משרד הבריאות בולם כבר שבועות ארוכים את מכון ויצמן, המסוגל לבצע עשרות אלפי בדיקות קורונה ביום, באמתלות שונות ומשונות. עד רגע זה לא נוצלו יכולותיו של המכון להביא את השינוי המיוחל שיאפשר לפתוח את ההסגר על המשק הישראלי. במכון בודקים כעת גם את הסוגיה המשפטית לאור הטענה שמשרד הבריאות משתמש בקניין רוחני של המכון בכל הקשור לשאלונים שנוסחו ע"י מדעני המכון ומולאו כבר ע"י 400 אלף ישראלים.

המלצה: המקום הראשון בו תצטרך לבקר ועדת החקירה העתידית בעניין הטיפול במשבר הקורונה, הוא מכון ויצמן. ב-13 במרץ פורסם כאן פיצ'ר שכלל את חשיפת יכולתו של המכון לבצע כ-20 אלף בדיקות קורונה ביממה. מאז ועד עכשיו, היכולת הזו לא נוצלה.

על פי גורמים בכירים במערכת הבריאות, מערכת הביטחון ובמכון עצמו, משרד הבריאות ממשיך לטרפד, על בסיס יומי, כל התקדמות שתאפשר למדעני המכון להציף את ישראל בבדיקות שיספקו למקבלי ההחלטות את המודיעין החיוני הנדרש למלחמה אפקטיבית במגיפת הקורונה, שלא תצריך סגירה הרמטית של הכלכלה ומיטוט טוטלי של המשק הישראלי.

"הפקידים במשרד הבריאות ממשיכים לטרטר אותנו", סיפר למעריב גורם במכון ויצמן, "המעבדות שלנו כבר מוכנות מזמן, בכל פעם שאנחנו מודיעים להם שהכל מוכן הם ממציאים רגולציה חדשה או עוברים למודל אחר ועוצרים אותנו. הפעם האחרונה שזה קרה היתה אתמול בערב. אפשר להשתגע".

מדענים במכון ויצמן (צילום: דורון הורוביץ, פלאש 90)מדענים במכון ויצמן (צילום: דורון הורוביץ, פלאש 90)


המפגש בין משרד הבריאות למכון ויצמן הוא בעצם מפגש בין תרבויות: המצויינות הישראלית של 2020 פוגשת את הבירוקרטיה והפקידות המאובנת מאמצע המאה שעברה, מהתקופה בה לא יכולת לעשות כלום בלי פתק ממקורב כזה או אחר. זאת, ועוד: משרד הבריאות הגדיל לעשות לאחרונה כשהעתיק את השאלונים שפיתחו שני מדעני מכון ויצמן, פרופ' ערן סגל ופרופ' בני גיגר, במאמץ לבצע מיפוי ארצי של הפוטנציאל להתפרצות הקורונה. השאלונים הללו מולאו כבר ע"י 400 אלף ישראלים ואיפשרו לסגל וגיגר לנבא במדוייק את הנקודות בהן תתפרץ הקורונה ביתר שאת, כולל בני-ברק. במשרד הבריאות, במקום למנף את ההצלחה, לאמץ את השיטה ולהפיץ את השאלונים של המכון בכל הכוח, פנו לחברה אחרת שהשתמשה באותם שאלונים ומנסה כעת לייצר כפילות בתהליך כולו. מדובר לא רק בפגיעה בקניין רוחני, אלא גם בפיזור מרושל וניהול מחפיר של האירוע. "המערכת כבר עובדת, מצליחה, מביאה תוצאות, והם לא רק שלא מאמצים אותה, אלא מנסים לחקות אותה בדרך חובבנית ולפצל מאמץ", אמר למעריב גורם במערכת הבריאות.

בעניין הבדיקות: במכון ויצמן יש שני מסלולי בדיקות קורונה אפשריים: המעבדה של המכון, המסוגלת לבצע אלפי בדיקות ביום, וקו בדיקות חדיש שפותח כעת בידי שניים ממדעני המכון, שמסוגל לייצר בין עשרת אלפים ל-20 אלף בדיקות קורונה ביום! מדובר בבדיקות אמינות, מהירות, יעילות ומוכחות ע"י טובי המדענים, שיכולות לעשות את השינוי ולהוות גיים צ'יינג'ר במאבק נגד הנגיף.
למשרד הבריאות לקח שבועות ארוכים לרדת מהעץ המגוחך של התנגדות עקרונית לבדיקות. הבעיה היא שהירידה מהעץ לא הביאה לתוצאות המקוות. פקידי משרד הבריאות פשוט מונעים ממכון ויצמן (וממעבדות נוספות, בין היתר בהדסה ירושלים) להתחיל לעבוד, באמתלות שונות ומשונות. "כל יום הם באים עם סיפור אחר", מספר גורם רפואי בכיר, "ביום שני בלילה שוב בלמו אותנו ברגע האחרון עם כל מיני דרישות, שינוי מדיניות, שינוי מודל, וואטאבר. הם לא מבינים שצריך להשתחרר מהקיבעון המחשבתי כי יש כאן מגיפה שצריך להלחם בה. אפשר להשתגע ממש".

הבירוקרטיה של משרד הבריאות הורגת את המצויינות והיזמות הישראלית. יש כאן גם הרבה מאבקים פוליטיים. "זה ברבש נגד ברסימנטוב, זה משרד הבטחון נגד משרד הבריאות, זה ביבי נגד בנט, זה כל מיני דברים כאלה שלא מאפשרים לנו לעשות מה שצריך", אמר למעריב גורם בריאותי בכיר, "במקום להתמקד בעיקר יש כאן מלחמות פקידים". 

לו היה מועבר הטיפול במשבר מהרגע הראשון למערכת הבטחון, לו היה מתמנה פרוייקטור קורונה בעל משקל וסמכויות (כמו גדי איזנקוט למשל), הדברים היו קורים. לפיקוד העורף מערכת המחוברת לכל אזרח בישראל מהמשוכללות בעולם. במקום זה צריך להסתמך על הרשימות (שהולכות לאיבוד) והפתקים של פקידי משרד הבריאות. "מדובר באנשים טובים", אמר למעריב גורם בטחוני בכיר, "במשרד הבריאות יש הרבה כוונות טובות אבל אין באמת יכולת להתמודד עם סדר גודל של משבר מהסוג הזה, אבל לא רק שהם לא מבינים את המגבלות שלהם, הם מנסים לשתק את כל האחרים שמנסים להביא תנופה".