האלתורים של האוצר הצליחו להפוך גם את הקורונה לישראבלוף

הקמת הממשלה מעניקה לרה"מ את מלוא הגיבוי להמריץ את המשק, אך זה לא יקרה ללא הזרמת כספים מידית למגזר העסקי. האוצר יכל לגבש תוכנית סיוע יעילה, אך במקום זאת הוצעה שורה של אלתורים

יהודה שרוני צילום: ראובן קסטרו
קורונה בישראל
קורונה בישראל | צילום: מרק ישראל סלם

הנה כמה דוגמאות שיוכיחו את גודל המחדל: בקרן הסיוע לעסקים קטנים (8 מיליארד שקל) אושרו עד שלשום 6,458 בקשות בהיקף 2.5 מיליארד שקל. מדמי האבטלה שהובטחו לעצמאים בהיקף 4 מיליארד שקל שולמו עד כה 680 מיליון בלבד, שאותם קיבלו 170 אלף עצמאים. הטיפול בדמי האבטלה לאפריל והרחבתם לשכירים בעלי שליטה אפילו לא הגיע לאישור הכנסת. החזרי מקדמות מס לעסקים קטנים הובטחו בהיקף 3 מיליארד שקל, אבל לא נאמר מתי זה יקרה. העומס ברשות המסים עלול לדחות זאת לחודש מאי.

גם מקרן המענקים לעסקים בהיקף 5 מיליארד שקל טרם שולם ולו שקל בגלל מחלוקת על מודל התשלום. העצמאים דרשו ליישם את מודל הפיצוי שהופעל במבצעים צבאיים, אך באוצר לא היו מוכנים להקשיב כי חששו שעובדים עליהם בעיניים. בימים האחרונים משהו השתנה, וכבר יש דיבורים על הזרמת עד 200 אלף שקל לעסקים קטנים, לא כולל מסעדות, בתי קפה ועסקי תיירות.

שלא תטעו: את הפער האדיר בין הסיוע המובטח למיליארדים הבודדים ששולמו בפועל ניתן היה לסגור לו היו פועלים נכון ונערכים למשבר בזמן. המשבר פרץ ב־4 במרץ, ההוראות על סגירת העסקים ומגבלות התנועה נכנסו לתוקף ב־15 במרץ. בעלי העסקים מילאו את ההוראות בקפדנות ונעלו את הדלתות.

ההכרזה על תוכנית הסיוע בהיקף 80 מיליארד ניתנה ב־30 במרץ, ושבוע מאוחר יותר אושרה בוועדת הכספים. לממשלה ולאוצר היה את חודש מרץ בשלמותו לצורך גיבוש תוכנית סיוע יעילה שתאפשר הזרמת כספים מידית. נתניהו סיפק תירוץ על היעדר ממשלה מתפקדת, ופקידי האוצר הכניסו לתוכנית אותיות קטנות שהפילו את מרבית העסקים. הם לא הפנימו את עוצמת המשבר, והתייחסו אליו כאל מכה קלה בכנף. הלחץ וההפגנות אומנם עשו את שלהם והתנאים כאמור שופרו, אבל בשורה התחתונה התברר שבמקום פתרון יסודי הוצעה שורה של אלתורים, כמיטב החפיפניקיות הישראלית.

במצב הנוכחי, כשמאות אלפי עסקים עדיין סגורים או פועלים חלקית, למיליון מובטלים לא יהיה לאן לחזור. וגם אם יוסרו המגבלות מיד אחרי יום העצמאות, מרבית העובדים ייאלצו במצב הנוכחי להישאר בבית. המעסיקים יחזירו אותם לעבודה רק אם יינתן להם תמריץ כספי על כל עובד, ושתהיה ודאות עסקית מלאה.

חבל שהמתווה לא הופעל בתחילת הדרך, אך בכל זאת עדיין לא מאוחר וחייבים לקדם אותו עד סוף אפריל. הבעיה היא שבכל תסריט יהיו לפחות 200־250 אלף עובדים מענפי הנופש, התיירות, האירועים והמסעדנות שיישארו בבית.

הכתבה המלאה תפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"

תגיות:
עצמאים
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף