ההרשמה לסיוע ל־190 אלף שכירים שהם בעלי שליטה תידחה בשל אילוצי מחשב ל־21 במאי. הציפיות מכחלון, שכבר נמצא עם שתי רגליים בחוץ, או מבאב"ד, עם רגל וחצי בחוץ, שואפות לאפס. היחיד שעוד אכפת לו הוא שר הכלכלה אלי כהן, שלא נואש מהעצמאים גם בשלהי כהונתו. השבוע הוא חשף מתווה לפתיחת מסעדות ובתי קפה שהוצע למשרד הבריאות בהסכמת עיריית תל אביב, אלא שבעקבות התפטרות מנכ"ל המשרד - גם שם אין עם מי לדבר.
על רקע כל אלה הפגינו ארגוני העצמאים באמצע השבוע, אבל ההפגנה הייתה פחות אפקטיבית מאלה שהיו בימי הקורונה הראשונים. לא כל הארגונים זורמים עם ארגון להב. עמותת נשיאות המגזר העסקי, המאגדת את התעשיינים, לשכות המסחר והחקלאים, מתנגדת לאיומי ההשבתה. "לא נשתף פעולה כדי לפגוע במשק עם איומי סרק של שביתה", אומר רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.
גם בתוך ארגוני העצמאים מסתמן קרע. מתברר כי חלק מחברי להב (כמו רואי החשבון, סוכני הביטוח ועורכי הדין) שוקלים לפרוש מהארגון. לטענתם, כהן סוטה ממטרות הארגון ואולי יש לו אג'נדה נסתרת. מדובר בהאשמה מופרכת בהתחשב במאמצים הבלתי נלאים שהוא מקדיש לקידום מטרות להב. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מוכן להעיד על כך.
למרות זאת, איומי השביתה הפכו למוחשיים מתמיד. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "אם עד מוצ"ש לא יועברו ששת מיליארדי השקלים שהובטחו, ניאלץ להחריף את המאבק. אותנו לא מסובבים, אותנו לא מורחים". הבעיה היא שנתניהו, שנפגש בימים אלה עם שר החוץ האמריקאי, אינו מוטרד מאיומים. העסקים הקטנים נשארו בבית. אחרי הקמת הממשלה אף אחד לא מתרגש מאיומי שביתה שממילא לא תזיז. בטח לא ביבי, וגם לא בכחול לבן של בני גנץ.
ההחלטה הסופית תלויה במסקנות שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר, שמונה כבודק חיצוני לחברה בעקבות המלצתו של גד ארבל, יו"ר ועדת הביקורת בכלל ביטוח. הוא התבקש לסיים את עבודתו בהקדם האפשרי, מכיוון שאי־הוודאות אינה בריאה לחברה ומסכנת את המוניטין שלה. דנציגר, ידידי הטוב, מקובל על המגזר העסקי, וכשופט עליון בדימוס הוא נחשב לסחורה חמה בסכסוכים משפטיים. כדי לסייע לו בגיבוש המסקנות ולחסוך בזמנו היקר (עד לבוררות הבאה), אציג את השתלשלות העניינים ואת תובנותיי.
לו הייתי יועצו הווירטואלי של יורם נוה, הייתי ממליץ לו לעזוב עוד לפני הגשת המסקנות. הוא יכול היה לפרוש בשקט עד סוף 2020, לקבל חבילת פיצויים גבוהה, וכפי שמקובל ב־99% מהמקרים בחברות ציבוריות - לנמק זאת במיליון סיבות. הוא היה משתלב בקלות באחת מחברות הביטוח או בתפקיד בכיר בשוק ההון, והפרשה הייתה מאחוריו. אלא שלמרבה ההפתעה הוא יצא למאבק פומבי נגד עמדת היו"ר, והוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת. כחלק מהמאבק הציבורי הצטייד יו"ר הדירקטוריון ביועץ האסטרטגי ליאור חורב. הדירקטוריון גייס גם את שירותי משרד קרמר דווידוביץ. המנכ"ל והחברה ממשיכים להיעזר באבי שוברט, ואילו ועד העובדים - בשירותי אורי וולמן מפרו אסטרטגיה.
לפני כשנתיים, כשנבחר לנהל את כלל ביטוח, יורם נוה לא היה הבחירה המועדפת של ועדת האיתור. בראש הרשימה הוצב רונן אגסי, יו"ר לאומי שוקי הון. אגסי, שרק הצטרף אז ללאומי, השיב בשלילה, כי קיווה שבבוא היום יחליף את רקפת רוסק־עמינח בניהול הבנק. מרגע שמועמדותו ירדה מהפרק, המליצה ועדת האיתור על שי פלדמן, שניהל את AIG, או על אייל בן סימון (כיום מנכ"ל הפניקס). משה טרי, הנאמן של כלל ביטוח, העדיף את סמנכ"ל בנק דיסקונט יובל גביש. כפשרה הוחלט לבחור במועמד מבפנים מבין שניים: יורם נוה או ענת לוין. נוה נבחר בתמיכת היו"ר דני נוה, אף על פי שהמנכ"ל הפורש איזי כהן טען כי אינו מתאים לתפקיד.
בשנתיים שחלפו מאז מונה יורם נוה, מערכת היחסים שלו עם היו"ר הייתה מצוינת, והיו"ר תמך בישיבות הדירקטוריון בהמלצות המנכ"ל, כולל תוכנית הבונוסים לבכירים. אך השבוע טען דני נוה, בפני מי שרק רצה לשמוע, כי בחירת המנכ"ל הייתה טעות קשה מבחינתו, על אחת כמה וכמה לאחר שנוכח כיצד התנהל השבוע.
יורם נוה הריח שמתבשל רעיון להדיחו, אבל בפועל הוא ידע על כך רק בפגישה עם היו"ר ביום ראשון, 3 במאי. דני נוה ניסה להסביר את החלטתו והמליץ לגרום לפרישתו של המנכ"ל בדרך מכובדת. למחרת עודכן המפקח על הביטוח, ד"ר משה ברקת, שביקש לדחות את כינוס ישיבת ההדחה בדירקטוריון.
כאמור, החלטת ההדחה לא הפתיעה לחלוטין את המנכ"ל, שהיה מודע לרחש־בחש סביב המשך כהונתו. בין היתר, הגיעו אליו שמועות על לחץ מצד בעלי מניות המיעוט, בהם מורי ארקין, אייל לפידות ואלפרד אקירוב. כדי למנוע את רוע הגזירה, הוא ניסה להיפגש עם לפידות כדי לשכנעו, ללא הצלחה. מאידך, היו"ר נפגש בנפרד עם שלושת בעלי מניות המיעוט. דני נוה אינו רואה פסול בפגישות אלו, וסבור כי תפקידו כיו"ר בחברה ללא גרעין שליטה הוא לתחזק קשר שוטף עם בעלי המניות ולעדכן אותם במתרחש. המפקח סבור לעומתו שלבעלי המיעוט אסור להשפיע על המתרחש בחברה, והורה להם לחדול.
מארקין ומלפידות שמע היו"ר על חוסר שביעות רצונם מניהול החברה ומביצועיה העסקיים, והם דרשו להדיח את המנכ"ל. הפגישה עם אקירוב לא נגעה להדחה, אלא לעניינים הקשורים להצבעת חברת כנ"ף (חברה בת של כלל ביטוח ובעלת מניות באלרוב של אקירוב), על עסקאות שנויות במחלקות שאקירוב רצה לבצע. דני נוה הבהיר שאין בכוונתו להתערב למען אקירוב. בעניינו של יורם נוה, אף שהיו"ר חשב שביצועיה העסקיים של כלל ביטוח כושלים ושצריך להביא מנכ"ל נמרץ יותר, שיידע "לנער" את החברה, כפי שהגדיר זאת לפידות, הוא המתין בסבלנות. בגלל משבר הקורונה נוה התנגד לדרישת לפידות להדחה מיידית והמתין עוד מספר שבועות.
זאת לא הפעם הראשונה שהיו"ר פועל נגד האינטרסים של בעלי המניות. ערב משבר הקורונה גייסה כלל ביטוח מאות מיליוני שקלים ודיללה את החזקות בעלי המיעוט, אבל זה היה לטובת החברה. כך או כך, יורם נוה שולל את הטענות על תפקודו הלקוי כמנכ"ל. הוא מעריך שההדחה נועדה למצוא חן בעיני בעלי מניות המיעוט ולסלול את הדרך להמשך כהונת היו"ר באסיפה לקראת סוף 2020.
מהרגע שנודע למנכ"ל על הכוונה להדיחו - הוא יצא מאזור הנוחות שלו והתגלה כמנכ"ל דעתן שגם יודע לבעוט. הוא החליט לשגר מכתב לדירקטורים ולמפקח על הביטוח, שבו הוא מפרט את גרסתו לאירועים. "הרגשתי שמדובר בחנות מכולת ולא בגוף מוסדי המנהל יותר מ־200 מיליארד שקל", כתב המנכ"ל. בנוסף, הוא לא הסתיר את ביקורתו הקשה מהיו"ר, שתפקד לאורך כל המשבר מביתו בסביון.
המכתב הימם את דני נוה. למרות ניסיונו כפוליטיקאי וכשר הבריאות לשעבר, הוא נכשל בניתוח תמונת המצב. הוא לא העריך שמנכ"ל שאותו החשיב כחבר ושמונה בהמלצתו - ייצא נגדו לקרב חייו. הטענה כי העדיף לעבוד מביתו במהלך משבר הקורונה הייתה מכה מתחת לחגורה: נוה נשאר בביתו בעקבות ניתוח שבו איבד כליה, והוא נחשב בקבוצת סיכון. גם אשתו צילי עברה הליך רפואי, שמטעמי צנעת הפרט כמובן שלא אכנס לפרטיו. על אף זאת, יו"ר הוועד רוני רז תומך בעמדת המנכ"ל, הידידותי לעובדים, והם מתכוונים להפגין בשבוע הבא מול ביתו של היו"ר, ובמקביל מבקשים מדנציגר להיפגש איתם. דנציגר יגיש בימים הקרובים את הדוח, שיעסוק גם בממשל התאגידי.
מה שמסקרן במיוחד נוגע כמובן להשפעת משבר הקורונה. מתברר שהנגיף, שזכה ליחסי ציבור מעולים, הדביק את המערכת הבנקאית כולה, ואת זה נראה גם בדוחות הבנקים האחרים. בגלל חוסר הוודאות והחשש מהסתבכות של לקוחות, הגדיל הפועלים את ההפרשות להפסדי האשראי ב־757 מיליון שקל. סכום עתק, שיכול היה לסדר למרבית הפירמות בישראל את הרווחיות לעשור הקרוב כולו. עקב כך, הרווח הרבעוני צנח ב־76.6% ל־192 מיליון שקל. הרווח מהווה תשואה של 2% על ההון העצמי, הנמוכה ביותר בעשור האחרון. זהו אירוע חד־פעמי, כי בתשואה נמוכה כזו לאורך זמן כבר עדיף להשקיע באג"ח ממשלתיות.
למרות הקורונה, הדוחות מלמדים דווקא על גידול בפעילות העסקית. הפיקדונות, למרבה ההפתעה, זינקו ב־7.4% ל־389 מיליארד שקל (21 מיליארד שקל מתוכם מהפקדות לקוחות פרטיים שברחו מהבורסה). זו העדות הטובה ביותר לאמון במערכת. תיק האשראי, שגדל ב־2.3%, נושק ל־300 מיליארד שקל (בזכות גידול במשכנתאות ובאשראי העסקי). הנהלת הבנק הגיעה להסדר עם רשויות החוק האמריקאיות, וסגרה את פרשת "ייעוץ המס" בקנס מטורף של 904 מיליון דולר - כפול ממה ששילם המתחרה מלאומי.
זה לא עניין של מה בכך, לספוג את הווירוס הקטלני ואת ההסתבכות האמריקאית ועוד להישאר עם שתי רגליים פיננסיות על הקרקע. זאת בדיוק הסיבה לכך שהבנקים הונחו להכין מראש כריות ביטחון פיננסיות, שביום סגריר יהפכו את הבנק לשורד האחרון של פגעי המערכת. נתון מעניין נוסף הנחבא בין השורות קשור להתייעלות. מתברר שיחס היעילות (הוצאות תפעוליות מסך ההכנסות) ירד הרבעון לשפל של 56.6%, בהשוואה ל־59.2% ברבעון המקביל. הבנק ממשיך אם כן בדיאטה תפעולית רצחנית, למרות ואולי בגלל המצב.
ההנהלה הפעילה צעדים להתמודדות עם הנגיף, כולל זריקת גלגלי הצלה ללקוחות (הגיעו 9,000 בקשות לניצול קרן ההלוואה של האוצר). כעת, עם דוחות נקיים מהשפעות חד־פעמיות וחיזוק אמון הלקוחות בחוסן הפיננסי, מוזמנת ההנהלה להתפנות סוף־סוף לטפל באתגר האמיתי - התחרות והרחבת הפעילות בישראל ובחו"ל.
עם כניסתה לתפקיד הנכסף לפני חמש שנים, סיפרה בר כי החשיבה את תפקיד המפקחת על הבנקים כפסגת חייה המקצועיים, והיא הגשימה אותו. יום לפני עזיבתה הרשמית היא פרסמה את דוח הפיקוח על הבנקים ל־2019, שנראה כיום רלוונטי בערך כמו מדיניות השמיים הפתוחים בתחום התעופה. למרות זאת, הדוח מלא בהתייחסויות אקטואליות למשבר הקורונה.
"הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא שהפיקוח על הבנקים התכונן כבר ב־2013 לתרחישי קיצון, כולל נפילת התוצר, אבטלת ענק, נפילות של 50% בבורסה וצניחה של 35% במחירי הדיור, אבל הבאנו בחשבון גם אפשרות למגיפת ענק בדמות פנדמיה. הבנקים היו ערוכים היטב למשבר", אומרת בר.
התרעות פיקוד העורף