אחר צהריים של פורענות: כחול לבן היא הקורבן הצעיר ביותר של הקורונה. תינוקת בת שנה ומשהו בסך הכל, אבל נולדה בלידת עכוז וסבלה מלא מעט מחלות רקע. אין כאן השוואה בין התפרקות מפלגה למותו של אדם, כמובן. אבל כחול לבן, שהוקמה בליל שימורים אחד בווילה בסביון, נפחה את נשמתה באחר צהריים של פורענות במשכן הכנסת. היא נקברה קבורת חמור, נא להימנע מביקורי תנחומים.

בני גנץ הבטיח להחליף את נתניהו. בינתיים הוא החליף את אדלשטיין. אבל בין לבין הוא קיבל, סוף־סוף, החלטה קשה, אמיצה, קורעת: הוא השתכנע שטובת המדינה מחייבת עכשיו לרדת מכל העצים ולעלות על דגמ"ח וחגור. אבל זו לא רק ציונות: הוא גם הבין שחשוב לו להיות ראש ממשלה יותר מאשר לשמור על כחול לבן והברית עם יאיר לפיד. אז עכשיו יש לו מינוי חתום, על תנאי, לראשות הממשלה בספטמבר 2021. בני גנץ הוא "ראש הממשלה המיועד". כל מה שנשאר זה לברר אם בנימין נתניהו יקיים את החלק שלו בעסקה. כי אם לא, בני גנץ הוא ראש הממשלה המיועד לשעבר, כלומר שאול מופז החדש.

האם גנץ עשה הימור נכון? קל להתגולל עליו היום. אני מניח שרבים יעשו זאת. חלק ניכר ממצביעי כחול לבן ומחנה ה"רק לא ביבי" מסתובבים עכשיו אבלים וחפויי ראש, חשים נבגדים ומיואשים. אפשר להבין את זה. אם נתייחס לסטטיסטיקה, גורלה של הברית החדשה נתניהו־גנץ לא יהיה שונה בהרבה מזה של הבריתות הקודמות של נתניהו. זה נגמר תמיד באותה דרך: בגידה של הרגע האחרון מכיוונו של נתניהו והשלכת גופתו הפוליטית של הנבגד לים, מאכל לדגים.

שאול מופז ובנימין נתניהו, ארכיון (צילום: פלאש 90)

גנץ מאמין שהפעם זה ייגמר אחרת. ראשית, יש לו קושאן להסכם קואליציוני שיעבור בחקיקה שתעגן את כל שלביו, עד הרגע האחרון, בלי צורך בהצבעות ובפרוצדורות נוספות. במעמד ההצבעה על השבעת הממשלה החדשה, יישבע גם גנץ אמונים לתפקיד ראש הממשלה, למפרע. כלומר, הכל יהיה על טייס אוטומטי. גם אם נתניהו יגייר את האייתוללה חמנאי בשידור חי, יעלה את טראמפ לדיור מוגן בירושלים, ישכנע את שרה להזמין את איילת שקד לבלפור וימצא מאגר אדיר של נפט בחוף קיסריה, הוא יצטרך לפנות את מקומו בתאריך הנקוב.

גנץ השתכנע שנתניהו הפעם רציני. שנגמרו השטיקים והטריקים ואזלו הספינים. הוא דיבר עם נתניהו לא מעט בזמן האחרון. יש מצב (אם כי אני לא משוכנע בכך) שגם נפגשו. שליחים חשאיים תמרנו ביניהם. המסר היה ברור: נתניהו רוצה לחתור לאקזיט מכובד. תן לו להתגבר על הקורונה, להשלים את ענייני "עסקת המאה", והוא גומר. מה שהוא באמת רוצה זה לחתור לעסקת טיעון מכובדת עם היועץ המשפטי לממשלה מעמדת ראש הממשלה. תנו לו ללכת בכבוד.

גנץ התלבט, אבל בסוף האמין. הקורונה סייעה לו. סקרי עומק שנערכו עבורו הצביעו על העובדה שהציבור מאס בפוליטיקה ושכח מענייני ביבי כן או לא. הציבור מתעסק בקורונה ובעיקר בכלכלה שהתרסקה. למאות אלפים אין מושג איך ישלמו משכנתה או שכר דירה בחודש הבא. גנץ החליט לעשות מה שלא היה לו אומץ לעשות בפעם הקודמת, כשהנושא היה על הפרק. הוא חתך. אבל הוא גם התלבט עד הרגע האחרון. הוא אהב את כחול לבן, הפלטפורמה שבאה משום מקום, הורכבה בתנועה והודבקה ברוק, אבל הצליחה לבלום שלוש פעמים רצופות את פוליטיקאי־העל בנימין נתניהו.

הציר המניע, גל הארכובה וליבת הכור של המהלך הזה בנויים משני אנשים: אריה דרעי וגבי אשכנזי. דרעי, השועל הכי משופשף בפוליטיקה, ישב על אשכנזי, על ביבי, על כולם. אשכנזי היה זה שדחף לממשלת אחדות במתווה הנשיא עוד בפעם הקודמת. בפעם הנוכחית הוא אמר לכל מי שהסכים לשמוע ש"אם היינו מסכימים בספטמבר, אוחנה לא היה שר משפטים, בנט לא היה שר ביטחון, ובני היה ראש ממשלה בפסח".

אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אשכנזי דוגל בתזה של "לחתוך הפסדים". אשכנזי אומר שלא בא לפוליטיקה בגילו, וגם גנץ לא, כדי לצעוק מהטריבונה. צריך לשאול, הוא אומר, מהי טובת המדינה. כרגע, עם המגיפה והמשבר הכלכלי, טובת המדינה היא להתאחד. אז אם הקנס הוא לסבול את ביבי עוד שנה וחצי, לו יהי. לפחות יש לו תאריך תפוגה. כשייצא מבלפור, המשפט יהיה בעיצומו. אם ישיג בינתיים עסקת טיעון, יפרוש מהפוליטיקה (יש בסביבת גנץ כאלה שמקווים שזה יקרה עוד קודם). אם יורשע, כנ"ל.

השאלה היא, האם נתניהו אכן יעזוב את בלפור. יכול להיות שנתניהו מתכוון לקיים את ההבטחה שלו. הבעיה היא שאין לו רוב בדירקטוריון. בבלפור יש הנהלה מסודרת בת שלושה אנשים. לנתניהו אין שם רוב. בעצם, רוב הפעמים הוא שם במיעוט. מעניין איך גנץ ואשכנזי יגיבו במקרה הראשון שבו נתניהו יסכם איתם משהו ביום חמישי ויחזור ביום ראשון עם החלטה אחרת...

הטור המלא של בן כספית מופיע במעריב סופהשבוע

לא רק ציונות: גנץ הבין שראשות הממשלה יותר חשובה לו מהברית עם לפיד

יו"ר כחול לבן השתכנע שטובת המדינה מחייבת אותו עכשיו לרדת מכל העצים ולעלות על דגמ"ח וחגור. כל מה שנשאר זה לברר אם נתניהו יקיים את החלק שלו בעסקה