דרושים מקצוענים: משבר הקורונה פשוט לא מנוהל

עד כה נחשבה ישראל למודל להתנהלות בחירום, אבל הפעם נראה שהעולם כבר לא יבוא ללמוד מאיתנו. קבלת ההחלטות תזזיתית ואקראית, וההחלטות המוצהרות לא מתבצעות

אלון בן דוד צילום: רונן פדידה, ערוץ 10
משה בר סימן טוב
משה בר סימן טוב | צילום: פלאש 90
2
גלריה

בין בידוד אחד למשנהו הבליח השבוע ראש הממשלה להופעה אחת שכן זכתה לטיפול מאפרת, ועדיין נראה אפור. אין מה לקנא בו על התפקיד שהוא נדרש למלא היום, אבל נתניהו הוא שבחר לנהל את המשבר לבדו. הוא נסמך לחלוטין על הנהלת משרד הבריאות: משה ("יהיו כאן 10,000 מתים") בר סימן טוב, פרופ' איתמר ("חולים בלי סימפטומים לא מידבקים") גרוטו ופרופ' סיגל ("אין תועלת במסיכות... בעצם יש!") סדצקי.

משיקוליו בחר נתניהו שלא להאציל סמכויות ניהול למשרד הביטחון ולרשות החירום הלאומית וגם לא למשרד לביטחון הפנים, שאמור לנהל מצבי חירום אזרחיים. במקום זה הוא נסמך על המרכז לניהול משברים לאומיים (מנ"ל) כגוף האופרטיבי, שמופעל על פי ההנחיות שיוצאות ממשרד הבריאות. כל שאר משרדי הממשלה פועלים תחת המנ"ל - רק משרד הבריאות מעליו. אין לו גם גוף הסברה, וכך המשבר הזה מתווך לציבור על ידי ראש הממשלה ובר סימן טוב, שספק אם הוא הדמות המתאימה לתפקיד מסביר לאומי בימים כאלה.

אין ספק שהעומדים בצמרת משרד הבריאות הם אנשים ברוכי כישרונות, אבל הם לאו דווקא מוכשרים בניהול מצבי חירום. משרד הבריאות הוא גוף מטה מצומצם, שיודע להנחות, אבל לא לנהל אופרציות, בוודאי שלא ברמה הלאומית. בר סימן טוב הוא אולי מנהל מבריק של מערכות בריאות, אבל כשהוא עומד ומכריז על קצה של שנת הלימודים - אתה תוהה אם הוא גם מומחה בניהול מערכות חינוך.

כלל בסיסי בניהול מערכות בחירום הוא הצבת הגופים המנחים מתחת לאופרטור: שורה של מומחים, שמעליהם מנהל שידע לאזן בין המלצות המומחים מהתחומים השונים ולתרגם אותן לביצוע. כאן עשינו ההפך: שמנו את המומחים (משרד הבריאות) מעל האופרטור (המנ"ל), ואפשר כבר לאבחן שזה לא ממש עובד. כמו שלא ניתן לגיאולוגים לנהל אירוע של רעידת אדמה - גם המשבר הזה לא צריך להיות מנוהל על ידי רופאים.

ראש שירותי הבריאות לציבור, פרופ' סיגל סדצקי
ראש שירותי הבריאות לציבור, פרופ' סיגל סדצקי | צילום: צילום מסך

גם מערכת הבריאות נחשפת כאן בחולשתה. אם יש דבר מועיל שיצא מהמשבר הזה הוא שקיבלנו כמדינה הזדמנות לתרגול מצב חירום לאומי שחושף את כל החוליות החלשות במערכת הציבורית שלנו ובראשן ניצבת מערכת הבריאות. זו המערכת שאמורה לטפל באלפי נפגעים ישראלים בתרחיש של מלחמה ממושכת בצפון, והיום היא רצה לקושש מיטות אשפוז וציוד לטיפול נמרץ. עכשיו קיבלנו הזדמנות לזהות את החולשות, וזה מבלי שנופלים לנו טילים על הראש.

הבעיה במלחמה תהיה לא רק הטילים שייפלו בעורף. במשבר הנוכחי צה"ל תורם את כל הרופאים שלו לטובת המערכת האזרחית - במלחמה הוא יהיה חייב לגייס רופאי מילואים שיצטרפו לכוחות בחזית וידלדלו עוד יותר את מצבת הרופאים במערכת האזרחית. במשך שנים קיבלה מערכת הבריאות תקציב שייעודו היערכות לחירום. אפשר היה לצפות שיהיו ערוכים טוב יותר, בכוח אדם, בציוד וביכולת ליצור תמונת מצב עדכנית ומדויקת.

פיקוד העורף, הגוף המאומן ביותר בישראל לפעולה בשעת חירום, התגייס בשמחה למשימות שכבר הוטלו עליו, וככל שהמשבר יתמשך - יועברו אליו עוד משימות. על הדרך מנסים שם לפתור בעיה ישנה - יצירת תקשורת אחידה בין כל גופי החירום בישראל: צה"ל, המשטרה, כיבוי אש ומד"א.

יש לעורף גם הזדמנות להתאמן בהפעלת גופי ההתנדבות האזרחיים. באופן טבעי יש ירידה בימים האלה בתרומות לעמותות הסיוע למיניהן, שמוצאות את עצמן עם פחות כסף אבל עם הרבה מתנדבים נמרצים. פיקוד העורף ינסה לרתום את המתנדבים האלה ולארגן אותם לפעולה תחתיו.

מאחר שהמשבר הזה לא עומד להסתיים, עוד לא מאוחר למנות אופרטור שינהל אותו, תחת ראש הממשלה. זו לא חייבת להיות דמות פוליטית, אלא אדם בעל ניסיון בהתנהלות בחירום והפעלת אופרציות גדולות. מישהו שיידע לנסח אסטרטגיית פעולה ולהציג לציבור את הנתיב ליציאה ואת האור, ולא רק הפחדות.

גם קצת פרופורציה לא תזיק: מאז פרצה הקורונה לחיינו לפני כחודש מתו כ־4,000 ישראלים ממחלות זיהומיות, דלקת ריאות, סרטן ושאר מרעין בישין. אל המספר הזה נוספו בימים האחרונים גם ישראלים שניתן היה להציל אותם, אבל חששו לגשת לבית החולים במצב הזה ולקבל את הטיפול שהיו זקוקים לו. גם הם היו חולים, גם הם היו זקוקים לדאגה וגם הם היו, כל אחד ואחת, עולם ומלואו.

תגיות:
משרד הבריאות
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף