שלשום היה ונגמר טרראם ההפחדות, ההצהרות, הפגנות הבעד והנגד ונשכחה התמונה־המכוננת־שלא־תישכח: השרים וחברי הכנסת מאחורי הנאשם, כשמירגב חותרת להגיע למקום הראוי לה, מרחק לשון ממנהיגה. שרים שלא נכחו כנראה לא ידעו איפה לקבור את עצמם, כשהשמיע הדרייפוס את ה"אני מאשים" שלו. המנהיג החצוף, גונב הדעת, השקרן (ולא לכאורה), השונא, המשניא והפרנואיד, עמד גאה מול שופטיו למען צלמי ההיסטוריה, אבל שימו לב להפגנה הדלילה של תומכיו ולאדישות המופגנת של בוחריו, שלא נהרו באוטובוסים. כי ההמונים, מר אמסלם ומחלופזוהר, מתעסקים עכשיו בחיפוש עבודה ובמענקי החל"ת והאבטלה שלא קיבלו וזועמים על ההפחדה המתוכננת בראשית הקורונה – מיליון חולים ועשרת אלפים מתים בסוף אפריל.
כולם יודעים על מה נתניהו יישפט – שוחד, מרמה והפרת אמונים. האם כולם זוכרים על מה לא נחקר ולא יישפט, בינתיים? תזכורות: פרשת הצוללות, כולל הדרישה לרכישת שלוש צוללות יקרות ומיותרות וספינות נגד צוללות. על דחיקת שר הביטחון והרמטכ"ל מהסכמתו שגרמניה תמכור צוללות משוכללות למצרים. על הקשר בין דודנו מיליקובסקי למספנות טיסנקרופ, על המניות בחברה של דודנו והעשירו אותו בכ־16 מיליונים וחוקיותן לא נחקרה. על מעלליו עם הגברת בתיק "ביביטורס", שגנז היועמ"ש. על התנהלותו הדורסנית להשגת מתווה גז לטובת חברות ההפקה, עם מחירי שיא לחברת החשמל, ובכלל על פעילותו הרצופה לקירוב בעלי ההון לשלטון.
ועוד: פרשת דירת השגרירים במנהטן, השייכת למדינה ושנתניהו העבירה על שמו, פרשת העמותות בליכוד, שגייסו מיליונים לקמפיין נתניהו לכנסת ה־15, ושנסגרה מ"חוסר הוכחות". וקשרי הביבי עם המיליונר העבריין מימרן, כוכב "עוקץ המאה", שתרם לנתניהו 170 אלף אירו. והדלפת מסמך ביטחוני סודי בנוגע לסוריה על ידי נתניהו ב־1995. ופרשת תיק 1270, שלפיה פנה יועץ נתניהו לשופטת הילה גרסטל, בהצעה שתתמנה ליועמ"ש בתנאי שתסגור את תיקי המעונות ושרה, בנוסח "חברון־בר־און". הפרשה נסגרה "מחוסר תשתית ראייתית", מבלי שגרסטל נחקרה באזהרה. ופרשת אודליה כרמון, שעבדה עם נתניהו ב־2006 וקיבלה שכר לא חוקי מעמותה אמריקאית. ופרשת חשבון הבנק הסודי שניהל נתניהו באי ג'רזי. ומה עם דיווחי השקר למבקר המדינה?
יש עוד – חשדות, הסתה, הפצת שקרים ושנאה, על ידי נתניהו עצמו, שליחיו ונאמניו, נגד השמאל, התקשורת, מפכ"ל המשטרה שמינה אלשיך, הפרקליטים שי ניצן וליאת בן־ארי ובהמשך נגד היועץ המשפטי ובג"ץ, עד להכרח לאבטח את שומרי החוק בהגנה על חייהם. ומה על חקירת התנהלותו במגיפת הקורונה, כנ"ל, עם הַכְנָסַת השב"כ לעקוב אחרי נדבקים באמצעות הסלולריים שלהם, והחדירה לפרטיות? וכל העלילות והדיבה שהפיצו נתניהו ושות' על מתחרהו, עכשיו שותפו, בני גנץ? ולמה לא לחקור את העדויות הרבות על התערבות קבועה של הגברת והיורש מבלפור בהחלטות ובמינויים, ללא זכות ומנדט?
ספק אם כל הפרשות האלה ייחקרו, אבל הן מייצגות דפוסי התנהגות חמורים ויישארו תלויים מעליו ומעלינו כעננים שחורים עד שייחקרו. ואם לא – זה הכתם שיישאר לנצח.