מאז "נפתח" המשק לפעילות כמעט מלאה לפני כשבוע, הציבור אינו נוהר בהמוניו לקניונים ולמרכזי המסחר. לפי הנתונים שזרמו, היקף המכירות בסוף השבוע האחרון היה נמוך בכ־30% לעומת הנתונים ערב המשבר והסתכם בכמיליארד שקל בלבד.

נתון זה אינו צריך להפתיע, כי הציבור לא קונה. רשות המסים פרסמה אתמול את נתוני היבוא לחודש אפריל, והמספרים לא פחות ממדהימים. יבוא המכוניות צנח בחודש שעבר ב־80.2% בהשוואה לאפריל 2019 והסתכם ב־1,531. בשליש הראשון של השנה קרס היבוא ב־50% ל־61,548 מכוניות. וזה נתון אחד בלבד. נתונים אלה חוזרים על עצמם בנתוני היבוא של מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, שקטנו בעשרות אחוזים.

לירידה בצריכה הפרטית יש שלוש סיבות עיקריות: כל עוד הוראות הבריאות אינן מאפשרות את החזרה ל"נורמליות" ולו גם חלקית, אנשים לא יהיו מסוגלים לעבוד. הדוגמה הטובה ביותר היא הוויכוחים הבלתי נגמרים על פתיחת מערכת החינוך. כל יום של המתנה בחזרה לפעילות מלאה גורם לאובדן תוצר של 450 מיליון שקל. גם לחנויות שהורשו להיפתח מחדש הוצמדו מספר כוכביות, שהפכו את חוויית הקנייה לסיוט.

הסיבה השנייה היא שלא לכולם שפר המזל להישאר במעגל העבודה. עיקר הבעיה מתמקדת בסקטור הפרטי, שם נותרו כמיליון מבקשי עבודה. כל עוד הם מחוץ למעגל התעסוקה הצריכה הפרטית תרד.

הסיבה השלישית לירידה בצריכה הפרטית היא חוסר הוודאות המונע מאלה שחזרו לעבודה לפתוח את הכיס, כי אין חשק לקנות. למה? כי סימני אי הוודאות עדיין עצומים.

לענפים בקשיים מצטרפת גם התעשייה, שהפסיקה לקבל הזמנות חדשות מגופים בחו"ל. התעשיינים יוציאו לחל"ת במהלך יולי כ־100 אלף עובדים נוספים. כל קרנות הסיוע לעצמאים ולעסקים בקשיים הם בהחלט במקומם, אך לא מספיקים. הקונים לא יגיעו אם עשרות אלפי עסקים יישארו סגורים. שום פעימה ראשונה, שנייה, שלישית או עשירית כבר לא תעזור להם.

לשכת התעסוקה בימי קורונה (צילום: אלוני מור)לשכת התעסוקה בימי קורונה (צילום: אלוני מור)

כדי להתניע את המשק יש להפעיל מיידית תמריץ למעסיקים להחזרת העובדים, אחרת מועסקים מענפי המסעדנות, התעופה, הקמעונאות ומתחום האירועים כבר לא יחזרו מהחל"ת.

בסוף השבוע אישר האוצר הפעלת קרן של 6 מיליארד שקל לסיוע למעסיקים להחזרת עובדים. מדובר בכסף קטן וחסר מעוף. כנראה באוצר עדיין לא הפנימו את עומק הבעיה בשוק התעסוקה, ולכן במקום לשלם דרך הביטוח הלאומי דמי אבטלה של כ־6 מיליארד שקל לחודש למיליון עובדים, עדיף להעביר את הכסף במישרין למעסיקים. במקביל יש להפעיל מיד תוכניות להסבה מקצועית.

בתוכנית שנחשפה אתמול על ידי התאחדות התעשיינים הוצע לראש הממשלה מודל תמריצים חדשני שיאפשר בשנה הקרובה את חזרתם של 700 אלף עובדים לשוק העבודה. תוכנית דומה הוצעה על ידי נשיאות לשכת יועצי המס.

מהלך חיוני להצלת המשק הוא הגמשה נוספת ומיידית של הוראות משרד הבריאות, עם כל הכבוד לקורונה. לדוגמה, חייבים לאשר ללא דיחוי את פתיחת המסעדות, בתי הקפה והברים. הרי בסופו של דבר אין הבדל בין פתיחת מסעדה או בית קפה לבין ביקור בשוק מחנה יהודה הומה האדם והצפוף בהרבה.

אם צעדים אלה לא יינקטו מיידית, עד סוף 2020 יגיע מספר המפוטרים לחצי מיליון עובדים, המהווים 12% מכוח העבודה במשק. מפוטרים אלה לא יקנו מכוניות, לא יטוסו לחו"ל, לא יבלו בבתי מלון, לא יקנו דירות, לא ילכו לקניונים ואפילו לא להסתפר. הצריכה הפרטית תצנח ותגרור את המשק למיתון העמוק ביותר מאז הקמת המדינה.

צמצום הגירעון בתקציב יהפוך לבלתי אפשרי ויגיע לממדים הגבוהים בהרבה מ־10%. מכיוון שעד היום לא המליצו באוצר על מקורות כספיים למימון תוכניות הסיוע, לא אנחנו נשלם את המחיר, אלא ילדינו ונכדינו האומללים.