1.
אף אחד לא חשב שנגיע למצב הזה, אבל זה קרה. איש לא מדבר על האיום האיראני; שיגורי הרקטות ובלוני הנפץ והתבערה מרצועת עזה פסקו; התרעת "צבע אדום" נעלמה מהמפה; נסראללה וחיזבאללה נשכחו, והאיום מהגבול הסורי נגוז. החלום שכל זה יקרה התגשם ולא בגלל מר ביטחון ביבי הגדול, או בזכות הרמטכ"ל אביב כוכבי הקשוח, או יוסי כהן ראש המוסד האקטיבי - מי שחולל את הנסים האלו הוא וירוס ששלח היושב במרומים, שנמאס לו מהעולם שאותו ברא ושהחליט לחסל חלק גדול ממנו באמצעות הצעצוע החדש שהמציא - קורונה.

קורונה מאיימת, מפחידה, מפילה חללים, משמידה כלכלה משגשגת, הורסת משפחות מאושרות, מקרקעת מטוסים, משביתה אוניות, מחסלת את הספורט בעולם. הו קורונה, איזה כוח, איזו עוצמה, איזה רוע. הו קורונה.

מי היה מאמין, כשהחלה שנת 2020, שמיליארדי אנשים בעולם יפחדו לצאת מהבית. מי היה מאמין שבין יפן לאמריקה, דרך אירופה, סקנדינביה ואפריקה ילכו מיליארדים עם מסיכות על הפנים ובקבוק חומר חיטוי בידיהם. כל מיליארדי הדולרים שהשקיעו מדינות העולם הלא נאור בהמצאת סוגי נשק קטלניים שונים ומגוונים יהיו בטלים בשישים מול הפקקטה נגיפים, שאיש לא הכיר ועדיין לא מכיר.

בורסות בעולם מתמוטטות והופכות מיליוני אנשים לתפרנים, אחרי שחסכו והשקיעו כל כספם בשוקי ההון. מיליארדי אנשים הופכים מובטלים, ואם קצב ההתפשטות של הנגיף האכזר ימשיך לפגוע בכלכלת העולם - והוא ימשיך - אז לסטטיסטיקה של האו"ם עשויים להצטרף מלבד מיליוני המתים גם מיליארדי הומלסים ואנשים רעבים, שיהיו מוכנים להרוג אחד את השני בשביל מזון וקורת גג. מצבם יגביר את התחלואה העולמית והקטסטרופה תלך ותגדל, תלך ותתעצם ורואי השחורות שראו את סוף העולם מתקרב יוכלו לטפוח לעצמם על השכם ולהצהיר, אם יהיה להם בפני מי - "אמרתי לכם".

קורונה בישראל. צילום: אבשלום ששוניקורונה בישראל. צילום: אבשלום ששוני

2.
דניאל מהפיצוצייה התחיל ללכת עם מסיכה שחורה. ביום שלישי הוא צעד הלוך וחזור מול העסק שלו ברחוב ויצמן בתל אביב, מסתלבט על עצמו שעם "ההכנסות" שעשה בחמש השעות האחרונות הוא יוכל לקנות לעצמו חפיסת סיגריות בפיצוצייה שלו.

גם רפי מדוכן הפיס חבש מסיכה שחורה, יצא מהבוטקה והציע לדניאל לשדוד את המיצוצייה השכונתית, שבה עשתה המוכרת שיר קופה של 30 שקל, שאותם קיבלה בעבור שתי כוסות מיץ תפוזים טבעי שמכרה מהבוקר עד הצהריים.

בעלי עסקים קטנים מריחים את המכה הכלכלית שהכתה בהם הקורונה. עסקים נסגרים, עובדים מפוטרים. עוד לפני ההנחיות של משרד הבריאות בעלי העסקים שוקלים סגירה טוטלית עד יעבור זעם, גם כי אין הכנסות וגם מהפחד להידבק במגיפה.

מסניף הסופר יוצא השליח ומעמיס שני ארגזים מלאים עופות. לצדו צועדת גברת שנראית בפאניקה עם שני סלים מלאים בקופסאות שימורים, מכלים של "מנה חמה" ועוד כל מיני מצרכים - סחורה לשעת חירום. היא מזהירה את השליח לא להפיל את הארגזים עם העופות בדרך. "היום עופות שווים יותר מיהלומים", היא מנסה להצחיק את הנוכחים. אף אחד לא צוחק.

ההומלס השכונתי מפחיד את דרי הרחוב, כי הוא גם מלוכלך, גם מדיף ריח רע וגם מתגרד בראש, בגב ובפנים, ובעיקר כי הוא נראה כמפיץ קורונה, חולירע, שחפת ושאר מרעין בישין. ההומלס המתגרד מבקש מדניאל מהפיצוצייה בקבוק בירה. דניאל שם כפפות על הידיים, מושיט לו פחית בירה, לוקח מהמתגרד שטר ואחרי שהמתגרד מתרחק, הוא שוטף את השטר של ה־20 שקלים בחומר חיטוי.

3.
אנשים עומדים במרחק זה מזה ומחליפים חוויות. חלק מזילים דמעה. הילדים שלהם נסעו לטיול אחרי צבא ותקועים בפרו או בהודו ולא יכולים לחזור. בהרבה ארצות אין יוצא ואין בא, וגם אם עדיין מאפשרים יציאות וכניסות, אין טיסות. רותי, פנסיונרית של אל־על, בוכה על זה שהבן שלה והנכדה נמצאים בברזיל ולא יכולים לחזור. הם מפחדים פחד מוות והיא מפחדת יותר מהם.

ש' ממוניות איכילוב עוצר את המונית בחנייה כפולה ויורד עם מסיכה לשלוח טופס לוטו. זה נראה מוזר לראות את רפי המוכר עם מסיכה מוכר טופס לנהג מונית עם מסיכה. שניהם צוחקים צחוק עצוב. ש' אומר שכל נהגי המוניות שעובדים בלילה נמצאים בפשיטת רגל לקראת פשיטת יד.

כל הברים, הפאבים והמסעדות נעולים, העובדים והאורחים שהיו לקוחות של המוניות נשארים בבתים. "הרחובות יבשים כמו המדבר. אין אנשים, אין נוסעים", אומר ש'. "נהגי הלילה עברו לעבוד ביום, ונהגים רבים על כל נוסע מזדמן. לפעמים זה מגיע לכדי מכות. אני מריח שתוך כמה ימים יחליטו שגם אנחנו צריכים לשבת בבית ורק אמבולנסים יהיו על הכביש".

בית קפה בתל אביב ריק מאדם. צילום: מרק ישראל סלםבית קפה בתל אביב ריק מאדם. צילום: מרק ישראל סלם

עד יום שלישי בצהריים אנשים עם שאריות הומור היו עוד יכולים להסתלבט על המצב העגום. אבל בצהרי יום שלישי יצאו הגזירות ממשרד הבריאות, ומפלס החרדה הרקיע שחקים. משרד הבריאות דרש מאזרחי ארץ הקודש לא לצאת מהבית, לא לפתוח ולסגור דלתות בידיים, לא לנשק, לא לחבק, לא לעשות מצוות פרו ורבו.

אנשים שרגילים לנשק מזוזות, קמעות, קברי צדיקים וידי רבנים נדרשו להפסיק מיד את המנהגים הקדושים האלו. מעשנים נדרשו להפסיק לעשן, להפסיק לנשום, לרחוץ ידיים כל כמה דקות, לחבוש מסיכה, לא לעשות אפצ'י, לא לגהק, לא לגרד באוזן בפומבי, לא להזמין הביתה אורחים, לא ללכת להתארח, לא לבקר את סבא וסבתא, לא לבקר את הדודה הקשישה בבית אבות. לא ולא ולא ולא.

רשימת הדרישות מהציבור הכתה אנשים בתדהמה. זקני ארץ הקודש יכלו להבין מתמונת המצב שציירו חלק מהמומחים שכדאי שימותו כאן ועכשיו למען הדורות הבאים. בבתי החולים הזניחו את הטיפול בקשישים הסיעודיים, שהתבוססו בקיא ובצואה ואין מושיע. רופאים, אחיות ועובדים סניטרים מתמוטטים מהעומס. מערכת הבריאות "המפוארת" של מדינת ישראל החלה לקרוס. המחסור במיטות במחלקות הפנימיות, בציוד לשעת חירום ובכוח האדם נתן נוקאאוט פתאומי ולא צפוי לכל מי שחשב ואמר והתגאה ש"אנחנו הכי טובים בעולם".

המיליארדים שהוזרמו לרכישות של עוד מטוסים משוכללים, טילים בעלי יכולת ההשמדה הכי טובה שיש, צוללות גרעיניות, טנקים הכי־הכי; המיליארדים שהוזרמו לישיבות, למקוואות ולהתנחלויות באו בסופו של דבר על חשבון מערכת הבריאות והרווחה, שסבלו מהזנחה פושעת.

ביום שלישי אחרי הצהריים התרוקנו הרחובות. הפחד והאימה ניכרו בפניהם של אלו שעשו עוד סיבוב קניות של נייר טואלט, שימורים, קמח ומצרכים נוספים לימי מצור.

4.
הרב חיים קנייבסקי הורה לצאן מרעיתו להמשיך להגיע לישיבות ולתלמודי התורה ולא להיענות להוראות של משרד הבריאות - שלא יהיו יותר מעשרה אנשים בחדר אחד ושיישמר מרחק של שני מטרים אחד מהשני. הרב סיכן את חיי אלפי מאמיניו, שהמשיכו להביא את ילדיהם לתלמודי התורה. "הרב אמר שאי־למידת תורה יותר מסוכנת מקורונה", הסבירו בחרדת קודש את הסיכון שלקחו.

המשטרה לא העזה לעצור את הרב המרדן ולאלץ אותו לשנות את הקריאה. למרות ההסברים על כך שמזוזות מפיצות מחלות ונישוקן מהווה סכנה המשיכו "הצדיקים" לנשק מזוזות. אחד שנישק המזוזה בכניסה לחנות מגה בוויצמן נשאל על ידי בנימוס אם הוא לא חושב שהוא מסכן עצמו ואת החיים של אנשים אחרים עם הנשיקה הזו. האברך הצעיר הרים עיניו למעלה ופלט בחרדת קודש "הכל נעשה בדברו".

הרב קנייבסקי. צילום: יעקב כהן, פלאש 90הרב קנייבסקי. צילום: יעקב כהן, פלאש 90

אחרי שחגיגות פורים בוטלו, יצאה הודעה לגבי סדר פסח, שלפיה "חסל הסדר". מתברר שהקורונה מחסלת מלחמות, מחסלת חגים, מחסלת כלכלות, הרסה את הספורט ואת תרבות הבילוי. פקקטה קורונה משנה סדרי עולם ואולי גם תצליח לחסל אותו סופית.

ידידי ר' מצלצל ואומר לי שסוגרים חיילים בבסיסים. אין יוצא ואין בא. ידידתי ש', אם חד־הורית, קיבלה הודעה שמפסיקים לה את העבודה בבית הספר. היא עצמאית, היא בפאניקה, איך יהיה לה כסף לשלם שכר דירה. גל של טלפונים מגיע אליי מאנשים במצוקה, שלא יודעים איך לפתור בעיות קיומיות שהפילה עליהם הקורונה. אני מרגיש חרא שאין לי תשובה שעשויה לעזור, לפחות לחלק מהם.

אני מעריך שהעוצר ברחובות קרוב. שאובדן העשתונות והפאניקה יגדלו, דבר שמחייב בדיקת מלאי לשעת חירום. יש לי חבילה של 32 גלילי נייר טואלט, ארבע קופסאות תירס, שתי קופסאות אפונה, שתי צנצנות גפילטע פיש, ארבעה בקבוקי קולה נטול קפאין, תשעה בקבוקי ג'וני ווקר, 20 גרם קנאביס רפואי, 3 קילו עוף, ארבעה קרטונים קנט, 400 גרם קפה שחור, חצי קילו סוכר, 12 ביצים. "כל הכבוד", אני ממלמל לעצמי ורץ לפייסבוק לכתוב פוסט. "אנחנו המדינה היחידה בעולם שאנשים עושים בפורים קניות לפסח". עושה לעצמי לייק.

ברדיו מודיעים שצריך לדבר עם אנשים ממרחק שני מטרים. אני הולך לראי ומדבר עם עצמי ממרחק שני מטרים וצוחק. לא מאמין לאן הגענו. למרות הבלגן של הקורונה, הפוליטיקקים ממשיכים לטנף, לסכסך ולהסית. לשנאה ולהסתה עוד לא המציאו תרופה, גם לא לקורונה.

זה לא מקרה שהגימטרייה של "קורונה" (367) שווה "סוף העולם גוג ומגוג". בלילה חלמתי שאני מנגב חומוס בנייר טואלט, כנראה שנדבקתי במחלה.