אף על פי שעם כתיבת טור זה מסתמנת קואליציה בין שברי כחול לבן לליכוד, אירועי השבועות האחרונים מחייבים דווקא ללכת לבחירות. לא בעוד יומיים, אפילו לא חודשיים. אבל ביום שאחרי הקורונה חייבים אזרחי המדינה להתייצב בקלפי ולהודיע מה דעתם על רעידת האדמה שהתחוללה פה. זו לא תהיה מערכת בחירות רביעית ברצף, אלו יהיו הבחירות הראשונות ביום שאחרי המבול - אותה חבירה בין מפלגת הרמטכ"לים, אביגדור ליברמן ובל"ד. בחירות אחרי שהתרסקה סופית היושרה של מחנה "רק לא ביבי", ואחרי שנשבר החרם על אויבי המדינה שבכנסת. 

בחירות אחרי הפיקציה שכינתה את עצמה כחול לבן והודיעה שהיא לא שמאל ולא ימין. וגם בחירות אחרי שהוכח שאין גבול שבנימין נתניהו לא יחצה כדי להישאר עוד קצת בשלטון. חייבים בחירות ומהר ככל האפשר. הפעם, אי־שם סביב אוקטובר, רוב הסיכויים שתושג הכרעה ברורה. על הפרק תעמוד כמובן הדמוקרטיה הישראלית, זו שיכולת העמידות שלה עומדת עכשיו למבחן. ובענייני דמוקרטיה, יולי אדלשטיין חייב היה לציית לצו של בג"ץ. בניגוד להשתלחויות של חלק ממקורבי נתניהו, לבג"ץ יש סמכות ברורה להתערב בהתנהלות המנהלית של הכנסת, גם של יושב הראש. לא משנה עד כמה כחול לבן גנבו את הבחירות, את הרוב הפרלמנטרי צריך לכבד. אם כי היה מקום להסיק את המסקנות הקואליציוניות מהתרגילים הנכלוליים של חבורת יאיר לפיד-עפר שלח-משה יעלון, ולהותיר את כחול לבן ללא אופציה להקים ממשלה. 

יאיר לפיד, משה יעלון (צילום: אלעד גוטמן)יאיר לפיד, משה יעלון (צילום: אלעד גוטמן)


וגם אם בני גנץ וגבי אשכנזי נרתעו ברגע האחרון, הם עדיין היו שותפים לאחד הרגעים האפלים ביותר בתולדות הדמוקרטיה הציונית, ועל כך הם חייבים לעמוד שוב למשפט הבוחר. אם בדמוקרטיה ובכיבוד החוק עסקינן, חשוב לזכור שהרוב הפרלמנטרי הזה הושג לא רק תוך הונאת הבוחרים, אלא גם כתוצאה מפסיקה שיטתית של בית המשפט העליון, שסותרת את החוק. פסיקה שלא רק מפרשת את סעיף 7א' לחוק יסוד "הכנסת" בצורה הפוכה מלשונו ומכוונתו, אלא גם מצפצפת על ריבונות הרשות המחוקקת לחוקק חוקים. 

לו בית המשפט היה מכבד את החוק, לא היינו נקלעים לכאוס הנוכחי: כל אחד ממרכיבי הרשימה המשותפת, שמנסה לשים קץ לקיומה של המדינה היהודית־הציונית, היה נותר מחוץ למערכת הבחירות. רק כתוצאה מעיוות וסירוס החוק, מי שהביעו תמיכה מפורשת במעשי טרור ובטרוריסטים הפכו בשבועות האחרונים להיות השותפים של גנץ, אשכנזי ולפיד.

כך הרכיב בית המשפט העליון את הקואליציה המגונה שהתחברה יחדיו, כך הוא גם הרקיב את הכנסת. כי לבג"ץ יש סמכות להתערב בפרוצדורה המנהלית של התנהלות הכנסת, אבל אין לו סמכות לעקר חוקים באמצעות טענות מתחכמות כגון "אי־דיות הראיות". מכאן, צריך בחירות גם כדי להצביע בשאלה האם יש לבית המשפט העליון סמכות לפסוק בניגוד לחוק.

הנוסחה שהסתמנה בסוף השבוע בין נתניהו לפלג גנץ, אומנם מספקת שקט זמני ברעידת האדמה העולמית, אבל זהו שקט מדומה ומגונה. פלג גנץ המדולדל מקבל הרבה יותר ממה שמגיע לו ומסרס את מה שמכונה "מחנה הימין". הסיבה לכך היא רק אחת - להשאיר את בנימין נתניהו בראשות הממשלה עוד זמן מה.  

לו נתניהו היה מציב את טובת המדינה, המחנה והמפלגה בראש, הוא היה מודיע היום על פרישתו מראשות הממשלה ומתמסר לריכוז המאבק בקורונה. דווקא הפרישה של נתניהו הייתה יכולה להביא את הליכוד והימין להכות שוק על ירך את מי שהתחזו למפלגת מרכז בצבעי הדגל הציוני, ולבסוף עטפו את עצמם בדגל פלסטין. כל מועמד מהליכוד שאינו נתניהו היה מרכיב קואליציה בקלות. כל אחד מצמרת הליכוד, ובוודאי שגדעון סער ויולי אדלשטיין, היה מנצח בבחירות על רקע אירועי השבועות האחרונים.  

מנהיג מהליכוד שיציג אלטרנטיבה לאומית נקייה, יעביר לימין מנדטים משמעותיים - כל אלו שנפלו בפח של מפלגת הגנרלים. לכן אין מקום להקמת ממשלת אחדות מזויפת, גם אם נמצאה נוסחה אומללה כזו או אחרת ליצירתה. חשוב למהר ולהכריז על הבחירות הבאות, בחירות של הכרעה. 
 
האיוולת חוזרת
זה התחיל בדיכוי ובהסתרה מצד הדיקטטורה הסינית. בניגוד לתיאוריות הקונספירציה שרווחות עכשיו בארה"ב, כנראה שהסינים לא פיתחו והפיצו את הנגיף הזה מתוך כוונה להשתלט על העולם. אבל האופן האינסטינקטיבי שבו הם הגיבו על ההתפרצות הראשונית, גרם להתפוצצות הקורונה בעולם. ההכחשה, דיכוי המתריעים ואחר כך ההסתרה - כל מה שמאפיין אוליגרכיית רשע מהסוג הסיני - גזרו את גורל שאר הגלובוס. אם כי יכולת הדיכוי מרחיקת הלכת גם עצרה את המחלה, כך נראה, ובלמה חלק מהפוטנציאל ההרסני שלה. 

אלא שדיקטטורות אחרות, למשל זו האיראנית, לא רק שחטפו את מלוא ארס הנגיף בגלל הדיכוי וההכחשה, הן גם נכשלות בדיכוי ההתפרצות. הנתונים מטהרן מבהילים, כולל דיווח על קברי אחים המוניים הנחפרים בחשאי. למעשה, אנחנו לא לגמרי יודעים מה עומק הפגיעה של הקורונה במדינות רבות, למשל ברוסיה, בגלל משטרי העריצות שם. בחצר של פוטין פרסו וילון עבה של החבאה ושקר, ומי יודע כמה תושבי רוסיה גוועים בחוסר טיפול, הרחק מעין ומלב. 

קורונה ברומא (צילום: רויטרס)קורונה ברומא (צילום: רויטרס)


במקביל, במקרים רבים מדי דווקא כשלי המבנה הדמוקרטי גרמו לקטסטרופה. הדוגמאות הקיצוניות בינתיים הן איטליה וספרד, שידועות באופי הרשלני וחסר המשמעת של הממשל והתושבים בהן. פרדוקסלית, אחד המקומות שבהם נבלמה המגיפה השחורה של המאה ה־14 היה מילאנו בצפון איטליה. הארכיבישוף ג'ובאני ויסקונטי אטם את בתי החולים והתקין תקנות בידוד נוקשות, שצמצמו את הפגיעה בעיר. אלא שתושבי ומנהיגי מילאנו כיום נהגו הפוך: בחוסר אחריות ובהתפרקות מכל היגיון ומשמעת, הם המיטו על עצמם ועל איטליה אסון, שמי יודע לאן עוד יגיע. 
אותו הדבר בספרד, שבה ההזנחה וחוסר האחריות הובילו בימים האחרונים לגילויים מזוויעים, כמו עובדי בתי אבות שברחו על נפשם, מניחים לזקנים חולי קורונה לגסוס למוות לבד במיטותיהם. 

זן נוסף של איוולת דמוקרטית פושעת התבטא בהתנהלות ידידנו דונלד טראמפ. מונע מאינטרס אגואיסטי של היבחרות מחדש בנובמבר ועיוור לאפשרות שאי־בלימת המגיפה בזמן תפיל את הכלכלה ואותו, בזבז טראמפ את הזמן היקר שעמד לרשות ארה"ב. בניגוד לחברו נתניהו, נשיא ארה"ב התכחש לחומרת המגיפה, הודיע בביטחון שכבר מצאו תרופה, זלזל וקשקש, עד שנהיה מאוחר מדי. גם מבנה הסמכות הבעייתי של הממשל הפדרלי מול המדינות השונות מקשה על מאבק אפקטיבי בארה"ב. רק השבוע נאלץ מושל פלורידה לשלוח להסגר את כל מי שמגיע מניו יורק, כדי שלא ימשיכו להדביק את מיאמי ואחיותיה.

גם באירופה שיקולים פוליטיים זרים עודדו את הווירוס להתפשט. כך לא סגרו את הגבולות לאוסטריה וצרפת מיד כשהתברר שצפון איטליה הפכה למוקד מסוכן. הממשלות האירופיות המובילות היו שבויות בקונספציה אידיאולוגית של ישות מדינית אחת, עד שהאש אחזה גם בתושבים שלהן. כך ממשיכה לה האיוולת לצעוד במלוא המרץ, מוכיחה שלמרות הטכנולוגיה והמודרנה, המין האנושי מקפיד לא ללמוד דבר.

tguvot@maariv.co.il