חלטורה במיטבה
יופי של תוכניות הוצגו בשבוע האחרון לסיוע לעסקים קטנים ולאזרחים נפגעי נגיף הקורונה. רשת הביטחון כוללת מענק אבטלה חד־פעמי של 500 שקל, ומענק של 6,000 שקל לעסקים קטנים עם הכנסה חייבת של עד 150 אלף שקל לשנה. בנוסף, מדובר על דחייה בתשלומי מע"מ, ביטוח לאומי וארנונה, והגדלת קרן האשראי לעסקים קטנים בערבות מדינה ל־8 מיליארד שקל (נכון לאתמול, הוגשו לקרן כ־200 בקשות בלבד מתוך חצי מיליון עסקים).

לפי נתוני שירות התעסוקה, עד אתמול נרשמו 330 אלף דורשי עבודה - 86% מהם הוצאו לחופשה ללא תשלום. הם יממנו את "החופשה" הכפויה בשני אופנים: במגזר הציבורי (כולל רשויות מקומיות) השכר ישולם במלואו על חשבון ימי החופשה, ומי שלא צבר מספיק - יסתייע בקרן מיוחדת שתוקם למימון ההפרשים.

במגזר הפרטי הסיפור שונה. מי שיממן את החל"ת הוא הביטוח הלאומי. הפרוצדורות מורכבות וכרוכות במילוי טפסים ועוד. הפיצוי לא יעלה על 7,000 שקל לחודש. 60 אלף אזרחים שנקלעו לבידוד כפוי יקבלו את המשכורת על חשבון המעסיק, דרך ניצול ימי מחלה.

בפועל אין מדובר ב"מחלה" לפי ההגדרה היבשה בחוק, אך משרד הבריאות הנפיק אישורי מחלה גורפים. נראה שגם כאן תיאלץ המדינה להכניס את ידה לכיס. ויש להוסיף תקציבי חירום בסך יותר ממיליארד שקל, שאושרו למשרד הבריאות ולרשויות אחרות.
זה, בגדול, הסיוע שהוצע השבוע לעשרות אלפי עסקים ולמאות אלפי אזרחים נפגעי הנגיף. העלות הכספית (לא כולל קרנות האשראי) נאמדת, על פי הערכות זהירות, בכ־10 מיליארד שקל. נזכיר שהסיוע לא כולל עסקים גדולים כמו אל־על או רשתות בתי מלון, העומדים בפני קריסה וזקוקים לטיפול נמרץ.

התוכנית במתכונתה הנוכחית מלאה חורים כמו גבינה שוויצרית, שספק אם למישהו יש עדיין תיאבון לאכול אותה. היא מוגבלת בזמן, עד אחרי חופשת הפסח. מה יקרה אם לנגיף יתחשק להתנחל כאן גם אחרי החג? באוצר לא מוכנים לשבור את הראש, ועושה רושם שהם מחכים לנסים או לחיסונים.

גם המקורות התקציביים להגשמת התוכנית אינם ברורים. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון המליץ שלא כהרגלו להגדיל את הגירעון ב־15 מיליארד שקל  כדי להנשים את המשק. הוא רק יכול לקנא בשרי אוצר בחו"ל המשיקים תוכניות סיוע במאות מיליארדי דולרים. בהיעדר תקציב מאושר לא ניתן להזרים כסף. מקור הסיוע היחיד הוא הקלות במסים ודחיית תשלומים, אבל זה לא מספיק. מה גם שלנוכח חיסולו של המגזר העסקי, אפשר כבר למסגר ולתלות על הקיר את תחזית האוצר לגביית מסים ל־2020, שעמדה על 320 מיליארד שקל. זה יהיה הישג חלומי אם הגבייה תגיע ל־300 מיליארד שקל. המשמעות היא שהגירעון יגדל, כפי שהנגיד ממליץ, אבל לא רק בצד ההוצאה אלא גם בגלל היעדר מקורות הכנסה.

אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: הדס פרוש)אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: הדס פרוש)


באוצר גם משתעשעים בניצול מקורות תקציביים שלא נעשה בהם שימוש, כמו תקציבי תחבורה או ביטול נסיעות לחו"ל, אבל כל זה נראה כמו טיפול באקמול לחולה סרטן, או ירי באקדח כדי להפיל מטוס. שינוי תקנות הביטוח הלאומי, לדוגמה, מחייב תיקוני חקיקה. כדי להגדיל חד־פעמית ב־10־20 מיליארד שקל את תקציב 2020 חייבים לשנות את "כלל ההוצאה התקציבית", מה שמחייב את אישור הכנסת.

אלא שלמרבה התדהמה, גם לאחר שהושבעה השבוע, הכנסת לא מתפקדת. ועדותיה לא מונו בגלל מחלוקות פוליטיות, וללא פיקוח פרלמנטרי ממשלת המעבר הארוכה בהיסטוריה לא סופרת את הכנסת. לכן כל ההבטחות שפוזרו השבוע נראות לא יותר מחלטורה, וכך מודים גם גורמים באוצר.


הכרישים
הבורסה לניירות ערך ספגה שבוע מטלטל. היו עליות, אבל מה ששלט היה בעיקר הצבע האדום. וכמו תמיד, אני נשאל גם הפעם - האם לצאת ולחתוך הפסדים או לנצל את ההזדמנות ולהיכנס לבורסה. וכמו תמיד, אני עונה גם הפעם: מי שנמצא בפנים וחוסך לטווח הארוך, שיישאר. טעות לשבור את החיסכון לפנסיה. במקרה של מצוקה כספית ניתן לקבל הלוואה על חשבון החיסכון בקרן ההשתלמות.

כברירת מחדל אחרונה, ניתן בעת בעיה אמיתית למשוך חלק מכספי הקרן (בהנחה שמדובר בקרן נזילה).לגבי עיתוי הכניסה, זאת כבר שאלה ספקולטיבית. הבורסה מתאימה כיום בעיקר לחובבי אקסטרים עם יתרות מזומנים, שלא יתרגשו מהפסדים. המזומן הוא המלך, ואת זה ניתן ללמוד מאנשי העסקים הגדולים המכונים "כרישים". מרגע שהריחו דם, הם לא יהססו להתנפל על הסחורה בתקווה לקבל מחירי סוף עונה.

הדוגמה הבולטת הייתה ניצול מצוקתו של איש העסקים יצחק תשובה. ענק הבנקאות האמריקאי סיטי בנק נקלע לפאניקה וביקש למכור חבילה של 12% ממניות דלק קידוחים, שהיו משועבדות בגלל הלוואה של 57 מיליון דולר. לתמונה נכנסו גופים עם נזילות גבוהה ומסגרת אשראי בלתי מוגבלת. משפחת דיין, המשקיעה בעסקי נדל"ן בגרמניה ובישראל, הציעה לקנות, וגם איש העסקים טדי שגיא, השופע נזילות, התעניין. מניית דלק, שספגה בשבועות האחרונים ירידות של עשרות אחוזים, שבה לעלות. גם ישראל־קנדה, שבבעלות אנשי העסקים אסי טוכמאייר וברק רוזן, ניצלה הזדמנות ורכשה מתשובה את השליטה בחברת הבנייה אלעד מגורים במחירי סוף עונה.

מאידך, היו קונים שנסוגו ברגע האחרון מעסקות שסוכמו עקרונית ערב המשבר. קרן פורטיסימו התחרטה, ולא תקנה את ישראייר. הקבלן יגאל דימרי נסוג מקניית חברת הבנייה דוניץ. כמו כן, סביר שקרן ההשקעות של ממשלת סינגפור לא תשלים את עסקת הרכישה של חברת ההשקיה ריבוליס מקרן פימי. גם עסקות השקעה במלונות בוטיק, שהיו באופנה ב־2019 ועדיין לא הושלמו, כבר לא ייצאו אל הפועל.

חזרה למשקיעים: מי שמעוניין להיכנס בעיתוי הנוכחי לבורסה צריך לקחת דוגמה מהגדולים מהחיים. אם רוצים לנצל הזדמנות (וכאלה יש רבות), חייבים נזילות, כדי שההשקעה לא תתבצע עם השקל האחרון, וחייבים להצטייד בסבלנות של צייד אינדיאני. מרגע שנמצאה השקעת החלומות (ואין לי כוונה לפרט את רשימת ההזדמנויות), מומלץ להמתין בסבלנות ולחזור ולדבר בעוד שנה.


הנדל"ן לאן
זה נראה רחוק כמו שנות דור, אבל מדד מחירי הדיור שפורסם בתחילת השבוע עלה ב־0.8%, ובשנה האחרונה השלים זינוק של 4%. הנתונים מדהימים יותר בהתחשב בסבסוד המאסיבי שניתן לפרויקט מחיר למשתכן. אלא שבחודש האחרון כללי המשחק השתנו, ועכשיו מדובר בסיפור חדש לחלוטין.

יש הטוענים שבגלל משבר הקורונה והירידה בהתחלות הבנייה, מחירי הדירות יעלו. יעד התחלות הבנייה הממשלתי ל־2019 עמד על 60 אלף דירות, אבל בפועל נבנו 50.8 אלף דירות בלבד. אחרים טוענים - בשכנוע עמוק לא פחות - שהמחירים יירדו בגלל מצוקת הנזילות של הקונים והריבית העולה במשכנתאות. ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר המתמחה בשיווק נדל"ן למגורים משרדים ומסחר, מעריך שבטווח הזמן הקרוב תהיינה השפעות נקודתיות על כמות עסקאות הנדל"ן. "אם אתם מאמינים שמתישהו נצא מהמצב הקשה, זה הזמן לקנות נדל"ן, כי לאחר מכן המחירים יעלו", הוא ממליץ.

לפי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים, "הקבלנים זהירים ולא ימהרו כעת לגשת למכרזים. פרויקטים יידחו, והיקפי הבנייה ייכנסו לפיגור. גם היתרי הבנייה שהיו מתוכננים - לא מטופלים, מפני שהוועדות המקומיות אינן מקיימות דיונים כרגיל. בשלב זה ברור שהקבלנים יעשו פחות עסקות, דירות יימסרו באיחור, ואת הנזק הגדול בהתחלות הבנייה נראה בסוף השנה ובשנה הבאה, אז יורגש מחסור בדירות".

אז מה יגבר על מה? בתקופות של משבר הציבור מאוהב בשקל ומעדיף אותו כמה שיותר קרוב לכיס. הדברים נאמרים אף על פי שלאחר המכירות בבורסה הציבור נותר עם כסף פנוי שעדיין אין לו שימוש. חוץ מזה, אנחנו קרובים לפסח, ולפני החג לא מקבלים החלטות השקעה מהותיות. לכן להערכתי, לקראת פרסום הדוחות הכספיים של ענף הבנייה לרבעון הראשון של 2020 צפויה ירידה בהיקף מכירת הדירות.


ייתכן שערב החג ייצאו חלק מחברות הבנייה במבצעי מכירות. ובנוגע למחירים - כנראה שהעליות יחודשו רק לאחר שיגיעו סימנים ראשונים לבלימת התפשטות הקורונה או למציאת חיסון.


ביטחון אנרגטי
מספר מילים על שוק האנרגיה הישראלי וההבדל בין פופוליזם לריאליזם. בתחילת השבוע דווח על תקלה באסדת הקידוח "לווייתן", ונמסרה הודעה על האפשרות לשריפת יתרות הגז שבאסדת ההפקה. לא שהייתה סיבה אמיתית לבהלה, אבל בימים כתיקונם ההודעה הייתה גוררת רעש גדול, עד כדי אפשרות של בריחת תושבי זיכרון והסביבה לאזור המרכז. הפעם זה עבר בשקט.

משבר הקורונה תופס את משק האנרגיה הישראלי במוכנות מלאה. לראשונה בתולדות המדינה אין תלות ביבוא גז ואין בעיות רכש דלק מסוג אחר. לא רק שאנחנו לא תלויים ביבוא, אלא שיצוא הגז למצרים ולירדן נמשך כסדרו. אני זוכר עדיין את משבר 2011־2012, כשאספקת הגז ממצרים נעצרה ומחירי החשמל זינקו.

הפעם זה לא קורה והאספקה הסדירה נראית כמובנת מאליה, וכך צריך להיות. אז נכון שבעקבות משבר הקורונה חלק מעובדי אסדת הגז עובדים מהבית והעובדים הזרים פונו, אבל האסדה ממשיכה לעבוד במלוא התפוקה. אספקת החשמל, העורק החשוב ביותר לפעילות המשק, נמשכת כסדרה. חברת החשמל מושיטה יד לספקים ודוחה תשלומים. מחירי הגז שמשלמת חברת החשמל אומנם גבוהים לעומת מחירי השוק, אבל הם נמצאים במגמת ירידה וכך גם התעריפים.

כצרכן אני חרד הרבה יותר לסדירות אספקת החשמל ושמישהו לא ינתק את הזרם בסניף המרכזי. נהוג לקרוא לכך במונח המפוצץ "ביטחון אנרגטי", ששר האנרגיה יובל שטייניץ אוהב להשתמש בו. אני מקווה שבעקבות משבר הקורונה ידעך הפופוליזם בשאלת עתיד מאגר "לווייתן" והאם הוא טוב למשק. הריאליזם הוא שטוב שצרכנים יכולים לישון בשקט, וטוב שיזמי הקידוח ירוויחו מהקידוחים.

יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)יובל שטייניץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מה שבטוח
מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, איבד השבוע את קולו. לא שבימים כתיקונם הוא טנור או בריטון, אבל האינטנסיביות של הימים האחרונים שיבשה את מיתרי הקול שלו, והוא צרוד לחלוטין. ועדיין, בקולו הסדוק הוא יורה את תובנותיו בנוגע למשבר.
המוסד, המוגדר מפעל חיוני, מעסיק 4,400 עובדים ו־900 רופאים, רובם כפרילנסרים.

מאיר שפיגל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)מאיר שפיגל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

700 נוספים מועסקים במיקור חוץ כמעריכי זכויות לקבלת סיעוד. לנוכח המשבר אין כוונה להוציא לחופשה אפילו עובד אחד. על הטענות הנוגעות לטיב השירות למאות אלפי המפוטרים והיוצאים לחופשה ללא תשלום, אומר שפיגלר: "האחריות לטיפול במובטלים היא של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי. מזה שלושה שבועות אנחנו יוזמים פניות למעסיקים, שהרבה מעובדיהם פורשים לחל"ת או שפוטרו.

זה נעשה באל־על, ארקיע, ישראייר, רשות שדות התעופה, רשות ההגירה התאחדות בתי המלון ועוד. יצרנו לפני שבוע את טופס 100, שמאפשר למעסיק לשלוח במרוכז את נתוני העובדים היוצאים לחל"ת. אנחנו מקבלים את הדאטה הנוגעת לעובדים, אבל כל אחד צריך להגיש את התביעה אישית".יש טענות לגבי בעיות במחשב וקריסת האתר.

"העניין בטיפול. אם פעם לקח לנו 35 דקות לטפל בהקלדת הנתונים, ירדנו לשבע דקות. הליך הגשת התביעה פשוט: לא צריך להגיע לסניפים ואפשר לעבוד דרך האינטרנט. אין טרטור, וזה נגיש וקל. אני מסכים שיש מאסה אדירה של תביעות בגלל הנסיבות, וזה קשה. ייתכן שאתר האינטרנט ייקלע למצוקה וקצב קליטת המסמכים יואט.

על רקע זה הגדלנו את הקיבולת מ־100 מגה ל־300 מגה ואת עוצמת מערכות המחשוב. המטרה היא שלא יהיה אדם שהגיש תביעה ולא יקבל את דמי האבטלה בזמן. אנחנו מודעים למכה הקשה שהמפוטרים סופגים, ואני לא מאחל את זה לאיש. לכן אנחנו עושים כל מאמץ להקל על תשלום דמי האבטלה. הדברים שאמרתי מקבלים משנה תוקף ערב פסח. לא נחסוך מאומה מבחינת אמצעים וכוח אדם כדי שכולם יקבלו את דמי האבטלה עד תחילת אפריל, וגם את המענק החד־פעמי בסך 500 שקלים".

יש לכם הערכה לגבי גובה ההוצאה הכספית הנוספת הנדרשת לטיפול במשבר?
"מדובר במיליארדים. אם עלות מובטל היא סביב 7,000 שקל לחודש, ובהנחה שעד סוף החודש יהיו 400 אלף מובטלים או יוצאים לחופשה ללא תשלום, זה יגיע לכ־3 מיליארד שקל לחודש ואולי יותר. מאיפה הכסף? מהגבייה של הביטוח הלאומי. אין לנו כוונה להעביר עודפים לקופת האוצר. אנחנו מחויבים למבוטחים. אם יידרש סכום נוסף, יואיל משרד האוצר שלקח את כספי המבוטחים ויחזיר לנו את הכסף. בשנת 2020 היינו אמורים להעביר לאוצר 9־10 מיליארד שקל כולל ריבית, אבל הכסף לא יועבר. אף אחד לא מעלה על דעתו שלא נדאג תחילה לזכויות המבוטחים. במקביל נדרוש את החזר ההלוואה שנתנו לאוצר כדי לעמוד בהתחייבויות".

מה תשלמו עקב המשבר חוץ מדמי אבטלה?
"תשלום דמי האבטלה גורר מיידית גם תשלום הבטחת הכנסה. מדובר בתוספת שתאפשר להגיע להכנסת מינימום במקרים שבהם דמי האבטלה נמוכים. בנוסף, ניאלץ להתחיל לשלם תשלומים עבור פשיטות רגל. זה יגיע, ולצערי הרב לא ירחק היום שבו יהיו אלפי עסקים שיפשטו רגל. ניכנס לנעליים של פושט הרגל וניתן מענה לזכויות העובדים. מדובר על תשלום השכר והזכויות הפנסיוניות. זאת המשמעות של ביטחון סוציאלי. לאחר מכן נפעל מול פושטי הרגל וכונסי הנכסים".

מה עם התשלומים השוטפים של העצמאים לביטוח הלאומי? איזו רשת ביטחון אתם נותנים?
"אנחנו בקשר שוטף עם נציגי המעסיקים והעצמאים לגיבוש מכלול פעולות להקל עליהם. ייתכן שזה יחייב החלטה של הממשלה או של האוצר כדי לדעת באיזו דרך לפצות אותם. גם הפיצוי הכספי מחייב אישור דומה. יכולתי לדחות את התשלום השוטף, אבל ממילא זה היה מאוחר ולא היה טעם ולא רציתי לצאת ידי חובה. אם נדחה את התשלום הבא, ההחזר יהיה בתשלומים ולא בבת אחת. יש לנו תוכניות להכניס גם עובדי פרילנס לסטטוס של שכירים כדי שיקבלו דמי אבטלה".


אחת המצוקות היא של אזרחים ותיקים הספונים בביתם. איך אתם דואגים להם?
"אנחנו ערים למצוקה של האזרחים הוותיקים ופועלים לעזור. בעצה אחת עם החברות הסיעודיות ומרכזי היום, גיבשנו מתווה לשיתוף פעולה כדי לוודא שלא יהיה אדם סיעודי אחד שלא מקבל סיוע או עזרה - כולל אספקת ארוחות חמות. בכוונתנו לסייע בדרכים נוספות. נעשה הכל כדי שעם ישראל יעשה את ליל הסדר כשהטרדות היומיומיות לא ישפיעו".


שר כלכלת הקורונה
משבר הקורונה הינו חסר תקדים מבחינת חומרתו העסקית, היקף המפוטרים והשלכותיו על המשק. במקרה של 200 אלף מפוטרים יהיה צורך בתוספת של יותר ממיליארד שקל לתקציב הביטוח הלאומי. מי שמרכז בימים האחרונים את הטיפול בסוגיות הכלכליות הנוגעות למשבר הוא שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן. בשיחה ארוכה איתי הוא מסביר במפורט את משמעות הצעדים האחרונים לגבי העסקים והאזרחים, ושומר על נימה אופטימית.

השר אלי כהן  (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)השר אלי כהן (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)


אנחנו בעיצומו של המשבר, אחד החמורים בתולדות המשק. איך אתה מסכם את הטיפול הממשלתי בצד הכלכלי שלו עד כה?
"אנחנו מדברים על משבר שמבחינת סדר הגודל שלו עולה בהיקפיו, גם ברמה הגלובלית, על עתות מלחמה. יש מעט מאוד מקרים אם בכלל שבהם אתה נאלץ לסגור כמעט לחלוטין את השמיים לטיסות לתקופה לא מוגבלת. לא קרה שמקומות בילוי ועבודה נסגרו לחלוטין.

לשמחתי, המשק נכנס למשבר כשהוא איתן כלכלית מכל הבחינות: דירוג החוב, יחס חוב־תוצר, רמת האבטלה, יתרות המטבע והיקף היצוא. זה הזמן להשתמש במגוון הכלים שעומדים לרשותנו כדי לסייע לעסקים לצלוח את המשבר. בסופו של דבר, משבר הקורונה יחלוף וחייבים שההתאוששות תהיה מהירה. המדינה צריכה במקביל להעניק רשת ביטחון למאות אלפי אנשים שבמהלך מרץ־אפריל יהיו בחופשה ללא תשלום או שיפוטרו, ולתת להם יכולת קיום כדי לצלוח את המשבר".

יש טענות כבדות משקל כי האיזון בין השיקולים הבריאותיים לשיקולים הכלכליים הופר שלא לצורך לטובת הבריאות. מה דעתך?
"הנחיות משרד הבריאות הן בהחלט צעדים מורכבים ולא פשוטים, אבל בסוף היום הן אלה שמונעות קריסה כלכלית מוחלטת. אנחנו רואים מה קרה במדינות כמו איטליה, שאמרו 'יהיה בסדר'. היו המלצות חמורות של הליכה ללכת לסגר מלא, אבל אמרתי שזה צעד מיותר.

אנחנו מקבלים החלטות מתוך אחריות ומביאים בחשבון לצד השיקול הבריאותי גם את השיקול הכלכלי. יש לדאוג שכמות הנדבקים תהיה נמוכה, אבל שאנשים לא ימותו בסוף משיברון לב. הצעדים בצד הבריאותי מוכיחים שאנחנו נערכים לאלפי נדבקים בקורונה. הם יהיו בתוקף לפחות עד סוף פסח, והמטרה לאחר מכן היא לראות היכן ניתן להקל, מתוך הנחה שהנגיף עצמו יישאר איתנו לזמן ארוך. במקביל, אישרנו השבוע שימוש בכלי איתור ביטחוניים כדי לאתר נדבקים מפירי סדר ולטפל בהם".

השבוע אישרתם חבילת צעדים כמו פיצוי של עד 6,000 שקל לעסקים קטנים, הגדלת תקציב הבריאות ועוד. מאיפה הכסף כשיש לנו תקציב גירעוני לא מאושר?
"שאלה מצוינת. חלק מהכסף יגיע מתוך התקציב השנתי הנוכחי, כי נוכל לנצל את העודפים שנוצרו ולא נוצלו עדיין. אבל הכסף הגדול באמת יגיע מהרחבה פיסקלית של הרבה יותר מ־10 מיליארד שקל. הנגיד, שהוא שותף בכיר לדיונים, המליץ בחיוב על המהלך והסביר שזה הזמן לבצע את ההרחבה הפיסקלית. אבל המהלך כרוך באישור הכנסת. עם סיום גיבוש חבילת הצעדים נגיע לכנסת כדי לקבל את האישור. לא מדובר בנושא של קואליציה ואופוזיציה או ימין ושמאל. זה מצב חירום, ואני מאמיץ שתוספת התקציב תאושר. נכון שהגירעון יגדל, אבל זה הזמן לעשות את זה".

אנא הסבר לי: למה בדיוק מיועד הכסף?
"הכסף מיועד באופן מיידי לתוספת לתקציב בריאות, לתקציב הביטוח הלאומי, לתשלום דמי אבטלה למפוטרים או לאלה שהוצאו לחופשה ללא תשלום, לפיצויים, לעסקים קטנים ולרשויות המקומיות שנפגעו. בהמשך הדרך צריך לתת סיוע גם לחברות התעופה המושבתות ולפצות את בתי המלון והתיירות. חלק מהכסף מיועד גם לטובת מהלכים שיסייעו בהתאוששות המשק ביום שאחרי. אני יכול לגלות לך שכבר הקמנו צוות מומחים לטיפול בכלכלה ביום שאחרי הקורונה, מתוך מטרה לחזור כמה שיותר מהר לפעילות. עד היום נאלצנו לעבוד לפי הספר, עד שהתבררה עוצמת המשבר הגלובלי. בסופו של דבר, זה ישתלם לנו. אמא שלי אמרה תמיד לשמור גרוש לבן ליום שחור".

בוא נרד לפרטים. מהי החבילה לעסקים הקטנים והבינוניים, ואיך ומתי הם יפוצו?
"אנחנו מדברים על עסקים עם מחזור של עד 100 מיליון שקל לשנה. המענה המיידי הוא תזרימי, שיאפשר יכולת קיום בסיסית. הקמנו קרן של 8 מיליארד שקל בריבית אטרקטיבית לטיפול תוך תשעה ימים. סכום התשלום הוא חצי מיליון שקל עד 10 מיליון שקל. בריבית פריים ועוד 1.5%.

"בניגוד לטענות על בירוקרטיה, מספרים לי שיש עסקים שאישרו להם את הפיצוי תוך שלוש שעות. לבנקים עצמם יש אינטרס לתת את ההלוואה, שכן מרבית האחריות נופלת על המדינה. סיוע נוסף הוא דרך דחיית תשלומים של חודש עד חודשיים ברשויות: ארנונה, מים, חשמל וביטוח לאומי. בנוסף, אישרנו לעצמאים תשלום דמי אבטלה במתכונת פיצוי חד־פעמי של עד 6,000 שקל. זה אף פעם לא היה, אבל הם צריכים להוכיח לביטוח הלאומי שהם נפגעו. מדובר על כ־300 אלף מתוך 500 אלף בעלי עסקים קטנים, כמו בתי קפה, מסעדות ועוד. 200 אלף הם לא ממש 'עסק קטן' אלא פרילנסרים, כמו מדריכי טיולים, מורים במתנ"סים, אנשי תקשורת או עצמאים אחרים. הם יפוצו במסלול הרגיל".

מאות אלפי עובדים, כולל אלה שהוצאו לחופשה ללא תשלום, יגיעו לביטוח הלאומי כדי לקבל את הפיצויים. הטכניקה הנוכחית מסורבלת, אתרי האינטרנט קרסו. מדוע לא מפעילים תקשורת ישירה בין המעסיקים לביטוח הלאומי בלי לטרטר את הציבור?
"ראשית, אני רוצה לומר שמאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד, עושה עבודה מצוינת ומבין את גודל השעה. אני בטוח שכל הקשיים ייפתרו, והדבר נמצא על סדר היום. אני חושב שפקידי הביטוח הלאומי חייבים להגיע פיזית לעסקים במקומות העבודה הגדולים ולתת שירות במקום. החופשה ללא תשלום לא תוגבל בזמן ותהיה בתוקף לאורך כל הזמן שיידרש לטיפול במשבר הקורונה.

הכסף ישולם בקריטריונים מקילים, כמו תקופת עבודה מקוצרת של חצי שנה לצורך התשלום ונהלים מקוצרים. המטרה שלנו בממשלה היא להחזיק מעמד עד פסח, ולאחריו לסגל כלים ארוכי טווח שיאפשרו חזרה הדרגתית של המשק לפעילות. אחרי הכל לא נוכל ללכת להשבתה אינסופית".

המעסיקים, ובראשם התאחדות התעשיינים, טוענים שבידוד לא מחייב תשלום דמי מחלה, למרות עמדה הפוכה של משרד הבריאות. הם פנו בנושא לבג"ץ."לא שמעתי על הפנייה לבג"ץ, אבל ללא קשר אני תומך בעמדת המעסיקים. הם צודקים: מי שבבידוד אינו בהכרח חולה, ולכן אפעל לכך שהמדינה היא שתיתן את הפיצוי למעסיקים במישרין. רק מי שחולה באמת זכאי לימי מחלה. אני רוצה בהזדמנות זאת לשבח את התעשייה שממשיכה לייצר, כך שאין שום מחסור במוצרי מזון ומוצרי היגיינה. אני מבטיח ששרשרת האספקה, כולל היבוא והיצוא, תימשך כסדרה. אנחנו עושים הרחבה משמעותית של הגדרת מפעלים חיוניים, ונמצאים בקשר יומיומי עם התעשיינים".

ומה עם פיצוי חברות התעופה וענף התיירות, שספגו מכת מוות?
"התעופה לישראל וממנה היא עורק חיוני למדינה, ובאוצר מגבשים צעדי סיוע שיאפשרו להם לשוב כמה שיותר מהר לפעילות. מתנהלים דיונים לגבי אופי החבילה הנדרשת, ואני יכול לגלות לך שלא מדובר רק על מימון, אלא על מענקי סיוע. מימון בלבד לא יעזור. לסקטור בתי המלון, משרדי הנסיעות והנופש עוד לא הגענו, אבל נגיע גם לשם. משבר הקורונה הוא משבר לא רגיל המחייב פתרונות מחוץ לקופסה".

מרבית עובדי הסקטור הציבורי יוצאו לחופשה ללא תשלום. מי ישלם את שכרם?
"על פי ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם השבוע עם ההסתדרות, שכר העובדים לא ייפגע, ובניגוד לסקטור הפרטי - התשלום ייעשה על חשבון ימי החופשה שנצברו. עבור מי שאין לו מספיק ימי חופשה תוקם קרן סיוע מיוחדת בשיתוף המדינה, שתממן את הפער. אני רוצה שוב להדגיש שאנחנו פועלים באחריות מלאה כדי שהמצב יהיה בשליטה. אנחנו פועלים לצמצום הפגיעה למינימום, תוך היערכות ליום שאחרי. אני מעריך שצעדים נוספים עוד צפויים בהמשך, אבל בעוד שבועיים נהיה בפסח, שבו היקף הפעילות ממילא נמוך".

איך אתה שומר על עצמך עם כל כך הרבה פעילות?
"אני מקפיד מאוד למלא את הכללים ומיישם את זה גם לגבי המשפחה. לפני שאני דורש מהציבור מילוי מוקפד של ההנחיות, אני דורש זאת מעצמי.