"השינוי יגיע רק בעזרתם של אזרחים מודעים, שמבינים כי דמוקרטיה כלכלית היא הבסיס לדמוקרטיה פוליטית וכי זכויות כלכליות שמאפשרות קיום הן בעצם הזכויות הפוליטיות הבסיסיות ביותר. דמוקרטיות וכלכלות שוק הן בשיא חוזקן כאשר לכל אדם יש בעלות ישירה מסוימת בנכסים שבהם תלויה פרנסתו וזכות להביע דעה בנוגע לשימוש שייעשה בהם". (דיוויד קורטן, מחבר רב־המכר "כשהתאגידים שולטים בעולם" מ־1995, במאמר שכתב בעבר)

1
אני תמיד נוהג לצטט את קורטן כשהדיון על דמוקרטיה פוליטית דוחק הצידה את הדיון של הדמוקרטיה הכלכלית של אנשים, ויש לי תחושה שהשבוע זה קרה. צריך להבין, ודווקא בתקופה של משבר פוליטי ושל דיונים על מות הדמוקרטיה וחורבנה, דמוקרטיה פוליטית אינה יכולה להתקיים בלי דמוקרטיה כלכלית - זה בסיסי מאוד.

שום דיון ושום ויכוח על דמוקרטיה וחופש ביטוי אינו רלוונטי ברגע שהחירות הכלכלית נשללת מאזרחים בצוק העתים, בגלל משבר של כוח עליון כמו הקורונה. ברגע שמאות אלפי עובדים מאבדים את פרנסתם, ולו לתקופה מסוימת, ומקבלים רק שכר חלקי מדמי אבטלה, ההתפלפלות סביב הדמוקרטיה הישראלית אינה מעניינת אותם כהוא זה. מה שמעניין אותם הוא דבר אחד ויחיד: ההיבט הכלכלי של משק הבית שלהם, ההישרדות הכלכלית, סיר הלחץ הביתי כתוצאה מהכמעט־סגר ומה יילד יום, תוך כדי המשבר, ובוודאי לאחר סיומו.

2
בשבוע שעבר כתבתי על הצורך של הסקטור הציבורי לתרום את שלו למשבר הקורונה, או במונחים של היום: "להיכנס תחת האלונקה". הכוונה שלי הייתה בעיקר לבכירים בסקטור הציבורי שנהנים משכר של עשרות אלפי שקלים, שאף מגיע ליותר מ־100 אלף שקל ברוטו בחודש. העשירונים העליונים של הסקטור הציבורי לא צריכים לחכות ליוזמה או לאיתות של האוצר כדי לקצץ בשכרם בחודשי המשבר. זו צריכה להיות יוזמה שלהם, זה צריך להיות המבחן שלהם, מבחן של ערכים, ערכים דמוקרטיים כלכלית.

ואני רוצה להתחיל דווקא ברשות השופטת, שעמדה השבוע בעין הסערה. דווקא ממנה, אף שיש חלקים בסקטור הציבורי ששכרם זהה לזה של השופטים והשופטות. על שכר השופטים, למרבה הפלא, לא מפקח הממונה על השכר באוצר, אלא הכנסת. המצב הלא טבעי הזה אפשר לרשות השופטת לא לפרסם את נתוני שכרה ברבים. לפני שנתיים הגשתי בקשה באמצעות "חופש המידע" וחשפתי אז לראשונה את שכר השופטים הבכירים, שנע בין 60 ל־100 אלף שקל. התנועה לחופש המידע הצטרפה מאוחר יותר לדרישה הזאת, ומאז נוהגת אסתר חיות, בצדק רב, לפרסם וולנטרית את נתוני שכרה ושכר השופטים. הרי לא ראוי שדווקא נתוני השכר של הרשות השופטת, סמל של צדק ושקיפות, לא יהיו חשופים לציבור.

שכר השופטים 2018 (צילום: ללא)שכר השופטים 2018 (צילום: ללא)


אני מביא פה את רשימת שיאני השכר ברשות השופטת, כאמור, דווקא בשבוע שבו שופטי העליון עמדו בעין הסערה. בין אם חלק מהציבור חושב שהוא משרת את הדמוקרטיה ובין אם החלק האחר בטוח שהוא פועל נגד הדמוקרטיה, דווקא הדיון הער הזה ממחיש בשבילי עד כמה הדמוקרטיה הישראלית חזקה. אבל, זה ממש לא הדיון כרגע, והוא דיון מנותק, כי הדמוקרטיה הכלכלית הרבה יותר חשובה - והיא התשתית לכל. לכן נשיאת העליון חיות יכולה להוביל מהלך לטובת הדמוקרטיה הכלכלית, שבו יקצצו ברשות השופטת את השכר לתקופת המשבר ויאותתו על כך לכל הסקטור הציבורי, במשרדים הממשלתיים, בחברות הממשלתיות, במשטרה, בצבא, בשב"ס ובשאר המוסדות הציבוריים. אני רוצה שנשיאת העליון תחשוב על העובדת או העובד שמרוויחים, נניח, 10,000 שקל ואף פחות מכך, שהוצאו לחל"ת ושכרם, במגבלת תשלום דמי אבטלה, נחתך ב־50% לפחות. הדיון על "יסודות הדמוקרטיה" בעת הזאת משקף ניתוק מהעם.

כשמאות אלפי אזרחים נשלחו לבתיהם ללא עבודה, גם אם באופן זמני, שהם חרדים לפרנסתם, חרדים לעתידם, שופטי העליון צריכים להוכיח להם שהם לא מנותקים מעמם. קיצוצי שכר - זו תהיה תרומתם הערכית והחשובה לדמוקרטיה הכלכלית. נתוני השכר של הרשות השופטת נכונים ל־2018, והם ברוטו. הברוטו לצורך מס אף גבוה יותר אם מביאים בחשבון את כל ההטבות הנלוות לשופטים. כלומר הברוטו למס של אסתר חיות, למשל, כבר חצה את ה־100 אלף שקל בחודש. כשהיא תפרוש, היא תקבל פנסיה תקציבית מוערכת של כ־70 אלף שקל ברוטו מדי חודש, ובסך הכל חבילת הפנסיה התקציבית שלה מוערכת בכ־13־15 מיליון שקל לפחות, לפי תוחלת החיים הממוצעת.

3
מי שחושב שזהו רק צעד ערכי או סמלי של דוגמה אישית מצד הבכירים שיוותרו על חלק משכרם, משלה את עצמו. זה אינו בכסף קטן, אלא כסף גדול מאוד. אלו לא קומץ של בכירים, אלא חבורה גדולה. אם הוויתור יהיה גורף, לכל אורכו ורוחבו של הסקטור הציבורי, ולא יכלול בשום פנים ואופן את העשירונים הנמוכים שלו, שבהם אי אפשר בשום פנים ואופן לגעת - יש לכך גם ערך כלכלי רב. זהו היקף שעשוי, תלוי במידת הקיצוץ, להגיע למיליארדי שקלים בכל חודש, שלהם המשק נזקק כמו לאוויר לנשימה. בהנחת קיצוץ זמני לשלושה חודשים - מרץ־אפריל־מאי - המדינה יכולה לחסוך אפילו 10 מיליארד שקל בהוצאות השכר, שיעזרו במימון הטיפול במשבר הקורונה.

מי שחושב שזהו עיוות של כללי הכלכלה החופשית, לא יודע מה הוא שח, בייחוד בסקטור הציבורי, שחלק מבכיריו הגיע חאן שהגיע לא בזכות כישורים אלא גם, ובעיקר, בזכות קישורים. ככלל, במצבי קיצון נדרשים גם צעדים אחרים ושונים, וקיצוץ שכר בסקטור הציבורי הבכיר ובסקטור הביניים הוא אחד מהם.

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: יוסי זמיר פלאש  90)בית המשפט העליון בירושלים (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)

4
מגיפת הקורונה יוצרת גלי הדף בכל תחום כמעט, מובן שבעיקר בתחום הכלכלי. ההשלכות של גלי ההדף הללו אינן ברורות ותלויות באורך המשבר. כאב הראש של אנשי עסקים גלובליים מתחדד, ויש לו היבטים משפטיים ומסחריים כבדים. "כמעט מתחת לרדאר, התחיל הנגיף להדביק גם חוזים מסחריים, ולכך כבר יש השפעה דרמטית על חוזים בינלאומיים, ובפרט על אלו שיש להם צדדים בסין. בהתחשב בהיקף המסחר של סין וישראל  - יותר מ־7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2019 - הנגיף הסיני מדביק גם חוזים של גורמים ישראלים עם סינים. לכך צפויה להיות תגובת שרשרת רחבה, שעלולה לגרום נזקים עצומים גם לצדדים הנמצאים במעגל שלישי ורביעי לחוזה, לרבות לגורמים מקומיים, בתחומים רבים ומגוונים", כך אמרה בראיון ל"מעריב" עו"ד שירין הרצוג, שותפה במשרד גולדפרב־זליגמן ומומחית למשפט מסחרי, "ובפרט בעסקאות בינלאומיות".

כיצד זה מתבטא?

"בפברואר 2020 החלו חברות סיניות לשלוח הודעות כוח עליון - פורס מאז'ור - לצדדים האחרים בחוזים הבינלאומיים, בהמשך לעצירת הייצור והאספקה בשלושת המחוזות האחראים על חלק הארי של היצוא מסין. מלבד להשפעה הצפויה על ייצור ואספקה של מוצרים ורכיבים מסין, מפעל הייצור של העולם, נראית גם השפעה על סחורות שסין מייבאת מהעולם כגון גז נוזלי.הממשל הסיני מנפיק לחברות סיניות אישורי פורס מאז'ור שעליהם הן מסתמכות, ובתי המשפט שם כבר מוציאים הנחיות בנושא ונערכים לתביעות הצפויות. צריך להדגיש: החוק הסיני כולל את דוקטרינת פורס מאז'ור, הקובעת שאם חוזה לא מתאפשר למימוש כתוצאה מנסיבות אובייקטיביות שלא היה אפשר למנוע או לצפות, אפשר לפטור באופן מלא או חלקי את מילוי ההתחייבות, ללא תשלום פיצוי. צפוי שבתי המשפט בסין יחילו את הדוקטרינה על וירוס הקורונה, כפי שנהגו עם נגיף הסארס ב־2003".

ומהו החוק הישראלי?
"החוק בישראל מכיר גם הוא בהגנת כוח עליון. הוא קובע שאם הופר חוזה בנסיבות שלא היה אפשר למנוע או לצפות, לא יהיה זכאי הצד הלא מפר לפיצויים או לאכיפת החוזה, ובית המשפט יכול לחייב את המפר בהשבה או בשיפוי בגין הוצאות סבירות - סעיף 18 לחוק החוזים. אף שהחוק הישראלי דומה לזה הסיני, בתי המשפט בישראל פירשו בפסיקותיהם את הסעיף באופן צר ומצמצם. די להזכיר את החלטת בית המשפט העליון בעניין נצחוני־מזרחי על רקע מלחמת יום כיפור, שבישראל סיכון מלחמה צפוי, ולכן אינו נכנס לגדר כוח עליון".

ובנוגע ל"כוח עליון" של מגיפה – הוא כלול בחוזים סטנדרטים?
"בחוזים בינלאומיים רבים קיים סעיף פורס מאז'ור בווריאציות רבות, שבדרך כלל אינן כוללות מגיפה אפידמית. יצוין כי כוח עליון הוא בעצם טענת הגנה ממילוי התחייבות ללא תשלום פיצוי, ולכן מעביר את הסיכון והנזק לצד השני לחוזה. גם לצד השני, שאליו עברו הסיכון והנזק, יש לרוב התחייבויות משלו לצדדים שלישיים, שבהן יתקשה כעת לעמוד במעין הדבקה שניונית. למשל, גוף ישראלי שהספק הסיני שלו לא מספק לו רכיב הכרחי למוצר, נדרש עדיין למכור את המוצר לרוכשים ממנו. אף אם יצליח הגוף הסיני להינות מהגנת כוח עליון ופטור בסין, לא בהכרח ייהנה הגוף הישראלי מפטור דומה בישראל או במדינה אחרת".

כיצד את מציעה לגופים ישראלים עסקיים לפעול כעת?

"כתמיד, כל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו הייחודיות, ואין תשובה אחידה לכל המקרים. משפטית, למי שהנסיבות מונעות ממנו למלא את התחייבויותיו, כדאי לשקול להוציא בהקדם הודעת כוח עליון. על מי שמקבל הודעת כוח עליון מגורם אחר (כגון סיני), לשקול היטב כיצד להגיב להודעה - האם לדחותה, האם להוציא הודעות צד ג' של כוח עליון לגורמים אחרים שיושפעו ממנה, או האם לנהל משא ומתן עם מוסר ההודעה ולהגיע עמו לסיכומים עסקיים שיהיו יעילים יותר בנסיבות העניין, כתעדוף ההזמנה כשישוב לייצר״.

"נוסף לכך חשוב לבדוק אם החוזה כולל סעיף כוח עליון ומה תנאיו. יש לבדוק, בעזרת מומחים, מה דין החוזה ומה הוא קובע במקרה המסוים ומה מקום השיפוט של הסכסוך הפוטנציאלי. לסעיפים טכניים אלו עשויה להיות השפעה מהותית על התוצאה. כל צד בסכסוך ינסה להעבירו למקום שבו הוא נהנה מיתרון יחסי. עסקית, הייתי מציעה לנסות להקטין נזקים ולאתר חלופה אחרת לקבלת אספקה חלף מה שנעצר, לתקופת אי־הייצור עקב נגיף הקורונה ולתקופה שאחריה, שבה צפוי להיות עומס חריג של הזמנות שעוכבו .(backlog) בסופו של דבר, בעסקים, כמו בשחמט, כדי לנצח יש לחשב את ההשפעה של כל מהלך על כלל הכלים על לוח המשחק. מי שלא יתכנן מהלכים קדימה, עלול לצאת נפסד".

eliz@maariv.co.il