1.
יציאת המשק ממשבר הקורונה תלויה בכמה גורמים. אחד מגורמי המפתח הוא שיעור האבטלה, שייתן לנו תמונת מצב טובה מאוד. שיעור האבטלה משפיע על הצריכה הפרטית, שמשפיעה בתורה על הפעילות הכלכלית במשק, כולל גביית מסים. לכן, בשביל להבין את קצב ההתאוששות של המשק, חייבים לעקוב אחרי שיעור האבטלה, שהמריא מרמה של כ־4% לרמה של יותר מ־25% בשיא המשבר.

תמונת המצב כיום, נכון ליום שלישי השבוע, על פי נתוני שירות התעסוקה: מאז החלו ההקלות בסגר ב־19 באפריל, כ־264 אלף איש חזרו לעבודתם, אך מנגד נרשמו כ־108 אלף דורשי עבודה חדשים. שיעור האבטלה כיום אינו ברור: בשירות התעסוקה נזהרים שלא לספק נתונים מדויקים, כיוון שהיקף החוזרים מהחל"ת הרבה יותר גבוה מהנתונים הרשמיים. עם זאת, בשירות התעסוקה מעריכים כי עד סוף הקיץ רוב אנשי החל"ת וגם מובטלים נוספים יחזרו לעבוד, אבל גם לאחר חזרתם שיעור האבטלה יעמוד על שיעור דו־ספרתי של 10%, שהם כ־400 אלף דורשי עבודה. אלו ההערכות של רוב הכלכלנים: שיעור אבטלה של 8%־10% לאחר הקיץ.

המגמה, אם כן, ברורה: חוזרים לעבודה, השאלה היא רק מה הקצב. כזכור, במרץ השנה, תחילת המשבר, נרשמו כ־850 אלף דורשי עבודה, מהם כ־90% שהוצאו לחל"ת; באפריל נרשמו 180 אלף דורשי עבודה נוספים, שכ־80% מהם הוצאו לחל"ת; במאי, עם דעיכת המשבר לעת עתה, נרשמו כ־37 אלף דורשי עבודה חדשים, מהם כ־50% שהוצאו לחל"ת.

לשכת אבטלה. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90לשכת אבטלה. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

2.
קצב החזרה לעבודה אמור להתגבר עם הצעדים שעליהם החליטה הממשלה, ולכן השבוע־שבועיים הקרובים יהיו מפתח בקריאת המפה. על פי המתווה שגובש ואושר, לעסקים יינתן מענק בגין כל עובד שיוחזר החל מ־1 ביוני, בסכום כולל של 7,500 שקל בארבע פעימות. בגין עובדים שהוחזרו לתעסוקה החל מ־1 במאי יקבל העסק מענק בסכום כולל של 3,500 שקל. מאוחר יותר השבוע החליטו בנימין נתניהו וישראל כ"ץ לתת מענק של 3,500 שקל גם למעסיקים שהחזירו עובדים מחל"ת החל מ־19 באפריל, עם תחילת ההקלות. 

התמריצים למעסיקים ניתנו, עכשיו צריך לראות איך הם יעבדו. כמובן שזה תלוי לא רק בתמריץ, אלא גם במצב השוק של העסק ובהתאוששות בביקושים - דברים שהולכים יד ביד.

3.
במקביל לתוכנית התמריצים פרסם השבוע אגף הכלכלנית הראשית באוצר עבודה נרחבת על מאפייני העובדים שהוצאו לחל"ת, או מה שהם קוראים  לו "המושבתים".

עבודת המחקר הזו מלמדת הרבה על הסיכויים ועל הקצב של החזרה לעבודה - דרך כמה נתונים בולטים:
השכר החודשי הממוצע בשנת 2017 של המושבתים בעקבות משבר הקורונה עמד על 7,577 שקל, בהשוואה ל־12,136 שקל בקרב מי שלא הושבת (פער של 38%). המשמעות היא שלמרבית העובדים שהוצאו לחל"ת היו משכורות נמוכות בהרבה מהממוצע, כיוון שהם עובדים לרוב בענפי השירותים (מסעדות וכו'). עדות לכך היא ששיעורי ההשבתה בקרב הצעירים היו גבוהים במיוחד. כך למשל, בעוד ששיעור ההשבתה של גילאי34־25  עמד על 24%, בגילאי 54־45 השיעור עמד על 17% בלבד. 46% מהמושבתים שנרשמו בשירות התעסוקה עד תחילת אפריל הם מתחת לגיל 34, שכשליש מהם מתחת לגיל 24.

הנתון הזה מלמד על סיכוי גבוה לחזרת מרבית העובדים לעבודתם, כי לצעירים הרבה יותר קל באופן יחסי למצוא עבודה מאשר לאנשים מבוגרים.

השכלה גבוהה מקטינה באופן משמעותי את הסיכוי להיות מושבת: זה מתחבר לנקודה הקודמת ולשכר הנמוך יחסית של המושבתים. 89% הם ללא תואר אקדמי, ושם גם מרוכזת מרבית האוכלוסייה הערבית והחרדית שהושבתה במשבר. אחוז המושבתים בעלי תואר ראשון ומעלה עומד על 11% בלבד, כשרובם המוחלט הם יהודים שאינם חרדים. כלומר, רוב אלו שהוצאו לחל"ת הם ללא השכלה אקדמית, בעלי שכר נמוך יחסית וצעירים יחסית. 

שיעורי השבתה גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית: השיעור הגבוה נובע בעיקר מהשבתה של עובדים בענף החינוך - יותר מ־40% מהמושבתים החרדים משתייכים אליו. מעבר לכך, הושבתו גברים חרדים רבים שעבדו בענפי שירותי המזון, המכירה הקמעונאית והמסחר הסיטונאי; ונשים חרדיות רבות שעבדו בענף שירותי הרווחה והסעד.

קורונה בישראל - למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס / רונן זבולוןקורונה בישראל - למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: רויטרס / רונן זבולון

במגזר הערבי הושבתו גברים רבים שעבדו בענפי ההובלה היבשתית, שירותי המזון, מכירה קמעונאית, מסחר סיטונאי, בנייה ושירותי אירוח; ונשים ערביות רבות בענף החינוך, המכירה הקמעונאית, פעילויות של ארגוני חברים (חינוך) ושירותי הרווחה והסעד. גם הנתון הזה מלמד על סיכויי חזרה גבוהים של המושבתים, כי שירותי החינוך ושירותי המסחר הסיטונאי חזרו לעבוד.

בקרב העשירונים התחתונים קיים שיעור גבוה יחסית של משקי בית שבהם שני המפרנסים הושבתו. סימן רע מאוד, שצפוי להעמיק את פערי ההכנסות בין משקי הבית. לכן חשוב מאוד שהמפרנסים במשקי הבית בעשירונים התחתונים יחזרו מהר ככל שניתן לעבודתם.

לא ניכר ששיעור המושבתים גבוה באופן מובהק בפריפריה: סימן טוב, בניגוד לרושם שנוצר כאילו הפריפריה נפגעה יותר במשבר. מספר המושבתים הרב ביותר הינו בנפות באר שבע, צפת וחדרה, וגם שיעורי ההשבתה בהן יחסית גבוהים. מנגד, שיעורי ההשבתה בנפות עכו, יזרעאל־עפולה וכנרת הם הנמוכים ביותר.

4.
איש לא צריך להשלות את עצמו: שיעור האבטלה לא יחזור במהרה לרמתו טרם המשבר. יש עסקים שעדיין לא חזרו לפעילות, יש עסקים שחזרו באיטיות, יש עסקים שגם תמריץ כזה או אחר לא יפצה עבורם על הירידה בביקושים, ויש עסקים שהמשבר היה בשבילם הזדמנות להתייעלות ולהסרת שומנים. על פי הערכות בשלב זה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת נמצאים בסיכון גבוה לא לחזור לעבודתם גם אחרי שלושה חודשים מתום המשבר. לכן, אם שיעור האבטלה יירד לרמה חד־ספרתית הקרובה ל־10% עד אחרי הקיץ או סוף השנה - אפשר יהיה לראות בזה הישג. אם לאו, אנחנו והמשק בבעיה - יותר מדי מובטלים, בעיקר בעשירונים התחתונים, ומעט מדי ביקושים. 

אבל צריך להישאר אופטימיים. אין סיבה שהמשק לא יחזור לתפקוד מלא פחות או יותר תוך שני רבעונים. זהו פרק הזמן הסביר כדי להתאושש ולחזור לשגרה, בתנאי כמובן שלא יהיה גל שני של קורונה. 

5.
אפשר להניח ששיעור האבטלה יהפוך גם לשחקן פוליטי. אבטלה גבוהה לאורך זמן, במיוחד בעשירונים הנמוכים, היא פצצת זמן חברתית. אלו שמרוויחים יחסית היטב ממשיכים לעבוד, אלו שמרוויחים מעט נותרים בבית. אבטלה יוצרת, באופן טבעי, מרמור ותסכול אצל המובטלים, כמי ששילמו את מחיר משבר "הכוח העליון" של הקורונה. באורח טבעי המובטלים יפנו את האצבע המאשימה לממשלה ו/גם לעובדי הסקטור הציבורי, שנהנים מקביעות ומחסינות מכל משבר.

לשכת התעסוקה בימי קורונה. צילום: אלוני מורלשכת התעסוקה בימי קורונה. צילום: אלוני מור

זה יכול להשפיע גם על המרקם הפוליטי, כיוון שהמשק הישראלי נהנה משיעורי אבטלה נמוכים באופן חסר תקדים לאורך השנים טרום המשבר. אם מתרגלים במשך תקופה כה ארוכה למצב טוב מבחינה תעסוקתית, יהיה קשה מאוד להסתגל למצב רע תעסוקתית.

שר האוצר כ"ץ וראש הממשלה נתניהו נכנסים עכשיו לחודשים מאתגרים, ואין ספק כי שיעור האבטלה יהיה אחד המדדים העיקריים לבחינת ההתאוששות מהמכה הכלכלית.