ירי הרקטה שלשום מהרצועה עדיין אינו מבשר הסלמה צפויה. אם חמאס ימשיך לשחרר את החבל לפעיליו בשטח, יאשר להם לשגר בלוני נפץ ותבערה לעוטף עזה ויחדש את הפרות הסדר האלימות על הגדר, אז גם בקרב ארגוני טרור אחרים יהיה כבר מי שיראה בכך אישור שבשתיקה להגביר את קצב ירי הרקטות מהרצועה. מהנקודה הזו הדרך להסלמה תהיה קצרה הרבה יותר.

אולם בשלב זה זו עדיין אינה תמונת המצב. כמעט באופן שגרתי, כהפגנה של חוסר שביעות רצון על הכסף הקטארי שמתעכב, את שסתומי הלחץ משחרר חמאס כלפי ישראל. הפעם, נראה שיחיא סנוואר, מנהיג חמאס, מבצע זאת בתנועות מבוקרות ועדינות מבחינתו. שיגורי בלוני הנפץ והתבערה אומנם התחדשו, אך כרגע בהיקפים קטנים. לעת עתה, בחמאס מאותתים באמצעות בלונים.

יחיא סנוואר (צילום: AFP)יחיא סנוואר (צילום: AFP)

כמו אצלנו, גם חמאס מוטרד מהתרופפות המשמעת האזרחית בנוגע לקורונה. במערכת הביטחון סבורים שההנהגה ברצועה מוטרדת היום יותר מהמצב הכלכלי ומהחשש מהתפרצות המגיפה, מאשר מהצהרות הסיפוח של ישראל. הכרזה מדינית משמעותית והסלמה ביהודה ושומרון, אלה התפתחויות שצפויות להשפיע גם על היציבות הביטחונית בעזה. אולם בחמאס לא ימהרו להיכנס לחזית המאבק הזה אם בשטח לא באמת יהיה שינוי.

בישראל סבורים כי שיפור המצב הכלכלי ברצועה הוא המפתח לשמירה על יציבות ביטחונית בדרום. הבעיה היא שבין החלטה קטארית לעכב את תשלומי הכספים להחלטה של הרשות הפלסטינית שלא להעביר את כספי משכורות הפקידים לעזה, ישראל נמצאת בתווך כבת ערובה. כך שהשקט הזמני תלוי בעומק הכיס ובנדיבות של הקטארים ובהחלטות של הרשות הפלסטינית.

בחודשים האחרונים טענו במערכת הביטחון כי יש לנצל את חודשי השקט ליוזמות לשיפור המצב הכלכלי ברצועה, מבלי שמופעל לחץ של טרור מצד חמאס. אלא שהקשב לנושא מצד הדרג המדיני היה ונותר נמוך. החוק הנורווגי כנראה הרבה יותר חשוב.