אבדה תקוותנו
נפתח בסיפור מדהים שנחשף שלשום בישיבת ועדת הכספים. התברר שארבעה חודשים לאחר השיטפונות בנהריה, העירייה עדיין לא קיבלה מהמדינה את מלוא הפיצוי על הנזקים. בעלי עסקים בקניון ארנה בעיר, שלא הספיקו להתאושש מנזקי השיטפונות, קיבלו כבונוס את הקורונה על הראש. נהריה נחשבת לעיר ליכודניקית, ולכן זה לא מקרי שבשיא השיטפונות נתניהו הטריח את עצמו לביקור בה. לפני הבחירות היה לו חשוב להפגין נוכחות.

אלא שעם כל הכבוד לשיטפונות, הם כאין וכאפס לעומת הצונאמי שמטלטל את העסקים הקטנים. נשיא ארגון העצמאים להב, עו"ד רועי כהן, יצא מעודד מפגישה שקיימו ראשי הארגונים בתחילת החודש עם נתניהו, כחלון ובאב"ד. אלא שכפי שכהן כבר יודע, נתניהו הבטיח אך לא הבטיח לקיים. רגע לאחר הקמת הממשלה, גילו העצמאים בדרך הקשה שגורלם אינו שונה מגורל ההבטחה למינוי ניר ברקת לשר האוצר. נתניהו הבטיח "שולחן עגול" לליבון בעיות העצמאים, אבל אף נגר בסביבה לא קיבל הזמנה לשולחן כזה. כהן: "כשמישהו מחלק תיקים, אסור לשכוח את אלה שמשבר הקורונה הביא אותם לכך שאין להם עתיד, אין להם יום ואין להם לילה. הרבה מהעצמאים לא ישנו בחודשיים האחרונים".

אלא שאף אחד כבר לא מתרגש. הכסף לעסקים זורם בעצלתיים, והדבר הגרוע ביותר הוא שהעצמאים איבדו תקווה. בעלי הקניונים מבקשים להסתיר את הנתונים המצביעים על ירידה של 50% בפדיונות. השבוע נסגר מפעל פניציה בצפון, ו־300 עובדיו נשלחו הביתה. ומסביב דממה.
נתניהו, שכבר אינו חושש מבחירות, חש רגוע ובטוח יותר, ויש לו כל הזמן שבעולם. סדר היום שלו כולל את שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו, ולצורך פענוח האותיות הקטנות של הסכמי הסיוע לעצמאים הוא שולח את מנהל רשות המסים לשידורי לייב בפייסבוק.

מייק פומפאו, בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע''מ)מייק פומפאו, בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע''מ)

ההרשמה לסיוע ל־190 אלף שכירים שהם בעלי שליטה תידחה בשל אילוצי מחשב ל־21 במאי. הציפיות מכחלון, שכבר נמצא עם שתי רגליים בחוץ, או מבאב"ד, עם רגל וחצי בחוץ, שואפות לאפס. היחיד שעוד אכפת לו הוא שר הכלכלה אלי כהן, שלא נואש מהעצמאים גם בשלהי כהונתו. השבוע הוא חשף מתווה לפתיחת מסעדות ובתי קפה שהוצע למשרד הבריאות בהסכמת עיריית תל אביב, אלא שבעקבות התפטרות מנכ"ל המשרד - גם שם אין עם מי לדבר.

על רקע כל אלה הפגינו ארגוני העצמאים באמצע השבוע, אבל ההפגנה הייתה פחות אפקטיבית מאלה שהיו בימי הקורונה הראשונים. לא כל הארגונים זורמים עם ארגון להב. עמותת נשיאות המגזר העסקי, המאגדת את התעשיינים, לשכות המסחר והחקלאים, מתנגדת לאיומי ההשבתה. "לא נשתף פעולה כדי לפגוע במשק עם איומי סרק של שביתה", אומר רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

גם בתוך ארגוני העצמאים מסתמן קרע. מתברר כי חלק מחברי להב (כמו רואי החשבון, סוכני הביטוח ועורכי הדין) שוקלים לפרוש מהארגון. לטענתם, כהן סוטה ממטרות הארגון ואולי יש לו אג'נדה נסתרת. מדובר בהאשמה מופרכת בהתחשב במאמצים הבלתי נלאים שהוא מקדיש לקידום מטרות להב. ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מוכן להעיד על כך.

למרות זאת, איומי השביתה הפכו למוחשיים מתמיד. דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "אם עד מוצ"ש לא יועברו ששת מיליארדי השקלים שהובטחו, ניאלץ להחריף את המאבק. אותנו לא מסובבים, אותנו לא מורחים". הבעיה היא שנתניהו, שנפגש בימים אלה עם שר החוץ האמריקאי, אינו מוטרד מאיומים. העסקים הקטנים נשארו בבית. אחרי הקמת הממשלה אף אחד לא מתרגש מאיומי שביתה שממילא לא תזיז. בטח לא ביבי, וגם לא בכחול לבן של בני גנץ.

מחאת העצמאיים בכנסת (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)מחאת העצמאיים בכנסת (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

 
נווה צדק
מערכת היחסים בין יו"ר כלל ביטוח דני נוה ומנכ"ל החברה יורם נוה הגיעה השבוע לשלבי פיצוץ. אחד מהשניים ייאלץ ללכת הביתה, וההימור שלי הוא שזה יהיה המנכ"ל, שהפסיק לקבל קרדיט מהיו"ר.

ההחלטה הסופית תלויה במסקנות שופט בית המשפט העליון בדימוס יורם דנציגר, שמונה כבודק חיצוני לחברה בעקבות המלצתו של גד ארבל, יו"ר ועדת הביקורת בכלל ביטוח. הוא התבקש לסיים את עבודתו בהקדם האפשרי, מכיוון שאי־הוודאות אינה בריאה לחברה ומסכנת את המוניטין שלה. דנציגר, ידידי הטוב, מקובל על המגזר העסקי, וכשופט עליון בדימוס הוא נחשב לסחורה חמה בסכסוכים משפטיים. כדי לסייע לו בגיבוש המסקנות ולחסוך בזמנו היקר (עד לבוררות הבאה), אציג את השתלשלות העניינים ואת תובנותיי.

לו הייתי יועצו הווירטואלי של יורם נוה, הייתי ממליץ לו לעזוב עוד לפני הגשת המסקנות. הוא יכול היה לפרוש בשקט עד סוף 2020, לקבל חבילת פיצויים גבוהה, וכפי שמקובל ב־99% מהמקרים בחברות ציבוריות - לנמק זאת במיליון סיבות. הוא היה משתלב בקלות באחת מחברות הביטוח או בתפקיד בכיר בשוק ההון, והפרשה הייתה מאחוריו. אלא שלמרבה ההפתעה הוא יצא למאבק פומבי נגד עמדת היו"ר, והוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת. כחלק מהמאבק הציבורי הצטייד יו"ר הדירקטוריון ביועץ האסטרטגי ליאור חורב. הדירקטוריון גייס גם את שירותי משרד קרמר דווידוביץ. המנכ"ל והחברה ממשיכים להיעזר באבי שוברט, ואילו ועד העובדים - בשירותי אורי וולמן מפרו אסטרטגיה.

מנכ''ל כלל ביטוח יורם נוה (צילום: סיון פרג')מנכ''ל כלל ביטוח יורם נוה (צילום: סיון פרג')

לפני כשנתיים, כשנבחר לנהל את כלל ביטוח, יורם נוה לא היה הבחירה המועדפת של ועדת האיתור. בראש הרשימה הוצב רונן אגסי, יו"ר לאומי שוקי הון. אגסי, שרק הצטרף אז ללאומי, השיב בשלילה, כי קיווה שבבוא היום יחליף את רקפת רוסק־עמינח בניהול הבנק. מרגע שמועמדותו ירדה מהפרק, המליצה ועדת האיתור על שי פלדמן, שניהל את AIG, או על אייל בן סימון (כיום מנכ"ל הפניקס). משה טרי, הנאמן של כלל ביטוח, העדיף את סמנכ"ל בנק דיסקונט יובל גביש. כפשרה הוחלט לבחור במועמד מבפנים מבין שניים: יורם נוה או ענת לוין. נוה נבחר בתמיכת היו"ר דני נוה, אף על פי שהמנכ"ל הפורש איזי כהן טען כי אינו מתאים לתפקיד.

בשנתיים שחלפו מאז מונה יורם נוה, מערכת היחסים שלו עם היו"ר הייתה מצוינת, והיו"ר תמך בישיבות הדירקטוריון בהמלצות המנכ"ל, כולל תוכנית הבונוסים לבכירים. אך השבוע טען דני נוה, בפני מי שרק רצה לשמוע, כי בחירת המנכ"ל הייתה טעות קשה מבחינתו, על אחת כמה וכמה לאחר שנוכח כיצד התנהל השבוע.

יורם נוה הריח שמתבשל רעיון להדיחו, אבל בפועל הוא ידע על כך רק בפגישה עם היו"ר ביום ראשון, 3 במאי. דני נוה ניסה להסביר את החלטתו והמליץ לגרום לפרישתו של המנכ"ל בדרך מכובדת. למחרת עודכן המפקח על הביטוח, ד"ר משה ברקת, שביקש לדחות את כינוס ישיבת ההדחה בדירקטוריון.

כאמור, החלטת ההדחה לא הפתיעה לחלוטין את המנכ"ל, שהיה מודע לרחש־בחש סביב המשך כהונתו. בין היתר, הגיעו אליו שמועות על לחץ מצד בעלי מניות המיעוט, בהם מורי ארקין, אייל לפידות ואלפרד אקירוב. כדי למנוע את רוע הגזירה, הוא ניסה להיפגש עם לפידות כדי לשכנעו, ללא הצלחה. מאידך, היו"ר נפגש בנפרד עם שלושת בעלי מניות המיעוט. דני נוה אינו רואה פסול בפגישות אלו, וסבור כי תפקידו כיו"ר בחברה ללא גרעין שליטה הוא לתחזק קשר שוטף עם בעלי המניות ולעדכן אותם במתרחש. המפקח סבור לעומתו שלבעלי המיעוט אסור להשפיע על המתרחש בחברה, והורה להם לחדול.

מארקין ומלפידות שמע היו"ר על חוסר שביעות רצונם מניהול החברה ומביצועיה העסקיים, והם דרשו להדיח את המנכ"ל. הפגישה עם אקירוב לא נגעה להדחה, אלא לעניינים הקשורים להצבעת חברת כנ"ף (חברה בת של כלל ביטוח ובעלת מניות באלרוב של אקירוב), על עסקאות שנויות במחלקות שאקירוב רצה לבצע. דני נוה הבהיר שאין בכוונתו להתערב למען אקירוב. בעניינו של יורם נוה, אף שהיו"ר חשב שביצועיה העסקיים של כלל ביטוח כושלים ושצריך להביא מנכ"ל נמרץ יותר, שיידע "לנער" את החברה, כפי שהגדיר זאת לפידות, הוא המתין בסבלנות. בגלל משבר הקורונה נוה התנגד לדרישת לפידות להדחה מיידית והמתין עוד מספר שבועות.

אלפרד אקירוב (צילום: אביב חופי)אלפרד אקירוב (צילום: אביב חופי)

זאת לא הפעם הראשונה שהיו"ר פועל נגד האינטרסים של בעלי המניות. ערב משבר הקורונה גייסה כלל ביטוח מאות מיליוני שקלים ודיללה את החזקות בעלי המיעוט, אבל זה היה לטובת החברה. כך או כך, יורם נוה שולל את הטענות על תפקודו הלקוי כמנכ"ל. הוא מעריך שההדחה נועדה למצוא חן בעיני בעלי מניות המיעוט ולסלול את הדרך להמשך כהונת היו"ר באסיפה לקראת סוף 2020.

מהרגע שנודע למנכ"ל על הכוונה להדיחו - הוא יצא מאזור הנוחות שלו והתגלה כמנכ"ל דעתן שגם יודע לבעוט. הוא החליט לשגר מכתב לדירקטורים ולמפקח על הביטוח, שבו הוא מפרט את גרסתו לאירועים. "הרגשתי שמדובר בחנות מכולת ולא בגוף מוסדי המנהל יותר מ־200 מיליארד שקל", כתב המנכ"ל. בנוסף, הוא לא הסתיר את ביקורתו הקשה מהיו"ר, שתפקד לאורך כל המשבר מביתו בסביון.

המכתב הימם את דני נוה. למרות ניסיונו כפוליטיקאי וכשר הבריאות לשעבר, הוא נכשל בניתוח תמונת המצב. הוא לא העריך שמנכ"ל שאותו החשיב כחבר ושמונה בהמלצתו - ייצא נגדו לקרב חייו. הטענה כי העדיף לעבוד מביתו במהלך משבר הקורונה הייתה מכה מתחת לחגורה: נוה נשאר בביתו בעקבות ניתוח שבו איבד כליה, והוא נחשב בקבוצת סיכון. גם אשתו צילי עברה הליך רפואי, שמטעמי צנעת הפרט כמובן שלא אכנס לפרטיו. על אף זאת, יו"ר הוועד רוני רז תומך בעמדת המנכ"ל, הידידותי לעובדים, והם מתכוונים להפגין בשבוע הבא מול ביתו של היו"ר, ובמקביל מבקשים מדנציגר להיפגש איתם. דנציגר יגיש בימים הקרובים את הדוח, שיעסוק גם בממשל התאגידי.

פרשת כלל ביטוח מעידה עד כמה עולם העסקים הישראלי מזכיר שכונה. ענת לוין, המועמדת לניהול החברה, משמשת כדירקטורית באלרוב של אלפרד אקירוב. רונן אגסי, המועמד לניהול כלל, שהה בניגוד עניינים מכיוון שהמשיך לעבוד בבנק לאומי. שלשום הוא הסיר סופית את מועמדותו. לפידות, שמנהל את שיכון ובינוי ושהשקיע מכספו בכלל ביטוח, נמצא בקשרים עסקיים עקיפים עם כלל ביטוח. המפקח על הביטוח ברקת, ששימש בעבר כיו"ר הפניקס, מכיר אישית את מנכ"ל כלל ביטוח. להערכתי, הפרשה תסתיים בפרישת המנכ"ל.

וירוס בנקאי
הפועלים, הבנק הגדול בישראל, בניהול דב קוטלר, הוא הראשון מבין חמשת הבנקים הגדולים המפרסם את דוחותיו לרבעון הראשון. וזה לא עניין של מה בכך. האחרים מעדיפים להמתין. לאומי למשל, המתחרה הגדול, יפרסם דוחות לקראת סוף החודש.

מה שמסקרן במיוחד נוגע כמובן להשפעת משבר הקורונה. מתברר שהנגיף, שזכה ליחסי ציבור מעולים, הדביק את המערכת הבנקאית כולה, ואת זה נראה גם בדוחות הבנקים האחרים. בגלל חוסר הוודאות והחשש מהסתבכות של לקוחות, הגדיל הפועלים את ההפרשות להפסדי האשראי ב־757 מיליון שקל. סכום עתק, שיכול היה לסדר למרבית הפירמות בישראל את הרווחיות לעשור הקרוב כולו. עקב כך, הרווח הרבעוני צנח ב־76.6% ל־192 מיליון שקל. הרווח מהווה תשואה של 2% על ההון העצמי, הנמוכה ביותר בעשור האחרון. זהו אירוע חד־פעמי, כי בתשואה נמוכה כזו לאורך זמן כבר עדיף להשקיע באג"ח ממשלתיות.

בנק הפועלים (צילום: מרק ישראל סלם)בנק הפועלים (צילום: מרק ישראל סלם)

למרות הקורונה, הדוחות מלמדים דווקא על גידול בפעילות העסקית. הפיקדונות, למרבה ההפתעה, זינקו ב־7.4% ל־389 מיליארד שקל (21 מיליארד שקל מתוכם מהפקדות לקוחות פרטיים שברחו מהבורסה). זו העדות הטובה ביותר לאמון במערכת. תיק האשראי, שגדל ב־2.3%, נושק ל־300 מיליארד שקל (בזכות גידול במשכנתאות ובאשראי העסקי). הנהלת הבנק הגיעה להסדר עם רשויות החוק האמריקאיות, וסגרה את פרשת "ייעוץ המס" בקנס מטורף של 904 מיליון דולר - כפול ממה ששילם המתחרה מלאומי.

זה לא עניין של מה בכך, לספוג את הווירוס הקטלני ואת ההסתבכות האמריקאית ועוד להישאר עם שתי רגליים פיננסיות על הקרקע. זאת בדיוק הסיבה לכך שהבנקים הונחו להכין מראש כריות ביטחון פיננסיות, שביום סגריר יהפכו את הבנק לשורד האחרון של פגעי המערכת. נתון מעניין נוסף הנחבא בין השורות קשור להתייעלות. מתברר שיחס היעילות (הוצאות תפעוליות מסך ההכנסות) ירד הרבעון לשפל של 56.6%, בהשוואה ל־59.2% ברבעון המקביל. הבנק ממשיך אם כן בדיאטה תפעולית רצחנית, למרות ואולי בגלל המצב.

ההנהלה הפעילה צעדים להתמודדות עם הנגיף, כולל זריקת גלגלי הצלה ללקוחות (הגיעו 9,000 בקשות לניצול קרן ההלוואה של האוצר). כעת, עם דוחות נקיים מהשפעות חד־פעמיות וחיזוק אמון הלקוחות בחוסן הפיננסי, מוזמנת ההנהלה להתפנות סוף־סוף לטפל באתגר האמיתי - התחרות והרחבת הפעילות בישראל ובחו"ל.

עוזבת בחדווה (1)
הסיוט העיקרי של המפקח על הבנקים הוא שבמשמרת שלו ייפול בנק. חלום בלהות נוסף הוא כניסת המערכת הבנקאית כולה למשבר כתוצאה מתרחיש קיצון. את חלום הבלהות הזה חווה המפקחת חדוה בר, בדיוק שבועיים לאחר שהודיעה על פרישתה מהתפקיד. אבל לתסריט שנכתב יש סוף אופטימי. המערכת הבנקאית שרדה. אתמול היה היום האחרון של בר בבנק ישראל, אלא אם כן יקרה נס ובבוא העת יוצע לה תפקיד הנגיד.

עם כניסתה לתפקיד הנכסף לפני חמש שנים, סיפרה בר כי החשיבה את תפקיד המפקחת על הבנקים כפסגת חייה המקצועיים, והיא הגשימה אותו. יום לפני עזיבתה הרשמית היא פרסמה את דוח הפיקוח על הבנקים ל־2019, שנראה כיום רלוונטי בערך כמו מדיניות השמיים הפתוחים בתחום התעופה. למרות זאת, הדוח מלא בהתייחסויות אקטואליות למשבר הקורונה.

"הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא שהפיקוח על הבנקים התכונן כבר ב־2013 לתרחישי קיצון, כולל נפילת התוצר, אבטלת ענק, נפילות של 50% בבורסה וצניחה של 35% במחירי הדיור, אבל הבאנו בחשבון גם אפשרות למגיפת ענק בדמות פנדמיה. הבנקים היו ערוכים היטב למשבר", אומרת בר.

המפקחת על הבנקים חדוה בר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)המפקחת על הבנקים חדוה בר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך התכוננת לתסריט המגיפה, שנראה בזמנו מופרך?
"באירוע התיאורטי דובר על מגיפה שגורמת לתחלואת ענק, סגירת מוסדות חינוך, סגר וצמצום השירותים החיוניים וקשיים באספקת מוצרים ובהפעלת המשק. הפיקוח דרש לבחון במקרה זה את השפעת התרחישים על שרידות התאגידים. זה כלל את היכולת להמשיך להפעיל את המערכת הבנקאית, שרידות הסניפים והיכולת להמשיך לספק שירותי אשראי למגזר העסקי. הבנקים צפו תסריט גרוע בהרבה, אבל ההשפעה על התוצאות העסקיות היא בפועל נמוכה יחסית. המשבר היה מבחן אמיתי לאפקטיביות של עבודת הפיקוח לאורך השנים, כולל שמירה על יציבות הבנקים".

אתמול פרסם בנק הפועלים את דוחותיו הכספיים. איך ייראו תוצאות הבנקים ברבעון הראשון?
"אנחנו מעריכים שיהיה זינוק בהפסדי האשראי במערכת. אם ערב המשבר עמד שיעור ההפרשות על 0.3% מתיק האשראי (13.2 מיליארד שקל), ההערכות הן שברבעון הזה סכום ההפרשות עלול להיות כפול, אבל תהיה שונות בין הבנקים. הפסדי האשראי לצד ירידות השערים החדות בבורסה ישפיעו משמעותית על השורה התחתונה של הרווח וההפסד. אני לא יכולה לומר אם יהיו בנקים שיציגו הפסדים. כדי להבין את עומק המשבר, כדאי לבדוק מה קרה עם ארבעה בנקים אמריקאיים שכבר פרסמו דוחות רבעוניים: בנק אוף אמריקה, ג'יי.פי מורגן, וולס פארגו וסיטי בנק. התשואה על ההון בבנקים אלה ירדה ב־40%־100%, הפסדי האשראי עלו בצורה דרמטית, ויחסי הלימות ההון ירדו בין 0.4% ל־0.9%".

אם כך, מדוע הבנקים לא העבירו לבורסה אזהרות רווח?
"אין לי תשובה על כך, אבל הבנקים אינם מסוגלים לצפות בשלב זה את ההשפעות לגבי העתיד, ועדיין מתלבטים כיצד להציג את תמונת המצב. זה אחד האתגרים בזווית הראייה הבנקאית. המערכת ביצעה סוג של הנשמה למשקי בית ולעסקים קטנים, ועדיין לא רואים פשיטות רגל. הבנקים דוחים תשלומי אשראי, מעניקים אשראי מהקרנות, מצמצמים הוצאות לפועל לעסקים ודוחים משכנתאות. ייקח עוד זמן עד שהמשק יראה את מלוא האפקט של הקורונה, וכשהבנקים מנסים לעשות הערכה צופה פני עתיד, הם עדיין מתקשים לומר כמה פירמות יפשטו רגל או מה יהיה שיעור האבטלה. למרות זאת, ההערכה שלנו בפיקוח היא שאיכות תיק האשראי בישראל טובה יותר מזו של בנקים בעולם, ודוגמה בולטת לכך היא בתחום המשכנתאות".

האם בשלב מסוים של המשבר היה חשש ליציבות חלק מהבנקים?
"אין חשש ליציבות בנקים בישראל, אבל זה לא מובן מאליו. הבנקים נמצאים במבחן אמיתי מול אירוע ענק, ולמרות זאת היציבות נשמרת. גם לאחר עלייה בהפסדי האשראי ופגיעה ברווחיות הבנקים, היציבות תישמר הודות להפקת הלקחים. אבל אני יכולה לגלות שבמהלך המשבר שאלת היציבות עמדה על הפרק. אחד הרגעים שלא אשכח בקדנציה שלי היה כשהתחיל המשבר. התחזיות המקרו־כלכליות השחורות והנתונים בבורסה היו כל כך דרמטיים, שפנו אליי עיתונאים ואנליסטים ושאלו אם יש חשש לנפילת בנק, ואם הבנקים יוכלו לעמוד במשבר. בשבת ה־14 במרץ נקראתי לאוצר, ועל הפרק עמדה השאלה אם לסגור את המשק. התקבלו הודעות שציבור מתחיל להתקהל ליד כספומטים ולמשוך כסף. במקביל קיבלתי באותה שבת פנייה מאחד העיתונאים: 'אני רוצה להביא לתשומת לבך שאני מקבל הרבה שאלות אם צריך למשוך כסף אחרי שראינו מה קורה בהתנפלות על הסופרים'".

איך הגבת לדרמה?
"הגעתי לרגע שבו מפקח על הבנקים חושש יותר מכל, והוא שיתערער האמון בבנקים, מה שייצור חשש ליציבות הבנק גם אם אין לכך סיבה. עשינו את כל הניתוחים הכלכליים מרגע שהחל המשבר, כדי להעריך אם הבנקים יציבים. התשובה הייתה חד־משמעית כן. החשיפה ללווים הגדולים ירדה, היו מספיק כריות הון, ולא היה חשש ליציבות. אבל ברגע שהאמון עלול להיפגע, זה יוצר סיכון אמיתי. באותה שבת העברנו מסר לכל העיתונאים שאין חשש מבעיות נזילות ויש שטרות של כסף בהיקפים שמספיקים לשנים רבות. באותה שבת צלצלתי למנכ"ל ברינקס ולמנכ"ל בנק מזרחי טפחות, וביקשתי למלא במהירות כל כספומט שמתרוקן כדי שלא יהיה חשש בציבור לאיזה קושי. עשינו המון שיחות כדי להרגיע. יום אחד צלצלה אליי כתבת ואמרה שהנפילות במחירי מניות הבנקים מגלמות סיכון לנפילת בנק. הסברנו מיד שיש להם את כל הכריות. האמון במערכת הבנקאית חזר בהדרגה, ויותר מכך: בהמשך ראינו נהירה של לקוחות המעבירים כספים לבנקים, ובחודש הראשון היקף פיקדונות העו"ש גדל ב־40 מיליארד שקל. זה בא על חשבון כסף שיצא מהבורסה".

בנק ישראל (צילום: פלאש 90)בנק ישראל (צילום: פלאש 90)

אז המשבר שב והוכיח את חשיבות יציבות המערכת על פני יוקר המחיה הבנקאי?
"כשנכנסתי לתפקיד, התפיסה הרווחת בציבור הייתה שהיציבות ברורה מאליה ושלא צריך לעסוק בזה יותר מדי, ושבנק ישראל מגזים. אני באתי עם אג'נדה נוספת של תחרות ויעילות, אבל כל הזמן הדגשתי שהיציבות היא הבסיס. עבדתי בלונדון תקופה מסוימת, ואני זוכרת תמונה בדרך לעבודה, של לקוחות הצובאים על פתח בנק המשכנתאות הגדול נורת'רן רוק, שפשט רגל. מדובר היה באחד הבנקים היציבים באנגליה, והתמונה המחישה לי את משמעות הביטוי 'ראן און דה־בנק'. מאז כל הזמן שיננתי לעצמי שצריך לזכור את התמונה הזאת ושיציבות זה לא דבר מובן מאליו. חייבים להתכונן ולזהות סיכונים. ואכן חודש לפני שעמדתי לפרוש ניתנה לי הזכות לנהל את המשבר העצום הזה. היציבות של הבנקאות היא קריטית, ותנאי הכרחי לשוק מתפקד".

את משבחת את התנהגות הבנקאים, ובכל זאת היו טענות שהמשבר נוצל להעלאת הריבית.
"במשבר לא רק שהבנקים נשארו יציבים וזה הישג ענק, אלא שהאיתנות שלהם אפשרה לסייע לצמצם את הפגיעה במשק ולמנוע מחנק אשראי. בחודש הראשון למשבר, הבנקים היו צינור החמצן לעסקים רבים ומנעו מחנק אשראי. היה גם גידול משמעותי באשראי, וכבר ערב המשבר הזמנו אלינו את מנהלי הבנקים כדי להעביר להם את המסר שהבנקים יציבים ושאנחנו מצפים שהם יתמכו במשק בצורה מושכלת. יום למחרת, ב־10 במרץ, כבר פורסמו יוזמות ראשונות, כמו דחיית משכנתאות. מאותו יום ועד לסוף אפריל נדחו משכנתאות ל־130 אלף משקי בית בהחזרים חודשיים של 1.8 מיליארד שקלים, המהווים 22% מתיק האשראי הרלוונטי".

לא ענית לי על העלאות הריבית הלא מוצדקות.
"בתמונה הכוללת של החודשיים של המשבר, רואים שהריביות לא השתנו משמעותית. במשכנתאות הריבית עלתה ב־0.6%. מ־2.6% ל־3.2% לשנה. בעקבות הזעקה הציבורית, בנק ישראל התערב ועשה מספר צעדים להורדת ריביות. ההחלטה של הנגיד על ההתערבות בבורסה באמצעות רכישת איגרות החוב הממשלתיות עשתה את שלה. גם שיחות שניהלנו עם הבנקאים הועילו בסופו של דבר".

גם לחצי הפוליטיקאים עליכם שכנעו אתכם.
"לא היו לחצים של הפוליטיקאים, כי עוד לפני שהם התערבו הפנמנו את גודל האירוע ופעלנו כבר בחודש הראשון של המשבר. אישית, לא היו עליי לחצים. הייתי בקשר עם השטח שלוש פעמים בשבוע ושוחחתי ברציפות עם המנכ"לים. הלחץ היחיד שהופעל היה הצעת חוק בנושא של דחיית תשלומי הלוואות על ידי מספר חברי כנסת. בסופו של דבר הם ירדו מהעניין ובירכו על המתווה של דחיית תשלומים. באותו מתווה הלכנו צעד נוסף, והבנקים יאפשרו דחייה של שישה חודשים בפירעון המשכנתאות. במהלך הקדנציה, בשונה מזמן המשבר, היה לי ממשק הדוק עם חברי הכנסת ושרים רבים. שמרנו על דיאלוג פתוח ושוטף, והממשק היה קונסטרוקטיבי. הם אתגרו אותנו לקדם תחרות והגענו לאיזון נכון. אבל לעתים היו ח"כים שפעלו משיקולים פופוליסטיים, ואני מצרה על כך. היו מצבים שחשבנו שהמעורבות שלהם אינה מבוססת על נתונים נכונים ושהם עלולים לסכן את הבנקים. הפיקוח על הבנקים תמיד פעל באופן ענייני ומקצועי".

עוזבת בחדווה (2)
גם ללא משבר הקורונה, בר מסכמת תקופת כהונה סוערת למדי. מערכת הבנקאות בחמש השנים האחרונות הייתה סוערת, לא מעט בזכות מדיניות יוקר המחיה של כחלון, שהגיעה בסופו של דבר גם לבנקאים.

מכל כיוון שומעים על "רפורמה בבנקאות", ואכן מהלכים בתחום לא היו חסרים. אחת הביקורות על כך הייתה מדיניות הדחיפה של האשראי ללקוחות. המשבר הנוכחי תפס לקוחות שנכנסו לאוברדרפט לא מוכנים. האם אינך מצטערת על שנתת את ידך למדיניות דחיפת האשראי?
"אכן פעלנו כדי להגדיל את התחרות בתחום האשראי הקמעונאי, בדגש על משקי הבית, אם כי יש עדיין עבודה לעשות בעסקים הקטנים. רצוי שבמשק הישראלי תהיה תחרות בתחום האשראי, ושמשקי הבית ייהנו משירות טוב, נגישות ומחירים סבירים. הרפורמה בתחום האשראי קיבלה גיבוי מפרויקט מאגר הנתונים, מה ששיפר את ניתוח הסיכונים ושמר על הלקוחות. בכל מקרה, מינוף משקי הבית בישראל אינו גבוה ביחס לעולם. במשכנתאות הוא נמוך ובאשראי צרכני הוא בממוצע. החוב הממוצע של משקי הבית ביחס להכנסה עומד על 40%. פעלתי לאורך כל הקדנציה כדי לוודא שהבנקים והגופים המפוקחים יתנהלו בצורה הוגנת אבל ידחו אשראי ללקוחות שלא יכולים להחזיר. כמו שאני אוהבת לומר, אשראי הוא כמו מלח באוכל: ללא מלח האוכל לא טעים, ויותר מדי זה מסוכן".

חדוה בר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)חדוה בר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מהו הצפי שלך בנוגע להתפתחות שוק הנדל"ן ומחירי הדיור?
"אין לנו חשש מחשיפת הבנקים לשוק הדיור והנדל"ן. המערכת הבנקאית מגיעה מוכנה למשבר הזה גם בזווית של חשיפה למשכנתאות. כרגע אין הערכה לגבי המחירים, אבל אם תהיה עלייה באבטלה ולאורך זמן, היא תתורגם לפיטורים, והפסדי האשראי של הבנקים במשכנתאות יגדלו. בבנק ישראל מעריכים שייקח זמן עד שהאבטלה תרד, וגם בסוף 2021 היא לא תגיע לרמות שהיו ערב המשבר. אבל אנחנו לא מוטרדים ברמה של יציבות הבנקים. דרשנו בעבר להיערך לתרחישים מאוד קיצוניים בנדל"ן, כולל ירידת מחירים של 35%, אבל אנחנו לא רואים את זה קורה כרגע".

האם את לא מצטערת על כך שעד היום לא הושלם מיזוג בנק אגוד עם מזרחי טפחות?
"אני חושבת שחייבים להשלים את העסקה כמה שיותר מהר. בית המשפט אישר, והממונה על התחרות קיבלה את העמדה. נותר להשלים את הטיפול בתיק היהלומים. המצב הנוכחי יוצר אי־ודאות גדולה על בנק אגוד והיכולת לתת אשראי. יש גם עזיבה של אנשי מפתח, כי זה לא בריא להישאר באי־ודאות".

במשמרת שלך חוקקו הגבלות השכר לבכירי הבנקים. עם פרישתך, את לא חושבת שזאת הייתה טעות?
"אני מסכימה שזה נושא שיהיה נכון לבחון מחדש, לאחר שיחלוף מספיק זמן וניתן יהיה ללמוד את ההשפעה. למען האמת, אין לי תשובה חד־משמעית, אבל באמת צריך לחשוב. למגבלות יש השלכות מסוגים שונים, לטוב ולרע. אחד הדברים המטרידים אותי הוא ששכר הבנקאים אינו תלוי בביצועי המנהלים, ולאורך זמן זה לא נכון. גם העניין הזה מחייב חשיבה מחודשת".

תמכת בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ומה קיבלנו? ריביות עולות ויותר עמלות.
"אני דווקא שמחה מאוד שהשלמנו את המהלך, ומאמינה בהפרדה, אם רוצים לתת הזדמנות לתחרות ולהגדלת מספר השחקנים במערכת הפיננסית. ההפרדה יצרה שני שחקנים גדולים חדשים שיוכלו לתת הצעות תחרותיות לציבור, ובעיקר למשקי בית ולעסקים קטנים. כבר ערב המשבר ראינו שחברות האשראי הגדילו את התחרות באשראי למשקי בית, ובהמשך ייכנסו לעסקים קטנים. אני גם מקווה שהם ייכנסו לתחום הביטוח. זה נכון לאפשר לחברות כרטיסי האשראי וגם לבנקים להיכנס לביטוח כדי לעודד תחרות. צר לי שבדיון בוועדת הכספים הוחלט לדחות בשלב זה את הנושא. מכירת ביטוח קיימת בכל העולם".

פרסמתי השבוע שהנגיד מהסס להנהיג ביטוח פיקדונות ללקוחות הבנקים, שהפך בעקבות המשבר לאקטואלי יותר. מהי עמדתך?
"מדובר בנושא הנדון כיום מחדש בבנק ישראל, והנגיד יצטרך להחליט, בשיתוף עם שר האוצר החדש. עם כניסתי לתפקיד, הגדרתי את היעדים שלי כמפקחת, והמלצתי שיהיה נכון לקדם את ביטוח הפיקדונות, אבל מדובר בנושא מורכב הדורש חשיבה. צריך להדגיש שאמון הציבור במערכת הבנקאית גבוה, ועובדה שבשיא המשבר הוא העביר את הכסף לבנקים".

מהו ההישג הגדול ביותר שלך כמפקחת?
"ראשית, הייתה לי הזכות לעבוד לצדו של הנגיד בניהול המשבר, ואני מורידה בפניו את הכובע על הצעדים האמיצים והשימוש בכל הכלים המוניטריים, כולל כלים שבנק ישראל מעולם לא עשה בהם שימוש, כמו ההתערבות בשוק המט"ח. אני רואה בבנק הדיגיטלי, שאותו הגדרתי בתחילת הדרך כיעד, את אחד הדברים החשובים מבחינתי. המטרה שלי הייתה להוריד את החסמים לבנקים חדשים ואת החומות הסיניות הכל כך גבוהות שהיו בענף הבנקאות. על רקע הסרת החסמים, נכנסו לתחום שחקנים חדשים וניתן רישיון לבנק הדיגיטלי הראשון. אני מאמינה שהיוזמה תקרום עור וגידים ושפרופ' אמנון שעשוע, הבעלים של הבנק, יגלה נחישות ויתקדם בפרויקט, והבנק ייפתח בקרוב לציבור הרחב".

yehudasharoni10@gmail.com