ככל שממשמש וקרב תאריך היעד להכרעה בנושא הסיפוח והחלת הריבונות של ישראל על השטחים, מתלהט הפולמוס על תוצאות והשלכות המהלך. שני המחנות הניצים הפכו את הנושא ומתייחסים אליו כאל מהלך מרכזי, קריטי, עם משמעות היסטורית לישראל. מה שמפתיע הוא שככל שמתעצם הוויכוח, וההערכות על יישומו או דחייתו מקבלות אופי פטאלי לעתיד המדינה, מי שנעלם, נאלם ונעדר מהשיח על הסיפוח הוא ג'ארד קושנר, אדריכל תוכנית השלום. מי שעמל כמעט שלוש שנים כראש הצוות שעסק בגיבוש, עיצוב וניסוח תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, שותק.

בכל מה שנוגע לשלב הסיפוח והחלת ריבונות ישראל על שטחים, שהיא אחת מאושיות תוכנית השלום, ג'ארד קושנר לא קיים. לא שומעים ממנו ולא רואים אותו. בציבור ובקרב מומחים מתקיים ויכוח סוער על טיבו ויעילותו של פטנט חדש, ומי שההמצאה רשומה על שמו לא מתערב בוויכוח ושומר על שתיקה. זה לא מקרה. שתיקתו של ג'ארד קושנר אומרת הרבה, הרבה יותר ממה שנראה במבט חטוף. יש לה סיבה מקומית־פנימית אמריקאית ומניע בעל משמעות לישראל. 

תוכנית השלום שקושנר העניק לה את שם חמיו הנשיא טראמפ בכלל לא מעניינת היום את קושנר ובכלל איננה בסולם העדיפויות שלו היום. קושנר, הנחשב בוושינגטון לאיש העוצמתי בבית הלבן המקורב ביותר לנשיא, עסוק, טרוד ודואג להשגת יעד אחד ושליחות אחת – להבטיח את בחירתו של טראמפ לתקופת כהונה שנייה בבחירות בנובמבר 2020.

ג'ארד קושנר, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
ג'ארד קושנר, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

קושנר מודאג מאוד, מבועת, לדברי כתבים בבירה, מההערכות הגוברות שכישלון הנשיא בטיפול במגיפת הקורונה מקבל אופי של איום אמיתי ומוחשי לתבוסה בבחירות לנשיאות. קושנר קיבל על עצמו את התפקיד לעשות הכל כדי למנוע את התבוסה. עד לבחירות בנובמבר אין לקושנר שום עניין, שום נושא, שום בעיה מלבד התמקדות במאמץ עליון להבטחת ניצחון לחמיו. הפולמוס בישראל בשאלת הסיפוח מעניין היום את קושנר פחות משלג דאשתקד.

לסיבה השנייה משמעות מהותית יותר. ג’ארד קושנר איבד זה מכבר תקווה לסיכויי יישומה של תוכנית השלום. מה שגרם לקושנר להבין ולהפנים שהתוכנית איננה בת ביצוע לעתיד הנראה לעין זה ההלם שקיבל בפסגה הכלכלית בבחריין ב־2019. קושנר יזם, ארגן והשקיע מאמצים עצומים בקיומה של הפסגה ובמיוחד בהבטחת השתתפותם בפסגה של נציגי ארצות המפרץ העשירות. 

הכרזת תכנית המאה  (צילום: רויטרס)
הכרזת תכנית המאה (צילום: רויטרס)

הוא קיווה והאמין כי יצליח לשכנע מדינות אלה לתרום 30 מיליארד דולר למימון תוכנית סיוע כלכלי לפלסטינים – תקציב שהוא יפקח וישגיח על ניצולו. קושנר נדהם מהתגובות לתוכנית השלום ששמע בפסגה הכלכלית, שהיו כמעט בהסכמה כללית ביקורתיות, שליליות ופסימיות כלפי תוכנית השלום וסיכוייה להתיישם.

“שים לב, מאז שחזר מהפסגה בבחריין קושנר כמעט לא דיבר בפומבי על תוכנית השלום”, אמר בשיחה עמו בכיר יהודי בניו יורק, שלדבריו מקיים קשרים טובים עם בכירים בבית הלבן. “קושנר לא יכול ולא רוצה להודות כי הגיע למסקנה שיוזמת השלום שעבד עליה כל כך קשה איננה פרקטית. הוא מעדיף לשתוק”.