האו"ם - ארץ גזירה פוליטית: בשביל להיות שגריר ישראל באו"ם צריך להפגין ולטפח נוכחות במסדרונות הארגון העולמי, ליצור תחושות הערכה ואמון כלפיו, לקיים קשרים סמויים עם ראשי משלחות של ארצות מרכזיות, ולקבל מראש מידע מה צפוי מבירותיהן בנושאים מזרח תיכוניים. התכונה הבסיסית הראשונה הנחוצה לשגריר, בהגיעו לניו יורק, היא להיות חף מכל הזדהות אידאולוגית, נטול נאמנות למפלגה מסויימת בארצו, ורצוי מאוד שיהיה ידוע כמי שאין לו קרבה מיוחדת לראש הממשלה.

לגלעד ארדן, שראש הממשלה מינה כשגריר ישראל באו"ם אמש, אין את התכונה הזאת. ארדן הוא איש מוכשר, שר ותיק, ואני יכול להצביע על הישגים בתפקיד שמילא בשנים האחרונות, אבל עם כל הכבוד, הוא איננו מתאים לכהונת שגריר באו"ם. זה לא בשבילו. גם השגריר שמסיים את תפקידו, דני דנון, הוא איש מוכשר, אבל ייזכר כשגריר גרוע. אולי הגרוע שהיה לישראל במתחם הארגון העולמי בניו יורק. דני דנון לא אשם בכישלונו, הוא פשוט לא התאים לתפקיד מלכתחילה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן בעצמו כשגריר באו"ם, והיה גם אחד המעולים הזכורים בניו יורק, הפך את מרכז האו"ם בניו יורק לארץ גזירה. הוא שולח לראשות משלחת ישראל בזירה העולמית פוליטיקאים שהוא איננו רוצה בסביבתו וחושש מקרבתם (כמו המקרה של דני דנון שנשלח בזמנו לניו יורק כי השיג מעמד בכורה בבחירות פנימיות בליכוד, ונחשב מתחרה לנתניהו). עכשיו העניק נתניהו לארדן את הכהונה בניו יורק כפיצוי ומחוות פיוס, מחוסר תיקים שנותרו לליכוד.

דני דנון באו''ם (צילום: צילום מסך יוטיוב)דני דנון באו''ם (צילום: צילום מסך יוטיוב)

הפינוי לרחבה הדיפלומטית

דני דנון נתפס במרכז האו"ם כשליחו של ראש הממשלה נתניהו, וכנציג נאמן של ממשלת ימין קיצונית. כתב ותיק של סוכנות ידיעות אירופאית מרכזית הגדיר פעם את דנון כ"שגריר באו"ם של מרכז הליכוד בתל אביב". שלושת השגרירים הקודמים שהיו לישראל באו"ם היו עלומי שם מבחינת הזדהותם האידאולוגית, ואיש בבניין האו"ם לא ידע ולא שמע על שייכותם המפלגתית. דני גילרמן היה מינוי של שמעון פרס המנוח כשכיהן כשר החוץ. פרופסור גבריאלה שלו הייתה מינוי של ציפי לבני בתפקיד כשרת חוץ. שניהם היו מקובלים ואהודים במסדרונות בניין האו"ם, ונהנו מהערכה גם מצד שגרירים ודיפלומטים ממדינות שאין להן יחסים עם ישראל.

רון פרושאור היה וזכור כאחד השגרירים המעולים והמצטיינים שהיו לישראל באו"ם. פרושאור היה דיפלומט מקצועי, שכיהן בעברו כמנכ"ל משרד החוץ וכשגריר ישראל בלונדון. פרושאור היה פופולרי באו"ם במידה שעוררה את קנאתם של שגרירים ממדינות חברות מרכזיות. פרושאור אירח במעונו הרשמי לארוחות ליל שישי שגרירים של ארצות חברות במועצת הביטחון. 

גם פרושאור לא יכול היה לשנות את דפוסי ההצבעה של רוב החברות, במיוחד אלו הנמנות עם גושים מסויימים. אם ישראל הייתה מגישה הצעת חוק שתאשר מחדש שכדור הארץ הוא עגול, רוב של גוש הבלתי מזדהות, המונה למעלה מ-100 חברות, היה מצביע נגד ומסכל את ההצעה. אבל לפרושאור היו קשרי עבודה וחברות הדוקים עם שגרירים וראשי משלחות מרכזיות באו"ם. פרושאור הסביר והציג את עמדותיה של ישראל באופן שהתקבל על דעתם של נציגי ארצות חברות, אבל לא יכלו לשנות את דפוסי הצבעתם בגין המדיניות שהוכתבה להם מבירותיהם. מלבד היותו דיפלומט מקצוען, השקפותיו הפוליטיות היו נסתרות. גם בכירים יהודים בקהילה לא ידעו בדיוק על הזדהותו הפוליטית, וגם לא התעניינו מה היא.

רון פרושאור (צילום: פלאש 90)רון פרושאור (צילום: פלאש 90)

מה צופן העתיד?

לישראל צפויים חודשים לא קלים בזירת האו"ם. אם אכן ממשלת האחדות תחליט על סיפוח חלקים מהגדה, ההחלטה תצית "צונאמי" של מתקפות וגינויים נגד ישראל באו"ם ובקהילה הבינלאומית. נתניהו צריך היה לחפש ולמנות לתפקיד בניו יורק אישיות מהעולם האקדמי, או מהקהילה המדעית של ישראל, דמות שמייצגת את ישראל היפה, את המיוחדות שלה כמדינת היהודים.