1. פייק תוכנית

אלמלא ההפגנה יוצאת הדופן של אלפי עצמאים באמצע השבוע, ספק אם נכון להיום זו המכונה "תוכנית החילוץ הכלכלית", המציגה מספר שקרי של 80 מיליארד שקל, הייתה רואה אור. מבחינת פקידי האוצר שום דבר לא בוער. הווירוס הבריאותי קודם לווירוס הכלכלי, ואין שום סיבה למהר.

וחוץ מזה, כדי להתניע את התוכנית יש צורך באישור הכנסת, תקנות שעת חירום והגדלת מסגרת הערבויות בוועדת הכספים. כל זה אינו קורה כשהמו"מ הקואליציוני תקוע. בסיטואציה הנוכחית, ספק אם כספי תוכנית הסיוע יגיעו ליעדם עד פסח. ל־475 אלף בעלי עסקים קטנים פסח יהיה השנה חג החירום ולא חג החירות. באוצר, שם העולם הכלכלי צר כעולם נמלה, בונים על זה שמלחמת ההתשה שלהם בעצמאים תצליח.

מי ששולטים בקופה הם אנשי אגף התקציבים, המסתכלים על המשבר דרך החור שבווירוס. האסימון אצלם עדיין לא נפל. לו הדבר היה תלוי באנשי אגף התקציבים, נתיבי איילון לא היו קיימים, הרכבת לכרמיאל הייתה יורדת מהפסים, ובעפולה היו נאלצים עדיין להסתפק ברכבת העמק. הלוואי ובאוצר היה יושב בעל תפקיד המייצג מול נתניהו את בריאות הכיס באותה נחרצות שבה משה בר סימן טוב מייצג את בריאות הגוף.

נתניהו, שעד לאחרונה היה עסוק בעיקר בענייני הקואליציה והקורונה, נרגע לאחר שגנץ נפל לידיו כפרי בשל. מבחינתו אין סיבה לתבהלה. אחרי המופעים ההיסטריים ערב הבחירות, וביודעו שעמיר פרץ יצטרף אליו ויגדל מחדש את שפמו, ראש הממשלה נראה מפויס יותר. הדרך לא אצה לו, והוא מתכנן לאט אבל בטוח את האקזיט מהמערכת הפוליטית, ואולי גם המשפטית. היחיד בסביבה הפוליטית שעוד באמת אכפת לו עד כדי כאב הוא שר האוצר משה כחלון. אלא שהוא לא רלוונטי, ואני כבר מתגעגע אליו.

לו המגיפה הייתה פורצת ב־2016, שנה לאחר כניסתו לאוצר, הטיפול בה היה יעיל לא פחות מהטיפול שהעניק לנפגעי אסון השריפה בכרמל. כחלון הוא היחיד שמתחזק קשר שוטף עם ראשי הארגונים העסקיים ומבטיח לעזור. הוא עונה לכל טלפון או הודעת וואטסאפ, גם מנציג של ארגון נידח. בזכות לחציו הופעלה קרן סיוע מיוחדת בהיקף 6 מיליארד שקל לעצמאים שנפגעו מהירידה במחזור העסקים. לו כחלון היה היום שר אוצר במשרה מלאה, הצ'קים היו נוחתים עוד השבוע במשרדי העסקים הקטנים או בחשבונות הבנקים.

אבל כאמור, פקידי האוצר לא ממהרים לשום מקום ויוצאים מתוך מספר נקודות הנחה: המשק יחזור בהדרגה לפעילות (כמו שכחלון עצמו העריך) מיד אחרי פסח, ואין סיבה לפתוח את הארנק, כי "כסף ששוחרר לא יוחזר". זאת הסיבה לכך שהתשלום לעצמאים ולשכירים נדחה ויינתן לאחר החג (נזכיר שערב ליל הסדר הוא ב־8 באפריל). נקודת ההנחה השנייה היא שכולם רמאים ולכן עדיף להקשות.

וחוץ מזה, "תוכנית החילוץ", בהיקף מוגזם של 80 מיליארד שקל, מנופחת ממילא. חורי הענק שבה גדולים מהחור באוזון. כמה דוגמאות: דמי האבטלה לעצמאים (6,000־8,000 שקל) ישולמו בכפוף למחזור העסקים, לגיל או לסוג העסקים. 90 אלף שכירים שהם גם בעלי חברות ו־13 אלף בעלי בתי קפה ומסעדות יישארו מחוץ לתמונה. עצמאים שיקבלו 5,000 שקל יתחשבנו בסוף השנה עם רשויות המס, ואם יחזרו להרוויח, תקוזז להם כמחצית מסכום המענק. כדי להיות חלק מהמאושרים שיקבלו נתח מקרן הסיוע בהיקף 6 מיליארד שקל, הם ייאלצו להוכיח פגיעה במחזור העסקים ולהציג מסמכים לפחות משנת 2018.

בני 67 ומעלה שעדיין עובדים ומרוויחים יותר מ־5,000 שקל לחודש לא יקבלו פיצוי. מיליון מבקשי עבודה, שרובם המוחלט הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), לא יקבלו תשלום עבור חודש מלא, אלא עבור שלושה שבועות בלבד. חוץ מזה, דמי האבטלה ישולמו להם רק אחרי פסח, והם ייאלצו להסתפק במקדמה של 2,000 שקל.

ועוד בענייני תשלומי מקדמות. זוכרים שנתניהו הבטיח שבעלי עסקים שהעבירו למס ההכנסה מקדמות (לפי מחזורי ההכנסות שהיו להם ערב המשבר) יקבלו את ההחזר באופן מיידי? אז הבטיח! אלה ששילמו כדין מקדמות עבור ינואר־פברואר בינתיים תקועים.

בדקתי מול שלטונות מס ההכנסה את הסיבה, והתברר כי המהלך כרוך באישור תקנות מיוחדות בוועדת הכספים - מה שעדיין לא נמצא על השולחן. בנוסף הסבירו במס ההכנסה כי הם עסוקים עד מעל הראש בטיפול במענק דמי האבטלה לעצמאים של עד 6,000 שקל. אז הובטח שמקדמות המס ששולמו יוחזרו עוד לפני הפסח, אבל לא הבטיחו באיזה פסח מדובר. בנוכחי כנראה שזה כבר לא יקרה.

בקיצור, כל האותיות הקטנות, הכוכביות וסימני השאלה גורמים לכך שתוכנית הסיוע נראית כמו חוזה משפטי, עם מילים כמו "הואיל ו...", "מרשי" ו"טל"ח" (טעות לעולם חוזרת). בפועל, מרבית העצמאים לא יזכו לסיוע, שהיקפו האפקטיבי נמוך במיליארדי שקלים.

הרבה יותר פשוט ויעיל היה לפצות את הנפגעים בהתאם לנוסח פיצוי תקנות מס רכוש, בלי שטיקים ובלי טריקים. אבל באוצר עדיין לא מבינים שרוב בעלי העסקים אינם רמאים אלא באמת כאלה שנקלעו לצרה צרורה. הם זקוקים יותר מתמיד לעזרת המדינה, שנעלה את שערי בתי העסק שלהם וזרקה את המפתחות לים.

שאלה נוספת: מניין נולד בכל זאת מספר הפלא של 80 מיליארד שקל? פקידי האוצר רצו לרצות את נתניהו וניפחו כל סעיף אפשרי. רצו שם אפילו להגיע למספר 100. אבל זה לא היה קורה גם לו היו דוחפים לתוכנית את פרויקט הרכבת לאילת. לכן נאלצו להסתפק ב־80 מיליארד שקל, שחלק גדול מהם מופנה לשלושה סעיפי הוצאה עיקריים: 11 מיליארד שקל למערכת הבריאות ולגופים ממשלתיים,  14 מיליארד שקל לביטוח הלאומי (תשלום דמי אבטלה למיליון חסרי תעסוקה) ו־19.5 מיליארד שקל ערבויות לקרנות אשראי (8 מיליארד שקל לעסקים קטנים, 6 מיליארד שקל לגדולים ו־4.5 מיליארד שקל כמנוף לחברות הבורסאיות).

יותר ממחצית מכספי הסיוע (44.5 מיליארד שקל, ליתר דיוק) אינם מיועדים במישרין לעסקים הקטנים או לגדולים. נכון להיום אושרו רק כ־300 בקשות אשראי מתוך כ־9,000 שהגיעו לבנקים. הסיוע לעסקים גדולים, כמו בתי מלון (מלונות פתאל שלחו שלשום 5,500 עובדים לחל"ת), אל־על, ארקיע, ישראייר ואחרים, עדיין לא יצא לדרך. יש לקוות שהכסף יגיע מיד אחרי הפסח, שכן הבנקים נמצאים עם האצבע על הדופק. לאומי לא יהסס לסגור את הברז לישראייר אם הכסף לא יגיע, ובנק הפועלים ינתק את צינור החמצן לאל־על ויעמיד את מטוסי הדרימליינר למכירה פומבית, כי עם המערכת הבנקאית אסור לשחק.

2. עבודה בעיניים

גל מבקשי העבודה, שחצה את רף המיליון, מהווה מכה קשה לכל שכיר. במגזר הפרטי הועסקו ערב המשבר 2.54 מיליון עובדים, ובציבורי 1.3 מיליון איש. 900 אלף מהעובדים במגזר הפרטי הוצאו לחופשה ללא תשלום, ו־100 אלף פוטרו. חופשה זאת מילה מכובסת, כי המובטלים אינם יושבים בטן־גב. במגזר הציבורי המצב קצת שונה. העובדים מובטלים על חשבון ימי החופשה שצברו. משכורתם לא נפגעה, והם יחזרו לעבודה אחרי פסח.

ההגדרה "חופשה ללא תשלום" נועדה לאפשר לביטוח הלאומי לשלם דמי אבטלה בתנאים מקילים (למשל, גם למי שעבד במשך חצי שנה ולא שנה). לפי אומדני הביטוח הלאומי, כ־200 אלף עובדי המגזר הפרטי לא יחזרו למעגל העבודה.

באוצר הקצו לביטוח הלאומי 14 מיליארד שקל למימון "החופשות", והשאלה היא: האם הכסף מנוצל נכון? ברור שלא! חלק מהמעבידים ניצלו את המצב כדי להגדיל את מכסות החופשה, כי זה לא בא על חשבונם. ניחא. אבל ניתן היה לחסוך לפחות חלק מההוצאה, לו הביטוח הלאומי היה מעביר חלק מהמובטלים מאונס למקומות עבודה המשוועים לידיים עובדות. ברשתות השיווק (כמו שופרסל), בחקלאות או אפילו במפעלי ייצור חיוניים מחכים להם כמו אוויר לנשימה. זה לא קורה, ובהמשך אסביר מדוע.

אל־על השביתה את פעילותה והוציאה יותר מ־5,000 עובדים לחופשה ללא תשלום. אתמול מסר המנכ"ל גונן אוסישקין את ההחלטה להאריך את משך ההשבתה עד 1 במאי. בהיעדר סיוע כלכלי מהאוצר אין לאן לטוס, למעט טיסות חילוץ. במצב נורמלי ניתן היה לנצל את פסק הזמן ולהעסיק לפחות חלק מהעובדים בתעסוקה חלופית. ידוע לי על טייסים/טייסות שעברו לעבוד בחקלאות בהתנדבות. כנ"ל ברשת מלונות פתאל, שהוציאה לחופשה 5,500 עובדים.

בספקית העץ בירמן משווע הסמנכ"ל מוטי בירמן לידיים עובדות: "אם יהיה סגר ומפעלי העץ והריהוט לא יוכרזו כחיוניים, לא נוכל לעמוד בלוחות זמני האספקה ובכמויות, דבר שיגרור השפעות שליליות נוספות בענף הבנייה ובקרב קוני הדירות".

ענף החקלאות בצרות. ברשתות מופצות ידיעות על חקלאים שבהיעדר ידיים עובדות נאלצים להותיר את התוצרת בשטח. חוץ מזה, סגירת השווקים הפתוחים, בתי המלון, המסעדות ובתי הקפה חיסלה יעדי מכירות מרכזיים. התוצרת מרקיבה בשדות. זה הוביל להתארגנות קבוצות רכישה לסיוע ברכישת הפירות והירקות. לולא המחסור בפועלים, סביר שיבוא העגבניות מטורקיה היה נבלם. לו חלק מהמובטלים היו מגיעים ללולנים, ייתכן שהיינו מוותרים על יבוא ביצים מספרד או מאוקראינה בגלל המחסור.

חזרה לביטוח הלאומי. המוסד אינו מסוגל להפעיל את שירות התעסוקה כדי לשנע עובדים למקומות חיוניים מסיבה פשוטה: מי שהוצא לחל"ת ומקבל תשלום, יאבד את זכאותו אם יעבוד תמורת שכר במקום עבודה נוסף. בגלל השטות הזאת עשרות אלפי עובדים מובטלים מאונס. מי שבכל זאת מוכן לצאת מהבית לעבוד, עושה את זה בהתנדבות.

אבל האתגר המשמעותי שעל הפרק הוא לחשוב כבר עכשיו על היום שאחרי. מה לעשות עם 200 אלף "הנופשים" בחל"ת, שלפי כל הסימנים לא יוחזרו למקום העבודה. עוד היום חייבים לחשוב מחוץ לקופסה על פתרונות חלופיים.

גונן אוסישקין (צילום: סיון פרג')גונן אוסישקין (צילום: סיון פרג')

3. כ"ץ וקרסו

אם לא תחול הפתעה, ובפוליטיקה כבר למדנו ששום הפתעה אינה מפתיעה, שר האוצר הבא יהיה ישראל כ"ץ. הפתעה רבתי תיחשב אם נתניהו יחליט ברגע האחרון לממש את הבטחתו המהדהדת למנות לתפקיד את ניר ברקת.

מאז 2013 התפקיד הכלכלי החשוב ביותר לא היה בידי הליכוד. שרי האוצר הקודמים, יאיר לפיד ומשה כחלון, עשו מה שהם רצו. נתניהו נאלץ להתכופף ולרקוד לחלילם בניגוד להשקפת עולמו. לפיד ניסה להעביר את חוק מע"מ אפס על הדירות. כחלון השיק את התוכנית היומרנית של מחיר למשתכן, הבריח את משקיעי הדירות ויזם את החוק הפופוליסטי להגבלת שכר הבכירים. נתניהו בלע ושתק. אבל כחלון הוא לשעבר. לפיד מיש עתיד הוא איש עם עתיד.

בוואקום שנוצר, כ"ץ הוא, לטעמי, האיש הנכון במקום הנכון. מבחינה פוליטית, הוא חזק מספיק לכפות על נתניהו מהלכים מקצועיים שבכירים אחרים בליכוד (כמו יובל שטייניץ) לא היו מסוגלים לכפות. הוא קשוב לדעתם של אנשי המקצוע ומחשיב אותם עד לנקודה מסוימת. בשורה התחתונה, הוא אינו נתון לשלטון הפקידים. הוא מסוגל לאכוף את דעתו עליהם, והמילה האחרונה היא תמיד שלו. את משרד התחבורה ניהלה אשת המקצוע קרן טרנר, ולתפקיד יו"ר הרכבת מונה אלוף במיל' דן הראל. מנכ"ל האוצר שימנה לא יהיה פוליטרוק, אלא איש מקצוע שאינו שנוי במחלוקת.

בתפקידו כשר התחבורה הצליח כ"ץ במשך עשור לשלוף מהאוצר תקציבים גדולים יותר מהתקציבים של השרים שקדמו לו. באים אליו בטענות בנוגע לפקקים, אבל שוכחים את המסילות שרישת ושחיברו את הפריפריה למרכז. הלוואי שלפני עשור הוא ולא ליצמן היה מתמנה לשר הבריאות. סביר שהיא הייתה מחוברת למכשירי הנשמה ושבימים אלה הייתה נראית שונה לחלוטין. כבר אין עוררין על הצלחת רפורמת "השמיים הפתוחים", שהנגישה את חו"ל לתושבי ישראל. קשה גם להתעלם מרפורמת הנמלים. אבל אסור גם להתבלבל - כ"ץ מחובר לחברי המרכז וקורץ בעין תורנית לפוליטיקה. הוא הקשה על כניסת אובר לישראל בזכות הלובי של נהגי המוניות. עובדה שדחה ערב הבחירות את "רפורמת המונים" במוניות, בדיוק מאותם שיקולים.

כ"ץ ייכנס לאוצר בתקופה המאתגרת ביותר מבחינת כלכלית. הגירעון יזנק ל־10% מהתוצר (כלומר ל־135 מיליארד שקל), ואם וכאשר תוכנית החילוץ הכלכלית, בהיקף 80 מיליארד שקל, תופעל במלואה - חובות המדינה יזנקו ל־70% מהתוצר. שר האוצר החדש ייאלץ לחפש מקורות תקציביים חדשים כמה שיותר מהר כדי לסגור את הבור התקציבי. מספר רעיונות: הפעלה מחודשת של התוכנית לשחרור "הרווחים הכלואים" שיעודדו חלוקת דיווידנדים במיסוי מפוחת; והפעלתה מחדש של "התוכנית לגילוי מרצון", המיועדת למעלימי מסים, והפעם לגלות נדיבות גדולה גם ביחס לתושבים מקומיים (ולא רק לבעלי חשבונות בחו"ל). נכון שזה לא צודק ביחס למשלמי המס השומרים על החוק, אבל בחירום צריך ללמוד לסתום את האף וללכת קדימה.

ישראל כ''ץ  (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)ישראל כ''ץ (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

4. מרץ השחור

למי שהספיק לשכוח, השפעת וירוס הקורונה על הכיס בחודש מרץ הייתה קטלנית במיוחד. קרנות ההשתלמות וקופות הגמל הסולידיות איבדו 9.3% בעקבות קריסת הבורסה. מהקופות המתמחות בהשקעה במניות התנדפו כ־18%. זאת הייתה מנת חלקם של כל אפיקי ההשקעה. אף אחד לא נמלט, כולם נכנעו לווירוס. ברבעון הראשון של 2020 תמונת המצב גרועה יותר, והקופות הסולידיות מחקו 11.4%. מי שחסך בקרן השתלמות 100 אלף שקל, יופתע לגלות שמהחשבון נעלמו כ־11 אלף שקל בממוצע.

בהנחה שהקופות וקרנות ההשתלמות הן השקעות "סולידיות", התוצאה מאכזבת. הסיבה למכה הייתה הירידות החדות בשוקי המניות ובאיגרות חוב בארץ ובחו"ל. מדד ת"א 35 איבד 17.0%, ומדד ת"א 125 (125 המניות הגדולות) 17.2%. מי שהגיע לגיל הפנסיה (בהנחה שחסך בקרנות הפנסיה החדשות), יגלה שאיבד במכה אחת כ־10% מהצבירה שנועדה ליום סגריר.

בחוסר הוודאות הנוכחי שוגרה השבוע בשורה מרעננת ל־270 אלף עמיתי הקרנות הוותיקות. אבי ניסנקורן סיכם עם האוצר שהקיצוץ של 1.3% בזכויות עקב אי־העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים יידחה לינואר 2021.

לאן הולכים מכאן? תחילה לאקטואליה. הוועדה המוניטרית בבנק ישראל תתכנס ביום שני הקרוב להחליט על גובה הריבית במשק. מאז ההחלטה האחרונה מפברואר - העולם התהפך. למרות זאת, ובניגוד לציפייה של אנליסטים רבים, הריבית לא תרד. כתחליף, בנק ישראל חייב להטיל את מלוא כובד משקלו כדי למנוע מהמערכת הבנקאית לנצל את המצוקה ולהקפיץ את הריבית דרך הגידול במרווחי הסיכון.

אף על פי שהריבית לא תרד, הנגיד אמיר ירון עשה החודש הרבה למען הבורסה כדי להצדיק את המשכורת. הוא פרש רשת ביטחון של 50 מיליארד שקל לרכישת איגרות חוב, ובהמשך ויתר על 15 מיליארד דולר מיתרות המטבע כדי לבצע "עסקאות החלף" ולשפר את הנזילות במט"ח.

במבט צופה פני העתיד, המחירים בבורסה יושפעו מעתה ואילך משני גורמים עיקריים: הראשון והחשוב יותר הוא החזרת אמון המשקיעים וטיפול מהיר בפחדים שהבריחו אותם מהשוק. השני הוא המהירות שבה הכלכלה הישראלית תעלה מחדש על הפסים, בתקווה שזה יהיה מיד אחרי פסח. גורמים אלה תלויים בנגיד בעירבון מוגבל. הם תלויים הרבה יותר בממשלה. הציבור מאס בנדנדה הפוליטית ומעוניין בממשלה, עם או בלי טיבי, או עם או בלי גנץ. ממשלה שתחזור לתפקד כמה שיותר מהר ותתחיל לקבל החלטות, תשקם את האמון במשק ואיתו גם את הבורסה לני"ע.

5. היהלום שבסגר

כשאני נוסע מדי פעם ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן בואכה תל אביב, אני נזכר בשלט הענק שהיה תלוי על בניין הבורסה: "היהלומים - ענף היצוא מספר אחת של ישראל". אז זהו, שלא עוד.

משהו רע עובר על ענף היהלומים, שנחשב בעבר ליהלום שבכתר של המשק. אולם המסחר ברמת גן, שבו התגלגלו בלחיצת יד עסקאות במיליארדי דולרים, חשוך כמו סמטה אפלה מוכת קורונה בשנגחאי. השערים נעולים ומסוגרים כמו הגן הסגור משירו של יהונתן גפן. אין טיסות נכנסות. אין מבקרים מסין, ובטח לא מבקרים עטויי כאפייה ממדינות המפרץ שהגיעו בחשאי והסתובבו ברחובות תל אביב ורמת גן.

המספרים מדברים בעד עצמם: ירידה של 850 מיליון דולר בהיקף הסחר של יהלומים מלוטשים בחודש מרץ. מתחילת 2020 הירידה הסתכמה ב־1.8 מיליארד דולר. יצוא היהלומים המלוטש ירד ב־2019 כבר ב־20%, מ־5 מיליארד דולר ל־3.9 מיליארד דולר. הקורונה קיזזה ברבעון הראשון של 2020 כ־2 מיליארד דולר נוספים מהמכירות. הונג קונג סגרה את שעריה, ומספר הקניינים בבורסה צנח מ־8,500 איש ל־400 בלבד.

לפני כשנתיים הכל נראה אחרת. נחתמו ההסכמים עם הרשויות להלבנת הון, ונשיא היהלומים יורם דבש גיבש מתווה לתשלום מסים. אז הכל נראה ורוד. הענף עלה על מסלול המראה, אבל כמו שנהוג לומר, הצרות באות בצרורות. משבר הסחר עם סין (באמצעות המסחר בהונג קונג) פגע קשות. הפגנות הסטודנטים בהונג קונג גררו סגירת מאות חנויות יהלומים, והיצוא ספג מכה נוספת.

"המכה הסופית ירדה עלינו כשאמריקה הצטרפה למשבר הקורונה. הדבר גרם לשיתוק כללי. רחוב 47 במנהטן (רחוב היהלומנים) נחסם לחלוטין, ובכל מקרה אין לאף אחד עניין לקנות בימים אלה יהלומים, הנחשבים למוצרי מותרות", אמר לי דבש והוסיף: "אנחנו הראשונים להיכנס לכל משבר, ואנחנו גם האחרונים לצאת, מפני שאנחנו ענף מותרות. הירידה בפעילות מגיעה ל־90%, ודבר כזה לא היה מעולם. שלחתי את מרבית עובדי ההתאחדות הביתה. כ־7,000 עובדי מלטשות יצאו לחופשה ללא תשלום".

ומה אתם עושים למענם?
"באנו לקראת החברים וקיצצנו ב־50% את התשלום החודשי הקבוע ואת דמי האחזקה ב־33%. במקביל שלחנו לחל"ת 70% מהעובדים. אנחנו לא עסקים קטנים אלא בעלי חברות, ואסור שלרגע ישכחו אותנו, כי יש לנו תרומה חשובה לכלכלה".

בהתאחדות היהלומים מעריכים את הפגיעה ברווחים ב־400 מיליון דולר. זה אומר שמשלמים פחות מס הכנסה. על מכירת יהלומים לא גובים מע"מ. הקניינים בחו"ל הפסיקו להעביר כספים. שר הכלכלה אלי כהן נמצא בקשר יומיומי עם ההתאחדות ומנסה לעזור. דבש: "גם אותנו כבעלי חברות חייבים לפצות ולהזרים כסף, כדי שנמשיך להחזיק עובדים. מה שקורה היום בלתי נסבל. הרעיון להפעלת קרן ההלוואות הוא מצוין, אבל מרוב בקשות יש פקק. לזכות הבנקים ייאמר שהם מגלים סבלנות, ואין בעיות של החזרות צ'קים".

יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים (צילום: יח''צ)יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים (צילום: יח''צ)

6. עושים חשבון

מבחינת איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, משבר הקורונה הוא האתגר המשמעותי ביותר מאז בחירתה לתפקיד בקיץ 2018.
"אני כל הזמן עם האצבע על הדופק. אני בקשר שוטף עם שלומי אוחיון, סמנכ"ל השירות במס הכנסה, ובעקבות כך אני מפרסמת לחברי הלשכה עדכונים על תוכנית הסיוע והמענקים. עוד לא עברו תקנות, והרבה דברים יוכלו להשתנות", אומרת לי שטרק.

תוכנית החילוץ עונה על הציפיות שלך?
"חלק מהותי מהפרטים שלה מעורפל גם לאחר הצגתה. המענק בגובה שני תשלומים מיועד ל־250 אלף איש, בתנאי שההכנסה היא עד 20 אלף לחודש. תחילה הגבילו את הסיוע לגיל 28 ומעלה, ולאחר מכן שינו. גם בעניין המענק לא הוגדר מהו עסק שנפגע, ועדיין לא ברור מי נחשב לעסק כזה. לכאורה יש הרבה הטבות, אבל זה לא הכיוון הנכון. הכיוון היחיד הוא הפיצוי לפי תקנות מס רכוש. מה שקובע הוא בכמה ירד מחזור העסק ומה קרה לעלויות העובדים. אם נפגעת, תקבל. לא צריכה להיות הבחנה בין עצמאים לבין מי שפועל כחברה. מנגנון הפיצוי הנוכחי מגדיל את האפליה בין עצמאים לבין יחידים".

מה אתם כרואי חשבון רואים כאשר אתם פותחים את הספרים של הנישומים?
"אנחנו חווים התמוטטות רצינית, לא רק לגבי העסקים הקטנים שנסגרו בגלל המגבלות. כל הנושא של החל"ת היה שגיאה גדולה, כי מוותרים סתם על עובדים ומגדילים את היקף סגירת העסקים. וכאן נוצר מעגל קסמים, שבו לבעל העסק יש תירוץ להודיע לבעל הנכס שלא משלמים שכר דירה. אבל בעל הנכס עצמו חייב לשלם עבורו משכנתה. אני צופה התמוטטות של בעלי נכסים שצריכים לשלם משכנתאות. האופנה שלא משלמים חד־צדדית שכר דירה היא הרסנית, והיה צריך לתת לה מענה בתוכנית החילוץ. אם במקום חל"ת היו מעניקים פיצוי בהתאם לתקנות מס רכוש, היה תמריץ להשאיר את העובדים, והמדינה לא הייתה נאלצת לשלם כל כך הרבה דמי אבטלה. החל"ת היא המצאה שאינה מעודדת את העסקים להמשיך ולהתקיים".

ומה המצב אצלכם במשרדי ראיית החשבון? איך שורדים?
"חלק מהמשרדים נאלצו להתייעל בגלל המצב ובגלל הירידה בהיקף ההכנסות מלקוחות בקשיים. אנחנו נמצאים בקו החזית, ולא במקרה אנחנו מוגדרים כשירות חיוני. אנחנו נמצאים בקשר ישיר מצד אחד עם מקבלי ההחלטות, ומצד שני עם סמנכ"לי הכספים בחברות ציבוריות, ומסייעים בנושא פירוש ההנחיות בענייני מסים, ביטוח לאומי, חל"תים, קרנות סיוע לעסקים ועוד. מבחינתנו, מדובר באחריות עצומה.
"אנחנו בקשר שוטף עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, רשות המסים, רשות ניירות ערך, רשם החברות ורשם העמותות, רשות התאגידים, משרד המשפטים ועוד. בוועדות הכנסת מתייעצים איתנו ומאמצים את ההמלצות שלנו. מבחינתם, אנחנו האוטוריטה המקצועית, למשל בנושא הקושי להשגת כספים בקרן לערבות המדינה ובעניינים נוספים".

האם נכונה הטענה שהבנקים מערימים קשיים על בעלי העסקים?
"העמדה של הבנקאים מול בעלי העסקים היא מאוד קשוחה. הם מנהלים מדינות סיכון זהירה ושמרנית. אני לא רואה שהחוזרים המקילים של המפקחת על הבנקים, חדוה בר, לגבי שחרור כספים והלוואות, עושים עליהם רושם. הריבית גבוהה מאוד, יש קושי לקבל מימון, ויש השפעה שלילית של צ'קים חוזרים. נכון, הבנקים אינם הופכים את הלקוח למוגבל, אבל מי שחזרו לו צ'קים מצבו מוחמר מבחינת דירוג האשראי במאגר הכללי. אצלנו, רואי חשבון, המצב סביר, ואלה שפנו לקבלת הלוואות לא נתקלו בקשיים. אנחנו דואגים להגיע להסדרים מועדפים לקבלת הלוואות, כמו שיתוף פעולה עם בנק לאומי".

מה לגבי רואי החשבון שצריכים להתכונן לבחינות המועצה?
"בחינות המועצה בחשבונאות ובביקורת בחשבונאות יתקיימו כרגיל בחודש יולי. האוניברסיטאות ממשיכות ללמד. אבל אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי המצב, ובמידת הצורך נתערב. אם נראה שיש בעיה ושאחרי הפסח העניינים לא נרגעו, נלך לדחיית המועד. תהיה בהחלט התחשבות בסטודנטים, ואנחנו משתדלים לשמור על נורמליות. מאידך, לגבי המתמחים במשרדי רואי החשבון יש מספר בעיות בגלל אי־צבירת ותק. אנחנו מתערבים בנושא ומקווים לבשורות".

לסיכום, האם את אופטימית ביחס ליציאה מהמשבר?
"אני מאוד מפוכחת וזהירה. יש לקוחות עסקיים במצב כלכלי גרוע מאוד, במיוחד בתחומי תיירות, מסעדות, מלונאות ותעופה. אנחנו כרואי חשבון מבחינים בדיוק בקשיים ביכולתם לעמוד בהתחייבויות, והולכים לקראתם. כולם נמצאים באותה סירה. נכון לעכשיו, המצב נוראי. לצערי, מקבלי ההחלטות עדיין לא הפנימו את גודל המכה ואת עומק המשבר. המצב קטסטרופלי, ויש להזרים מיידית את הכסף ולא להמתין לאחרי הפסח".

[email protected]