ישראל לא חייבת להתאבד: אדם תוהה לעצמו מול המגעים של כחול לבן עם הרשימה המשותפת, עוינת ישראל: עד לאן יכול להגיע טירוף השנאה לביבי? זו משטמה בוערת כל כך, עד שהאובססיה יוצאת מכלל שליטה והעיוורון מכסה את הראייה. לכן ארבעה מנהיגים שנישאו אל הקלפי על גלי השנאה הזו מתחילים להתלקק עם שואפי חיסול ישראל, במטרה להעניק להם כוח שלא היה להם מעולם. היו ימים שבהם פלסטינים שאלו את עצמם: “בשביל מה המאבק הקשה הזה? הרי לא נוכל לנצח את ישראל”. הסבלנות משתלמת, מבשרות להם החדשות האחרונות, הציונות מתפוררת, עוד נכבוש את פלסטין.

מצע הרשימה המשותפת לא מסתיר את הכוונה להחליף את השלטון היהודי בישראל בשלטון ערבי מוסלמי. זה הסעיף הראשון במצע שלהם. לא ייתכן שראשי כחול לבן לא קראו לפחות את השורה הראשונה במצע: “הרשימה המשותפת שואפת לשים קץ לכיבוש כל השטחים הפלסטיניים, הסוריים והלבנוניים שנכבשו בשנת 1967, לפרק את כל ההתנחלויות ואת גדר ההפרדה הגזענית, לשחרר את כל האסירים הפוליטיים, להקים מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים המזרחית, להשיג פתרון צודק לבעיית הפליטים אשר יבטיח את זכות השיבה בהתאם להחלטה 194, ולשלום צודק המסתמך על הסכמה בינלאומית”. שאר הסעיפים במצע דומים, עם קישוטים שלא מסווים את העיקר.

לא ייתכן שמנהיגי כחול לבן לא רואים שהכל כתוב ברור בתוך בליל המילים האלה, המהלכות על קו דק כדי להיזהר מלהיות לא חוקיות. “פתרון צודק לבעיית הפליטים אשר יבטיח את זכות השיבה” פירושו שאיפה שהיהודים יחיו תחת משטר ערבי מוסלמי. קוראיי היקרים בעברית, תתרגלו למלא טפסים בערבית, ולנשק את היד של בעל הכוח הערבי שיעניק ליהודי טובה כלשהי, ולומר: “שוקראן, יא סידי”. תתרגלו לעונש מוות. נראה לכם מוגזם? תביטו בצורת השלטון במדינות ערב ותבינו: לזה הרשימה המשותפת חותרת להביא אתכם.

אורלי לוי אבקסיס (צילום: פלאש 90)

אני תמה, לכן, שרק יועז הנדל וצביקה האוזר התנגדו לעובדה שהמפלגה שלהם בחרה בהתחברות עם מפלגה כזו. מה עם כל שאר חברי כחול לבן? האם לאחרים שם אין טיפת תבונה ואחריות? מה הבנים והבנות של אלה ששותקים בצייתנות פחדנית יחשבו על התקפלות כזו, כאשר מנהיגי כחול לבן שודדים את קולות מצביעי המפלגה ומוסרים אותם בראש מורכן לאויבי ישראל והדמוקרטיה? מה כל כך מפחיד את חברי כחול לבן שמתחת למנהיגים לומר: “סליחה, אל תוכיחו שההשמצה הנבזית של ביבי שכחול לבן תלך עם המשותפת, השמצה שהכחשנו בדפיקה על השולחן, ובכן, אל תוכיחו ששיקרנו”.

חברי כחול לבן אמרו שהם לא ילכו עם הרשימה המשותפת, כי הם הבינו שלא יהיו להם מצביעים אם הבוחרים ידעו שמדובר במפלגה שנשענת על שותפות עם מפלגה העוינת את ישראל. אישית, אני לא מאמין שחברי הכנסת של כחול לבן באמת ידעו שהם משקרים לבוחרים בחוגי הבית ובראיונות. לכן אני לא מבין איך ייתכן שרק האוזר והנדל הם בעלי חוט שדרה מוסרי מינימלי.

אורלי לוי־אבקסיס, מצד שני, הצילה את כבוד תנועת העבודה. אפילו את הכבוד של מפ”ם שהייתה חלק ממרצ. שאלתי לא פעם אנשי מפ”ם איך יכולה הייתה תנועת השומר הצעיר לגשר בין הציונות לבין ההערצה לקומוניזם ולסטלין? באמת היה לי קשה להבין. יום אחד נתן שחם, הסופר מקיבוץ בית אלפא, הביט בי וענה: “השומר הצעיר זה קודם כל ציונות”. חבל שאני לא יכול לתאר בדפוס עד כמה הוא הדגיש את ה”קודם כל”. הבנתי. קיבלתי. לצערי, זה נעלם. אם לוי־אבקסיס הייתה נותנת להם לשדוד את המנדטים ולהגיש אותם למשותפת, התמוטטות הגישה הזו הייתה מלאה. לוי־אבקסיס, האוזר והנדל הם יחידים בתוך ים השנאה שמעוורת את ההיגיון.

בימים אלה של מצב רוח קצת קודר ראוי להחזיר את שלטי החוצות של כחול לבן עם דיוקנאות המנהיגים שלהם ליד הסיסמה “ישראל לפני הכל”. זה יגרום לישראלים לצחוק קצת ולשכוח לרגע את הקורונה. המהלך היחיד הוא ממשלת אחדות, דחיית המשפט של ביבי עד אחרי תום כהונתו, ויציאת המדינה מטירוף השנאה המסמא. אני מקווה שנשמע על עוד פוליטיקאים הגיוניים במפלגות השמאל. ישראל לא חייבת להתאבד.

לוי-אבקסיס, האוזר והנדל הם בעלי חוט שדרה מוסרי מינימלי

המהלך היחיד האפשרי עכשיו הוא ממשלת אחדות ויציאת המדינה מטירוף השנאה המסמא. אני מקווה שנשמע על עוד פוליטיקאים הגיוניים במפלגות השמאל