זה לא נעים, זה מטריד. אבל אין סיבה לפחדים או לבהלה: אי אפשר להתעלם או להתייחס באדישות לדוחות שפורסמו באחרונה, לפיהן חל גידול משמעותי בתקריות וגילויי אנטישמיות בארה״ב. עם זאת, אפשר ומותר לערער על המסקנות והפרשנויות הנלוות לכך. יותר מרצוי, ואפילו חשוב, להתעמת עם גורמים שמגיבים לדוחות אלה כמוצאי שלל רב להזדמנות להיחשף לתקשורת, ולשווק תיאורים מפחידים מהגידול בתופעת האנטישמיות.

לליגה למניעת השמצה יש מוניטין של ארגון ותיק, רציני, מיומן, השולט על כלים ואמצעים למעקב צמוד אחרי תקריות וגילויי אנטישמיות, לא רק בתחומי ארה״ב. "הרעיון שיהודי מפחד ללכת ברחוב עם מגן דוד או עם מזוזה הוא אבסורדי", אומר אריק יופה, מי שכיהן שנים רבות כנשיא  התנועה הרפורמית.

"אני מוצא ומגלה במחשב שלי גידול בגילויי אנטישמיות ברשתות החברותיות, אבל זה טיפשי לקפוץ למסקנה שזה מבטא בעיה של אנטישמיות בארה״ב. זה לא. לפחות עדיין לא", הבהיר יופה.

"אני לא מטיל ספק בנתונים שנכללו בדו״ח האחרון של הליגה, שקבע כי בשנה האחרונה נמשך תהליך גידול במספר התקריות האנטישמיות בארה״ב, שמורגש בשנים האחרונות", אמר בשיחה עמו עסקן קהילתי ותיק, ידוע ומוערך  בניו יורק. "אני לא מקבל ויש לי ספק גדול  לממצא הנכלל בדו״ח, ממנו עולה כי כמעט שני  שליש מיהודי ארה'ב מרגישים היום פחות בטוחים משהיו לפני עשור. זה לא נראה לי מציאותי. אני מקיים קשרים עם מאות יהודים. לא הרגשתי אצל אף אחד מהם  פחד או חששות שהתעוררו באחרונה בגלל זהותם היהודית".  

רב אורטודוקסי,  לבוש מעיל שחור וחבוש מגבעת רבנית שחורה, ידוע כמרצה פופולרי ומבוקש בקהילות היהודיות בארה״ב סיפר: "אני טס הרבה. מבקר בקהילות בערים גדולות וקטנות, מופיע בפני קהלים. לא הרגשתי בשום תחושות של פחד או חששות לצאת לרחוב עם כיפה או  עם שקית של טלית בדרך לבית כנסת לתפילה".

מכל השיחות והתגובות עולה הסכמה, כמעט כללית, שהנתונים שעליהם מתבסס הדו״ח של הליגה נגד השמצה על עלייה בתקריות אנטישמיות הם נכונים, אבל המסר שמשתמע משיחות עם שורה ארוכה של בכירים יהודים, רבנים ועסקנים קהילתיים בניו יורק, זה שהנתונים אינם משקפים מציאות כללית.

חרדים עם מסכה בניו יורק (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: ANGELA WEISS/AFP via Getty Imagesחרדים עם מסכה בניו יורק (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). צילום: ANGELA WEISS/AFP via Getty Images

"הרכבת התחתית משכונות ברוקלין למנהטן מלאה וגדושה בכל בוקר באלפי יהודים, רובם דתיים, חלקם חרדים וחסידים עם פיאות בחוץ. רבים לומדים מגמרות קטנות. לא ידוע על שום  גילוי של עלבון או פגיעה ביהודים אלה",  מספר עסקן קהילתי בכיר וידוע בברוקלין.  

בכיר יהודי, שעמד שנים רבות בראש ארגון קהילתי, התייחס למירוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות: "הסנטור ברני סנדרס וראש עירית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג התמודדו כמועמדים לנשיאות. במשך חודשים היה סנדרס בכותרות כמי שיש לו סיכויים לקבל את המועמדות. בלומברג הצטרף למירוץ מאוחר יותר. בכל הדיווחים, מאמרי הפרשנויות והערכות שפורסמו על שני המועמדים האלה במדיה הכלל ארצית, לא הוזכר אף לא ברמז מרומז שסנדרס ובלומברג הם יהודים. זה לא עניין אף אחד".

אבהרם פוקסמן, שעמד במשך ארבעה עשורים בראש הליגה למניעת השמצה אמר כי ״תמיד היתה אנטישמיות בארה״ב ותמיד תהיה. מה שמדאיג זה שהאנטישמיות, שנחשבה תופעה מכוערת, לא באופנה ומוגבלת בחלקה הגדול לגורמים קיצוניים שפעלו במחתרת, הרימה ראש בשנתיים-שלוש האחרונות, וחרגה מאופייה החשאי והמוסתר״.

מגיפת הקורונה באופן מובן וטבעי עוררה והציתה גל של גילויי וביטויי שנאה ליהודים במיוחד ובעיקר ברשתות החברתיות. האשמת יהודים כאחראים למגיפות או למשברים חריגים איננה תופעה חדשה. המשבר הכלכלי-פיננסי ב-2008  גרם גם הוא בזמנו לגידול בגילויי אנטישמיות. לדברי עסקנים קהילתיים, דוקא העובדה שמגיפה או משברים קשים גורמים לגידול בפגיעות, עלבונות והטחת אשמות ביהודים, היא הוכחה לכך שאנטישמיות איננה מקובלת בארה״ב, איננה רווחת ואיננה רצויה במציאות החברתית במדינה.

בכירים יהודים בניו יורק אינם מייחסים חשיבות ואף לועגים לידיעות שארגונים וגורמים בישראל מבקשים ליזום פעולות סיוע והגנה לקהילה היהודית בארה״ב, בעקבות הגידול בגילויי אנטישמיות.

לדברי הבכירים,ישראל יכולה לעשות מעט מאוד, אם בכלל, במטרה להגן על היהודים במדינה או לספק להם עזרה, נגד גל התיאוריות  והקונספירציה, בהן מאשימים יהודים בהתפרצות נגיף הקורונה.