1. טיפול האנטי־דוט: ביום שני בבוקר הגיע בני גנץ לבלפור בפעם המי יודע כמה. הוא ובנימין נתניהו צברו בשבועות האחרונים עשרות שעות שיחה. הם נפגשו יותר פעמים מכפי שדווח וחפרו זה לזה גם בטלפון. גנץ החזיק בטן עמוסה על נתניהו. בשנה האחרונה הוא קיבל ממנו טיפול השמור לצוררים עוכרי ישראל ואויבי המין האנושי (כלומר אנשים שמעיזים להתמודד מול ביבי). לו רק טיפל נתניהו בחמאס כפי שטיפל בגנץ, יחיא סנוואר כבר היה מתנדב במד"א (ואיסמעיל הנייה באיחוד הצלה, לשם האיזון).
השיחה הראשונה ביניהם הייתה קשה. גנץ הטיח בביבי את כל מה שנצבר בו. ביבי רגיל לזה. מדי פעם, במחזוריות קבועה, מגיע הקורבן התורן להטיח בו. מוטח מאוחר. נתניהו לא מתרגש. אין לו בעיה, אין לו בושה, אין לו דם בגוף. יש את זה שמבטיח ויש את ההוא שמטיח. נתניהו הוא אדם ענייני להחריד ולא לוקח שום דבר באופן אישי. הוא בטוח שגם שאר העולם כזה. אבל שאר העולם לא כזה.
יש לזה, כמו תמיד, גם צד שני: בני גנץ הוא אחד מבני האנוש הבודדים שעבר קדנציה שלמה עם ביבי ויצא בשלום יחסי. הכוונה לכהונתו כרמטכ"ל. אף על פי שלא היה אופציית המינוי הראשונה (וגם לא השנייה), בסופו של דבר ארבע השנים תחת נתניהו היו סבירות פלוס. הם ניהלו זוגיות נוחה, וגנץ קיבל הארכה ומחמאות, גם אחרי צוק איתן. זה לא דבר של מה בכך. אם יש מישהו שמסוגל לצלוח את הגועל נפש הכרוך בהתנהלות מול משפחת נתניהו, זה רק הוא. יהודי רגוע מטבעו.
ביום ראשון בערב, בשיחה פרטית, אמר גנץ שזה סגור. נשאר רק לעשות קווץ' אחרון ולחתום. אבל אז, בשני בבוקר בבלפור, התברר לו שעושים קווץ' ממנו. נתניהו צץ עם הדרישה החדשה שהוועדה למינוי שופטים תיבחר עוד לפני חקיקת חוקי הרוטציה השונים. אה כן, ועוד משהו פעוט: שח"כ מאי גולן תהיה אחת הנציגות שיבחרו את שופטי ישראל. גנץ, דג קר בדרך כלל, כמעט התפוצץ. Here we go again. אז הוא קם והלך. מהדרך, התקשר לאשכנזי ואמר לו גבי, אני מעריך שזה לא יקרה.
ואילו אני מעריך שהיסטוריונים עתידיים ינסו לחקור את הדרך שעשה בנימין נתניהו ממאיר שמגר למאי גולן. מדן מרידור לאמיר אוחנה. מבני בגין למירי רגב. האיש שמבין מצוין את חשיבותה של מערכת המשפט הישראלית המפוארת (אך הזקוקה לרפורמות דחופות) לא מתבייש להתניע את ה־D9 שאמור לרסקה. כך או אחרת, גנץ פוצץ את המו"מ דקה לפני השלמתו. החלה התרוצצות. שליחי נתניהו חיפשו בנרות את גנץ, אבל לא מצאו אותו. הוא היה ב"הכנה לחידון התנ"ך". גנץ, כזכור, הוא גם יו"ר הכנסת, נותן החסות הרשמי של החידון השנתי. הוא גם צירף אליו את מרים פרץ, שתשתתף השנה באירוע, ושניהם ישבו יחד בחזרה של האירוע המסורתי, שאין יום עצמאות בלעדיו. עד שהחזרה נגמרה, כבר ירד נתניהו מהעץ במהירות גדולה יותר מזו שטיפס עליו.
בתמורה, הסכימה כחול לבן שצבי האוזר יהיה אחד הנציגים בוועדה למינוי שופטים. זו הייתה דרישה של נתניהו. אותו האוזר שגורש בקלשונים ומצ'טות מחצרו של נתניהו רק כי מילא את חובתו החוקית לחשוף את מעלליו של צלם החצאיות ולהגן על נתניהו הפך פתאום, בצוק העתים, ליקיר הבלפורייה. אגב, כל מי שחושב שהאוזר ייתן את ידו לריסוק העליון, טועה. האוזר הוא איש ימין, אבל גם ז'בוטינסקאי גאה, השייך לאסכולה של מרידור, סער ובגין. העליון יכול להיות שקט כשהוא שם.
מה שנותר לפתור זה מי ישאל את "שאלת ראש הממשלה" בחידון התנ"ך. ראש הממשלה המכהן, או ראש הממשלה החלופי? עדיף ששניהם. מעתה אִמרו, "שאלות ראשי הממשלה". כל מה שחסר הוא אורי זוהר, שישאל "מה הוא קופץ?".
2. כגודל הציפיות. גילוי נאות: הסכם האחדות בין הליכוד לכחול לבן הוא אחד המופרכים, האטומים והרקובים שנחתמו כאן מאז ומעולם. לא רק מספר השרים. לא רק חלוקת השלל. לא רק הלגיטימציה לנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים לכהן כראש ממשלה. לא רק הקמת המערך המטורלל שיאפשר ל"גברת" להמשיך להעמיס על המדינה את כל הוצאותיה, מעונותיה, בקבוקיה, חומרי ניקוייה ושיגיונותיה. ולא רק זכות הווטו שניתנה לנאשם על מינוי שופטיו, חוקריו, מפכ"ליו ותובעיו. זה הכל ביחד. המכלול. כגודל הציפיות, כך עוצמת האכזבה.
זאת ועוד: אף על פי שכבר 17 חודשים לא מצליח נתניהו לזכות ברוב ולהרכיב ממשלה, טירופה של המשפחה הגרעינית (תרתי משמע) שלו לא נרגע, אלא הולך ומתעצם. מהקונטיינרים של אמצעי המיגון והחיטוי דרך המשך ההתעמרות בכל מי שמתקרב למעון המלכותי (האמת היא שכעת קשה לחדור לשם יותר מאי־פעם) והמשך ההשתוללות הלא תיאמן של יורש העצר ברשתות החברתיות. את כל הטוב הזה ההסכם שנחתם לא רק לא יפסיק, אלא ינציח. הם יישארו ב"מעון מלכותי" כזה או אחר, גם אחרי שייצאו.
בהקשר הזה, להלן ציטוט של אחד מחברי הקוקפיט ז"ל של כחול לבן (שאינו גנץ או אשכנזי), שהציע פתרון למבוי הסתום המשפטי־פוליטי שנקלענו אליו: "מה הבעיה? הם לא רוצים לצאת מבלפור? שלא ייצאו. גם אם הוא יורשע בדין ויישלח למאסר בפועל. כל מה שצריך זה להקיף את בלפור בגדר קונצרטינה ולהחליף את אנשי השב"כ באנשי השב"ס ושלום על ישראל".
ועכשיו, אחרי שאמרתי את כל זה, לצד השני של המטבע. אני מקנא קנאה עזה באלה שיודעים. אלה שמשוכנעים שההסכם הזה הוא תועבה והיה צריך לעשות ככה וככה כדי להעיף את ביבי. אלה שנשבעים שאם רק גנץ היה ממשיך עוד יומיים או דקתיים, ביבי היה היסטוריה. אני מודה שאני לא יודע. אם זה היה תלוי בי, היה צריך לתת את המפתחות לאביגדור ליברמן. הוא כבר היה מוצא דרך לחלוץ את הפקק הרקוב מבקבוק השמפניה הוורודה שלנו. אם אתם שואלים אותי, הנאום שנשא לפיד במוצאי יום השואה היה הנאום הטוב ביותר שנשא מימיו, ולפיד יצא ממנו כמועמד אלטרנטיבי לגיטימי לראשות הממשלה או, לפחות, כיו"ר אופוזיציה ראוי ולוחמני.
עד כאן הראיון שלא היה. מכאן, המציאות שעוד תהיה. אין לדעת לאן מוביל אותנו הטירוף הזה. נוסח הצעת החוק שהושלם רק אתמול מוגדר על ידי מומחים למשפט חוקתי כבעייתי מאוד. בג"ץ עלול להתערב. אם ההתערבות תהיה מהותית, הכל יקרוס. שום דבר טוב לא מאיים עלינו. המשחק הזה ייגמר רק כשהוא ייגמר, וגם זה לא בטוח. בשורה התחתונה, היחידה שתוכל לשפוט את מה שקרה כאן היא ההיסטוריה. בדיעבד. וגם זה לא בטוח, כי אף פעם אין לדעת מה היה קורה אילולא קרה מה שקרה.
אבל יש עוד סיבה: ישראל היא מדינה המורגלת במצבי חירום. היא יכולה לעבור משגרה לחירום בחמש דקות. מערכות החירום שלה משומנות ומאומנות. האוכלוסייה מתורגלת. ועוד משהו: למצוינות של ישראל בכל הקשור לטכנולוגיה, מודיעין ויצירתיות אין אח ורע בעולם הזה, או ביקומים המקבילים. במלחמות, באסונות, במשברים ובסכנות, תמיד יימצא המוח היהודי שימציא לנו פטנטים ותהיה ההיחלצות הישראלית הגורפת למצוד ואיתור פתרונות, סביב העולם כולו, שתחלץ אותנו מצרה.
לפני קצת פחות מחודשיים ישב אל"ם נ', ראש הזירה הטכנולוגית באמ"ן, לפגישה עם המפקד שלו, ראש אמ"ן אלוף תמיר היימן, על עתידו באמ"ן ובצה"ל. מדובר בשיחה גורלית להמשך הקריירה של הקצין במדים, אבל היימן הרגיש שראשו של אל"ם נ' נמצא במקום אחר. הוא היה מוטרד. מה הסיפור, שאל האלוף. זה הקורונה, ענה הקצין. אנחנו בדרך להיות איטליה. איך אתה יודע, שאל היימן. אני עוקב ומדבר עם חברים בעולם. זה מדיר שינה מעיניי. אם לא נעשה משהו, אנחנו עלולים להיות איטליה.
השיחה התקיימה כשבישראל היו רק חולים בודדים. ראש הזירה הטכנית הבהיר למפקדו שהראש שלו כבר עמוק בקורונה. האלוף היימן זרם. היום עומד אל"ם נ' בראש כוח משימה של 400 אנליסטים ומומחים של אמ"ן, שסורקים כל פיסת מידע שמתפרסמת בעולם על המגיפה. הם מנתחים את כל המידע, סורקים ומצליבים אותו ומייצרים מסמכי אסטרטגיה מקיפים. הם יושבים במרכז גרטנר שבבית החולים שיבא אבל שולחים זרועות לכל פינות הגלובוס. בשיבא יושבים בסביבות 20 מהם. כל השאר מפוזרים ב"קפסולות" מבודדות ובעיקר בבתים.
כן, גם אמ"ן עבר לעבודה חלקית מהבית, כדי לא לסכן את היכולות המודיעיניות של ישראל. המשך עבודה מרוכזת בבסיסים היה מסכן את החיל בהידבקות מאסיבית, אז היימן חילק את פקודיו לקבוצות ובכל רגע נתון יש קבוצות שעובדות מהבית וקבוצות שנמצאות בבסיס. אמ"ן ממשיך לתפקד לרוחב כל הזירה ולעמוד בכל משימות המודיעין הסבוכות שלו, כשאגרוף של מצוינות שהוקם בתנועה מסתער במקביל על הקורונה.
זה לא נגמר עם תכלול מידע וניתוחו. בעוד הזירה הטכנולוגית של אמ"ן עוסקת בזה, יחידת 8200 עוסקת במאמץ לא פחות חשוב: הקמת מערכת תקשורת וסנסורים משוכללת, שתעביר בזמן אמת את כל מה שמתרחש בשטח בתחום בדיקות הקורונה. לפני יומיים קיבלה פרופ' סיגל סדצקי "דשבורד" שליטה מיוחד שהוקם על ידי המוחות המבריקים של 8200, שאליו מתנקזים כל פריטי המידע האינסופיים על כל הבדיקות מכל הזירות: קופות החולים, מד"א, המעבדות, המכונים, בתי החולים. סדצקי אמרה לאלוף היימן שאין לה מושג מה הייתה עושה בלי הסיוע הזה.
מאמץ שלישי מבוצע על ידי סיירת מטכ"ל. הוא ממוקד בצד הפיזי של הבדיקות. התהליך כולו זוכה לסיוע של יחידת העילית של צה"ל, על כל יכולותיה. כשצריך לשנע ציוד שמגיע באמצע הלילה לנתב"ג, כשצריך לחלוץ פקק שתוקע את המערכת, כשצריך להגיב במהירות, לאתר תקלות, לייצר פתרונות. זה הדנ"א של מטכ"ל, והוא מנוצל עכשיו לטובת הקורונה.
ויש עוד: אמ"ן התגייס גם לצד הטכנולוגי. כל מי שמכיר את החיל הזה מכיר את היכולות האגדיות של היחידות הטכנולוגיות שלו, כולל היחידה שנחשפה לאחרונה "לכבוד" הקורונה. אז היכולות הללו משועבדות עכשיו לקורונה במלוא יצירתיותן. 250 מכונות הנשמה ראשונות כבר סופקו למשרד הבריאות, אלף נוספות בדרך. תוצרת ישראל, בעלות של 2,000 דולר למכונה במקום 25 אלף למכונה רפואית רגילה. היכולת: טובה.
המכונות אושרו על ידי משרד הבריאות ועברו את כל הפיילוטים הנדרשים. הן מצוידות בקיט מיוחד שהופכות את המפוח הטיפש למכונה חכמה ומהוות את החיבור המשוכלל לריאות של החולה. הקיט הזה הוא המפתח, בלעדיו אין למכונת ההנשמה יכולת רפואית אמיתית. אז במקרה שלנו, זה פוצח. למכונות שייצרו אנשי אמ"ן יש יכולת אמיתית, והן נקבעו עכשיו כימ"ח של ישראל למקרה שהמערכת תגיע לספיקה מלאה. כשהזכרתי למישהו באמ"ן שהקיט הזה מזכיר לי קצת את קיט הדיוק של הרקטות של חיזבאללה, הוא צחק אבל אישר: יש דמיון.
לאור ההצלחה, הכניסו אנשי אמ"ן לפעולה את הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון כדי למנוע מצב שמישהו "יגנוב" את הפטנט של 8200 וירשום אותו על עצמו. צה"ל לא יודע לרשום פטנטים ואפשר להגיע לאבסורד שבו מישהו ישכפל את זה ואז יאסור על צה"ל לייצר את המכונות שהוא עצמו המציא. אז גם הבעיה הזו נפתרה באמצעים משפטיים.
אפשר להמשיך עד השבוע הבא: אמ"ן המציאו אלגוריתם שגורם למכשיר סלולרי פשוט שמוצב מול מוניטור של מכונת הנשמה "לבהות" בה. הסלולרי מדווח לקונטרול על כל תזוזה או שינוי במצבו של החולה המונשם. כשמציבים מוניטורים כאלה, בעלות מינימלית, בכל מכונות ההנשמה, אפשר להגיע למצב שבו גם מחלקת קורונה עם 90 מיטות (פי חמישה מקיבולת רגילה) יכולה להתנקז לקונטרול אחד ולאפשר פיקוח יעיל עליה באמצעות שניים־שלושה רופאות ואחיות במקום לרתק איש צוות רפואי לכל חולה. אמ"ן ייצר גם ציוד מגן משוכלל, שיטות לקירור חליפות מיגון לרווחת הצוות הרפואי, אמבולנסים מדוגמים במיוחד להסעת חולי קורונה, מכולות בדיקה יעילות, אמבולנסים עם אפשרות לבדיקת קורונה סטרילית (דרך "חלון" מיוחד), ועוד ועוד.
על הדרך, הפך סגן מפקד סיירת מטכ"ל לאחד המומחים הבקיאים בעולם בבדיקות קורונה לסוגיהן ומיניהן השונים ומשונים. אנליסטים ומומחי מודיעין הפכו לעכברי מעבדות הממפים את המדינה, העיר או העולם כולו לפי אחוזי הדבקה, חולים מאומתים ומכונות הנשמה. ההתייחסות למוקדי התפרצות קורונה דומה להתייחסות להתרעות על קיני טרור. להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמובן. כפי שפותחה מערכת הלוחמ"מ (לוחמה מוכוונת מודיעין) של אמ"ן, שהוכיחה יעילות מרבית בצוק איתן, כך גם בקורונה. ממפים את העיר, את השכונה, את הרחוב, את הבניין. צובעים בצבעים מתאימים. מייצרים מודיעין שיאפשר לצוותים הרפואיים להבין איפה צריך לפעול, מתי ומה צריך לעשות.
כל זה קורה בצניעות. ככל שהבנתי, אלוף היימן לא מנסה לקבל אחריות על האירוע ולא מנסה לפגוע במשרד הבריאות. הוא בסך הכל מסייע. מנכ"ל שיבא פרופ׳ יצחק קרייס ערך לו לא מזמן סיור במחלקת הקורונה, כולל הצגת מכונות ההנשמה שהגיעו מאמ"ן. הוא יצא משם תחת רושם עז. יחד עם זאת, ברור לו שאת הקשר הישיר לאזרחים יכול לבצע רק פיקוד העורף והמערכות שנבנו בו במשך שנות דור. אין צורך בהמצאות חדשות או במנגנונים חדשים. פיקוד העורף נבנה בדיוק לצרכים האלה, של הגעה מהירה לשטח, חיבור מהיר לכל האוכלוסייה בתנאי לחץ, שינוע מהיר של אמצעים וכו'.