4. יציבות היא דבר חשוב. לכן רוב משמעותי של מצביעי כחול לבן תומך באחדות. רק שליש מהם חושבים שגנץ ״בגד״. שליש צעקני, אבל שליש.
5. המפלגה היחידה ששיעור ניכר מבוחריה רוצה עוד מערכת בחירות היא המשותפת (49%). זו כנראה גם המפלגה היחידה שלא מיצתה את מלוא הפוטנציאל האלקטורלי שלה, וצפויה לקבל יותר מושבים בבחירות הבאות.
8. נהוג להזכיר שרק ממשלה אחת בתולדות המדינה כיהנה את מלוא התקופה. כלומר, רק פעם אחת לא הוקדמו הבחירות. מה שנהוג להשמיט הוא הדיון בשאלה איזו ממשלה כיהנה את מלוא התקופה. זו ממשלת גולדה מאיר, ששרדה מ־1969 ועד 1974. ממשלת מלחמת יום כיפור. עכשיו נשאל: האם ייתכן שיציבות יתר מורידה את רמת הערנות של הקברניטים, ובעצם מוטב שממשלות יכהנו בתחושה של זמן שאול שצריך לנצל בו כל רגע?
10. ממשלות בישראל מתאפיינות בתנועה מתמדת של סיעות פנימה והחוצה. רק בשליש מהמקרים לא היה שינוי בהרכב הקואליציה במהלך הכהונה. עכשיו הביטו במפלגה כמו ימינה ושאלו את עצמכם: מה הסיכוי שתישאר בחוץ למשך כל הקדנציה? כנראה שלא גדול. כלומר, כנראה שגם בכהונה הקרובה תהיה תנועה פנימה והחוצה.
11. כמה מילים על ימינה. מפלגה שסובלת מדיסוננס קוגניטיבי חמור. זאת משום שהקשר בין כוחה האמיתי לבין תחושת הערך העצמי שלה רופף. לבנט, שקד, פרץ וחבריהם יש דימוי עצמי של אליטה מנהיגה - אבל הדימוי מגובה, בסך הכל, בשישה מושבים בכנסת. ועוד: החבורה מציגה את עצמה כנציגת ״הציונות הדתית״, אך רוב הציונות הדתית כלל לא מצביע לה. בקיצור, בנט הוא בקושי תרנגול שרוצה שיתייחסו אליו כמו לנמר. בגן חיות קטן (ממשלה צרה) זה אולי אפשרי. בספארי גדול (ממשלת אחדות) זה מביך.
12. צירפנו שני גרפים. אחד מלמד שהמצביעים של בנט רוצים סיפוח יותר מכל האחרים, ויותר מאת רוב הדברים האחרים. קשה לראות אותם ״זועמים״ על ממשלה שתספח, רק משום שלסמוטריץ׳ לא הוצע תפקיד שמתאים לכישוריו על פי הבנתו.
13. הגרף השני מלמד שהציונות הדתית היא הקבוצה שסומכת על נתניהו יותר מכל קבוצה אחרת (על פי סולם המסורת). למנהיגי המפלגה המפולגת יהיה קצת קשה לערער את ביטחון בוחריהם שלהם בנתניהו.
14. הביטחון של רוב אזרחי ישראל בממשלתם דווקא בירידה בשנים האחרונות. ובשנה האחרונה ניכרת תופעה מעניינת: דימוי הרשויות המקומיות מתחזק לעומת דימוי הממשלה. ירושלים היא העיר המשמעותית היחידה שבה התושבים סומכים על הממשלה יותר מאשר על העירייה (וכמו שהעיר נראית, נראה שבצדק).
15. התנועה הזאת, מהממשלה בירושלים לערים ולרשויות, חשובה. היא נצפתה כאשר רשויות ניצלו את תקופת הכאוס הפוליטי כדי לקבוע עובדות וליזום תחבורה ציבורית בשבת. היא ניכרת עכשיו, כאשר ראשי ערים מסרבים לנהל את מערכות החינוך שלהם על פי הנחיות של משרד החינוך. יהיה מעניין לראות כיצד תתמודד ממשלת האחדות עם התופעה הזאת. ניחוש מושכל: אגף כחול לבן בקואליציה יגן על זכותן של תל אביב, רמת גן, ראשון לציון ושאר הערים לעשות דין לעצמן.
16. שימו לב כמה נמוכה הייתה הדרישה של פוליטיקאים לקבל את משרד החינוך, הנחשב בכיר. גם זה סימן לחולשתו.
17. קשה לראות איך ההימור של יולי אדלשטיין על תיק הבריאות ישתלם פוליטית. תיק הבריאות של היום הוא כמו תיק האוצר. האיש שמחזיק בו הוא האיש שמטיל גזירות על הציבור.
18. ליצמן מסיים את הקדנציה הארוכה בבריאות עם פחות מ־30% אמון. לא בטוח שאכפת לו. הבוחרים של יהדות התורה הם הכי שמרנים והכי נאמנים.
19. גם תיק האוצר בתקופת מגיפה לא נראה להיט. לרוב האוכלוסייה, קרוב ל־60%, אין אמון בגורמים המקצועיים באוצר. מצבו של השר לא טוב בהרבה. כ"ץ עשוי לגלות שזו הייתה טעות קטלנית.
20. ואם נדמה לכם שתיק הביטחון מבטיח אריכות חיים פוליטית, הנה רשימת שרי הביטחון האחרונים: בנט, ליברמן, יעלון, ברק, פרץ, מופז.
23. תמונת הבחירות בארה״ב מבשרת לממשלה הנכנסת, ולשגריר המורחב גלעד ארדן, חיים פחות קלים מנובמבר. ג׳ו ביידן הדמוקרט מוביל כעת על דונלד טראמפ בכל מדינות המפתח, למעט קרוליינה הצפונית.
24. השבוע הוזכרה העובדה שגם אבא אבן כיהן במקביל כשגריר בארה״ב ובאו״ם. על זה צריך לומר בנימוס הראוי: לארדן יש הרבה מעלות, אבל הוא לא אבא אבן.
25. וצריך לומר עוד: באמריקה של אבן עדיין לא היו ״יחסים מיוחדים״ עם הממשל. ישראל הייתה שחקן שולי, ולעתים אפילו דחוי, בזירה הפוליטית. עידן אחר, אדם אחר, תפקיד אחר. ההשוואה חסרת שחר.
26. ארדן יצטרך ללמוד מהר את המורכבות של יחסי ארה״ב וסין, ואת ההשלכות שיש ליחסים אלה על ישראל. שר החוץ האמריקאי פומפאו בא לישראל כדי לדבר על הנושא הזה. טראמפ מתכוון לעשות ממנו דגל בבחירות הבאות. לישראל זה לא נוח, אבל יהיה קשה לברוח.
27. בעת משבר יש לממשלה שתי אפשרויות: לשקוע בניהול המשבר - או לנצל את המשבר כמנוף לשינוי. ממשלה צרה עלולה לבחור באופציה הראשונה, שאין בה עיסוק בעניינים הנמצאים במחלוקת. ממשלה רחבה יכולה לבחור באופציה השנייה, כי יש לה לגיטימציה לערוך שינויים משמעותיים. השאלה הגדולה היא אם נתניהו וגנץ יכולים להסכים על כמה מהלכים גדולים, שאינם נתונים במחלוקת אידיאולוגית חריפה.
28. דוגמה: כבר הזכרנו את חולשת משרד החינוך. רפורמה מקיפה במערכת החינוך היא אפשרות אחת. ובלבד שלא תהפוך לקטטה על לימודי האזרחות, או איזו שטות אחרת מגזרת הלא־חשוב־אבל־מצית־מחלוקת.
29. עוד שאלה עקרונית שהממשלה צריכה להשיב עליה בדחיפות יחסית: אילו מוסדות וארגונים צריך להציל מהמשבר, ולאילו מוטב לתת לקרוס. משבר כלכלי גדול הוא כמו שריפת יער. קשה וחם, אבל מאפשר התחדשות וצמיחה רעננה.
30. תקציב המדינה הבא, שהחלטות עליו יתקבלו מאוד בקרוב, ייתן תשובה על השאלה הזאת, גם אם לא באופן מפורש.
31. הנה דוגמה, אחת מרבות אפשריות, לשאלה תקציבית שאולי תעמוד על הפרק: האם ישראל ערוכה לקלוט מאה אלף עולים חדשים בתקופת משבר כלכלי? יש כאן בעצם שתי שאלות: האם היא ערוכה פיזית, והאם היא ערוכה נפשית. בזמן מצוקה קשה לפנות משאבים למי שזה מקרוב באו. ומצד שני, זמן מצוקה הוא הזמן להביא עולים.
32. בחזרה לכנסת: השנה האחרונה חיזקה את המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות אחרי זמן רב של מגמה הפוכה. זה מוביל ליציבות.
35. נתניהו כיהן קצת יותר משלוש שנים כראש ממשלה בשנות ה־90. עכשיו הוא מכהן ברצף קצת יותר מ־11 שנים. באוקטובר 2021 ימלאו לכהונתו הכוללת כמעט 16 שנים, ולכהונתו הרציפה בערך 12 וחצי. הרבה? תלוי יחסית למי. ז׳אק שיראק כיהן תקופה דומה בצרפת. כך גם ברונו קרייסקי באוסטריה. הלמוט קוהל כיהן בגרמניה תקופה ארוכה הרבה יותר. וגם ג׳ווהרלל נהרו בהודו. כך שיש עוד למה לשאוף.
התרעות פיקוד העורף