כך היה גם בישיבת "הבלוק" ביום רביעי האחרון. עוזרי הבכירים השונים אצו־רצו שעה ארוכה בטרם מועד הישיבה אל האולם, כדי לתפוס מקום לשולחיהם, קרוב ככל האפשר לצלחת. כלומר לכס הקדוש. רבע שעה לפני המועד היו כבר כל המושבים תפוסים על ידי העוזרים השונים. אלה שנדחקו לשורה השנייה או השלישית, או לגלות נוראית כלשהי בצד השני של השולחן, ישבו מבוישים והמתינו בסבלנות למקלחת הצפויה להם מהבוס.
כמה דקות לפני המועד נכנסה לאולם כרוח סערה חני בלייוייס, העוזרת האישית הצמודה של ראש הממשלה. הגברת הנ"ל גדלה על ברכיה של הגברת המקורית, והיא רעת מזג כמוה לפחות. היא העיפה מבט קצר רוח בסידור הישיבה והרעימה בקולה את השאלה הבאה: "איפה יושבת איילת שקד?"
הס הושלך באולם. הנוכחים הביטו זה בזה נכלמים. מאיפה היא הביאה את איילת שקד עכשיו? מדובר, אפס, במישהי שכלל אינה שרה בממשלה, לא מצוידת בלשכה רבת־משתתפים, לא חברת ליכוד (שהרי "הגברת" הוציאה נגדה צו הרחקה לצמיתות), מי סופר אותה בכלל? אף אחד לא ידע לענות לבלייוייס.
אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין. חמתה של בלייוייס בערה בה להשחית. "ראש הממשלה רוצה את איילת שקד לידו!!!", פסקה והחלה לתור אחר קורבן. חייהם של המסובים חלפו לנגד עיניהם ולבם החסיר פעימה או שתיים כשמבטה הרושף של בלייוייס נדד ביניהם. "מי את?", שאלה את אחת העוזרות שישבה הכי קרוב לפנכה. "אני שומרת את המקום לשרה מירי רגב!", הודיעה זו בגאווה. ובכן, כבר לא. בלייוייס טאטאה את האומללה משם בכמה נביחות. "כאן תשב איילת שקד", הודיעה. איש לא העז להמרות את פיה.
העוזרת נגררה, חיוורת, לארץ גזירה רחוקה ת"ק פרסה ממתחם ה־VIP החביב על הבוסית שלה. "שרת התרבות והספורט", זו המתפלשת באבק שהותירו אחריהם בני הזוג על בסיס יומי, הייתה כלא הייתה. היא מצאה את עצמה ישובה רחוק יותר אפילו משרת התפוצות הטרייה, ציפי חוטובלי! בעוד שקד, האישה שטרם זכתה לדרוך על מפתנו של המטוס המלכותי ולא ראתה מעודה איך נראה המעון בבלפור מבפנים, הושבה בסמוך למנהיג. כך ייעשה לאיש שהמלך חפץ שלא יפרק לו את הבלוק. כך תושלך הסנג'רית הנאמנה ביותר לכלבים ללא הנד עפעף. אבל אל דאגה: כשהצורך באיילת שקד יתפוגג, כך תתפוגג גם היא ורגב תוחזר, כשזנבה בין רגליה, למקומה הרגיל. כאילו כלום.
התרעות פיקוד העורף