ביום שבו העולם יעבור את נקודת השיא של ההתמודדות עם נגיף הקורונה ואנשים יחזרו לרחובות, נבין את ההשפעה האסטרטגית של המשבר על העולם. גורמי מודיעין ישראליים, שכבר חושבים על היום שאחרי, מעריכים כי נראה סדר עולמי חדש שבו גופי ענק כלכליים יתעצמו ומדינות שנחשבו חזקות והתגלו כחלשות בעת המשבר יירדו מגדולתן. 

לצד הבעיות שהתגלו אצלנו במידת המוכנות ובפערים בניהול החירום, התפרצות הנגיף הביאה לידי ביטוי גם את החוזקות של מדינת ישראל, בעיקר בתחומים של שליטה במידע, בינה מלאכותית, מודלים לחיזוי וניטור אלקטרוני. העוצמות הצבאיות המודיעיניות תורגמו מהר לסיוע להתמודדות עם הקורונה, ובזכות יכולות האלתור הגבוהות וההסתגלות המהירה, נראה כי מערכת החירום הלאומית התייצבה השבוע והיא פועלת ביעילות גבוהה יותר כעת.

במודיעין הישראלי מעריכים כי ההשפעות ארוכות הטווח של המשבר עשויות להיות דרמטיות במזרח התיכון. בתשע השנים האחרונות האזור נמצא בטלטלה, ומגיפת הקורונה תפסה מדינות רבות כשהן סובלות מקשיים כלכליים ובזמן שמחאות חברתיות מתנהלות בשטחן. משטרים רבים כשלו ביכולתם לנהל את חיי היומיום במדינתם, ואינם מצליחים להתמודד עם המשבר הנוכחי. נראה שביום שיחזרו ההמונים לרחובות, הם יחוו זעזועים גדולים יותר. 

לפי הערכות גורמי המודיעין, מספר המתים באיראן גבוה פי שלושה או ארבעה מהמספר המדווח, ונראה שהציבור באיראן יודע כי המשטר מסתיר ממנו את תמונת המצב המלאה. בעקבות הפלת המטוס האוקראיני בשוגג וניסיון הטיוח של האיראנים והשקרים שסיפרו בטהרן לאחר חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני על ידי האמריקאים, הביקורת הציבורית על שיטת ההסתרה של המשטר גוברת. 

קורונה באיראן  (צילום: WANA (West Asia News Agency)/Ali Khara via REUTERS)קורונה באיראן (צילום: WANA (West Asia News Agency)/Ali Khara via REUTERS)


בישראל נזהרים מלקבוע כי משבר הקורונה והמצב הכלכלי הקשה יסכנו את היציבות השלטונית של הרפובליקה האסלאמית של איראן, אבל ברגע שהאזרחים יורשו לחזור לרחובות - והמגבלות צפויות להיות מוסרות כבר בשבוע הבא - האתגר שיעמוד בפני משטר האייתוללות צפוי להיות גדול במיוחד. ככל שהאזרחים יבינו את חומרת המצב הכלכלי והמדיני, ייתכן שנראה מחאות ענק שמתפתחות ברחבי המדינה. 

ניסיונו של המשטר למנף את המצב הכלכלי להקלה בסנקציות אינו עולה בידו בשלב זה. אם כי בישראל לא מזהים ניסיונות של האיראנים לנצל את המשבר העולמי כדי להתקדם לעבר הפצצה הגרעינית. אומנם המגמה המטרידה של המשך צבירת אורניום מועשר ברמתו הנמוכה נמשכת, אבל בחודש האחרון נראה שאין שינוי בהיקפו.

# # #

מדינות נוספות צפויות להיות מושפעות מהקורונה. לבנון למשל, שרק לפני חודש הכריזה על חדלות פירעון. גם שם המשבר משפיע על ענף התיירות, אחד מעמודי התווך של הכלכלה של מדינת הארזים. עם שוך המשבר מדינות שנוהגות לסייע כלכלית ללבנון לא יעמדו בתור עם ארנקים פתוחים, כאשר האתגרים הכלכליים אורבים להם בביתם.

למצב בלבנון השלכות גם על מעמדו של חיזבאללה ומצבו הכלכלי. בישראל מבחינים בשבוע האחרון בניסיון של חסן נסראללה לייצב את מעמדו באמצעות נאומים לאומה, הצבת תוכנית כלכלית והפעלת מאמצי סיוע אזרחיים. נראה שהוא מנסה ליצור לעצמו תדמית של המבוגר האחראי במדינה. אבל מצבו של ארגון הטרור קשה. לא רק מצבו הכלכלי. בישראל רואים ירידה משמעותית בהעברת משלוחי נשק מאיראן אל חיזבאללה. זהו גם אחד ההסברים לירידה בנפח הפעילות של חיל האוויר באזור בחודש האחרון. במערכת הביטחון מעריכים שבשלב זה הארגון לא קיבל לגיטימציה מלבנון לפרובוקציות כלפי ישראל. 

יחד עם זאת יש לזכור שגם אם האיומים המיידיים פחתו, בעת מצוקה נוהגים אויבי ישראל להסיט את שסתומי הלחץ שלהם מבפנים החוצה. תרחיש כזה לא סביר בלבנון, אך עלול להתרחש ברצועת עזה. במערכת הביטחון מעניקים ציון טוב לחמאס על ניהול משבר הקורונה בעזה. ההערכה היא כי אין אפשרות לדעת מה מספר החולים ברצועה. התפשטות דרמטית של הנגיף שם מטרידה את ישראל, שחוששת מפני איבוד שליטה. ארגוני הביטחון אצלנו נערכים לתרחישים שונים, בהם ניסיון של המונים להגיע לגדר, ירי רקטות כאמצעי להפעלת לחץ ועוד אפשרויות שעלולות להפוך את התמונה למורכבת הרבה יותר. 

מרכז בידוד בצפון רצועת עזה (צילום: משרד הבריאות ברצועת עזה)מרכז בידוד בצפון רצועת עזה (צילום: משרד הבריאות ברצועת עזה)


נראה שכרגע מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר לא מוביל להסלמה, למרות האיום המפורש שנשמע מצדו: "אם בעזה לא ינשמו, גם בישראל לא ינשמו ויירדו למקלטים". המשפט הזה הובן בארגוני הביטחון כדרך של ניהול משא ומתן דרך התקשורת וכאמצעי לחץ לקבלת סיוע, מימון ואמצעים ללחימה בנגיף. הג'יהאד האסלאמי מיישר קו עם חמאס, מה שמסביר את ההיקף הנמוך של ירי הרקטות מהרצועה לאחרונה. 

גם אם לא יגידו זאת מפורשות, במציאות המזרח תיכונית המוזרה שלנו חמאס צריך את ישראל איתו ולא נגדו. לא במקרה שני הצדדים מנסים בעת הזו, לפי פרסומים בתקשורת הערבית, לקדם תוכנית בחסות הקורונה שתוביל להתקדמות משמעותית בנושא השבויים והנעדרים. כך לצד האיומים, בעזה ובירושלים מזהים הזדמנויות. אם כי הפערים עדיין גדולים ובישראל סבורים כי הסיכוי להתקדמות לא גבוה במיוחד. 

בשלב הזה חמאס מעדיף לא להגיע לעימות עם ישראל, אלא להמשיך תחת המתווה של ההסדרה, המשרת אותם גם בהתמודדות עם הקורונה. התמונה תשתנה אם תהיה התפרצות משמעותית של הנגיף ברצועה, או אז נראה שחמאס יפנה את האש כלפי ישראל, גם בניסיון לכפות סיוע יותר משמעותי. בישראל לא זקוקים לתזכורת כזו, כאן מבינים את הצורך בשיתוף פעולה במאבק נגד הווירוס גם בלי הפעלת טרור.

# # #

גם תפקידה של הרשות הפלסטינית בהתפשטות הנגיף זוכה לציון טוב ממערכת הביטחון. הרשות עובדת ביעילות, באופן מסודר ובתיאום מלא עם ישראל גם בהיבט הביטחוני וגם בהיבט האזרחי, ומצליחה לאכוף את ההסגר והמשמעת בקרב הציבור. 

ברשות הפלסטינית מבינים את ההשלכות האפשריות על שלטונם אם האירוע ייצא משליטה. בישראל נרתמים לסייע גם משום שמבינים אצלנו כי קריסה תפקודית של הרשות תגלגל את הנגיף לפתחנו, שהרי הוא לא עוצר בגדר ההפרדה. קריסה כזו עלולה להגביר את האתגרים הביטחוניים ואיומי הטרור. לכן האינטרס של כל הצדדים הוא שהרשות תמשיך לנהל את העניינים בשטחה בסיוע ובתמיכה של ישראל. בינתיים משבר הקורונה מהווה גם הזדמנות ומנוף לשיפור היחסים בין ישראל לרשות. 

את הציון הגבוה ביותר על טיפול באירוע מעניקים בישראל לשכנה ממזרח. כבר מהשלבים המוקדמים ביצעה ירדן את הפעולות הרציניות והקיצוניות ביותר: הסגר מלא ולאחרונה גם עוצר, שבמהלכו היא מספקת לאנשים אוכל וצרכים נוספים ישירות לבתים. ירדן מבינה שאם הנגיף יתפשט בצורה רחבה יהיה לה קשה להתמודד איתו מבחינה אזרחית ושלטונית ולכן היא נוקטת צעדים אלו. 

בימים שבהם העולם כולו במשבר, מוקדם להבין לעומק את ההשפעות האדירות שלו על המדינות שנפגעו ממנו, בפרט אלה שהיו שרויות בבעיות פנימיות קשות עוד קודם לכן. אבל לצד ההיבטים השליליים הרבים, מגיפת הקורונה מספקת גם הזדמנויות לישראל, בשיתופי פעולה נדירים ובשיתוף בידע. 

האיומים הביטחוניים אומנם לא נעלמו וסביר להניח שבחודשים הקרובים חלקם יצוצו בחזרה, אולי בעוצמה גדולה יותר. אבל גם הפער ביכולות הביטחוניות שבין ישראל לאויבות שלה עשוי להתעצם אחרי שהכל ייגמר. כדי שזה יקרה, חשוב שהמדינה תדע להקים מנגנון יציאה מהמשבר שימנע קריסה כלכלית בארץ.
 
tguvot@maariv.co.il