יופי, אפשר לסמן וי. האליטה הצליחה להביא את סאלח שבתי (עולה חדש שהתחמש בכינוי "ביבי") לבית המשפט כנאשם בשלושה כתבי אישום חמורים. זה ממש לא בסדר שהאליטה נוהגת כך כלפי מי שבסך הכל מקריב את עצמו מדי יום בשבילנו. 

כן, בשביל כ־ו־ל־נ־ו, כי הוא ורק הוא מייצג את ישראל השנייה, השלישית ומה לא. לידיעתכם: רחביה בירושלים הייתה מעברה עד שהגיע הימין הנאור ב־1977 (ביבי עוד התהלך שם בביצות עם גלבייה וסנדלי שורש. יש תמונות) והפך אותה לשכונת יוקרה. אז גבירותיי ורבותיי, הגיע הזמן להתנצל. לא רק בפני ביבי, אלא בפני כל הימין הנאור, על היחס המשפיל שלו זוכה ראש ממשלתנו המורם מעם.

אתחיל, כי מישהו הרי צריך להתחיל.

בנימין נתניהו  (צילום: מרק ישראל סלם)בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)

# # #
סבתא טובה ז"ל הגיעה לישראל מפולין לבדה בתחילת שנות ה־20. לא היה לה גרוש כדי לקנות מיץ תפוזים, אז היא עבדה בפרדסים באזור פתח תקווה. עד היום אני לא משוכנע שהעיר הזו בכלל קיימת, אבל סבתא הייתה שם.

אחרי כמה שנים היא חזרה לפולין, כי ארגנו לה שידוך עם סבא מרדכי ז"ל, והם התחתנו ורצו לעלות לכתריאליבקה. אממה, סבא היה פעיל עלייה בציונות הדתית, והג'מעה שלהם ב"הפועל המזרחי" לא נתנה להם סרטיפיקאט לעלות ארצה, ובמשך שנים הונתה אותם בסיפורים ומעשיות שרק הכיפות יודעים לספר אחד לשני, כמה הם טהורים וזכים.

אבל בראשית שנות ה־30 הם הגיעו לכפר סבא. כפי שרק ד"ר אבישי בן חיים יכול לספר לכם, כי הוא כבר היה שם כדי לתעד, כפר סבא הייתה אז קיסריה של השרון. כולם היו מיליונרים, כמו ביבי שלנו היום. לא היה שם כלום - גם לא מים זורמים - והיו המון עראברים מסביב, אבל הם חיו כמו שחיים מיליונרים מהאליטה.

סבא הצליח בעבודה קשה לרכוש תרנגולת, פרה ושתילים לארבעה עצים, וגם בנה בית של חדר אחד. הוא היה טייקון חבל"ז. אבישי עוד יקדיש לו פרק בספרו העתידי: "הגלובליזציה. השתלטות יהדות סוקולוב־פודולוסקי על אדמות ארץ ישראל". אז אני מתנצל מראש על שוד הקרקעות.

כשאמא בגרה, היא הכירה את אבא שלי, יוסק'ה ז"ל. הוא גם היה סוג של בן מלוכה. הוא גדל כמו יאיר, הבן של ביבי מהמעברה ברחביה. סבא אריה וסבתא מרים הגיעו ליפו בשנת 1922. סבא ברח מאיזה כפר באוקראינה אחרי מלחמת העולם הראשונה. 

הג'י־פי־אס שלו כנראה אבד בדרך והוא תעה בדרכים כמה שנים, ומפה לשם הגיע לטשקנט והעמיס את סבתא, שגרה שם באיזו חושה. אבל כבת לאליטה היה לה חוף פרטי כזה, כמו בסיני, וימבה קווקזים כמלצרים, והם פינקו את סבא ב"באנקייק ואורז במיה".

הם היו צריכים להישאר שם, ב־ע־ו־ש־ר הזה, ואז אולי חצי ממריופול לחופי הים השחור הייתה שלי היום, כולל מועדון כדורסל נחמד, אבל הם היו מספיק דבילים להגיע הנה. הם ירדו מהאונייה וגרו באיזו חושה ביפו מספיק שנים. אבא, שנולד שם, שלט בערבית ויידיש באותה רמה של עברית. כל חייו הבוגרים הוא העסיק ערבים וסחר עם ערבים. סמוצ'קנע מהימין הנאור היה מגדיר אותו כבוגד, קללללל.

אבל לפני שהוא "בגד בעמו" הוא התגייס לצה"ל ב־48' בגיל 23 לגדוד 54 בחטיבת גבעתי, בהמשך ליחס"ר של החטיבה "שועלי שמשון", והשתתף בכיבוש הארץ הזו. בכנס של יוצאי היחידה ב־1969, בפילבוקס באשדוד, הייתי בן 10. שמעתי את כל הדיבורים ושאלתי אותו: "כמה ערבים הרגת, אבא?".

הוא הביט בי וענה: "רוני, לא שואלים שאלות כאלה. הייתה מלחמה, וזהו".מאז לא שאלתי. אגב, הוא שירת במילואים עד גיל 55 או אולי 56. אז כבנו, אני מתנצל, גם אם לא בשמו, שהוא מספיק טיפש להאמין שהוא עושה את הדבר הנכון.
# # #
אמא ואבא התחתנו ב־1950. משום שהם היו אליטה שעד היום מנהלת את הארץ הקדושה, הם גרו בחינדק ברמת גן שקראו לו "בתי קוזלובסקי". אומנם לא כמו המעברה ברחביה, אבל לפחות היה גג מעל הראש. אמא שלי הייתה רק בת 18, ולא ידעה לבשל ביצה קשה. אבל שכנותיה, שהיו ערב רב של עולות מתימן, עיראק, פרס ולוב, לימדו אותה. היו להם גם שכנים עם מספר על היד, אליטה של הגטאות שהצליחו לשרוד את השואה.

אבישי בן חיים יספר לכם שלישראל הראשונה מעולם לא היה מחסור, אבל היה. אמא, שהוגדרה כקטינה במדינ'ע החדשה, קיבלה גם שוקולד במסגרת התלושים, אז אבא שלי ממש חי כמו באליטה, ועם הגלוקוז ששפע בדמו הוא בטח תכנן איך לגנוב מישראל השנייה את הארץ ששייכת רק להם. והוא בסך הכל היה מסגר, שהיה עצמאי כבר ממרץ 1947, טיפעל'ה לפני שהאליטה הכריזה עצמאות וגנבה את הארץ מישראל השנייה.

המסגרייה של אבא הייתה בשכונת סלמה בתל אביב. את הקרקע שעליה נבנתה הוא רכש מערבי, היה לו קושאן עליה. כן, לא נפל עליו מן מהשמיים, הוא עבד וקנה.

פעם שאלתי אותו מדוע הוא העסיק ומעסיק רק ערבים. הייתי ילד ימני וטיפש, שמערכת החינוך והספרים הרבים שקרא בבית עיצבו לו תודעה שכל העראברים מחבלים, או יהיו מחבלים.

"רוני, יהודים זה לא בשביל עבודה. הם רוצים לנהל, כל אחד מפא"יניק, וביום השני הוא כבר מחשב כמה הרווחתי על כל טונה פח שחתכנו בגיליוטינה. אני לא צריך שותפים כמו ההסתדרות בעסק, אני צריך עובדים. זכור - מפא"י זה הסרטן של המדינה".

כן, הוא היה סוציאליסט גדול. אבל בסרטן הוא הבין. אחותי איריס ז"ל חלתה בהודג'קינס בגיל 4. במדינה של האליטה, שגנבה לביבי את הציבור ורוצה לשלוח אותו לכלא, לא היו תרופות למחלה. אז אבא שלי, האליטיסט, וסבא מרדכי, שהייתה לו חנות נעליים בכפר סבא, קנו קובלט בשוק השחור כדי שאיריס תוכל לקבל הקרנות.

זה לא עזר לה. היא נפטרה בגיל 5, ואמא שלי הפכה לאם שכולה בגיל 27. אומנם היינו משפחה אליטיסטית, אבל אף אחד מהאליטה לא זרק זי"ן בכיוון שלנו, ההורים התמודדו לבד עם כאבם. את אבא זה הרג מוקדם, אמא חזקה כמו סלע בזלת, אז היא שורדת.

היום בשבועות היא חוגגת 88, עד 120 לפחות. היא עוד לא השלימה עם אלוהים שישראל השנייה לקחה עליו קושאן, ולא נראה לי שהיא תשלים איתו מתישהו. אבל שניהם מסתדרים עם זה בסבבה.

היא הרבה יותר ימנית מביבי. תמיד הייתה יותר ימנית מכל ערימת המאכערים של הימין והציונות הדתית. היא מתגעגעת למנחם בגין ויצחק שמיר, לא בגלל האידיאולוגיה - בעיקר בגלל הצניעות. היא משוכנעת שבגין ושמיר הגישו הצהרת הון בכל פעם שנדרשו לכך, אולי כי לא היה להם במה להתבייש. את ביבי היא מתעבת בגלל החמדנות, והיא אינה מתנחמת במציאות שבה ביבי היה הראשון לשמו שהשמיד את מפא"י, והיא זכתה לראות את זה. אז אני מתנצל, גם אם היא לא מסכימה.

# # #
מדוע אני מפרט את ההיסטוריה של משפחתי האליטיסטית שייסדה את ישראל הראשונה? רק כי שמעתי ברדיו פעילת ליכוד מספרת על הזוועות שחוותה כאשר משפחתה עלתה ממרוקו. "לקחו אותם בחשכת הלילה במשאית למדבר, והם הקימו את דימונה. רק ביבי נלחם בשבילנו על העוול שעשו לנו. פשוט התעללו בנו. ועכשיו השמאל רוצה לשפוט אותו, כי הוא רוצה לעזור לנו".

המראיין שמע אותה והפגין אמפתיה מדהימה: "אמממ, כן, את מתארת פה מציאות עגומה, יש שיאמרו איומה. רק תגידי לי, מי מימן את האוטובוסים מדימונה לירושלים?".

אז היא ענתה לו בלהט: "אנחנו שילמנו. כל אחד מהנוסעים שילם 50 שקל".כמעט חציתי נתיב מהתדהמה על כך כשהמראיין לא הקשה עליה קצת. ההיתר הגביל ל־20 נוסעים באוטובוס בלבד, ואם כולם שילמו זה 1,000 שקל. זה המחיר הלוך וחזור מירושלים לדימונה? לא היה קצת מימון של ישראל הראשונה מקופת הליכוד, או איזה פילנתרופ עלום? עד עכשיו איני יודע, וחוסר הידיעה הורס אותי.

השבעת הממשלה ה-35 (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)השבעת הממשלה ה-35 (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

אבל מה שאנחנו כן יודעים זה שגועליציה הורכבה בזכות מענק של 1.2 מיליארד לחניוקים, כתנאי להסכם. החניוקים הם ישראל השנייה המקופחת? במה בדיוק תלמידי הישיבות תורמים לבניית המדינ'ע הראשונה והשנייה בעת הזו? רק 44% מהם מועסקים, אין שירות צבאי, אין שירות לאומי, אבל יש סחטנות של ההנהגה שלהם על כל מה שקורה כאן. ועכשיו עם רמ"י אצל דרעי ומשרד השיכון אצל ליצמן, כנראה שביבי ושותפיו החרדים ממש ישקיעו טריליארדים בפיתוח הנגב בכלל, ודימונה בפרט. דימונה הרי בכלל עיר מקראית, זה ידוע.

אז אני מתנצל בפני הפעילה על אותו "בחשכת הלילה" הקסום, שייזכר לעד ביהדות כיום שבו נוסדה דימונה כבוורלי הילס של הנגב. בהצלחה עם זה, תבואו להפגין בכל דיון של ביבי בבית המשפט. זה עשוי להיות עסק מניב ההפגנות האלה, אם כי לא הייתי מפתח תקוות ברעיון.

הקמפיין להצלת ביבי מישראל הראשונה, דווקא ביום פתיחת משפטו, עלה הרבה כסף. אבל כמו החיסיון שהוטל על הצהרת ההון של ראש ממשלתנו הנזקק, לעולם לא נדע מאיזה כסף זה מומן. אני מתנצל שאין לי את המידע. כמו שלעולם לא נדע את הפילוח של משלמי המס במדינ'ע. למשל, כמה כסף גובה המדינה בדיוק מהמגזר החרדי, המגזר הערבי, התושבים באיו"ש - וכמה כסף בדיוק מושקע בקידומם של המגזרים האלה. אסור שנדע, זה כמו פרשת הצוללות, זה חסוי.

ויש לנו עוד עניין קטן לסגור לפני החג. הנסיך יאיר לבית נתניהו, שמרשה לעצמו הכל ובכל יום מזכיר לי את הנסיך מבית המלוכה של צ'אושסקו ברומניה, טעה שוב פעם אחת יותר מדי כאשר העליב את דנה ויס. לכן היא וחדשות 12 החליטו לתבוע אותו בתביעת דיבה על התבטאויות שונות ומיזוגיניות, שלדעת התובעים עולות עד כדי הטרדה מינית.

תגובתו לתביעה הייתה: "חחחחח, רוצים לשמוע בדיחה? ערוץ 12 הגיש נגדי תביעה על לשון הרע בשם דנה ויס. אותו ערוץ ששפך את דמי עם הקלטת סתר פלילית. צפו פגיעה. צפו גם לחקירה מעניינת של דנה ויס על הכתבה, גרסת מנדלבליט".

אז הילד־של־כולנו יפסיד בתביעה, אין לי ספק, בלי להיות משפטן. אבל, וזה משמעותי, אשמח לדעת מי משלם את השכ"ט של פרקליטו, והאם תוגש בקשה לוועדת ההסדרים כדי לקבל חאווה מהבנדוד של אבא, או מספנסר הצדיק. אומנם ליאיר אין מעמד כנבחר ציבור, אבל סביר להניח שהכנסתו אינה מאפשרת לו לממן שכ"ט עו"ד, אז אביו יצטרך למצוא גורם מממן. מה נראה לכם, שהוא יפקיר את הילד? אבל לא נראה לי שהוא ישמח לפתוח את הארנק, בשביל הכייסף. חייבים לשמור על העקרונות המנחים לחיים, בכל מצב.

ואולי יהיה הדסטארט, ואז גם הפעילה מדימונה תתרום מכספה כדי לשמור על בית המלוכה. אולי גם הקשישים ניצולי השואה, שהגיעו מחיפה לירושלים כדי לתמוך בביבי. אני ממש מתרשם מהאחדות הזו בעם. עושים לאבא עוול, וזה ממשיך עם בנו. אז אני מתחייב לא לתרום, ואסתפק רק בהתנצלות.

הפגנת תמיכה בנתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)הפגנת תמיכה בנתניהו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

# # #
התחלנו בקמפיין של העלמת הקורונה מחיינו, וחוזרים לשגרה. אין לי מושג כמה כסף כבר חולק לציבור מתוך הסכום שהוצהר - 100 מיליארד שקל. אבל יותר מדי אנשים מסביבי קורסים כלכלית. אין להם עבודה, אין להם כסף, לא יודעים מה יהיה.

הערב מציינים את חג השבועות. יש משפחות שאין להן כסף לרכוש את המוצרים לארוחת החג. הממשלה עם 34 שריה, 16 סגני השרים, לא ממש מתרגשת. אגם הדרעק לא הפחית לירה סורית דפוקה משכר דייריו, אבל זה מגיע לנו. במקום לעסוק במצוקה ובדרכים לפתרונה עסוקים שם בריב על הוועדה לביקורת המדינה: אם תישאר בגועליציה שלא אוהבת ביקורת, או לאופוזיציה. כאילו שזה מעניין מישהו בציבור, שרואה את הריקבון ולא יכול לשנות את המצב.

נסתפק רק בלחם ושעשועים לקראת סוף השנה, כאשר התובעת במשפטו של ביבי תתחיל לספר לנו את הסיפור. אין כמו אופיום להמונים בעת מצוקה. מתישהו זה ייגמר, בעסקה או בהרשעה. מספרים לנו שביבי לא פוסל לעבור דירה למשכן הנשיא. נקווה שהמיקרוגל יעבוד שם, אם וכאשר יושלם המהלך. זה חשוב. אבל אף לא יודע לספר לנו מה יקרה כאן שנה מהיום. אם אלה שנפגעו ממשבר הקורונה יצליחו להשתקם. אז כמו שאומרים אצל המכורים: "נקי, רק להיום".

הערב ומחר נסמם את עצמנו בהרבה לקטוז, כתוצאה מהרעלת מזון על בסיס חלב, ונקווה לטוב אחרי החג. אבל בינינו לבין עצמנו, לא יהיה יותר טוב. יהיה הרבה יותר רע. אז - אני מתנצל.
 
tguvot@maariv.co.il