1. אופורטוניזם

ד"ר סמואל ג'ונסון הבריטי טבע את אחת האמרות המצוטטות לעייפה, שלפיה הפטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל. בהשאלה ניתן לקבוע שמשבר הקורונה הוא מפלטם של האינטרסנטים. יותר ויותר גופים מנצלים בצורה צינית את המשבר לקידום האג'נדה שלהם, ולצורך העניין אינם מהססים להקריב את האינטרס הציבורי. הבעיה היא שחברי כנסת ומקבלי החלטות נופלים בפח ומשתפים פעולה, כדי שביום פקודה יזכו אולי לתגמול פוליטי.

סוכני הביטוח הם דוגמה אקטואלית ובולטת מהשבוע האחרון. עוד לפני שמישהו ידע מהו וירוס 19־COVID ומה מקור השם קורונה, ביקשו חברות כרטיסי האשראי בסוף 2019 להיכנס לשוק הביטוח כדי לשווק פוליסות. אלא שסוכני הביטוח, מתוך אינטרסים קרים, ביקשו לחסל באבו את המהלך בנימוק שלא עושים דברים כאלה במהלך משבר. העובדה שכל הרגולטורים, ובהם המפקח על הביטוח והממונה על התחרות, חושבים אחרת, ושהמהלך יעודד תחרות ויוריד מחירים, לא הטרידה אותם. מתוך שיקול ציני גייסו הסוכנים את הקורונה וטענו שלא ייתכן שהמשבר ינוצל להשקת יוזמה הפוגעת בעסקים הקטנים, המרוסקים ממילא. אז נכון שהעסקים על הפנים, אבל לא בגלל הביטוח. 

המצב בפועל הפוך: דווקא בזמן המשבר רצוי לעודד כניסת שחקנים שיגבירו את התחרות ויוזילו עלויות. מה שקובע בסופו של דבר הוא התועלת לצרכן. בניגוד למצופה, חברי ועדת הכספים של הכנסת, ובהם הח"כים ניר ברקת ועודד פורר שתומכים בתחרות, נפלו בפח. במקום למחוא כפיים מהמרפסות ולהחמיא לרגולטורים, תמכו בעמדת הסוכנים ודחו את הטיפול ל"אחרי המשבר".

ויש דוגמאות נוספות לניצול הציני של הקורונה. נתניהו האשים השבוע את הרגולציה והבירוקרטיה בטיפול הכושל בסיוע לעסקים הקטנים. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד נחשב לאחראי על תפעול מערך הסיוע למגזר העסקי. נכון שהוא התייצב נגד משרד הבריאות ותמך בהאצת פתיחת המשק, אבל בכל הנוגע לקרנות הסיוע הוא נכשל. בצר לו ניסה לשסות את הקמעונאים ואת בעלי הקניונים בבנקאים וקרא להפעיל עליהם לחץ, כולל "שיימינג" בטלוויזיה.

באב"ד יודע היטב שחבילת הסיוע הכושלת עם הערבויות העלובות נתפרה באוצר בלי חשיבה לעומק ורק בעקבות ההפגנות שונתה תוך כדי תנועה. הבנקאים נוהגים בזהירות וטוב שכך, כי זה לא כל כך נעים לראות בנק סגור, שהנהלתו נהגה בחוסר אחריות. בהנחיית בנק ישראל, הבנקאים דחו תשלומי משכנתה והלוואות וגילו גמישות מסוימת. אבל טוב שהם אינם מתפתים לפזר כספים לכל דורש. לכן זאת לא פחות מעזות מצח ומהלך מסוכן להסית נגדם ולהטיח בהם את אשמת המחדלים.

גם ההחלטה של נתניהו להקפיץ לבמה כמו קוסם בקרקס באמצע מסיבת העיתונאים השבוע את מנהל רשות המסים ערן יעקב, בניסיון להפיל עליו את האחריות, הייתה פופוליזם טהור. בנטרול דברי החנופה לנתניהו, התחייב יעקב שבלחיצת כפתור יגיעו כספי הסיוע לחשבון העסקים בתוך 48 שעות. "עליי", הוא אמר לביבי. וזה הצליח פחות או יותר כמו שליברמן הצליח לחסל את הנייה בתוך 48 שעות. מערכת המחשב קרסה, ולא ניתן היה להירשם ולהגיש בקשות. המבוכה זעקה לשמיים. "ה־48 שעות" הוחלפו בהתחייבות לטיפול "בימים הקרובים".

ד"י סיפרה לי שבשעה שמדברים על סיוע "בסגנון אמריקה" (כל קשר בין התוכנית האמריקאית לישראלית מקרי בהחלט), סבא שלה ניסה ונכשל. הסבא, בעל עסק ותיק ברמת גן למכירת מזון, נאלץ לסגור כתוצאה מהמשבר, ואם לא די בכך, מסלול הרכבת הקלה שעובר ליד החנות חיסל אותו זמנית. כשנכנס באמצעות נכדתו לאזור האישי באתר, קיבל תשובה סתמית שאינו זכאי. למה? ככה!

דווקא בימים קשים אלה חייבים מקבלי ההחלטות להפריד בין "המתחזים", המבקשים לנצל את המשבר לתועלתם האישית, לבין הרבים הזקוקים לעזרה אמיתית. אסור לעזור לאינטרסנטים, בטח לא בתקופה של משבר.

2. עסק ביש

ביום שבו בג"ץ דן בעתידו הפוליטי של ראש הממשלה, מצא נתניהו שלוש שעות פנויות לדיון אינטנסיבי עם ראשי ארגוני העצמאים. הישיבה כונסה במשרד ראש הממשלה בירושלים ונוהלה בטלוויזיה במעגל סגור.

מטעם העצמאים נכחו רועי כהן מלהב, נשיא לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי, נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק, נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי, נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד, נשיא בורסת היהלומים יורם דבש, יו"ר השמאים חיים מסילתי, אמיר ניצן מהסתדרות הרוקחים וטובה מה־נעים מהסתדרות הרופאים. את נתניהו תגברו מנכ"ל משרדו רונן פרץ ויועצו הכלכלי ד"ר אבי שמחון. השתתפו גם שר האוצר משה כחלון והמנכ"ל באב"ד ושר הכלכלה אלי כהן. הפגישה שנועדה ל־17:30 החלה ב־18:00 ונמתחה עד 21:00. 

אין ספק שההפגנות עשו את שלהן. ראש הממשלה היה שמח להוריד מראשו 530 אלף עצמאים ובהם ליכודניקים שרופים שגרמו לו כאב ראש לא קטן. כאב הראש הזה יהפוך למיגרנה אם במעלה הקורונה ישכילו העצמאים לתרגם את כוחם למפלגה פוליטית. במקרה של בחירות בעיתוי הנוכחי, עשויה מפלגת עצמאים (להלן המדוכאים עלי אדמות) לגרוף לפחות 10 מנדטים. אלא שנתניהו גידר סיכונים וכמו תמיד ידע להחניף ולהגיד את המילים הנכונות באינטונציה הנכונה. הפגישה החריגה היא מבחינתו פוליסת אחריות מקצועית. אפילו גינדי, נשיא לשכת יועצי המס התכליתי, הופתע למצוא ראש ממשלה קשוב, עם אמפתיה של טלפנית במוקד ער"ן ונחישות לסייע למגזר העסקי. 

בפגישה הודה ראש הממשלה שבעוד הטיפול בצד הבריאותי של המשבר הצליח, נושא הכלכלה נכשל בגלל חסמים ובירוקרטיה. לדבריו, הוא היה שמח לאמץ את המודל האמריקאי שלפיו קודם שולחים את הצ'ק ולאחר מכן מתחשבנים. כרגיל, האחריות הוטלה על פקידים כמו שמחון או באב"ד, שבניגוד להופעותיהם בטלוויזיה שתקו במהלך כל הפגישה. "העסקים זועמים ובצדק רב. אפעל לשנות את המצב כדי שהכסף יגיע מיידית לבנק. אני מניח שבשבועיים הקרובים הם יראו את הכסף", הבטיח נתניהו. 

לפני הפגישה הכינו העצמאים מזכר הדומה למעין מסמך כניעה, ואת מרביתו הצליחו להשיג: הם דרשו לחתום על הסכם סיוע מפורט, בדומה להסכם הקיבוצי שנחתם עם עובדי המגזר הציבורי; הקמת ועדה בכנסת בשיתוף העצמאים; חקיקה שתעניק דמי אבטלה לעצמאים בדומה לשכירים; פרסום הלו"ז לחלוקת המענקים של עד 8,000 שקל לעובד בגין החזרת עובדים שהוצאו לחל"ת; הקמת קרן בערבות מדינה בגובה 4 מיליארד שקל לעסקים בסיכון; הגדלת הקרן הרגילה מ־8 מיליארד שקל ל־20 מיליארד שקל; פטור מארנונה לעסקים שנסגרו בהוראת משרד הבריאות; הודעה מטעם הנגיד על הקפאת החזרי המשכנתאות וההלוואות הקיימות לשישה חודשים.

נציגי המגזרים התמקדו כל אחד בצרות של הסקטור שלו. נשיאת לשכת רואי החשבון שטרק, המייצגת 15 אלף עוסקים, המליצה על הקמת "שולחן עגול" בשיתוף נציגי כל הצדדים ובראשם רואי החשבון. "אנשים לא נפגשו עד היום עם הכסף. הזמן עלול לדרדר את העסקים להשמדה טוטלית. מגזר הנשים נפגע במיוחד. קיימות בעיות קשות גם במגזר השלישי", אמרה. 

נתניהו טען להגנתו שהוא דופק על השולחן ושבכוונתו ליישם רפורמות מבניות כדי להזיז דברים. לטענתו, הוא לא היה מודע לפגיעה החריגה בנשים. כחלון סיפר על ביקורו במשרדי שע"מ (מס הכנסה) ושיבח את מערכת התשלומים הפועלת ומתפקדת (עובדה שהתבררה כלא נכונה). לדבריו, אסור לקצר הליכים וכולם חייבים להגיש דוחות מס בזמן.

השר אלי כהן שיחק את תפקיד המבוגר האחראי והעיר: "אתם נכנסים כאן לרזולוציות שאינן נוגעות לראש הממשלה. אנחנו מדברים עכשיו על דרכים להחזרת המשק לפעילות מלאה. בואו נתמקד בעיקר". כשליאור רוזנפלד נשיא לשכת סוכני הביטוח הציף את המחלוקת של סוכני הביטוח מול משה ברקת מהאוצר במאבק מול חברות כרטיסי האשראי, גער כהן: "אנחנו מתמקדים בצד הכלכלי של משבר הקורונה ולא בבעיות הביטוח שלכם".

נשיא העצמאים, שצעק מדם לבו, הביא דוגמאות של עצמאים בשטח שאינם מסוגלים להתקיים ואף אחד לא סופר אותם. "אנחנו צריכים לבדוק איזה סוג של כסף אתם נותנים: כסף אמיתי או כסף של משחק מונופול", העיר בציניות. נתניהו התרשם והודה שהוא בהחלט מבין מדוע הם יצאו לרחובות להפגין. "בואו נתקדם ונקים שולחנות עגולים, תגיעו עם כל מה שאתם רוצים ונתחיל לעבוד", המליץ ראש הממשלה, והורה למנכ"ל משרדו פרץ לעקוב אחרי יישום ההחלטות. לביקורת הקשה של נשיא להב התייחס שר הכלכלה בהבנה, ידע להכיל אותה ומנה את צעדי הסיוע, כולל פטור מארנונה בהיקף 3 מיליארד שקל.

נשיא בורסת היהלומים יורם דבש הזהיר מהפגיעה החריפה בענף ועדכן שעוד לפני משבר הקורונה הוא עבר לפעול מבלגיה ומדובאי. עו"ד אבי חימי מלשכת עורכי הדין הזהיר מהשפעת המשבר על הענף, ונשיא לשכת יועצי המס הוסיף: "אני ממליץ לראש הממשלה לנצל את המשבר למהפכה חוקתית הכוללת קידום חקיקה לטובת עסקים קטנים והפעלת רשת ביטחון. חשוב שבשולחן העגול שתקימו יישבו גם נציגי המגזר העסקי המחוברים לשטח".

נתניהו הרים את הכפפה: "בואו אלינו עם הצעות, כולל תשלום דמי אבטלה לעצמאים, נשלב אותן בחוק ההסדרים ואביא אותן לאישור הכנסת". בסוף הפגישה המתינו העצמאים לכחלון ולבאב"ד, שאמר: "בואו אליי כבר מחר ומחרתיים ונתחיל לשבת על כל הדברים". 

הרושם שקיבלו המשתתפים מרוח הדברים בפגישה הוא שנתניהו נערך לכל תסריט, כולל בחירות מוקדמות. אומנם הוא הבטיח פתרונות לבעיות הבוערות של העסקים הקטנים, אולם ייתכן שגורל ההבטחות לגבי "שולחנות עגולים", תיקון חוק ההסדרים והתחשבות עתידית בעמדות נציגי המגזר יהיה כגורל ההבטחה למנות את ניר ברקת לשר האוצר. העצמאים היו בעבר בסרט הזה, אבל משום מה החליטו הפעם לזרום איתו. 

3. תעשיין מזן אחר

מבחינת צורי דבוש, יו"ר חברת התעשייה קליל ובעל השליטה בה, משבר הקורונה הוא שמועה. הצרות פוסחות עליו. דבוש, 54, קנה את החברה ב־2001 ומאז עושה חיל. המפעל בכרמיאל מוכר מדי שנה ב־400 מיליון שקל, מרביתו המוחלטת לשוק המקומי. במפעל, בניהול פרדי אבוקרט, מפתחים ומעצבים חלונות מכל הסוגים לענף הבנייה. מספר המועסקים הוא 329 (מתוכם כשליש בני מיעוטים). "פיטורים לא בבית ספרנו. למרות המשבר הוצאו עד כה לחל"ת 20 עובדים בלבד", אומר לי דבוש.

אם כן, יש תעשיינים שהמשבר פוסח עליהם ואינם זקוקים לטובות מהמדינה, וזה לא מובן מאליו. דבוש: "שני המפעלים שלנו בכרמיאל פועלים בדיוק לפי הוראות הבידוד. אני לא במקום שבלי סיוע המפעל יקרוס. זה לא המשבר הראשון שחווינו וכנראה לא האחרון. יש לנו צוות עובדים מיומן ומסור ונתגבר".

מצבו הטוב מאפשר לו להתאפק בבקשת סיוע מהמדינה. "אנחנו רגילים שבכל תוכנית סיוע אנחנו נשארים בחוץ. אני מעדיף להיות מחוץ לתוכנית שממילא מלאה חורים. כמעט ולא הוצאתי עובדים לחל"ת, אבל יש לוודא שאחרים יקבלו סיוע בתנאי שיתחייבו להחזיר את העובדים". לדבריו, "בכל השנים האחרונות אנחנו עושים את כל המאמצים שבימי סגריר לא נהיה תלויים באף אחד. זאת הכנה של כמה שנים. צברנו כרית ביטחון המאפשרת לצלוח משברים. יש לנו תוכניות מגירה שאם מוציאים לחל"ת הפגיעה תהיה מינימלית. אנחנו לא פועלים אגרסיבית, וזה מוכיח את עצמו".

למרות זאת, דבוש מבין את צעקת בעלי העסקים שנקלעו למצוקה אמיתית. "בגלל ששוק הבנייה הוגדר כחיוני, הפגיעה אצלנו אפילו לא מתקרבת למערכת הקמעונאית או לתחומי התרבות והבידור. להם באמת צריך לעזור".

בעל השליטה בקליל מזהיר מהידרדרות במוסר התשלומים. "זה כמו גלגל. כשמישהו אחד לא משלם, השרשרת בהמשך הדרך נפגעת. כבר היום יש עיכובים בתשלומים בגלל המשבר, גם בעסקים קטנים וגם בגדולים. אנחנו בתחילת הדרך, ואני מניח שבהמשך הקשיים יחלחלו מטה".
דבוש כאמור אינו חוסך בביקורת על תוכנית הסיוע הממשלתית: "מדובר בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. זאת תוכנית מגומגמת. בגרמניה שילמו לעסקים עוד לפני שהם ביקשו בכלל. לוח הזמנים קריטי. כל עיכוב במתן הסיוע יגרום לעסק נזק בלתי הפיך. לזמן יש משמעות קריטית. המדינה פועלת - אבל לאט. אני מאחל לעצמי שלא אזדקק אף פעם לעזרת המדינה".

צורי דבוש (צילום: יח''צ)צורי דבוש (צילום: יח''צ)

4. מתווה הנדל"ן של שטנצלר

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל לשעבר המשמש כיום כיו"ר מכון אאורה ליזמות נדל"ן במרכז הבינתחומי, השלים בימים אלה יחד עם ד"ר אורה בלום כתיבת נייר עמדה בנושא: איך להפוך מחדש את שוק הנדל"ן למנוע צמיחה. אילו היה יכול, שטנצלר היה מקדיש את נייר העמדה לשר הבינוי והשיכון המיועד יעקב ליצמן, בהנחה שייכנס לתפקידו. 

ענף הבנייה מהווה 8% מהתוצר במשק ומספק 7% משיעור המועסקים. חשיבותו למשק אינה שנויה במחלוקת. גופים עסקיים רבים סמוכים על ענף הבנייה, אך המשבר תפס חברות רבות עם קשיים ועם אפס מכירות חדשות. הליכי התכנון והרישוי מתנהלים בעצלתיים עקב קשיים אופרטיביים וטכנולוגיים, כולל קשיים באספקת חומרי גלם. המשבר אינו מוגדר ככוח עליון, לכן ההתניות החוזיות לא יאפשרו לחברות הבנייה להתחמק מתשלום פיצויים לקונים כתוצאה מאיחור במסירת הדירה. מאידך, גם הקונים בקשיי נזילות ומעכבים תשלומים. הקשיים עלולים גם לקצר את אורך הנשימה של החברות מול הבנקאים הנושפים בעורפם.

לקלחת אפשר להוסיף את מצבם הבעייתי של משכירי הדירות. דוח בנק ישראל שפורסם השבוע מצביע על ירידה של 15% במחירי השכירות בתל אביב. האטרקטיביות של קניית דירות להשקעה תרד, וחזרתם של שוכרים צעירים לחיק הוריהם בשל קשיי פרנסה תגרום לירידה בביקוש לדירות ולצניחת מחירים.

תוכנית שטנצלר להתאוששות הענף עשויה לבלום את הנפילה מהפיגומים ואת קריסתו למיתון. המלצתו המרכזית היא לעודד השקעות ישירות בנדל"ן למגורים על ידי גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים. "זוהי שעתם של המשקיעים המוסדיים לחזור ולהשקיע בישראל על חשבון נדל"ן מניב בחו"ל", כותב שטנצלר. "ההסדרים המשפטיים בשנים האחרונות למיתון העלייה במחירי הדיור הבריחו את המשקיעים הפרטיים לחו"ל".

הסרת חסמים במיזמים של התחדשות עירונית ומתן תמריצים הם מהלך נוסף. קידומם של אלה נתקל עד היום בחסמים תכנוניים, מימוניים ומשפטיים. כדי להגדיל את הביקוש לדירות מומלץ לספק סיוע ללווים וליצור מסגרות משכנתה גמישות המותאמות למצבי משבר. שטנצלר: "דחיית החזר תשלומי משכנתה שעליה הסכימו הבנקים היא צעד חלקי ולא מספק. הלווים ייאלצו לשלם ריביות גבוהות, וחלקם לא יעמדו בהן. יש לסייע ללווים בתוכנית ממשלתית שתממן לווים שמקור פרנסתם נפגע".

אחת ההמלצות המרכזיות בנייר העמדה רלוונטית ביותר לעובדים שהוצאו לחל"ת ויש סכנה כי יפוטרו, והיא נוגעת לעידוד והכשרה של עובדים ישראלים לענף הבנייה. כיום מספרם של הישראלים בענף עומד על כמחצית מהמועסקים. "אוכלוסייה רחבה של צעירים מעסקי בילוי, מסעדנות ועבודות מזדמנות אחרות איבדו את עבודתם. הקמת מערך הכשרה עם שכר המתגמל את העבודה הפיזית המאומצת ומיצוב עבודות הבנייה כעבודה מועדפת יאפשרו לצעירים להתקיים ולסגור פערים".

ולבסוף, שטנצלר וד"ר בלום מעלים על נס את חשיבות פיתוח טכנולוגיות בנייה מודולריות המותאמות למצבי חיים משתנים. זה מקבל משנה תוקף בעקבות המשבר, המחייב חשיבה תכנונית מחודשת והקמת בנייני מגורים המותאמים למצבי קיצון. כדי להבטיח את שרשרת האספקה (שנפגעה עקב המשק) יש צורך בעידוד התעשייה הישראלית לייצור חומרי גלם, והכרה בכך שענף הבנייה, הכולל מפעלי מלט, מחצבות לכריית חול וחצץ, מפעלי פלסטיקה, ברזל, אלומיניום וזכוכית, הם תעשייה חיונית.

כפי ששמתם לב, בנייר העמדה כולו אין התייחסות לנושא מחיר למשתכן, סבסוד זוגות צעירים בפריפריה ועוד. אין בו גם התייחסות סקטוריאלית לאוכלוסייה החרדית. לליצמן יש הזדמנות בתפקידו כשר השיכון לכפר במשהו על מחדלי מערכת הבריאות.

5. חיים ממשבר למשבר

אין עוררין על כך שהמשבר העסקי הגדול ביותר שחווה חיים הורביץ הוא הקריסה במניות טבע. חיים, בנו של המנכ"ל המיתולוגי אלי הורביץ, מחזיק עם בני משפחתו 4.5% ממניות טבע.

בעקבות קריסת המניות איבדה המשפחה מאות מיליוני שקלים משווי החזקותיה. "אני לא מסתכל כל יום אם המניה עולה או יורדת. מבחינתי מדובר בהשקעה רגשית", הוא מסביר לי. ולמרות חומרתו של משבר הקורונה, הוא עדיין מעדיף לראות את הלימונדה ולא את הלימון. "המשבר יוצר הזדמנויות רבות לענף התרופות, בעיקר בתחום הגנרי. לפני שבוע חזרנו לעבוד בחברת ההשקעות שלי, המתמקדת במדעי החיים. אני חושב שהמשבר יצר הרבה מאוד הזדמנויות".

הורביץ משמש כיו"ר ועדת קשרי חוץ בהתאחדות התעשיינים, וכבעלים של חברת השקעות משפחתית הוא מוסיף: "אנחנו משקיעים בחברות ועוזרים ומלווים אותן עד להנפקה בבורסה. השקענו בחברות כמו פוליפיד, המטפלת בזיהומים, ובחברות כמו יורוג'ן (המפתחת תרופות נגד סרטן) וגלמד שכבר הונפקו".

כיצד משפיע המשבר על הפעילות השוטפת שלכם?
"כאמור, חזרנו לעבודה מלאה רק לפני שבוע, והחברות שלנו נמצאות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים. בדרך כלל בחברות מסוג זה, הנמצאות בשלבי מחקר, המחקרים הקליניים נערכים בבתי חולים. בגלל הקורונה היו מגבלות. עכשיו ברור עד כמה חשוב תחום מדעי החיים".

בוא נסתכל ממעוף הציפור על דרך הטיפול במשבר. מה דעתך על זה?
"מפחיד מה שקורה מבחינה כלכלית. רמת המובטלים גבוהה, ברמות שלא היו כאן מעולם. אני פעיל בהתאחדות התעשיינים ורואה עד כמה המצב קשה. מצב התעשיינים הקטנים והבינוניים הוא קטסטרופה. הגדולים ידעו תמיד להסתדר. הבנקים לא משתפים היום בכלל פעולה, והמצוקה גדולה. שחררו הרבה אנשים לחל"ת ולא רואים את הסוף. היעדרה של מנהיגות כלכלית בולטת וחדה. אין עם מי לדבר. בהתאחדות מתנהלים מגעים רבים עם גורמים בממשלה ומנסים לעזור ולשמור על התעשייה המקומית, לא תמיד בהצלחה. הכישלון הוא בעיקר ברמה הפוליטית. ברמה הפקידותית, במשרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר מגיעים באמת עם הרבה רצון טוב לעזור, אבל בפוליטיקה אין כתובת".

לאן אתה חושב שכל זה מוליך?
"תעשיינים קטנים ובינוניים ייכנסו לקשיים. האבטלה תחמיר. אני מעריך שהיא תעמוד על כ־300 אלף איש, וזה מספר מחריד. מספר שישראל אינה יכולה לעמוד בו, כלכלית וחברתית. אנחנו בקשר שוטף עם כל התעשיינים ומנסים להציג את האופציות השונות. כדי לשנות הייתי עושה הכל הרבה יותר חזק ומהר. כיום כבר לא מעניין תקציב או גירעון. אני אומר לממשלה: תשפכו כמה כסף שצריך, אבל בצורה נכונה. הזמן הוא גורם קריטי. יש ענפים שלמים שאם לא יראו תוכנית סיוע עד סוף מאי פשוט יסגרו את הבאסטה. אין להם הזמנות חדשות וזאת תהיה בכייה לדורות. לפתוח מפעל חדש לוקח עשר שנים. כדי לסגור צריך בדיוק חצי דקה".

כאיש עסקים מתחומי מדעי החיים, מה עמדתך בוויכוח על הסגר או פתיחת השווקים?
"אין לי ספק שכבר היה צריך לפתוח מזמן. בתחילת הדרך חשבתי ותמכתי מאוד בצעדים חזקים בתחום הבריאות. עכשיו צריך לפתוח את המשק ואת השווקים מהר ככל האפשר, אחרת המחיר הכלכלי יהיה כבד ונצטער עליו לאורך זמן. חייבים לקחת סיכון מחושב לפתוח. המצב לא טוב בלשון המעטה בקרב כל סוגי העסקים. כל עיכוב בפתיחה והטלת מגבלות נוספות לא הגיוניות מקשים על כולם. אם יפתחו את המשק מהר, ההתאוששות יכולה מהירה בהתאם".

האם לדעתך טבע מנצלת מספיק בימים אלה את ההזדמנויות העסקיות בתחומי התרופות?
"אני כבר לא חבר בדירקטוריון, אבל אני יודע שהם מחפשים את מנועי הצמיחה הבאים. עוד לפני החיפושים, בחברה בגודל של טבע חייבים לוודא שהקיים מאורגן ומנוהל טוב. טבע היום רזה, יעילה וממוקדת יותר. יש לה לפחות שני מנועי צמיחה: הגנריקה תחזור לפסי גידול משמעותיים. האוכלוסייה גדלה, והיא צריכה תרופות זולות ונגישות. מנוע הצמיחה השני הוא התרופה למיגרנה, הנמצאת בשלב בתולי ויש לה הרבה לאן לגדול. עושה רושם שהתרופה טובה מאוד וללא תופעות לוואי. כך היה בהתחלה גם עם הקופקסון".

כמי שהגיע מתחום התרופות, האמנת שזה מה שווירוס עלול לחולל?
"אני מודה שהעוצמה וההיקף הפתיעו אותי מאוד. אנחנו חיים בחברה חכמה, שיודעת להסתכל קדימה, ואני מאמין שבפעם הבאה נהיה פחות מופתעים. ייתכן שהווירוס הבא יהיה מוטציה של אלה הקיימים או וירוס חדש אחר. זה מה שמחכה בפתח, וזה הדבר הבא. שירותי החירום של המדינות חייבים להיערך ולהיות מוכנים. מערכת הבריאות המורעבת של ישראל הוכיחה את עצמה למרות הכל בעיקר בזכות האנשים והצוותים הרפואיים".

איך ייראה לדעתך אורח החיים ביום שאחרי?
"זה כבר מתחיל לקרות היום, אבל אנחנו עוד לא יודעים איך יתנהלו החיים ביומיום. נצטרך לשנות הרבה דברים שלא חשבנו עליהם. בשלב מסוים החיים יחזרו למסלולם. ייקח להערכתי שישה־שמונה חודשים עד שיהיה חיסון. ברגע זה המשחק מסתיים. מבחינת טיפול תרופתי למחלה, מנסים בימים אלה טיפולים בשש־שמונה קומבינציות של תרופות. בגדול התרופה כבר קיימת, ואני מאוד אופטימי. האתגר הגדול הוא שהחיסון ימנע את המחלה עוד בתחילת הדרך".

לא כולם יודעים שבת זוגך לשעבר נאם (נעמי) פעילה בתחום האוכל והספא. איך היא שורדת? 
"זה לא סוד שכל ענף המסעדנות משותק. אני בקשר טוב עד היום עם נאם ויודע מה קורה. מסעדת 'ניתאי תאי' סגורה, והעובדים הוצאו לחל"ת. קיים סימן שאלה גדול אם תיפתח מחדש. והייתה לה מסעדה גם בברלין, שנמכרה לפני המשבר. בתחום של המסעדות אין הרבה מה לעשות, לענף נגרם נזק בלתי הפיך. ייקח לפחות עוד חודש עד שיתחילו לדבר על פתיחה מחודשת. מתחמי הספא שלה ב'הילטון' וב'שרתון' ייפתחו להערכתי בעוד כשבועיים. עסקים אלה לא קיבלו גרוש של תמיכה, אך מצד שני בעלי הנכסים המשיכו לגבות שכר דירה רגיל. הרבה מסעדות ייסגרו, ורק מסעדות מאוד מבוססות עם מוניטין של הרבה שנים יישרדו".

[email protected]