כלי עבודה

רעיון למחקר פסיכולוגי־היסטורי: לאסוף את כל נבגדי, מרומי, נפגעי ומאמיני בנימין נתניהו לדורותיהם. כל אלה שחתמו איתו על הסכם, קיבלו ממנו התחייבות (כתובה!), כרתו איתו ברית או סתם האמינו להבטחותיו המפורשות ונענו לחיזוריו הלוהטים. לנסות לחדור למעמקי נפשו של כל אחד מהג'נטלמנים האלה, אם כי חלק מהם כבר לא איתנו (רפי איתן, שמעון פרס ועוד) ורוב האחרים נפלטו מזמן מהמערכת וגופתם הפוליטית נסחפה לחוף מרוחק. 

מטרת המחקר: לנתח את התהליך החשמלי או הכימי שגרם להם להאמין לו, אף על פי שאיפשהו במעמקי התודעה הם ידעו שהוא מוליך אותם שולל. לנסות להבין מה סימא את עיניהם, אף על פי שהסטטיסטיקה, בניגוד לנתניהו, לא משקרת: האיש מעולם לא קיים הבטחה. לנסות למפות במדויק את הרגע שבו הם הבינו שהוא לא מתכוון לקיים שום דבר ממה שהבטיח. רגע ההארה, ה"אאוריקה" של כל אחד מהנפשות התועות הללו, כשפתאום התברר להן שכל המבנה המפואר שבנו עומד בעצם על ביצה טובענית שפוערת את פיה ובולעת אותו, בלי לדעת שבא אל קרבה.

אצל שאול מופז, למשל, קשה לשכוח את הסצינה שבה הוא פתאום מבין ומזדעק "הוא שקרן!!!", בעניין נתניהו. הוא לא הצליח להכיל את העלבון. חבל שרפי איתן כבר לא איתנו. איש המוסד המיתולוגי, השועל הערמומי שרימה חצי עולם, חיסל את המחצית השנייה, הביא את אייכמן והפיל בקסמו את פידל קסטרו. איתן הוא הנגטיב של בני גנץ. אדם שלא האמין לאף אחד, שלא לקח סיכונים, שגדל ושגשג בעולם הרמייה של הביון והתככים הבינלאומיים ועדיין, גם הוא נפל. בימים שבהם ניסתה ציפי לבני להקים ממשלה אחרי התפטרותו של אהוד אולמרט (לא תאמינו: האיש התפטר כי היו נגדו חקירות משטרה!) ניהל נתניהו נגד המאמץ הזה מהלך חשאי וכרת את כל הענפים שעליהם הייתה אמורה ממשלת לבני להישען. הראשון היה איתן, מנהיג מפלגת הגימלאים, 7 מנדטים. נתניהו הבטיח לו שאם לא יצטרף לממשלת לבני והמדינה תלך לבחירות, הוא יכהן כשר בממשלת נתניהו, במינוי אישי, גם אם הגימלאים לא יעברו את אחוז החסימה.

איתן הסכים. במקום עוד שנה וחצי עם לבני, להבטיח ארבע שנים נוספות אצל נתניהו. דיל לא רע. משניהם, דווקא נתניהו לא היה רגוע. הוא לא היה בטוח שאיתן יקיים את ההבטחה (!!!). בוקר אחד התדפק נתניהו בשעת בוקר מוקדמת על דלתו של איתן בצהלה. איתן המנומנם, יהודי לא צעיר ודי חירש, פתח את הדלת ונדהם. מה אתה עושה כאן, שאל את נתניהו. הבאתי את ההסכם, ענה נתניהו. מתברר שנתניהו העלה את הסיכום עם איתן על הכתב, החתים עורך דין ונוטריון ובא לביתו של איתן לחתום על המוגמר, כדי שאיתן ירגיש בטוח שאין סכנה שירמו אותו. נחשו מה? רימו אותו. וזה לא שאיתן דרש סיכום כתוב. הוא האמין לנתניהו גם בלי זה. אבל נתניהו כנראה לא מאמין לעצמו, אז הוא עיגן את הכל במסמך. 

הטור המלא של בן כספית מתפרסם היום ב"מעריב סופהשבוע"