בכל פעם שמתקרב מועד הבחירות, מגבירים ארגוני הטרור את הלחץ על ישראל ופותחים בירי רקטות ובניסיונות לבצע פיגועים על הגדר, בידיעה שצה"ל יימנע מכניסה לעימות צבאי ברצועה לפני יום הבוחר. כך שמה שהתרחש ברצועה בשבוע שעבר היה בבחינת הכתובת על הקיר.  

באופן אירוני התרחשה ההסלמה כשבוע לאחר שישראל החליטה להגדיל בצעד יוצא דופן את מספר היתרי הכניסה לסוחרים עזתים ב־2,000. אלא שבמנהלת התיאום והקישור לעזה, היושבת במעבר ארז, לא מסוגלים למצוא 7,000 סוחרים עזתים בעלי אישור ביטחוני שיאפשר להם להיכנס לישראל, כך שחלק לא מבוטל מהסוחרים שנכנסים לשטחנו הם למעשה פועלים - והממסד מעלים עין. ישראבלוף במיטבו. לא מקבלים החלטות בנושא ההסדרה בשל חשש מביקורת ציבורית, אבל מיישמים אותן בדרך עוקפת. 

לצד הרחבת היתרי הכניסה לסוחרים, יש תוכנית נוספת שתאפשר לאלפי פועלים פלסטינים להיכנס מהרצועה לשטח ישראל. צה"ל ומתאם פעולות הממשלה סבורים שמדובר בתוכנית אפקטיבית, שעשויה להשפיע מיידית על המצב הכלכלי בעזה ולדרוש מחיר גבוה מחמאס, אם לא יעמוד בהבנות ההסדרה ובהפסקת אש ארוכת טווח.

הדיון בנושא נמשך זמן רב, והקבינט לא קיבל באופן רשמי את עמדת צה"ל. בינתיים בשב"כ מתנגדים בתוקף להקלות המרחיבות, ולא רק משיקולים ביטחוניים. לדעת ראש השב"כ נדב ארגמן, שהיה בעמדת מיעוט, הסדרה עם עזה והקלות ישראליות לחמאס צריכות להיות מותנות בהפסקת המימון והכוונת הטרור של הארגון העזתי ליהודה ושומרון.

אלא שבמסגרת המשא ומתן עם חמאס, הנערך באמצעות המתווכים המצרים והקטארים, הנושאים הללו לא נמצאים על שולחן הדיונים. ישראל מוכנה ללכת רחוק יותר מאי־פעם בהקלות לרצועת עזה ולחמאס, ללא תמורות משמעותיות. בשב"כ סבורים שזוהי טעות.

מאז הסתיים מבצע חגורה שחורה לפני כשלושה חודשים, בישראל פועלים נמרצות בניסיון להגעה להסדרה. לפי הפרסומים השבוע, ראש המוסד יוסי כהן ומפקד פיקוד הדרום הרצי הלוי יצאו בחשאי לקטאר כדי לשכנע את בכירי הנסיכות להגדיל את המענקים הכספיים לרצועת עזה. אפשר להניח שזהו לא הביקור הראשון של ראש המוסד בקטאר, אבל הצטרפותו החריגה של הלוי מעידה על המוטיבציה הישראלית הגבוהה להתקדמות מהירה במאמצי ההסדרה.

למרות הצהרות על מערכה בלתי־נמנעת בעתיד הקרוב בעזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון נפתלי בנט, ואיתם רוב שרי הקבינט, מקבלים את עמדת צה"ל שלפיה אפשר להשיג הפסקת אש ארוכת טווח במסגרת הבנות מדיניות, ובלי להיגרר למלחמה מיותרת, שבסופה נגיע, ככל הנראה, לאותה נקודה שבה התחלנו. 

אלא שלעזתים יש פרשנות שונה לדרך ניהול המשא ומתן עם ישראל. מאז החלו תהלוכות השיבה והפרות הסדר על הגדר לפני כשנתיים, הם פועלים בגישה שטוענת שמה שלא הולך בכוח - ילך ביותר כוח. בהיותם נאמנים לתפיסה הזאת, הם ממשיכים בהפרות הסדר, בהפרחת עפיפונים ובלוני נפץ ובירי רקטות. 15 סבבי הסלמה התרחשו בשנתיים האחרונות - את רובם יזמו ארגוני הטרור ברצועה.

בישראל נתפסת כהישג וכאיתות חיובי העובדה שחמאס נשאר גם הפעם על הגדר ולא נכנס לסבב הלחימה. מנגד יש גם עמדות אחרות במערכת הביטחון, הגורסות את ההפך - שהסרת האחריות של ישראל מחמאס כריבון בשני סבבי ההסלמה האחרונים משרתת את האינטרסים של הארגון. כלומר הפעלת לחץ על ישראל בלי לשלם מחיר.

הפסקת הפרות הסדר האלימות על הגדר והירידה הדרמטית בשיגור בלוני הנפץ מהרצועה בשבועיים האחרונים, גם הן נתפסות בישראל כסימן למגמה חיובית בהתקדמות מאמצי ההסדרה. רק שבדרך נשכח שלמעשה חמאס פיתח את הפעולות הללו בשנתיים האחרונות כמדרגת ביניים ללחץ על ישראל, שיוביל לשיפור התנאים ברצועה, בלי לירות רקטות ולהסתכן בעימות צבאי. כאשר ירי הרקטות מהרצועה מתגבר, כפי שהיה בחודשים האחרונים, השימוש באפקטים אחרים פוחת.

בשורה התחתונה, למרות המאמצים מצד ישראל להתקדם בניסיון להגיע להסדרה, ירי הרקטות התגבר בצורה ניכרת, בלי שחמאס התאמץ לעצור אותו. ישראל נתנה יותר וקיבלה מעט - ויציבות ביטחונית בדרום עדיין לא נראית באופק.

השגה עליונה

צלפי היחידה המשטרתית ללוחמה בטרור של מג"ב היו באזור הגבול לפני תשעה ימים, בשעה שנפתחה אש צלפים מפאתי חאן יונס לעבר לוחמי צה"ל - ולא במקרה.

לצה"ל היה ברור שהג'יהאד האסלאמי פועל בשטח כדי להוביל להסלמה ובחר להקפיץ לגזרה את לוחמי הימ"מ המיומנים. משימת הצלפים הייתה להסיר את האיום ולפגוע בחוליית הצלפים בעזה באופן המדויק והמהיר ביותר, בלי שהאירוע הזה יהיה עילה להסלמה. כך, כשהגיעה חוליית מחבלים להניח מטען חבלה על הגדר, פעלו כוחות הימ"מ היטב וחיסלו את המחבלים.

העמסת גופת המחבל בדחפור הייתה סיפור אחר לחלוטין. צה"ל נכנס לתוך מלכודת שאף אחד לא הטמין, ותמונות המאבק על הגופה סיפקו לג'יהאד האסלאמי את הלגיטימציה לפתוח בסבב נוסף מול ישראל, שצה"ל עשה מאמצים רבים להימנע ממנו.

סביר להניח שהאירוע רק האיץ את ההסלמה, שהייתה מתרחשת בכל מקרה בתקופה הקרובה, וברור שבמקרה של טיפול בגופות מחבלים ובפינוין, ביטחון הלוחמים קודם לכל שיקול אחר. אבל השאלה הגדולה היא אם נכון היה להכניס דחפור לעזה כדי שיעביר את גופת המחבל לשטח ישראל.

זו לא רק שאלה של נראות - זו גם שאלה מבצעית, והתועלת שבחשיפה מיותרת של הכוח לירי נ"ט ללא הצדקה. ההנחיה של שר הביטחון נפתלי בנט לקחת גופות מחבלים מהשטח היא לגיטימית. בידי צה"ל נמצאות גופות מחבלים עוד מלפני שבנט נכנס לתפקיד, אבל גורמי הביטחון באמ"ן מטילים ספק בחשיבותן במסגרת משא ומתן לשחרור השבויים והנעדרים. 

"נמאס מהביקורת הצבועה של השמאל נגד חוסר ההומניות בשימוש בדחפור כדי להביא אלינו גופת מחבל שניסה לרצוח ישראלים", אמר בנט לאחר האירוע וצבע את כל מי שיש לו השגות וביקורת על האירוע כאיש שמאל קיצוני ויפה נפש. יופתע שר הביטחון לשמוע שגם בתוך הצבא יש לא מעט קצינים עם השגות על ההתנהלות המבצעית בשטח ועל דרך הפעולה שנבחרה.

בסוף השבוע נראה סבב ההסלמה כזיכרון רחוק, אבל הוא מותיר לא מעט שאלות פתוחות, שידרשו בדיקה מעמיקה לאחר הבחירות. בין היתר יש לדון באסטרטגיה של ישראל בנוגע להסדרה ולדרך מימושה, במשמעות הסרת האחריות מחמאס במהלך סבבי ההסלמה, במעמדו של הג'יהאד האסלאמי לנוכח התנהלות ישראל ובאיכות המטרות של הארגון שיש בידי הצבא. עד הסבב הבא.

tguvot@maariv.co.il