בחודש האחרון הכבידה ישראל את הלחץ, בעיקר מול איראן, בחסות המשבר הכלכלי והקורונה. יעדי התקיפות של חיל האוויר בחודש האחרון, לפי פרסומים זרים, רחבים ומגוונים ואינם מתמקדים רק במטרות של משמרות המהפכה של איראן ובמיליציות הפועלות בחסותה. בד בבד עם התקיפות המיוחסות לישראל על מחסני נשק ויעדי תשתית שונים, יוחסו לצה"ל גם פעולות נגד חיזבאללה: החל בתקיפת עמדות תצפית של תשתית הטרור בגולן, סמוך לגבול עם ישראל, ותקיפת מפקדים מחיזבאללה וכלה באיתות הברור ששיגרה ישראל לעבר רכב שבו היו בכירים של חיזבאללה בסוריה, סמוך מאוד לגבול לבנון.
אף שקצב הברחת אמצעי הלחימה מאיראן לסוריה - דרך הקרקע והאוויר - ירד מאוד, ישראל מרחיבה את בנק המטרות. המסר ברור: רצון לדחוק את האיראנים מסוריה ולנתק את צינור העברת האמל"ח המרכזי מסוריה לחיזבאללה.
עד עתה עברו התקיפות המיוחסות לישראל ללא תגובה מהצד השני, למעט איתות ברור של חיזבאללה באמצעות פגיעה בגדר המערכת. מצבו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אינו פשוט: המשבר הכלכלי בלבנון, עוד לפני הקורונה, מביא את מדינת הארזים למצב של פשיטת רגל כלכלית, וכבר כעת חלק מהמחאה העממית מופנית נגד חיזבאללה.
השילוב שבין המצב הקשה של חיזבאללה, חיסול הבכיר האיראני קאסם סולימאני, המצוקות של איראן והשקט היחסי בדרום, מאפשרים לישראל להיות ממוקדת בצפון כרגע. נוסף על כך לחץ כלכלי על איראן עשוי להשפיע יותר מלחץ צבאי. אולם צריך לזכור שהאיראנים וחיזבאללה לא מתכוונים להתכופף בקלות, ולכן הנחת המוצא בישראל צריכה להיות כי בצד השני כבר מתכננים את פעולות התגמול.