בקרן אינו מיועד באמת להשתלמות ומשמש כהכנסה לכל דבר ועניין, המהווה מקור מהותי להגדלת הצריכה הפרטית.

מניתי חלק מהצעדים בלבד, וייתכן שלרשימה יתווספו המלצות נוספות של בכירי האוצר. זה מוכיח שבהנהלת האוצר לא מבזבזים זמן. רגע לאחר מינוי שר האוצר יוצגו בפניו כל ההמלצות הרלוונטיות - והוא יצטרך להחליט.

4. יוצא מן הכלל
בעברי הרחוק מרחק שנות אור מווירוס הקורונה שימשתי כיועץ השקעות ונהגתי לפזר טיפים. מאז החלפתי כובע נגמלתי מהנוהג, אך למרות זאת, מעת לעת תוקף אותי וירוס הייעוץ ומקשה עליי להישאר אדיש לנעשה בשוק המניות. לכן אחרוג הפעם ממנהגי, ועם כל ההסתייגויות (אינני יועץ השקעות, והכתוב אינו בגדר ייעוץ כמשמעותו בחוק) אתייחס לסקטור מניות מעניין להשקעה, והכוונה היא לענף הביטוח.

מניות הביטוח ספגו בשנה האחרונה מכה קשה משתי סיבות עיקריות: המהותית יותר נוגעת לסביבה העסקית ובראשה הריבית היורדת. בלי להתייחס כאן למונחים מקצועיים כמו "עקום הריבית", "סולבנסי" ו"התחייבויות אקטואריות", אסביר שריבית נמוכה מגדילה את ההתחייבויות ארוכות הטווח של חברות הביטוח כלפי המבוטחים. בעוד הפנסיה ופוליסות החיסכון מגובות בריבית גבוהה, הכסף על ההשקעות מושקע בריבית נמוכה. החברות, במצוות רואי החשבון והפיקוח על הביטוח, מחויבות ב"הפרשות לעתודות", המגדילות את הפסדיהן החשבונאיים.

אלא שהריבית האפסית לא תשרוד לעד. בשלב מסוים, ואין ודאות בנוגע לעיתוי, היא תעלה. במקרה זה כל העתודות הכספיות יוחזרו למאזני החברות ויגדילו מהותית את שורת הרווח. ככל שהריבית תעלה, הרווחים יתפחו כמו עוגה עמוסת שמרים.
הסיבה המרכזית הנוספת לשחיקת רווחיות החברות היא התחרות הגדולה בשוק הביטוח. לחברות לביטוח ישיר, שכבר נגסו ברווחים, נוספו חברות דיגיטליות רזות תפעולית כמו ליברה ו־WeSure.

הפגיעה העיקרית היא בביטוחי הרכב והדירות, שם התעריפים יורדים. החברות הדיגיטליות אינן מתכוונות להיעלם, והדרך של החברות המסורתיות לתת להן מענה היא פעולות התייעלות וצמצום הוצאות תפעוליות, חיתום מקצועי יותר, שיפור בשירות - כולל הפעלת מערך תביעות ידידותי יותר, וגם, בלי להתבייש, הפעלת מוקדי מכירה ישירים, בתיאום עם סוכני הביטוח.

כל זה כבר מתרחש ויתבטא להערכתי בדוחות הכספיים של ענף הביטוח לרבעון הראשון של 2020. הרבעון הראשון גם יושפע לחיוב מהגמשת תקנות ה"סולבנסי", שישפרו את מצבן ההוני של חברות הביטוח. כל ההסברים הללו מצדיקים לפחות בחינה של כדאיות ההשקעה במניות ענף הביטוח. הם נכונים לענף כולו, ושבעתיים לחברה ספציפית ששמה כלל ביטוח. החברה, בניהול יורם נוה, שהיו"ר שלה הוא דני נוה, נחבטה כהלכה בחודשים האחרונים. מתחילת השנה היא נחתכה ביותר מ־20%, ולא נראה שזו סוף הדרך. לירידות החדות יש סיבות עסקיות, אבל גם נסיבות בורסאיות.

דני נוה (צילום: ועדת הכלכלה)דני נוה (צילום: ועדת הכלכלה)

בראש הסיבות העסקיות ניצבת הפרשה מאזנית בשנים האחרונות של סכום דמיוני הגדול מ־2 מיליארד שקל, בגלל ירידת הריבית במשק וסיבות חשבונאיות נוספות. לכך יש להוסיף את כל הסיבות שכבר מניתי, ובראשן התחרות בענף והצורך בהתייעלות.
הנסיבות הבורסאיות נוגעות לעובדה שאדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי פיתוח, שהחזיקה בעבר בשליטה, נאלץ למכור את החזקותיו.

כל עוד הוא לא סיים, הלחץ על מניות כלל ביטוח לא ייפסק. כעת נראה שהוא מאותת על סיום תהליך המכירה. מתי זה יקרה? אולי בעוד חודש, אולי בסוף הרבעון הראשון של 2020. אבל זה יקרה. אומנם לכלל ביטוח אין בעל בית, אבל ההנהלה השכילה לעשות צעדי התייעלות ושדרוג של מערך השירות (כל התביעות). הבשורות מגיעות גם מתחום ההשקעות (שיפור ניכר בתשואות הפוליסות והגמל של העמיתים).

השילוב של כל אלו הופך לטעמי את כלל ביטוח למעניינת במיוחד להשקעה מבין כל החברות בענף. למסקנה זאת הגיעו גם אנשי עסקי מתוחכמים כמו אלפרד אקירוב, מורי ארקין ואייל לפידות.
שוב: מבחינת ציבור הקוראים, ההמלצה רלוונטית ואך ורק לחובבי הבורסה המודעים לסיכון בשוק ומחפשים בנרות ספקולציה ידידותית לסוף השבוע.

5. לא הולך לדוג
הודעת הפרישה של אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות, הפתיעה חלקית. אפשרות הפרישה נשקלה מבחינתו לפני כשנתיים, עם פרסום חוק שכר הבכירים, אבל אז חזר בו. לכן הפרישה בעיתוי הנוכחי מעוררת שאלות: הבנק סיים את 2019 ברווחי שיא של 1.84 מיליארד שקל ותשואה של 11.9% על ההון העצמי. הלוואי על כל בנק בישראל. אז למה בכל זאת ללכת?

יו"ר הבנק משה וידמן, שהיה בסוד הפרישה, הכחיש בתגובה על שאלתי אם מדובר בחלק מהסדר המס עם השלטונות האמריקאיים בעקבות חקירת סוגיית פרשת הייעוץ. "ממש לא. נראה לך שאפשר להגיע עם האמריקאים לסידור פרישה כזה?", תמה וידמן.

פניתי לפרשר עצמו. "אני מסכם תקופה בגאווה ובשמחה גדולה, והייתה לי הזכות לעבודה עם דירקטוריון מאתגר ותומך", אמר המנכ"ל הפורש. "הבנק הטוב בישראל עומד בפני קפיצת מדרגה הכוללת תוכנית אסטרטגית לשנים 2021־2025, והיא תחליף את התוכנית הקודמת, שהשיגה את יעדיה מוקדם מהצפוי. אתגרי התוכנית והמיזוג הצפוי עם בנק אגוד מחייבים כהונה של מנכ"ל לאורך כל התקופה. אני לא יכול להתחייב לתקופה ארוכה כזאת, וזאת הסיבה לפרישתי בעוד כמה חודשים. כשוועדת האיתור תמצא מנכ"ל חדש, אעזוב".

לפרישה אין קשר לחוק שכר הבכירים?
"נכון שעם קבלת החוק שקלתי לפרוש, כי מדובר בחוק לא טוב, היוצר ברירת מחדל שלילית במינוי מנהלים. באותה נקודת זמן החלטתי בסוף להישאר, כי האתגרים היו גדולים ולא רציתי לעזוב באמצע יישום התוכנית האסטרטגית. חוק שכר הבכירים הוא בפירוש לא טוב. ראוי לעודד מצוינות של מנהלים בבנקים האמונים על סיכונים וניהול כספי ציבור. החוק מגביל יכולת כזאת, וחמור מכך - הוא מפלה לרעה את מנהלי הבנקים לעומת חברות עסקיות. לדעתי צריך לשנות את החוק ולהתאים אותו למצב".
האם זאת הסיבה לגל פרישת המנהלים מהבנקים?

"אין לי הסבר מצוין לתופעה. ניהול בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים, עם הרבה פעילויות ועומס. תחושת מיצוי ותחלופה אחרי חמש־שמונה שנים היא טבעית, ומנהלים פורשים. ייתכן שחלקם פורשים בגלל מגבלת השכר, אבל במקרה שלי זה לא היה השיקול, אף על פי שבעבר שקלתי לפרוש מסיבה זאת. נשארתי בתפקיד עד היום בלב שלם. הבנק ניצב בפני אתגרים חדשים, המחייבים הירתמות מלאה, ואת זה אני משאיר למנכ"ל הבא".

מה דעתך על מחירי הדיור ותוכנית מחיר למשתכן?
"הבעיה הבסיסית בשוק הנדל"ן היא שהביקוש עולה על ההיצע. הביקוש הוא ל־45־55 אלף דירות חדשות לשנה, וההיצע לא מדביק אותו. קיים מחסור נוסף של 100 אלף דירות. כשהתחלות הבנייה יורדות, המחירים לא יורדים, ותיתכן עליית מחירים מתונה. תוכנית מחיר למשתכן לא פתרה את בעיית ההיצע, אלא נתנה למשפחות צעירות מענקים של מאות אלפי שקלים.

צריך להגיד לשר האוצר הבא את האמת: אם רוצים לטפל בבעיה, חייבים להגדיל את ההיצע, ומדובר בתהליך ארוך ולא בפתרון אינסטנט. הניסיון של האוצר להדיר את משקיעי הדיור לא פתר את הבעיה. אומנם מספרם הצטמצם מ־28% מהקונים ל־13%, אבל מחירי הדיור לא ירדו. בחלק מהמקומות המחסור בדירות העלה את מחירי השכירות".

פרוייקט מחיר למשתכן (צילום: יוסי אלוני)פרוייקט מחיר למשתכן (צילום: יוסי אלוני)


עם יד על הלב: האם היית קונה לילד שלך דירה בעיתוי הנוכחי?
"קניית דירה היא לא רק החלטה כלכלית, אלא היא גם כוללת דברים רגשיים כמו הצורך ביציבות ובביטחון. מי שמחליט לקנות דירה אינו בוחן תמיד רק את השיקולים הכלכליים. לגופו של עניין, אני, כאמור, מעריך שמחירי הדיור לא רק שלא יירדו, אלא ימשיכו לעלות, וכל אחד ינהג כמו שהוא מבין".

מה היית ממליץ לממשלה הבאה לעשות בתחום הדיור?
"מרבית קרקעות המדינה והתכנון נמצאים בבעלות רשות מקרקעי ישראל, שחייבת לשחרר כמה שיותר קרקעות. צריך להפנים שזה פתרון ארוך שלא ייקח שנה או שנתיים. תוכנית מחיר למשתכן לא פתרה את בעיית היצע הדיור, ולכן המחירים עלו. בתוכנית היו טעויות כמו הענקת הטבות במאות אלפי שקלים למשתכנים בצורה לא שוויונית, רק על סמך קריטריונים של גיל ומחסור בדירה. התוכנית הגדילה את אי־השוויון, הפלתה לרעה יישובי פריפריה כמו דימונה ויצרה ביקוש מלאכותי לדירות. היא גררה אובדן הכנסות גדול לטובת מספר מצומצם של בני מזל שזכו בדירות. לממשלה היו כוונות טובות, והיא ריכזה במקום אחד את כל הכלים לפתרון הבעיה, אבל בסוף הדרך - נכשלה".

האם היית ממליץ לשנות את היחס לסקטור הערבי בסוגיית הדיור?
"אני שמח ששאלת כי אנחנו, בבנק, מעורבים מאוד בסקטור הערבי ואכפת לנו מהמתרחש שם. משימה חשובה של הממשלה הבאה תהיה פתרון בעיית הדיור במגזר בנוגע לרישום הדירה בטאבו. הקשיים מצמצמים את אפשרויות מכירת הדירות ואת האפשרות למימון ומשכנתאות לקניית דירות. רק נתח קטן מהאוכלוסייה הערבית נהנה ממשכנתאות, ואנחנו מנסים לפתור את הבעיות במגבלות הבנקאיות. זה לא תלוי רק בנו, והממשלה חייבת להסדיר את עניין הרישומים".

מה היית ממליץ לשר האוצר הבא לעשות כדי לפתור את בעיית הגירעון?
"ראשית, חייבים להכיר בבעיה ואי אפשר לטאטא אותה מתחת לשטיח. הפתרון הוא גידול בצד ההכנסות וצמצום בהוצאות, תוך כדי קביעת סדרי עדיפויות. חייבים להעלות לדיון מחודש את סדרת הפטורים ממס ולהשאיר רק את אלו שתורמים באמת לצמיחה. 2020 היא שנה אבודה, אבל חייבים להתמודד עם הבעיה עוד השנה כדי להתחיל את 2021 ברגל ימין".

בנק ישראל פרסם השבוע את הריבית והשאיר אותה ללא שינוי. לאן הריבית תלך בעתיד?
"הריבית תישאר נמוכה הרבה זמן, ובשביל זה אתה לא צריך אותי. הנגיד אמר את זה השבוע בעצמו. ייתכן שהריבית אפילו תרד בזמן הקרוב. המצב הזה יימשך כל עוד ההאטה העולמית בכלל ובאירופה בפרט תימשך, ואנחנו בבנק נערכים לכך".

מה אתה אומר על התנהלות הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות? האם סבלתם מעודף רגולציה?
"הפיקוח הכין תוכנית סדורה שנגעה לנושאים שונים במערכת הבנקאית: הם דאגו ליציבות ובמקביל גם לתחרות. הפיקוח היה אקטיבי מאוד בהיבטים אלו, אבל לא תמיד אהבנו את כל ההחלטות. אתן לך דוגמה הנוגעת למעבר לקוחות הבנקים בקליק.

התועלת ללקוח ממהלך זה מועטה מאוד ביחס לעלות למערכת, ואני אומר את זה כמנכ"ל בנק שמעוניין להעביר אליו לקוחות מהבנקים הגדולים. התוכנית כרוכה בהשקעות של מאות מיליוני שקלים והיא מסורבלת. רגולציה לא תמיד צריכה לחשוב על מה נכון, אלא על עלות מול תועלת. למעט ביקורת זאת, בנק ישראל נקט מהלכים שהפכו את הבנקים לתחרותיים הרבה יותר, כולל הכנסת שחקנים חדשים למערכת".

הקמתם ועדת בדיקה בלתי־תלויה, בהתאם לדרישת בנק ישראל לבדיקת כשלי ההתנהלות בארה"ב. היכן עומדת הבדיקה?
"הוועדה, שבראשה עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל, עומדת לקראת סיום עבודתה ותגיש את מסקנותיה בקרוב. בכל מקרה, אני נשאר כאן עוד כמה חודשים והבנק יקבל את ההמלצות ויישמן".

מה השפעתו של נגיף הקורונה על המשק ועל התנהלות המערכת הבנקאית?
"מדובר בהחלט באירוע חריג, שהוא מסוג האירועים המתגלגלים בצורה אקספוננציאלית עם אפקט גדל והולך. תחילה חשבו שהאפקט מוגבל, אבל בחלוף הזמן התברר שהווירוס משפיע לרעה על יותר ויותר ענפים עסקיים. הפתרון תלוי ביכולת ההכלה לאורך זמן. בבנק עוקבים אחרי המספרים, וכרגע קשה להעריך את האפקט המלא, אבל יש השפעה על עסקים שחשופים בין השאר לשרשרת הייצור. לאורך זמן עלולה להיות השפעה גם על המשק. הממשלה חייבת להפעיל כלים נקודתיים היכן שצריך".

איך אתה מתייחס לחרם על המערכת העסקית הפועלת בשטחים שאותו הטילה מועצה זכויות האדם של האו"ם?
"להחלטה עלולה להיות השפעה על כל המערכת הבנקאית, ויש לה גם השלכות רוחביות. במשבר מטפלת הממשלה, שלקחה על עצמה את הטיפול, וטוב שכך".

יש לי וידוי: אני מאוהב בפרסומת של דביר בנדק עם פיקדון תפוז והנסיך הארי. ספר על אחורי הקלעים של מסע הפרסום.
"אנחנו במעקב מתמיד אחרי האפקטיביות של הפרסומות, וביחס לפרסומת שאתה מדבר עליה, אנחנו מקבלים פידבקים טובים במיוחד. דביר בנדק הוא פרזנטור חשוב, המסייע בבניית המותג ומקדם את המוצרים הפיננסיים של הבנק. אז בתשובה לשאלתך, כן: נעסיק אותו גם בשנה הקרובה".  

מה התחנה הבאה אחרי ניהול הבנק? ידוע לי שמאז הודעת הפרישה כבר קיבלת פניות.
"אין לי מושג מה אעשה בפרק הבא של חיי המקצועיים, אבל בטוח שלא אנהל בנק אחר. אני לא יכול להתייחס לשאלה אם פנו אליי. יש לי מספיק זמן לחשוב מה אני הולך לעשות. בכל מקרה, אני לא הולך לדוג עכשיו וקצת מאוחר לי להפוך לדייג. בחודשים הקרובים אודיע מה אני עומד לעשות".