בדיוק שבוע מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על תוכנית ההצלה בהיקף של 80 מיליארד שקל, נראה ששום דבר לא זז, אף שהיו ניסיונות שיפור תוך כדי תנועה. גם אתמול, כמו לפני שבוע, ארגוני העצמאים יצאו להפגנות בשטח. הטענות בסגנון אין סיבה להפלות לטובה את השכירים לעומת העצמאים הנדבקים בדיוק באותו נגיף חזרו על עצמן. כדי לרדת לרזולוציות של הטיפול במשבר יש לחלק את הנפגעים לשלושה סקטורים: השכירים, העצמאים והעסקים הגדולים.

השכירים מטופלים דרך הביטוח הלאומי. העסקים הקטנים, העצמאים והעסקים הגדולים דרך קרנות הסיוע של האוצר ומס הכנסה. ל־1.05 מיליון שכירים במגזר הפרטי שהוצאו לחופשה ללא תשלום שולמה עבור מרץ מקדמה של כ־2,000 שקל. במהלך אפריל הם יקבלו את יתרת התשלום. זו תרופה מיידית, אם כי חלקית לגורלם העגום. גם אם ימשיכו באפריל ובמאי לקבל את דמי האבטלה (בגובה של עד 10,500 שקל לחודש) עתידם לוט בערפל.

לא ברור כמה מתוכם יחזרו למעגל העבודה. להערכתי, כ־300 אלף מהם ייאלצו לחפש ג'וב אחר. תשלום דמי האבטלה בעיתוי הנוכחי מזכיר טיפול חמלה בתרופה ניסיונית לחולים סופניים. חייבים להתחיל מיידית וללא דיחוי באיתור מסלולי תעסוקה חלופיים. חלוקת מתנת חג של 500 שקל לילדים ולנזקקים (שלא תגיע לפני החג) כמוה כזריקת טשטוש למי שספג חבטה קשה. זה בדיוק כמו לחלק דגיגים במקום לחלק את החכות.

מאות אלפים מעובדי הסקטור הציבורי ועובדי המדינה הוצאו לחופשה על חשבון ימי החופשה שצברו. הגורל של חלקם נתון בסימן שאלה. המגזר הציבורי ייאלץ לעבור ניתוח לקיצור קיבה מבחינת כמות המועסקים.

המגזר השני כולל 475 אלף עצמאים ובעלי עסקים קטנים, שפעילותם הרעשנית אך האפקטיבית שינתה משהו וגרמה למקבלי ההחלטות לחשב מסלול מחדש. אגב, באוצר מתעלמים בינתיים משכירים בעלי שליטה ומעשרות אלפי פרילנסרים. לעצמאים הובטחו דמי אבטלה לחודשיים בהיקף 6 מיליארד שקל, דחיית תשלומי ארנונה, חשמל ומים, החזר מקדמות מס ששולמו בינואר־פברואר כפיצוי על סמך הירידה במחזור העסקים וקרנות אשראי בהיקף 8 מיליארד שקל. בעיה קשה, תשלומי דמי השכירות, לא נפתרה.

רשת הביטחון המוצעת לעצמאים נרקמה מחורים גדולים שרבים נופלים דרכם. נשיא ארגוני העצמאים רועי כהן היטיב לבטא את מצב הרוח כשהטיח אתמול בוועדת הכספים ביקורת נוקבת במנהל רשות המסים ערן יעקב. "למה אתה מדבר על מי שמקבל מענק ולא על עשרות אלפי העצמאים שהפקרתם ללא מענק? ישנה תחושה שכל מה שאתם עושים זה למצוא דרכים לקמוץ את היד נגד העצמאים", אמר.

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי הטעים: "הניתוח הצליח, אבל החולה מת. אגף התקציבים נתן מענק מגוחך רק לשליש מהעצמאים. שני שלישים לא זכאים לו בכלל. 125 אלף חברות גם נשארו בחוץ".

ראשי הארגונים וגם חברי כנסת מסכימים שהעסקים הקטנים נמצאים בפני שוקת שבורה. קרן האשראי מקרטעת, אף שעד כה הוגשו 20 אלף בקשות. מנהל רשות המסים גילה ש־105 אלף עצמאים כבר קיבלו זכאות למענק בגובה ממוצע של 4,000 שקל. לדבריו, פוטנציאל הפיצוי הוא ל־300 אלף עסקים. הוא הבטיח שישופרו תנאי הזכאות. אשרי המאמין.

הבנקים לא ייתנו כסף כשהסיכוי לקבלו הוא אפס. ייתכן שהפתרון הוא בהצעת שר האוצר למנהלי הבנקים להקמת קרן חילוץ לעסקים בעלי סיכון גבוה, אלא שהזמן דוחק. אשראי זה דבר טוב, אבל הסיסמה אשראי ורע לי במקרה זה נכונה מתמיד. מישהו צריך להחזיר את הכסף.

סיכוי ההישרדות היחיד הוא קבלת כסף במזומן דרך מנגנון פיצוי המתחשב בירידה במחזור העסקים, כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה. זוהי מלחמת הקורונה. אין סיבה שלא להפעיל את הפיצוי. מתווה פיצויים זה מומלץ על ידי כל ראשי הארגונים העסקיים שהציגו בימים האחרונים את המלצותיהם לתוכניות חילוץ. גם פוליטיקאים כמו יאיר לפיד (יש עתיד), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) וניר ברקת (הליכוד) חשפו תוכניות סיוע בהיקף 140 מיליארד שקל על בסיס מנגנון פיצוי מיידי.

הגורם השלישי שאמור להיות מטופל במסגרת תוכנית הסיוע הוא העסקים הגדולים, שלטובתם הוקמה קרן אשראי בערבות המדינה בהיקף שישה מיליארד שקל. הסכנה המיידית שעל הפרק נוגעת לגורל חברת אל־על, וזאת בדיוק הדילמה. לאיזה עסקים גדולים יש זכות קיום? האם כולם חשובים כמו חברת התעופה או שיש עסקים כמו בתי המלון שחלקם אולי צריכים להיסגר? הזמן דוחק ולוח הזמנים לקבלת החלטות מתקצר. יש לגבש עוד במהלך הפסח תוכנית חירום עדכנית.