אירועים רבים שאותם מחשיבים בישראל כניסיונות למתקפות סייבר - החל בהשתלטות של גורמים פרו־פלסטיניים ופרו־איראניים על אתרים ופרופילים ברשתות החברתיות וכלה בפעולות שמטרתן כופר, ריגול ודיוג  מצד גורמים שונים - אינם דומים בשום דרך לרצף האירועים האחרונים מול איראן. אירוע שבו מדינת אויב פועלת לפגוע בתשתיות לאומיות בישראל הוא כמעט חסר תקדים. 

במקרה הזה, כפי שפורסם, האיראנים לחצו על כפתור הפעלה לפגיעה במערכת חיונית בישראל. זו אינה רק שאלה של יכולת. מי שתוקף את תשתיות המים בארץ מבין באופן סביר ביותר כי בישראל יידעו לנתח ולהצביע על זהות התוקף וכי התגובה הישראלית תהיה בהתאם.

הפעולה המיוחסת לאיראן נגד מתקני מים וביוב בישראל היא חסרת תקדים. מדינות אויב נזהרות בדרך פעולתן במרחב הסייבר, מכיוון שהן מבינות היטב כי בכך הן חושפת את עצמן לתגובת נגד. לכן זו אינה רק שאלה של יכולת, אלא סוגיה של משוואות תגובה והתרעה הדדית. עם זה, יש לזכור שפעולה התקפית כזאת חושפת ו"שורפת" את הכלים שבהם השתמשו ומעבירה את הידע לצד השני, שמצטייד באמצעות כך גם בכלים הגנתיים והתקפיים חדשים.

מתקן להתפלת מים (צילום: יעקב נחומי, פלאש 90)מתקן להתפלת מים (צילום: יעקב נחומי, פלאש 90)

לא מפתיע שכבר יש גורם עוין שעד היום הרשה לעצמו הרבה יותר גם בתחום הזה – ארגון חמאס בעזה. תקיפת מטה הסייבר של חמאס במהלך סבב הסלמה ברצועה לפני שנה היה לא מקרי, כך אפשר להניח. המסר שהועבר לחמאס ולאנשי הסייבר שלו בעזה היה ברור, אבל בישראל אין אשליות, וחמאס ממשיך להתעצם גם בתחום זה.

נשק הסייבר פותח עולמות שלמים לצבאות בעולם - אבל גם לארגוני טרור. הזמינות שלו ברשת, ובעיקר בעולמות הדארק־נט, היא בלתי־נתפסת. למדינה כמו ישראל יש יכולת סייבר מעצמתית התקפית והגנתית כאחד. גם לאיראנים יש יכולת גבוהה שאי אפשר לזלזל בה, אבל אי אפשר להתעלם גם מהיכולות שרכשו ארגוני הטרור חיזבאללה וחמאס בתחום זה. לכן האירוע של תקיפת מתקני המים צריך להדליק נורות אדומות גם בנוגע למערכים שצריך למהר להגדירם כחיוניים ולספק להם הגנה ברמות הגבוהות ביותר. 

תקיפת הסייבר האיראנית, על פי הפרסומים, והתגובה הישראלית הן ביטוי להסלמה נוספת במערכה בין ישראל לאיראן. בעבר, פגיעה בתשתיות מים בישראל מחד, ופגיעה בתפקוד של נמל באיראן מנגד, אפשר היה להשיג רק באמצעות תקיפה קינטית, שהייתה עשויה להוביל להסלמה עד כדי מלחמה. 

דגל איראן על רקע מתקן ייצור נפט במפרץ הפרסי (צילום: רויטרס)דגל איראן על רקע מתקן ייצור נפט במפרץ הפרסי (צילום: רויטרס)

במקרה של הסייבר, קיימת היכולת לשלוט על גובה הלהבות, לבחור את מידת הנזק ולתחום אותו, בשלב הזה בעיקר לעולמות התודעה יותר מאשר לנזקים הפיזיים עצמם. אומנם האירועים האחרונים מבטאים עלייה במדרגת ההסלמה, אבל הם עדיין לא מבטאים הכרזת מלחמת סייבר בין הצדדים.

אפשר להניח שהאיראנים בחרו בכלי זה כדי לאותת כי הם מוכנים להסלים את המצב בתגובה לתקיפות הישראליות המיוחסות לחיל האוויר בסוריה וגם לנוכח לחץ הסנקציות האמריקאיות עליהם. ישראל, מנגד, הבהירה מצדה שלא תשב בחיבוק ידיים ותפעל גם היא בתגובה. עכשיו הכדור חוזר לאיראן, שהכניסה משתנה חדש במלחמת הצללים מול ישראל. אם תפעל שוב, התגובה הישראלית צפויה להיות גם חמורה יותר, בהתאם.