1.
לשלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000, יש דרך ציורית ומעניינת מאוד לתאר את רחשי לבו על הסיקור התקשורתי בליבת עדותו. בעבר כבר נתן לייק על כתבה של אבי וייס, הבעלים של טלקום ניוז, על כך שלנתניהו נתפר תיק, ומצא את עצמו בשיחת אזהרה בפרקליטות. פילבר למד להיות זהיר יותר והוא שולח רמזים ומסרים, לאו דווקא לייקים. 

אחרי שידור תוכנית "המקור" בערוץ 13 שעסקה בתיק 4000 הוא העלה לרשתות החברתיות תמונה משנת 1888 תחת הכותרת "מניפולציה - קווים לדמותה", וכתב את הדברים הבאים: "לאשליה הזו קוראים 'נערה צעירה - אישה זקנה'. רואים בה נערה צעירה מסתכלת לאופק, ואישה זקנה מסתכלת למטה: תלוי מה המתבונן מחפש למצוא. התמונה שווה בפני כולם, אבל כל אחד בוחר על מה להסתכל וממה להתעלם. בסוף הכל בעיני המתבונן. והאג'נדה". והמבין יבין. רמז עבה לכך שמה שהוצג בתוכנית היה מניפולציה מתוך אג'נדה.

2.
יש נושא אחד שבו פילבר לא רומז ולא שולח מסרים. הוא כותב בנושא ישירות וניכר שזה בוער בנפשו: תשתיות התקשורת בישראל, כשהוא מכוון לפריסת סיבים אופטיים, שיאיצו את מהירויות הגלישה. 

במה מדובר? תשתיות - תחבורה, תקשורת, ביוב - הן הבסיס לצמיחה בריאה של כל משק. משרד האוצר, למשל, העריך בעבר שכל גידול של 10% ברוחב הפס בתחום התקשורת מביא לצמיחה של 1.2%־1.4% בתוצר. וזה בדיוק מה שלא קרה בשוק תשתיות התקשורת. עד כה נצברו לפחות שלוש שנות פיגור בפיתוח התשתיות, שגורמות לנזק של כ־5 מיליארד שקל בשנה. כשמהירויות הגלישה באינטרנט נמוכות, זה מתורגם לעיכובים בצמיחה הכלכלית.

בטנו של פילבר מלאה ובצדק על כתבי התקשורת, על חלק מהבכירים במשרד התקשורת והאוצר ועל מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא. הסיבה ברורה: הרגולציה, הבירוקרטיה ושלטון הפקידים תקעו את פיתוח התשתיות התקשורתיות עד עצם היום הזה. הפקידים הימרו בכל כוחם על מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל - ונחלו כישלון חרוץ. פילבר רצה מאוד לקדם את פריסת הסיבים האופטיים באמצעות בזק והוט, באוצר התעקשו ללכת על מיזם (אומנם בהחלטת ממשלה) שלא קידם כמעט את פיתוח התשתיות. 

שלמה פילבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90שלמה פילבר. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לימים, פילבר מצא את עצמו נחקר ברשות ני"ע ואחר כך גם בתיק 4000, בין היתר על קידום מהלכים בפריסת הסיבים האופטיים מול בזק, עניין שמצא את עצמו גם בכתב האישום נגד נתניהו בתיק 4000. 

3.
הסיפור בקליפת אגוז: המדינה השליכה את יהבה על מיזם סיבים אופטיים שנולד בחברת החשמל והוצע בהמשך למשקיעים פרטיים במכרז בינלאומי. מי שזכה להוביל את המיזם (ששמו כיום: IBC או Unlimited) הוא אדם אלמוני למדי בשם ג'ונאס בירגרסון, שוודי נטול ניסיון בתחום וחסר כסף משלו להשקעות, שצירף אליו אוסף של חברות כמו בינת, טמארס, באטמ ורפק תקשורת, שקיבלו שורה של החלטות מוטעות. 

נתניהו, שדחף את המיזם כל השנים (כלומר: הוא היה נגד בזק, הפוך מהכתוב בכתב האישום נגדו), העניק סמכויות, כספים ותקנים לראשי משרד התקשורת, ובראשם אבי ברגר, כדי לנסות להתגבר על כל המכשולים ולהוביל להצלחת המיזם. אבל ברגר, בגלל התנהלות שלומיאלית, גרם רק נזקים. כך הפך המיזם במהרה למסחטת כספים אדירה מהמדינה.

סכום עצום של 150 מיליון שקל הועבר מהמדינה ל־IBC ורובו הלך היישר לפח. כמה דוגמאות לבזבוז הזועק לשמיים: יותר מ־60 מיליון שקל הופנו לבניית Data Center של IBC בשוודיה, כי היו"ר דאז ומחזיק מניות הבכורה ב־IBC, בירגרסון, הוא היזם והמייסד של חברת התקשורת השוודית ויה אירופה. כך בנתה IBC מתקן תקשורת בשוודיה מכספי משלמי המסים בישראל. 

על פי הערכות, מיליוני שקלים רבים עפו כריטיינר לעורכי הדין של IBC, שאחד מהם, עו"ד דודי תדמור, הוא בן זוגה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד. עוד כמה עשרות מיליונים נעלמו בכיסיהם של כל המנהלים הבכירים שם ושולמו לחברת ViaEuropa Israel עבור "דמי ניהול". ועוד ועוד פיזור כספים לרוח - שערוריית ענק שמתחמקים מלחקור אותה.

4.
מיזם הסיבים האופטיים סחט לא רק כספים מהמדינה אלא גם "סחט" ג'ובים למכביר, ושלא במפתיע, רבים מהם קשורים בפקידי מדינה. דורון כהן, לשעבר מנכ"ל האוצר, מונה לאחר פרישתו מהאוצר ליו"ר החברה ולמנכ"ל שלה. אמיר לוי, לשעבר הממונה על אגף התקציבים, התמנה במחצית השנייה של 2019 למנכ"ל IBC, שעברה בינתיים לשליטת סלקום ותש"י, קרן השקעות בתשתיות.

אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, והרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת - שניהם עדי מפתח נגד נתניהו בתיק 4000 - השתלבו כיועצים חיצוניים למיזם או לסלקום, בעלת הבית במיזם. השניים היוו בזמנו אופוזיציה לוחמנית מאוד נגד פילבר במשרד התקשורת במגוון נושאים, לא רק בנושא מיזם הסיבים האופטיים שהם תמכו בו, בניגוד לעמדת פילבר, שניסה כאמור לקדם את הפריסה באמצעות בזק והוט.

דיון הארכת מעצר בתיק 4000. צילום: אבשלום ששונידיון הארכת מעצר בתיק 4000. צילום: אבשלום ששוני

בין פילבר לבין לבאות יש דם רע, שיצוף מן הסתם בדיונים בתיק 4000. פילבר למעשה פיטר את לבאות מתפקידו לאחר שגילה כי הדליף למנכ"ל פרטנר, איציק בנבנישתי, את החלטת שר התקשורת צחי הנגבי (שהחליף את נתניהו) לקדם את ההפרדה המבנית. לבאות התקשר אז בדחיפות לבנבישתי וקרא לו להגיע לתל אביב לפגישה בבית קפה בשדרות רוטשילד, והדליף לו את ההחלטה. ברגר ולבאות נקטו גישה לעומתית מאוד נגד בזק, שתורגמה בין היתר להדלפות נגד פילבר כמי שמיטיב עם החברה (שניהם סירבו להגיב על הדברים).

5.
פריסת הסיבים האופטיים בישראל תקועה כבר שנים. ההסדרים עם בזק על הפריסה נמרחים שוב ושוב וצוללים לתוך תהומות הפקידותיזציה, המשפטיזציה והבירוקרטיזציה הישראלית, שתוקעת את הצמיחה הכלכלית ובכך דופקת את הצרכנים. המדינה תיאלץ עתה להעניק הטבות ענק לכל הפעילים בשוק כדי להוציא לדרך את פריסת הסיבים - הטבות הרבה יותר גבוהות מהכוונות ההתחלתיות. 

ייתכן שפילבר ניסה לקדם את המהלך מול בזק בצורה עקומה, בערוצים ישירים, אבל הוא עשה את זה בעיקר למען הצרכנים, כשממול נלחמת בו שורת פקידים ועיתונאים טהרנים - שאחראים לכך שמהירויות הגלישה בישראל נמוכות והתשתיות בה ירודות.

במבחן התוצאה פילבר צדק, והטהרנים טעו. בסוף מרץ השנה הוא לעג להם: "יש תקלה בהוט, אין אינטרנט! מערכת הוט בנויה על רשת בת כמעט 20 שנה, עם שדרוגים. מזמן נדרש להתחיל לשדרגה לסיבים אופטיים. ב־2016 ניהלתי עם הוט מו"מ על פריסת סיבים עד 2022,

במקביל לבזק שתבצע זאת עד סוף 2019. למה הכל נעצר? מבקר המדינה יוסף שפירא החליט יחד עם ארבעה פקידים שלו שזה שגוי. צריכת הגלישה בישראל ובעולם עולה בגרף אקספוננציאלי, והיום כולם כבר יודעים מה המשמעות. פריסת רשת חדשה לוקחת בין שלוש לחמש שנים.

הקריסה של רשתות התקשורת, כמו מגיפת הקורונה, תגיע בבת אחת בשתי הרשתות - בזק והוט, בגלל הגידול. הפקידים, שלא רצו לתת הקלות של 200 מיליון שקל לחברות, יצטרכו לאשר הקלות של 2 מיליארד שקל". מה שנכון נכון, וזה בעצם הסיפור של כל תיק 4000: שלטון הפקידים.

"עוסקים בפריסת תשתית אינטרנט מהיר ב-44 ערים"

תגובת IBC: "ביולי 2019, השלימה IBC תהליך מימון מחדש של פעילותה, ובסיומו הועברה השליטה בחברה לידי שותפות המוחזקת בחלקים שווים על ידי סלקום וקרן תשתיות ישראל, כשיתרת המניות מוחזקות על ידי חברת החשמל. בחודש מרץ האחרון, התקשרה IBC בהסכם מימון עם קבוצת מגדל אשר בעקבותיו יעמוד סך המימון שיוזרם לחברה על סך של כ-750 מיליון שקל. החברה עוסקת כיום בפריסה מואצת של תשתית סיבים אופטיים מתקדמת של אינטרנט מהיר ב-44 ערים וללמעלה מ-350 אלף משקי בית מחוברים, וכך תמשיך לעשות.